סאלם (נפת שכם)
סאלם (בערבית: سالم) הוא כפר פלסטיני בשומרון, הממוקם כ-6 ק"מ מזרחית לשכם, ומשתייך לנפת שכם של הרשות הפלסטינית. לפי הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה, חיים בכפר 6,143 תושבים, נכון ל-2016[1].
טריטוריה | הרשות הפלסטינית |
---|---|
נפה | שכם |
אוכלוסייה | |
‑ בכפר | 6,143[1] (2016) |
קואורדינטות | 32°12′34″N 35°19′54″E / 32.20944°N 35.33167°E |
אזור זמן | UTC +2 |
בהסכם אוסלו ב' סווג רוב השטח הבנוי של הכפר כשטח B.
מקור השם
עריכהייתכן ששמו של הכפר משמר את שמה הקדום של העיר שכם, שבראשית התקופה הכנענית נקראה 'שלם', כפי שבארו פרשנים וחוקרים[2] את הפסוק[3]: ”וַיָּבֹא יַעֲקֹב שָׁלֵם (אל העיר שלם) עִיר שְׁכֶם (עירו של שכם) אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ כְּנַעַן בְּבֹאוֹ מִפַּדַּן אֲרָם וַיִּחַן אֶת פְּנֵי הָעִיר: וַיִּקֶן אֶת חֶלְקַת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר נָטָה שָׁם אָהֳלוֹ מִיַּד בְּנֵי חֲמוֹר אֲבִי שְׁכֶם בְּמֵאָה קְשִׂיטָה”.
לעומת פרשנות זו, פרשנים רבים[4]מפרשים את המילה "שָׁלֵם" כמכוונת לטוהר כוונותיו המקוריות של יַעֲקֹב, אשר בא לשְׁכֶם בכוונות של שלום, ולא תכנן מראש את מעשה הטבח שעשו שמעון ולוי אחר כך בשכם כפי שמסופר בפרק הבא[5]. תרגום השבעים, ואחריו גם ספר היובלים פרשו את המילה "שָׁלֵם" כשם של מקום ממזרח לשְׁכֶם, וגם בספר יהודית נזכר עמק בשם זה באזור השומרון[6].
היסטוריה
עריכהלפי הממצא הארכאולוגי, הכפר היה מיושב בתקופת הברונזה, ולמשך תקופת הברזל II, התקופה ההלניסטית, הרומית, הביזנטית, האומיית וכן בתקופה הצלבנית/איובית.[7]
על פי טקסט שומרוני משלהי העת העתיקה, בכפר התגוררו מהכהנים הגדולים של העדה השומרונית.[8] לפי המסורת השומרונית, הכפר נבנה בידי ירד בן מהללאל, ובבא רבה, מנהיג השומרונים במאה ה-4, בנה במקום את הכנשתא השישית שלו.[9]
הכפר מוקף במספר אתרים ארכאולוגיים. בפסגת הגבעה החולשת על הכפר ממוקמת ח'ירבת אבן נס'יר בה שרידים רבים בעיקר של גלי אבנים ושרידי מתאר של מבנה. במקום גם בורות וחללים תת-קרקעים רבים. למרגלות האתר ממערב מערה וממנה ירידה למחילה הסתומה בעפר. האתר תועד במפת הקרן לחקר ארץ ישראל בשנת 1880 ובסקר הארכאולוגי של 1968.
התקופה העותמאנית
עריכהעל פי מפקד אוכלוסין עות'מאני משנת 1596, 42 משפחות התגוררו בכפר.
בשנת 1870, ביקר חוקר ארץ ישראל ויקטור גרן בכפר, וכתב: ”בשעה שמונה וחמש עשרה דקות פניתי צפונה מערבה, ואחר כך צפונה צפונה מערבה. בשעה שמונה ועשרים דקות החילותי לעלות על גבעה נטועה עצי זית, תאנה ושקד. בשעה שמונה ושלושים דקות הגעתי לסאלם. זהו כפר קטן שמספר תושביו אינו עולה על מאתיים. הבתים רעועים עד מאוד, וכמה מהם חרבים למחצה. כתריסר בורות מים עתיקים, חצובים בצלע הגבעה, יבשים עכשיו. נשי הכפר הולכות לשאוב מים בריחוק קילומטר משם צפונה צפונה מערבה, ממעין בשם עין סאלם. הוא קולח מתחת לסלע בתעלה קטנה עתיקה למראה, ומימיו נקווים כבמין שוקת מונוליתית מוארכת, שכנראה אינה אלא מצבה עתיקה”[10].
בתקופת המנדט הבריטי
עריכהבמפקד אוכלוסין מ-1922 שנערך על ידי המנדט הבריטי, אוכלוסיית סאלם מנתה 490 תושבים, כולם מוסלמים. במפקד 1931 אוכלוסיית סאלם מנתה 690 תושבים, ב-122 בתים. בשנת 1945 אוכלוסיית סאלם מנתה 1,120 תושבים, אשר בבעלותם 10,293 דונם של קרקע, על פי סקר הכפרים של המנדט הבריטי בארץ ישראל.
לאחר 1967
עריכהמאז מלחמת ששת הימים ב-1967, סאלם נמצאת תחת שלטון ישראלי.
