פתיחת התפריט הראשי

סבסטיאן פטלגרמנית: Sebastian Vettel; נולד ב-3 ביולי 1987) הוא נהג מרוצי מכוניות גרמני מסבב הפורמולה 1 הנוהג בקבוצת פרארי. הוא היה אלוף העולם בפורמולה 1 ארבע פעמים ברציפות, מעונת 2010 עד עונת 2013.

סבסטיאן פטל
Sebastian Vettel 2012 Bahrain GP.jpg
פטל, 2012
לידה 9 ביולי 1987 (בן 31)
הופנהיים שבגרמניה
לאום גרמניהגרמניה גרמני
קבוצה נוכחית פרארי
קריירת פורמולה 1
אליפויות 4 (2010, 2011, 2012, 2013)
מרוצים 225
ניצחונות 52
פודיומים 113
נקודות בקריירה 2,809
זינוקים מפול פוזישן 55
הקפות מהירות 34
קבוצות ב.מ.וו-סאובר (2007)
טורו רוסו (2008)
רד בול רייסינג (20092014)
פרארי (2015 – )
www.sebastianvettel.de
פטל בעונת האליפות הראשונה שלו, במכונית רד בול בגרנד פרי הקנדי ב-2010

תוכן עניינים

ראשית הקריירהעריכה

פטל החל להתחרות ב-1995 במרוצי קארטינג. ב-2001 הוא זכה בגביע מונקו למרוצי קארטינג ובתוך שנתיים עבר להתחרות במכוניות מרוץ מקצועיות מטיפוס גלגל חשוף. ב-2004 הוא זכה באליפות פורמולה BMW (אנ') כשהוא מנצח 18 מתוך 20 המרוצים שנערכו בעונה. ב-2005 הוא עבר להתחרות בפורמולה 3 יורו סירייס(אנ') וסיים במקום החמישי. בעונת 2006 הוא סיים כסגן האלוף ואף הוזמן לבחון ולשמש כנהג המרוץ המחליף קבוצת הפורמולה 1 סאובר בגרנד פרי הטורקי(אנ'). הוא גם בחן את המכונית בגרנד פרי האיטלקי(אנ'). את עונת 2007 הוא החל באליפות העולם של רנו, אך עזב באמצע העונה בעודו מוביל את האליפות, כדי להצטרף כנהג המחליף של ב.מ.וו. עקב פציעתו של רוברט קוביצה.

פורמולה 1עריכה

ב.מ.וו-סאובר וטורו רוסועריכה

פטל התחרה לראשונה בפורמולה 1 במרוץ ארצות הברית של עונת 2007 בתור מחליף של קוביצה בקבוצת ב.מ.וו סאובר. הוא זינק למרוץ מהמקום השביעי וסיים במקום שמיני שזיכה אותו בתואר הנהג הצעיר ביותר שזכה בנקודת אליפות בפורמולה 1. בהמשך העונה הוא זכה למקום קבוע בקבוצת טורו רוסו, עזב באופן סופי את האליפות של רנו והתחרה בשאר מרוצי העונה של פורמולה 1. הוא לא זכה להישגים בולטים במרוצים אלו, פרט לגרנד פרי הסיני בו סיים במקום הרביעי.

בעונת 2008 הוא המשיך לנהוג עבור קבוצת טורו רוסו וסבל מפתיחת עונה גרועה, בה עקב התנגשויות עם נהגים אחרים הוא נאלץ לפרוש מארבעת המרוצים הראשונים של העונה. בגרנד פרי מונקו הוא זכה לנקודות הראשונות בעונה כשסיים חמישי. בגרנד פרי האיטלקי הוא ניצח והפך לנהג הצעיר ביותר שניצח במרוץ פורמולה 1, כשהוא מחליף בתואר זה את פרננדו אלונסו הספרדי. הוא גם זכה לתואר הנהג הצעיר ביותר שזינק מעמדת הפול פוזישן. במרוץ סיום העונה בברזיל הוא כמעט מנע מלואיס המילטון לזכות באליפות, כשעקף אותו למקום החמישי שנדרש לו לזכייה באליפות, אך לקראת הסיום שניהם עקפו את טימו גלוק(אנ') הגרמני והמילטון זכה באליפות.

