פתיחת התפריט הראשי

סביון ליברכט (נולדה ב-13 בינואר 1948) היא סופרת ומחזאית ישראלית.

סביון ליברכט
ליברכט ב"מפגש סופרים" בקריית ביאליק, פברואר 2016
ליברכט ב"מפגש סופרים" בקריית ביאליק, פברואר 2016
לידה 1948 (בת 71 בערך)
מינכן, אזורי הכיבוש בגרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Sabine Sosnowski עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק סופרת, מחזאית עריכת הנתון בוויקינתונים
לאום יהודים עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת תל אביב עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס היצירה לסופרים עבריים
פרס התיאטרון הישראלי
פרס אקו"ם עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

תוכן עניינים

ביוגרפיהעריכה

ליברכט נולדה בשם סבינה סוסנובסקי במינכן שבגרמניה, להורים ניצולי השואה. ב-1950 עלתה לישראל עם הוריה. בילדותה התגוררה בבית דגן ולאחר מכן בבת ים. לאחר השירות בצה"ל נסעה ללמוד בלונדון ושינתה שמה לסביון.

למדה ספרות ופילוסופיה באוניברסיטת תל אביב והועסקה כעיתונאית בירחון "את". אוסף סיפוריה הראשון, "תפוחים מן המדבר" יצא לאור בשנת 1986.

ליברכט פרסמה שני רומנים, אך היא נודעת בעיקר בזכות סיפוריה הקצרים, שאת חלקם עיבדה למחזות. סגנון כתיבתה הוא ריאליסטי, מורכב, דחוס ומלא מתח. בכתיבתה ניכרת העדפה לקול הפנימי של הדמות המרכזית, על פני ההתרחשות החיצונית. סיפוריה נוגעים בהוויה הישראלית, והיא מרבה לעסוק בקונפליקטים המאפיינים הוויה זו: הקונפליקט הדתי-חילוני, היהודי-ערבי והבין-דורי. סיפוריה מושפעים רבות מחוויותיה כבת לניצולי שואה, ורבים מסיפוריה נוגעים בשואה ובהשלכותיה על הניצולים וצאצאיהם.

ליברכט גרושה ואם לשניים.

יצירתהעריכה

ספריהעריכה

מחזותיה שהוצגועריכה

  ערך מורחב – סביון ליברכט - מחזות

תסריטים לטלוויזיהעריכה

סרטים המבוססים על סיפוריהעריכה

פרסים שהוענקו להעריכה

בישראלעריכה

  • פרס אלתרמן על הקובץ "תפוחים מן המדבר" (1987).
  • פרס אקו"ם (1990)[1].
  • פרס הטלוויזיה על התסריט "כידונים ואורכידאות" (1990).
  • פרס ראש הממשלה (1991, 1999).
  • פרס התיאטרון: מחזאית השנה על "סינית אני מדברת אליך" (2004).
  • פרס התיאטרון: מחזאית השנה על "תפוחים מן המדבר" (2006).
  • פרס התיאטרון: מחזה מקורי על "הבנאליות של האהבה" (2009)

בחו"לעריכה

  • פרס אמיליה רוזלי, איטליה על "נשים מתוך קטלוג" (2002).
  • פרס ויצו, איטליה על "נשים מתוך קטלוג" (2003).
  • פרס אמלפי, איטליה על "מקום טוב ללילה" (2005).
  • פרס ויצו, צרפת על "מקום טוב ללילה (2009).

לקריאה נוספתעריכה

  • שי רודין, פוליטיקלי לא קורקט: פוליטיקה של מין, מגדר ומדינה בסיפורת של סביון ליברכט, אורלי קסטל-בלום ורונית מטלון (חיפה, תש"ע 2010) <דיסרטציה. אוניברסיטת חיפה>
  • שי רודין, "'אני דלילה טובה' – אהבתם של 'אחרים' בנובלה סואד לסביון ליברכט". הדור, גיליון מס' 4, עמ' 102-110, 2011.
  • סביון ליברכט, אמסלם, באנתולוגיה "תמונה קבוצתית" (ספרות ישראלית במאה ה-21), עמ' 381-370, הוצאת כרמל, 2017.

קישורים חיצונייםעריכה

מכּתביה:

הערות שולייםעריכה