עם סגולה
יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים. | |
סגולה היא מונח מקראי שפירושו הוא אוצר ייחודי ונעלה. בין השימושים המקראיים המוכרים למילה סגולה הוא כינויו של עם ישראל בשם "עם סגולה". במהלך הדורות קיבל המונח פרשנות נוספת לפעולה כלשהי בעלת השפעה רוחנית-מיסטית חיובית, בדומה למונח סגולה בעולם המאגיה.
מופעים קדומים
עריכההמילה סגולה מופיעה בתנ"ך שמונה פעמים,[1] ובחמש מתוכן היא מתארת את עם ישראל.[2] למשל, לקראת מעמד הר סיני נאמר: ”וְעַתָּה אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקֹלִי וּשְׁמַרְתֶּם אֶת בְּרִיתִי וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים כִּי לִי כָּל הָאָרֶץ”[3].
בשאר המקומות שהמילה מוזכרת נראה שהיא מתפרשת במשמעות של אוצר.[4] כך, למשל, בספר דברי הימים נאמר: ”וְעוֹד בִּרְצוֹתִי בְּבֵית אֱלֹהַי יֶשׁ לִי סְגֻלָּה זָהָב וָכָסֶף נָתַתִּי לְבֵית אֱלֹהַי לְמַעְלָה מִכָּל הֲכִינוֹתִי לְבֵית הַקֹּדֶשׁ” (דברי הימים א', כ"ט, ג')
בתלמוד נאמר, שאין להשיב לקטן פיקדון שהתקבל ממנו, כדי שלא יבזבזנו, אלא יעשו ממנו "סגולה" - לקנות לו מהם נכס יקר עד שיגדל וישתמש בו.
מאי סגולה? רב חסדא אמר: ספר תורה; רבה בר רב הונא אמר: דיקלא דאכל מיניה תמרי.
ביאור הביטוי
עריכהמובנו הבסיסי של המונח 'סגולה' הוא דבר חשוב שנבחר והוצפן באוצר מיוחד. כמו כן הביטוי הרווח "יחיד סגולה" נובע ממקור זה, ופירושו: יחיד במינו.
אולם לצד מובן זה ישנם מובנים נוספים למונח סגולה: רבי יהושע בן קרחה הסביר את הפסוק "וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים" במובן של קניין, כשם שאדם שמסגל לעצמו דבר מה, פירושו שהוא רוכש אותו. בדומה לכך, בשפה האכדית משמעות המילה Sagullu היא עדר. ולפי הסבר זה משמעות "וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה" היא שעם ישראל יהיו מושגחים על ידי ה' כרועה.
לפי הסברו של ליונשטם, הכינוי 'עם סגולה' לקוח מהמונח הפוליטי sig/kiltu, שמציין בטקסטים באוגרית את הווסל שהשליט מעדיף. במקרא המונח הוּמר מהמישור הפוליטי למישור הדתי, כדי לתאר את היחס בין ה' לבין הווסל המועדף שלו, ישראל[5].
בתרגום אונקלוס על הפסוק "וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה", פירש את המילה "סגולה" כ"עם חביב", כלומר אהוב.
על פי המדרש, מציין המושג סגולה אוצר רוחני וייחודי מן הגדולות שנתן הקב"ה לעמו ישראל כשכר על קבלת התורה.[6][7]
סגולת ישראל - עם סגולה
עריכה- ערך מורחב – בחירת עם ישראל
על פי היהדות, בהתבסס על הפסוק "וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים" ופסוקים ברוח זו, עם ישראל הוא עם מיוחד משאר העמים, אך קיימת מחלוקת בראשונים (למשל בין הרמב"ם לכוזרי) אם ה'סגולה' מתבטאת בתכונות מולדות או בתכונות נרכשות. דעת הרב קוק משלבת את שתי ההשקפות[דרושה הבהרה]. מדעתו של רבי מאיר בתלמוד הבבלי עולה שכל עליונות ישראל כלפי האומות היא רק בעוסקם בתורה. "אפילו נכרי ועוסק בתורה הרי הוא ככהן גדול"[8].
ההשקפה שסגולת ישראל היא עניין מולד שימשה במרוצת הדורות אֲמַתְלָה לשנאת יהודים.[דרוש מקור]
המשמעות בימינו
עריכה- ערך מורחב – סגולה (מאגיה)
בעקבות ספרות הקבלה, מובנה של המילה 'סגולה' הוסב לפעולה כלשהי שאינה מצווה מהתורה, שמסוגלת לגרום להשפעות חיוביות באופן מיסטי. עיסוק נרחב בנושא 'סגולות' קיים בספרות הרבנית עוד מתקופת התלמוד, וביתר שאת במאות השנים האחרונות.
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה- הרב יצחק שילת, סגולת ישראל, באתר "דעת"
- מידע על עם סגולה בקטלוג הספרייה הלאומית
- מאגר של מאות סגולות באתר מוקד תהילים ארצי
- סגולת ישראל, גזענות? באתר נאמני תורה ועבודה.
- סדרת סגולה לישראל, עם הרב עמנואל מזרחי, באתר הידברות
- עם סגולה, במאגר מידע באתר מקראנט
- יעקב פוקס, אנחנו עם סגולה וקמיע, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, 21.11.2019
הערות שוליים
עריכה- ^ ראו שמות, י"ט, ה', דברים, ז', ו', שם י"ד, ב', שם כ"ו, י"ח ותהלים, קל"ה, ד'; מלאכי, ג', י"ז, קהלת, ב', ח' ודברי הימים א', כ"ט, ג'.
- ^ חמש הראשונות בהערה הקודמת
- ^ ספר שמות, פרק י"ט, פסוק ה'
- ^ ראו למשל רש"י ומצודות על אתר
- ^ מיכאל סגל, ספר היובלים עמוד 220
- ^ "סגולה במקרא ובתלמוד: אוצר יקר". ראו, ד"ר יום טוב לוינסקי, 'אנציקלופדיה של הווי ומסורת ביהדות', כרך ב', עמוד 469
- ^ "מצינו במדרש [במדבר רבה פרק יד כב]: ג' מיני קורבנות השלמים הם כנגד כוהנים, לוויים וישראלים וכנגד ג' גדולות שנתן להם הקב"ה בשכר שקיבלו את התורה: סגולה, ממלכת כוהנים ועם קדוש. סגולה - לוויים, ממלכת כוהנים - כוהני צדק, עם קדוש - ישראלים." ראו, ד"ר יום טוב לוינסקי, 'אנציקלופדיה של הווי ומסורת ביהדות', כרך ב', עמוד 469
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף נ"ט, עמוד א'