רד בול רייסינגעריכה

בעונת 2009 עבר פטל לקבוצת רד בול רייסינג. הוא פתח את העונה במרוץ אוסטרליה בכושר טוב, כשהוא מדורג במקום השני רוב המרוץ, אך נאלץ לפרוש עקב תאונה. בגרנד פרי הסיני הוא השיג פול פוזישן וזכה לניצחון במרוץ כשבן קבוצתו, מארק ובר האוסטרלי, זכה במקום השני וביחד הם העניקו לקבוצת רד בול הישג כזה בפעם הראשונה .[1] פטל ניצח גם במרוצים בבריטניה,[2] ביפן[3] ובאבו דאבי. הוא גם עלה ארבע פעמים נוספות לדוכן המנצחים, וסיים את העונה במקום השני אחרי האלוף הבריטי ג'נסון באטן.[4]

את עונת 2010 פתח פטל עם פול פוזישן במרוץ בחריין אותו סיים במקום הרביעי. הוא זכה לניצחון ראשון במרוץ מלזיה ולקראת אמצע העונה הוא דורג במקום השני בטבלת האליפות, במרוץ צמוד עם בן קבוצתו וובר. במרוץ בטורקיה הוא התרסק לאחר מאבק על המקום הראשון עם וובר, והדרדר למקום החמישי בדירוג האליפות. בגרנד פרי אירופה, שנערך בספרד הוא זינק מהמקום הראשון והוביל בכל המרוץ עד לניצחון. הוא שיחזר זאת גם בגרנד פרי היפני וכמעט גם במרוץ בקוריאה עד שנאלץ לפרוש עקב כשל במנוע. במרוץ הלפני האחרון בברזיל הוא זינק מהמקום השני אך הוביל מההקפה הראשונה עד לסיום. ניצחונו והמקום השני של וובר הבטיחו לרד בול את הזכייה באליפות היצרנים. לפני המרוץ האחרון באבו דאבי הוא פיגר בדירוג האליפות ב-15 נקודות אחרי המוביל אלונסו ובשבע נקודות אחרי וובר. במרוץ הוא שוב דורג בפול פוזישן והוביל לכל אורך המרוץ. אלונסו, שנדרש לסיים במקום הרביעי כדי לזכות באליפות, הידרדר למקום השביעי וובר סיים במקום השמיני. תוצאת הסיום העניקה לפטל יתרון של ארבע נקודות והפכה אותו לאלוף הצעיר בהיסטוריה.

עונת 2011 נפתחה בשליטה מוחלטת של פטל שניצח שישה מתוך תשעת המרוצים הראשונים בעונה וסיים במקום השני בשלושת המרוצים הנותרים ופתח פער של 80 נקודות עוד לפני אמצע העונה.[5] באוקטובר 2011 זכה פטל באליפות הפורמולה 1 בפעם השנייה ברציפות, לאחר שסיים במקום השלישי בגרנד פרי היפני, והבטיח את זכייתו באליפות, כאשר נותרו עוד ארבעה מרוצים לסיום העונה.[6]

ב-25 בנובמבר 2012 סיים פטל במקום השישי במרוץ האחרון של העונה שנערך בסאו פאולו והשלים זכייה שלישית ברציפות באליפות הפורמולה 1 לאחר מאבק צמוד עם פרננדו אלונסו.

גם בעונת 2013 היה אלונסו יריבו העיקרי של פטל במאבק על אליפות הנהגים, אך שוב יצא פטל כשידו על העליונה. בגרנד פרי הודו שנערך ב-27 באוקטובר 2013 סיים פטל במקום הראשון והבטיח זכייה באליפות נוספת. הייתה זו זכייתו הרביעית ברציפות באליפות הפורמולה 1 והוא הנהג הרביעי בהיסטוריה שמגיע למספר זכיות זה, אחרי מיכאל שומאכר (7 זכיות), חואן מנואל פנג'יו (5 זכיות) ואלן פרוסט (4 זכיות).

בעונת 2014 התקשה פטל להסתגל לשינויים במכוניות הפורמולה 1 שעברו למנועים קטנים מוגדשי טורבו. הוא לא ניצח באף מרוץ במהלך העונה, סיים פעם אחת במקום שני ושלוש פעמים במקום השלישי. בעיות אמינות במכונית של פטל פגעו אף הן בעונת המרוצים שלו והוא סיים את העונה במקום החמישי. הוא האלוף הראשון מאז ז'אק וילנב ב-1998 שלא ניצח במרוץ בעונה שלאחר האליפות. באוקטובר פורסם כי פטל לא ימשיך ברד בול רייסינג ויעבור לקבוצת פרארי.[7]

פראריעריכה

במרוץ פתיחת העונת 2015 סיים במקום השלישי ובמרוץ הבא רשם ניצחון ראשון עבורו לאחר יותר משנה.[8] בארבעת המרוצים הבאים הגיע שלוש פעמים לפודיום והתבסס במקום השלישי בטבלה אחרי לואיס המילטון וניקו רוזברג, צמד נהגי קבוצת מרצדס. בגרנד פרי הונגריה רשם את ניצחונו השני בעונה[9] ובסינגפור ניצח פעם נוספת.[10] את העונה סיים במקום השלישי, כשלזכותו 278 נקודות.