ב-5 בפברואר 1988, נקברו חיים ארבעה צעירים תושבי הכפר תחת תלולית עפר בידי דחפור של צה"ל, עד שחולצו משם. אלוף פיקוד־המרכז עמרם מצנע אמר על המעשה: "לא תיארתי לעצמי מעשה כזה בחלומותי הקשים ביותר"[11]. צה"ל פתח בחקירה נגד רס"ר מהמנהל האזרחי, שהיה חשוד כיוזם ה"מבצע", נגד נהגו ונגד מפעיל הדחפור, אזרח עובד צה"ל[12][13]. ב-1 במרץ 1988 הוגש כתב אישום, בבית הדין הצבאי מחוז המרכז, נגד שלושה חיילים שהיו מעורבים בפרשה. הם הואשמו בהתעללות ובתקיפה בנסיבות מחמירות[14]. שופט בית הדין הצבאי ביפו, אל"ם צבי גורפינקל, הורה לעצור עד תום ההליכים המשפטיים את רס"ר שרלי דנינו וטוראי יאיר ניסימי. הנאשם השלישי בפרשה שוחרר ממעצרו, משום שחלקו בפרשה היה קטן יותר. בהחלטתו ציין השופט גורפינקל ש: "מעשים אלה עלולים להתפרש כמדיניות הצבא ולפגוע בשמו ובשם מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית. זו החומרה המיוחדת בפרשה זו"[15].
בהסכמי אוסלו סווגו 27% מאדמות הכפר כשטח B ו-73% הנותרים כשטח C. בשנת 1996 נסלל על אדמות הכפר כביש עוקף להתנחלות אלון מורה - כביש 555. הנסיעה על הכביש אסורה לתושבי הכפר ונמנעת מהם הגישה אל אדמות הכפר שמעבר לכביש[16].
ב-27 בספטמבר 2004, יהושע אליצור, תושב ההתנחלות איתמר, ירה למוות בתושב הכפר, צאהיל ג'בארה-אשתייה. אליצור הורשע בהריגה ונידון ל-20 שנות מאסר, אך במהלך מעצר הבית שלו הצליח להימלט מהארץ לגרמניה ומשם לברזיל, ונלכד רק כעשר שנים לאחר מכן[17][18]. בתו של אשתייה, יסמין ג'ברה היא נגנית נבל והשתתפה בשנת 2014 בפסטיבל הנבל בתל אביב[19]. במאי 2018, גזר בית המשפט 15 שנות מאסר על אליצור[20].
קישורים חיצוניים
עריכה- שלושים לאינתיפאדה הראשונה: בחזרה לארבעת הצעירים שנקברו חיים, אתר שיחה מקומית, 28 במרץ 2017
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 מפקד אוכלוסין 2016, באתר של הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה
- ^ רשב"ם, חזקוני, אברבנאל, הדר זקנים ודעת מקרא (על הפסוק), ועוד.
- ^ ספר בראשית, פרק ל"ג, פסוק י"ח-י"ט.
- ^ רש"י, ראב"ע, רמב"ן, ספורנו, מלבי"ם
- ^ פרופ' משה ויינפלד (עורך), בראשית (עולם התנ"ך), הוצאת דודזון-עתי, 1998, עמ' 193
- ^ אנציקלופדיה מקראית, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1950, כרך ז, עמוד 693
- ^ Finkelstein et al., 1997, p. 817
- ^ Conder, 1876, p. 196
- ^ יצחק בן-צבי, שמריהו טלמון, ישעיהו גפני (ע), ספר השומרונים, ירושלים: יד יצחק בן-צבי, 1976, עמ' 77
- ^ ויקטור גרן,תיאור גאוגרפי, היסטורי וארכאולוגי של ארץ - ישראל - כרך רביעי: השומרון (א), ירושלים: יד יצחק בן צבי, 1983, עמוד: 304
- ^ מיכל סלע, צה"ל - זועקים אליך מן האדמה, כותרת ראשית, 17 בפברואר 1988
- ^ עמנואל רוזן, הערכה: רס"ר ונהג יועמדו לדין צבאי כחשודים ב"קבורת" הארבעה מכפר סאלם, מעריב, 23 בפברואר 1988
- ^ 2 חילים נעצרו עקב חקירת 'פרשת הקבורה' בכפר סאלם, מעריב, 15 בפברואר 1988
- ^ ברוך נאה, אישום נגד 3 חיילים על פרשת הטרקטור, מעריב, 1 במרץ 1988
- ^ תמיר שפר, כתב עתי"ם, "מעשי הנאשמים עלולים להתפרש כמדיניות הצבא ולפגוע בשמו", מעריב, 3 במרץ 1988
- ^ גדעון לוי, אלכס ליבק, מי צריך חוק כשאפשר להפקיע אדמות בכוח, באתר הארץ, 9 בדצמבר 2016
אקטיבסטילס, חקלאים בכפר סאלם עושים את הבלתי אפשרי: חורשים את אדמותיהם, באתר "שיחה מקומית", 6 בדצמבר 2014 - ^ עופר אדרת, מתנחל הורשע בהריגת פלסטיני ונמלט מעונש, באתר וואלה, 26 באוקטובר 2005
- ^ איתמר אייכנר, עומרי אפרים ואיתי בלומנטל, ברזיל: נעצר ישראלי שהרג פלסטיני ונמלט, באתר ynet, 16 ביוני 2015
- ^ איתי אילנאי, האב נורה ע"י מתנחל, בתו העיוורת ניגנה בת"א, באתר mynet (כפי שנשמר בארכיון האינטרנט), 28 בדצמבר 2014
- ^ רויטל חובל, בית המשפט גזר 15 שנות מאסר על מתנחל שהרג פלסטיני ונמלט מהארץ, באתר הארץ, 9 במאי 2018