סבסטיה

עיירה בנפת שכם, ברשות הפלסטינית

סבסטיהערבית: سبسطية) הוא כפר פלסטיני בהרי השומרון, סמוך לעיר שכם, בנפת שכם אשר בתחום הרשות הפלסטינית.

סבסטיה (כפר)
سبسطية
הכפר סבסטיה
הכפר סבסטיה
הכפר סבסטיה
טריטוריה הרשות הפלסטיניתהרשות הפלסטינית הרשות הפלסטינית
נפה שכם
על שם שומרון עריכת הנתון בוויקינתונים
שטח 4.80 קמ"ר
אוכלוסייה
 ‑ בכפר 2,900 (2006)
קואורדינטות 32°16′33″N 35°11′38″E / 32.2757938°N 35.1938435°E / 32.2757938; 35.1938435
אזור זמן UTC +2
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

סבסטיה שוכנת בסמוך לחורבות העיר הקדומה שומרון, ששימשה בירת ממלכת ישראל במאות התשיעית והשמינית לפנה"ס. בשם הכפר השתמר השם "סבסטי" (Sebaste), שם שניתן לעיר שומרון על ידי הורדוס שבנה אותה מחדש במאה הראשונה לפנה"ס.[1] מאז המאה ה-4, מזוהה במקום קברו של יוחנן המטביל. בתקופה הביזנטית נבנתה במקום כנסייה, וזו נבנתה מחדש בידי הצלבנים. בימי הביניים, הכנסיה הפכה למסגד בשם "נבי יחיא".[2]

היסטוריה עריכה

העת העתיקה עריכה

  ערך מורחב – שומרון (עיר)

הכפר סבסטיה מצוי בסמוך לאתר הארכאולוגי של העיר שומרון, עיר קדומה בארץ ישראל ובירת ממלכת ישראל במאות ה-9 וה-8 לפנה"ס. לאחר מצור, העיר נפלה לידי האימפריה האשורית החדשה בשנת 722 לפנה"ס, מפלה שהביאה לסופה של ממלכת ישראל. היא שימשה כמרכז שלטוני אזורי תחת השלטון האשורי, הבבלי והפרסי.

העיר חרבה פעמים רבות, ובכל פעם שנבנתה מחדש פורקו כל בנייניה והיא נבנתה מחדש על הסלע באמצעות אבנים מהבניינים הישנים. בשנת 331 לפנה"ס, העיר נחרבה על-ידי אלכסנדר הגדול, ובשנת 106 לפנה"ס, העיר חרבה שוב בידי יוחנן הורקנוס, נשיא יהודה החשמונאית. המצביא הרומי פומפיוס בנה את העיר מחדש בשנת 63 לפנה"ס, ונראה שלאחר מכן ישבו בה שומרונים מתיוונים וכן צאצאיהם של חיילים מקדוניים.

ב-27 לפנה"ס העיר נבנתה מחדש בידי הורדוס, שבנה בה שני מקדשים ואצטדיון גדול, ויישב בה 6,000 חיילים משוחררים, כנראה לא-יהודים שסייעו לו במאבקו על כס המלוכה ביהודה. בשנת 7 לפנה"ס, הורדוס הוציא להורג את בניו אלכסנדר ואריסטובולוס בסבסטיה.

שלהי העת העתיקה וימי הביניים עריכה

חרסים מהתקופה הרומית המאוחרת, הביזנטית, המוסלמית המוקדמת ומימי הביניים התגלו בסבסטיה.[3][4]

סבסטיה הייתה מושב של בישוף בממלכת ירושלים הצלבנית. בשנת 1160, הכנסיה הביזנטית שציינה את קברו של יוחנן המטביל הוחלפה במבנה צלבני.

סבסטיה נזכרת בכתביו של הגיאוגרף הסורי יאקות אל-חמאווי (1179–1229), שמיקם אותה בג'ונד פילסטין שבפרובינצית בילאד א-שאם, בנפת שכם. הוא כותב כי במקום "הקברים של זכריה ויחיא, בנו, וכן של נביאים ואישים קדושים רבים אחרים".[5] הכנסיה הצלבנית הומרה למסגד בידי צלאח א-דין בשנת 1187, ולפי מקורות אחרים, זה נעשה בידי השלטון הממלוכי בשנת 1261.