בעונת 2016 לא הצליח להשיג ניצחון, אך הגיע שבע פעמים לפודיום וסיים את העונה במקום הרביעי.

עונת 2017עריכה

בעונת 2017, המחצית הראשונה של העונה התנהלה כקרב שקול בין פטל ללואיס המילטון. פטל ניצח את מרוץ פתיחת העונה במסלול אלברט פארק שבאוסטרליה[11], המילטון השווה את מספר הנקודות לאחר ניצחון בגרנד פרי סין[12], אך פטל שב ולקח את היתרון לאחר ניצחון בגרנד פרי בחריין[13]. המילטון צמצם את הפער בטבלה ל-6 נקודות לאחר ניצחון בגרנד פרי ספרד[14], אך הפער נפתח מחדש לאחר ניצחון של פטל במונקו בעוד המילטון סיים במקום השביעי[15].

העימות בין פטל והמילטון החריף בגרנד פרי אזרבייג'ן לאחר שהגרמני התנגש בכוונה ברכבו של הבריטי ונענש בעצירה של 10 שניות. המילטון, שזינק מהפול פוזישן, נאלץ לעצור במהלך המרוץ על מנת להחליף את משענת הראש במכוניתו ואיבד את היתרון לדניאל ריקארדו, שניצח את המרוץ[16]. באוסטריה הפער שב וגדל ל-20 נקודות לטובת פטל[17]. לאחר ניצחון נוסף להמילטון בסילברסטון וניצחון לפטל בהונגריה הוביל פטל ב-14 נקודות בפגרת הקיץ.

החצי השני של העונה החל עם שלושה ניצחונות רצופים להמילטון אשר סימנו את נקודת המפנה בעונה: המילטון ניצח בבלגיה, ובאיטליה זינק מהפול פוזישן,[18] ניצח במרוץ ועלה, לראשונה בעונה, למקום הראשון בדירוג[19]. פטל זינק מהפול פוזישן בגרנד פרי סינגפור, בעוד המילטון זינק מהמקום החמישי. בפנייה הראשונה של המרוץ פגע קימי רייקונן ברכבו של מקס ורסטאפן. כתוצאה מכך איבד ורסטאפן את הגלגל האחורי ופגע ברכבו של פטל. שלושת הנהגים המעורבים בתאונה נאלצו לפרוש. המילטון ניצח את המרוץ והגדיל את הפער ל-28 נקודות[20].

בגרנד פרי מלזיה, פטל זינק מהמקום האחרון לאחר תקלת מנוע, הצליח לשפר את מיקומו ב-16 שלבים וסיים במקום הרביעי, בעוד המילטון מסיים שני[21]. המילטון ניצח גם בשני המירוצים הבאים ביפן ובארצות הברית, בעוד פטל סבל מתקלה מכנית נוספת ביפן. בגרנד פרי מקסיקו המילטון סיים את המרוץ במקום התשיעי, אך הבטיח את זכייתו בתואר אליפות הנהגים[22][23].

בסיכום העונה פטל ניצח ב-5 מירוצים, הגיע 6 פעמים למקום השני ופעמיים נוספות לשלישי. הייתה זו העונה הטובה ביותר של פטל עד אז, כשכך ביסס את מעמדו כנהג השני הטוב בעונה לאחר לואיס המילטון, שעקף אותו ב-46 נקודות בלבד.

מרוציםעריכה

שנה קבוצה 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 מיקום נקודות
2007 סאובר אוסטרליה  מלזיה  בחריין  ספרד  מונקו  קנדה  ארצות הברית 
8
צרפת  בריטניה  גרמניה  14 6
טורו רוסו הונגריה 
16
טורקיה 
19
איטליה 
18
בלגיה 
פרש
יפן 
פרש
הרפובליקה העממית של סין 
4
ברזיל 
פרש
2008 טורו רוסו אוסטרליה 
פרש
מלזיה 
פרש
בחריין 
פרש
ספרד 
פרש
טורקיה 
17
מונקו 
5
קנדה 
8
צרפת 
12
בריטניה 
פרש
גרמניה 
8
הונגריה 
פרש
גרמניה 
6
בלגיה 
5
איטליה 
1
סינגפור 
5
יפן 
6
הרפובליקה העממית של סין 
9
ברזיל 
4
8 35
2009 רד בול אוסטרליה 
13
מלזיה 
15
הרפובליקה העממית של סין 
1
בחריין 
2
ספרד 
4
מונקו 
פרש
טורקיה 
3
בריטניה 
1
גרמניה 
2
הונגריה 
פרש
ספרד 
פרש
בלגיה 
3
איטליה 
8
סינגפור 
4
יפן 
1
ברזיל 
4
איחוד האמירויות הערביות 
1
2 84
2010 רד בול בחריין 
4
אוסטרליה 
פרש
מלזיה 
1
הרפובליקה העממית של סין 
6
ספרד 
3
מונקו 
2
טורקיה 
פרש
קנדה 
4
ספרד 
1
בריטניה 
7
גרמניה 
3
הונגריה 
3
בלגיה 
15
איטליה 
4
סינגפור 
2
יפן 
1
קוריאה הדרומית 
פרש
ברזיל 
1
איחוד האמירויות הערביות 
1
1 256
2011 רד בול אוסטרליה 
1
מלזיה 
1
הרפובליקה העממית של סין 
2
טורקיה 
1
ספרד 
1
מונקו 
1
קנדה 
2
ספרד 
1
בריטניה 
2
גרמניה 
4
הונגריה 
2
בלגיה 
1
איטליה 
1
סינגפור 
1
יפן 
3
קוריאה הדרומית 
1
הודו 
1
איחוד האמירויות הערביות 
פרש
ברזיל 
2
1 392
2012 רד בול אוסטרליה 
2
מלזיה 
11
הרפובליקה העממית של סין 
5
בחריין 
1
ספרד 
6
מונקו 
4
קנדה 
4
ספרד 
פרש
בריטניה 
3
גרמניה 
5
הונגריה 
4
בלגיה 
2
איטליה 
22
סינגפור 
1
יפן 
1
קוריאה הדרומית 
1
הודו 
1
איחוד האמירויות הערביות 
3
ארצות הברית 
2
ברזיל 
6
1 281
2013 רד בול אוסטרליה 
3
מלזיה 
1
הרפובליקה העממית של סין 
4
בחריין 
1
ספרד 
4
מונקו 
2
קנדה 
1
בריטניה 
פרש
גרמניה 
1
הונגריה 
3
בלגיה 
1
איטליה 
1
סינגפור 
1
קוריאה הדרומית 
1
יפן 
1
הודו 
1
איחוד האמירויות הערביות 
1
ארצות הברית 
1
ברזיל 
1
1 397
2014 רד בול אוסטרליה 
פרש
מלזיה 
3
בחריין 
6
הרפובליקה העממית של סין 
5
ספרד 
4
מונקו 
פרש
קנדה 
3
אוסטריה 
פרש
בריטניה 
5
גרמניה 
4
הונגריה 
7
בלגיה 
5
איטליה 
6
סינגפור 
2
יפן 
3
רוסיה 
8
ארצות הברית 
7
ברזיל 
5
איחוד האמירויות הערביות 
8
5 167
2015 פרארי אוסטרליה 
3
מלזיה 
1
הרפובליקה העממית של סין 
3
בחריין 
5
ספרד 
3
מונקו 
2
קנדה 
5
אוסטריה 
4
בריטניה 
3
הונגריה 
1
בלגיה 
12
איטליה 
2
סינגפור 
1
יפן 
3
רוסיה 
2
ארצות הברית 
3
מקסיקו 
פרש
ברזיל 
3
איחוד האמירויות הערביות 
4
3 278
2016 פרארי אוסטרליה 
3
בחריין 
DNS
הרפובליקה העממית של סין 
2
רוסיה 
פרש
ספרד 
3
מונקו 
4
קנדה 
2
אזרבייג'ן 
2
אוסטריה 
פרש
בריטניה 
9
הונגריה 
4
גרמניה 
5
בלגיה 
6
איטליה 
3
סינגפור 
5
מלזיה 
פרש
יפן 
4
ארצות הברית 
4
מקסיקו 
5
ברזיל 
5
איחוד האמירויות הערביות 
3
4 212
2017 פרארי אוסטרליה 
1
הרפובליקה העממית של סין 
2
בחריין 
1
רוסיה 
2
ספרד 
2
מונקו 
1
קנדה 
4
אזרבייג'ן 