ניקולו פוגיבונסי, נזיר איטלקי שביקר בסבסטיה בשנת 1347, מעיד כי בימיו המקום היה חרב, והתגוררו בו "כמה סרצנים ומעט שומרונים".[6]

התקופה העות'מאנית עריכה

סבסטיה, כמו יתר ארץ ישראל, שולבה באימפריה העות'מאנית בשנת 1517. סבסטיה נזכרת ברישומי המס העות'מאניים של שנת 1596 כחלק מהנהיה (נפה) של ג'בל סמי, חלק מסנג'ק שכם. במקום נרשמו 20 משקי בית ו-3 רווקים, כולם מוסלמים. תושבי הכפר שילמו מסים על חיטה, שעורה, גידולי קיץ, עצי זית, הכנסות מזדמנות, עיזים ו/או כוורות, סך הכל 5,500 אקצ'ה.[7]

בבמאה ה-18 הפך הכפר לאחד מ-24 כפרי הכס שבהם ישבו מוח'תארים בארמון, או מצודה ושלטו על האזור. בסבסטיה שלט אז מוח'תאר שבט אל-קאיד (الكايد) והוא בנה את ביתו כמצודה בלב הכפר.

חוקר ארץ ישראל הצרפתי ויקטור גרן ביקר בכפר בשנת 1870 ומצא בו פחות מאלף תושבים.[8] ב-1882, חוקרי הקרן לחקר ארץ ישראל תיארו באריכות את סבסטיה ועתיקותיה במסגרת סקר ארץ ישראל המערבית. הם ציינו כי רוב תושבי הכפר היו מוסלמים, וכן ישבו בכפר גם נוצרים מהזרם היווני אורתודוקסי.[9]

בין השנים 1915 ו-1938, שירתו את סבסטיה שתי תחנות במסילת השומרון (עפולה–שכם–טולכרם): תחנת מסעודיה, בצומת המשולשת, 1.5 קילומטרים מערבית מהכפר, ותחנת סבסטיה, 1.5 קילומטרים דרומית לכפר.

האתר של שומרון/סבסטיה הקדומה נחפר על-ידי משלחת הרוורד, תחילה בניהולו של גוטליב שומאכר (1908) ולאחר מכן תחת ג'ורג' אנדרו רייזנר (1909-1910), בסיועם של הארכיטקט ס.ס. פישר וד.ג. ליון.[10]

המנדט הבריטי עריכה

במפקד 1922, שנערך על ידי שלטונות המנדט, בסבסטיה התגוררו 572 איש, 562 מוסלמים -10 נוצרים.[11] במפקד 1931, נרשמו במקום 753 איש, בהם 731 מוסלמים, 20 נוצרים ו-2 יהודים, שגרו ב-191 בתים.[12] בסקר הכפרים בשנת 1945 האוכלוסייה בכפר הייתה 1,020 נפש, בהם 980 מוסלמים ו-40 נוצרים,[13] ושטח הקרקע הכולל של הכפר היה 5,066 דונם,[14] אשר מתוכם הוקצו 1,284 לחקלאות שלחין ו-3,943 לגידולי דגנים.[15] השטח הבנוי של הכפר היה 90 דונם.[16]

 
עמודים בסבסטיה, 1925

משלחת שנייה לשומרון העתיקה, שכללה חוקרים מ-5 מוסדות, ערכה חפירות באתר הארכאולוגי הסמוך בשנים 1931-1935 תחת הנחייתו של הארכאולוג האנגלי ג'ון וינטר קרופוט, בסיועם של קתלין קניון, אלעזר סוקניק וג.מ. קרופוט. בחפירות לקחו חלק בית הספר הבריטי לארכאולוגיה בירושלים, הקרן לחקר ארץ ישראל והאוניברסיטה העברית בירושלים.[17][18][19]

שלטון ירדן עריכה

לאחר מלחמת העצמאות, סבסטיה הייתה לחלק מממלכת ירדן. בשנת 1961, התגוררו במקום 1,345 איש.[20] בשנות ה-60 של המאה ה-20 נערכו חפירות ארכאולוגיות בקנה מידה קטן בחורבות שומרון הקדומה בשם מחלקת העתיקות הירדנית.[21]

 
סבסטיה בשנת 1968

שלטון ישראל ותחת הרשות הפלסטינית עריכה

בעקבות מלחמת ששת הימים, עבר האזור לשלטון ישראל, ומאז הסכמי אוסלו, הכפר כלול בנפת שכם של הרשות הפלסטינית.

המסגד הראשי בכפר הוא מסגד נבי יחיא, מסגד העומד על שרידיה של קתדרלה צלבנית שלפי המסורת נבנתה מעל קבריהם של הנביאים אלישע ועובדיה וכן יוחנן המטביל, .[22][23] בתוך הכפר שרידיהם של מספר מבנים מהתקופה העות'מאנית שמצב השתמרותם טוב.[22]

ב-25 ביולי (למחרת תשעה באב) 1969, עלו פעילי גוש אמונים וחברי-כנסת (בהם אריאל שרון ואהוד אולמרט, לימים שניהם יכהנו כראשי ממשלת ישראל), לתחנת הרכבת הנטושה מסעודיה הסמוכה. גם ראש האופוזיציה דאז, מנחם בגין, הגיע למקום והצהיר כי "אין ממשלה שיש לה זכות למנוע מיהודי להתיישב בכל מקום בארץ ישראל".[24] הממשלה הציבה להם אולטימטום של 4 ימים להתפנות ולאחר שפקע הם פונו בכוח על ידי צה"ל[25], אך שבו למקום לשלושה ניסיונות התיישבות נוספים, שניים מהם הסתיימו בפינוי, עד ל"פשרת סבסטיה" שהובילה להתיישבות במחנה הצבאי בקדום ובכך למעש לחידוש ההתיישבות בשומרון.