4
אוסטריה 
2
בריטניה 
7
הונגריה 
1
בלגיה 
2
איטליה 
3
סינגפור 
פרש
מלזיה 
4
יפן 
פרש
ארצות הברית 
2
מקסיקו 
4
ברזיל 
1
איחוד האמירויות הערביות 
3
2 317
2018 פרארי אוסטרליה 
1
בחריין 
1
הרפובליקה העממית של סין 
8
אזרבייג'ן 
4
ספרד 
4
מונקו 
2
קנדה 
1
צרפת 
5
אוסטריה 
3
בריטניה 
1
גרמניה 
פרש
הונגריה 
2
בלגיה 
1
איטליה 
4
סינגפור 
3
רוסיה 
3
יפן 
6
ארצות הברית 
4
מקסיקו 
2
ברזיל 
6
איחוד האמירויות הערביות 
2
2 320
2019 פרארי אוסטרליה 
4
בחריין 
5
הרפובליקה העממית של סין 
3
אזרבייג'ן 
3
ספרד 
4
מונקו  קנדה  צרפת  אוסטריה  בריטניה  גרמניה  הונגריה  בלגיה  איטליה  סינגפור  רוסיה  יפן  מקסיקו  ארצות הברית  ברזיל  איחוד האמירויות הערביות  4 64[א]
  1. ^ עונה טרם הסתיימה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא סבסטיאן פטל בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ ניצחון ראשון אי פעם לרד-בול, וואלה, 19 באפריל 2009
  2. ^ ווטל ורד בול עצרו את באטון, וואלה, 21 ביוני 2009
  3. ^ סבסטיאן וטל זכה במירוץ יפן, וואלה, 4 באוקטובר 2009
  4. ^ ווטל סגנו של האלוף, וואלה, 1 בנובמבר 2009
  5. ^ פרננדו אלונסו זכה בגרנד פרי הבריטי, וואלה, 10 ביולי 2011
  6. ^ סבסטיאן פטל שוב זכה באליפות העולם בפורמולה 1, וואלה, 9 באוקטובר 2011
  7. ^ מערכת וואלה! ספורט‏, סבסטיאן פטל עובר מרד בול לפרארי, באתר וואלה! NEWS‏, 4 באוקטובר 2014
  8. ^ ניצחון גדול לפטל ופרארי במלזיה, אלונסו שב למסלול, וואלה 29 במרץ 2015
  9. ^ סבסטיאן פטל זכה במרוץ הונגריה, המילטון רק שישי, וואלה, 26 ביולי 2015
  10. ^ סבסטיאן פטל ניצח בסינגפור, לואיס המילטון נאלץ לפרוש, וואלה, 20 בספטמבר 2015
  11. ^ סבסטיאן פטל ניצח במרוץ הראשון של העונה, באתר וואלה! NEWS‏, 26 במרץ 2017
  12. ^ לואיס המילטון ניצח בשנגחאי, סבסטיאן פטל סיים שני , באתר וואלה! NEWS‏, 9 באפריל 2017
  13. ^ סבסטיאן פטל ניצח בבחריין והגדיל את הפער בפסגה, באתר וואלה! NEWS‏, 16 באפריל 2017
  14. ^ לואיס המילטון זכה בגרנד פרי של קטלוניה, באתר וואלה! NEWS‏, 14 במאי 2017
  15. ^ סבסטיאן פטל ניצח במונאקו, לואיס המילטון רק שביעי, באתר וואלה! NEWS‏, 28 במאי 2017
  16. ^ דניאל ריקארדו ניצח בגרנד פרי באקו, באתר וואלה! NEWS‏, 25 ביוני 2017
  17. ^ ואלטרי בוטאס זכה במרוץ אוסטריה, באתר וואלה! NEWS‏, 9 ביולי 2017
  18. ^ לואיס המילטון ניפץ את השיא עם פול פוזישן מספר 69, באתר וואלה! NEWS‏, 2 בספטמבר 2017
  19. ^ לואיס המילטון ניצח באיטליה ועלה לפסגת דירוג הנהגים, באתר וואלה! NEWS‏, 2 בספטמבר 2017
  20. ^ פטל נאלץ לפרוש, המילטון הגדיל את הפער ל-28 נקודות, באתר וואלה! NEWS‏, 17 בספטמבר 2017
  21. ^ ורשטאפן ניצח, המילטון שני, קאמבק מרשים לפטל, באתר וואלה! NEWS‏, 1 באוקטובר 2017
  22. ^ לואיס המילטון זכה באליפות העולם בפעם הרביעית, באתר וואלה! NEWS‏, 29 באוקטובר 2017
  23. ^ claims fourth F1 constructors' championship in Austin, ESPN, 23 October 2017