האתר הארכאולוגי של גן לאומי שומרון (סבסטיה), הכולל את שרידיה של שומרון העתיקה, מצוי על השלוחה המזרחית של ההר עליו שוכן הכפר. האתר נמצא בשליטה ישראלית, אך ביקור במקום מתאפשר רק בקבוצה לאחר תיאום עם צה"ל. בשנים האחרונות אירעו מקרי השחתה של האתר הארכיאולוגי בידי תושבים מהכפר. [26]

סבסטיה מהווה מרכז של דיוקסיה. בשנת 2005 בראשה עומד חנא עטאללה.

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא סבסטיה בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ נחמן אביגד, שומרון (העיר), האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכיאולוגיות בארץ ישראל, עמ' 1493
  2. ^ "Sebastia | Nablus, Palestinian Territories Attractions". Lonely Planet (באנגלית). נבדק ב-2021-08-14.
  3. ^ Zertal, 2004, pp. 463-464
  4. ^ Dauphin, 1998, pp. 766–7
  5. ^ Le Strange, 1890, p. 523.
  6. ^ Schur, Nathan (1986-07-01). "The Samaritans, as Described in Christian Itineraries (14th-18th Centuries)". Palestine Exploration Quarterly. 118 (2): 144. doi:10.1179/peq.1986.118.2.144. ISSN 0031-0328.
  7. ^ Hütteroth and Abdulfattah, 1977, p. 129
  8. ^ Guérin, 1875, pp. 188–96
  9. ^ Conder and Kitchener, 1882, SWP II, pp. 160-161
  10. ^ Reisner, G. A.; C.S. Fisher, and D.G. Lyon (1924). Harvard Excavations at Samaria, 1908–1910. (Vol 1: Text [1], Vol 2: Plans and Plates [2]), Cambridge, Mass.: Harvard University Press
  11. ^ Barron, 1923, Table IX, Sub-district of Nablus, p. 24
  12. ^ Mills, 1932, p. 64
  13. ^ Government of Palestine, Department of Statistics, 1945, p. 19
  14. ^ Government of Palestine, Department of Statistics. Village Statistics, April, 1945. Quoted in Hadawi, 1970, p. 61
  15. ^ Government of Palestine, Department of Statistics. Village Statistics, April, 1945. Quoted in Hadawi, 1970, p. 107
  16. ^ Government of Palestine, Department of Statistics. Village Statistics, April, 1945. Quoted in Hadawi, 1970, p. 157
  17. ^ Crowfoot, J. W.; G.M. Crowfoot (1938). Early Ivories from Samaria (Samaria-Sebaste. reports of the work of the Joint expedition in 1931–1933 and of the British expedition in 1935; no. 2). London: Palestine Exploration Fund, ISBN 0-9502279-0-0
  18. ^ Crowfoot, J. W.; K.M. Kenyon and E.L. Sukenik (1942). The Buildings at Samaria (Samaria-Sebaste. Reports of the work of the joint expedition in 1931–1933 and of the British expedition in 1935; no.1). London: Palestine Exploration Fund.
  19. ^ Crowfoot, J. W.; K.M. Kenyon and G.M. Crowfoot (1957). The Objects from Samaria (Samaria; Sebaste, reports of the work of the joint expedition in 1931;1933, and of the British expedition in 1935; no.3). London: Palestine Exploration Fund.
  20. ^ Government of Jordan, Department of Statistics, 1964, p. 26
  21. ^ Zayadine, F (1966). "Samaria-Sebaste: Clearance and Excavations (October 1965 – June 1967)". Annual of the Department of Antiquities of Jordan, vol. 12, pp. 77–80
  22. ^ 1 2 Burgoyne, Michael Hamilton; Hawari, M. (19 במאי 2005). "Bayt al-Hawwari, a hawsh House in Sabastiya". Levant. Council for British Research in the Levant, London. 37: 57–80. doi:10.1179/007589105790088913. S2CID 162363298. נבדק ב-2007-09-14. {{cite journal}}: (עזרה)
  23. ^ Pringle, 1998, pp. 283 -290
  24. ^   יעל גרינפטר, העלייה לסבסטיה, באתר הארץ, 24 באפריל 2015
  25. ^ דני רובינשטיין, מחבואים בהתנחלות, דבר, 19 בספטמבר 1974
  26. ^ שילה פריד, פלשתינים השחיתו את הגן הלאומי בסבסטיה, באתר מקור ראשון