פורמט פלייאוף
ישנם מספר פורמטים המשמשים בתחרויות (בעיקר בספורט) לקביעת אלוף. חלק מהנפוצות ביותר הן הדחה יחידה (נוק-אאוט), סדרות הטוב מ- וסדרת נקודות מצטברות.
הדחה יחידה
עריכה- ערך מורחב – שיטת גביע
בטורניר הדחה יחידה (נוקאאוט) המשתתפים משחקים משחק אחד, כאשר מי שמפסיד מודח מהטורניר. הפורמט נפוץ בעיקר בספורט יחידני, למשל טניס. במרבית טורנירי הטניס המשתתפים מוגרלים למשחק אחד, שבו המנצח עולה לשלב הבא והמפסיד מודח. בדרך כל החלוקה היא לפי הדירוג בעונה הסדירה: מקום 1 נגד 8, 2 נגד 7 וכו', או 1 נגד 16, 2 נגד 15, כך שסכום מיקומי הקבוצות בכל מפגש הוא מספר הקבוצות המשתתפות בטורניר + 1. בטורנירי הנוקאאוט לקבוצה הפחות טובה יש יותר סיכוי לעלות. למשל, אם הסיכוי של קבוצה א' לנצח את קבוצה ב' במשחק אחד הוא 30%, בשני משחקים הוא יהיה 9% ובשלושה הוא יעמוד על 2.7%. בכמה טורנירי נוקאאוט יש משחקי מיקום, משחקים בודדים הקובעים באיזה מיקום ידורגו המשתתפים בסיום הטורניר. ברוב המקרים קיים רק משחק על המקום השלישי או מדליית הארד, למשל במשחקים האולימפיים, אך בטורניר גביע הטוטו למשל, קיימים משחקי מיקום לכל הקבוצות המשתתפות. לפעמים, למשל בטורנירי ג'ודו, מתקיים בית ניחומים - המפסידים ברבעי הגמר מקיימים משחקים בודדים, כשזוכה בית הניחומים מתמודד נגד המפסיד בקרב על מדליית הארד.
בטורנירי ספורט גדולים
עריכהטורנירי נוקאאוט מתקיימים כמעט בכל טורנירי הטניס, למשל אליפות וימבלדון או אליפות צרפת הפתוחה. גם בג'ודו ובשאר אמנויות הלחימה התחרותיות מתקיים נוקאאוט, אך עם בית ניחומים. גם בטורנירים קבוצתיים באולימפיאדה, למשל טורניר הכדורגל האולימפי, מתקיים משחק בודד. מבין ארבע הליגות המקצועניות בצפון אמריקה, רק ב-NFL מתקיימת שיטת הנוקאאוט. בטורניר אליפות המכללות בכדורסל בארצות הברית מתקיימת השיטה הזאת, וגם בטורניר ה-TBT. ברוב טורנירי הגביע משמשת שיטה זו, וכמו כן בשיטות של פיינל פור. לרוב בין המפסידות בחצאי הגמר נערך משחק על המקום השלישי.
גביע העולם בכדורגל, גביע העולם בכדורסל, אליפות אירופה בכדורגל ואליפות אירופה בכדורסל משתמשים גם הם בפורמט לאחר שלב הבתים.
דוגמה
עריכהטורניר הכדורגל באולימפיאדת טוקיו (2020):
רבע הגמר | חצי הגמר | גמר | ||||||||
יפן | 0 (4) | |||||||||
ניו זילנד | 0 (2) | |||||||||
יפן | 0 | |||||||||
ספרד | 1 | |||||||||
ספרד | 5 | |||||||||
חוף השנהב | 2 | |||||||||
ספרד | 1 | |||||||||
ברזיל | 2 | |||||||||
קוריאה הדרומית | 3 | |||||||||
מקסיקו | 6 | |||||||||
מקסיקו | 0 (1) | |||||||||
ברזיל | 0 (4) | מקום שלישי | ||||||||
ברזיל | 1 | |||||||||
מצרים | 0 | |||||||||
יפן | 1 | |||||||||
מקסיקו | 3 | |||||||||
הדחה כפולה
עריכהבפורמט ההדחה הכפולה משתתף מודח מהטורניר לאחר שהפסיד שני משחקים. צורת לוח הזמנים המדויקת תשתנה בהתאם למספר הקבוצות בטורניר. שיטה זו אינה נפוצה עיקר מכיוון שהיא מסובכת מאוד להבנה.
בטורנירי ספורט גדולים
עריכההטורניר המשמעותי היחיד עד כה שבו הונהגה הדחה כפולה הוא טורניר הבייסבול באולימפיאדת טוקיו (2020).
דוגמה
עריכהטורניר הבייסבול באולימפיאדת טוקיו (2020):
סיבוב 1 | סיבוב 2 | חצי גמר | גמר | |||||||||||
משחק מס' 1 | ||||||||||||||
מקסיקו | 5 | |||||||||||||
משחק מס' 3 | ||||||||||||||
ישראל | 12 | |||||||||||||
ישראל | 1 | |||||||||||||
משחק מס' 2 | ||||||||||||||
קוריאה הדרומית | 11 | |||||||||||||
הרפובליקה הדומיניקנית | 3 | |||||||||||||
משחק מס' 7 | ||||||||||||||
קוריאה הדרומית | 4 | |||||||||||||
קוריאה הדרומית | 2 | |||||||||||||
יפן | 5 | |||||||||||||
משחק מס' 4 | ||||||||||||||
יפן | 7 | |||||||||||||
ארצות הברית | 6 | |||||||||||||
משחק מס' 10 - גמר | ||||||||||||||
יפן | 2 | |||||||||||||
משחק מס' 5 | ||||||||||||||
ארצות הברית | 0 | |||||||||||||
הרפובליקה הדומיניקנית | 7 | |||||||||||||
משחק מס' 6 | ||||||||||||||
ישראל | 6 | |||||||||||||
הרפובליקה הדומיניקנית | 1 | |||||||||||||
ארצות הברית | 3 | |||||||||||||
משחק מס' 8 | ||||||||||||||
ארצות הברית | 7 | |||||||||||||
קוריאה הדרומית | 2 | מקום שלישי | ||||||||||||
משחק מס' 9 - מקום שלישי | ||||||||||||||
הרפובליקה הדומיניקנית | 10 | |||||||||||||
קוריאה הדרומית | 6 |
סדרות "הטוב מ-"
עריכהפורמטי "הטוב מ-" דומים לפורמט ההדחה היחידה, אבל משוחקים בה מספר אי זוגי גדול מאחד של משחקים (3,5,7 וכן הלאה). המנצחת בסדרה היא הקבוצה שזכתה ברוב המשחקים שהוקצו לזכייה ב"סדרה". אם מתחרה הבטיח את הניצחון ברוב המשחקים, שאר המשחקים אינם משוחקים. למשל, אם בסדרת הטוב מ-5 הגיעה קבוצה ל-3 ניצחונות, הסדרה לא ממשיכה. בפורמטי "הטוב מ-" לקבוצה הטובה יותר יש סיכוי גדול יותר לנצח מאשר בהדחה יחידה, וככל שמספר המשחקים עולה כך הסיכוי לניצחון הפייבוריטית עולה. למשל, אם לקבוצה א' יש סיכוי של 70% לנצח את קבוצה ב' במשחק בודד, הסיכוי שלה לנצח בסדרת הטוב מ-3 הוא 78.4% ובסדרת הטוב מ-5 הוא יעמוד על 87.4%.
כאשר יש שוויון בסדרות הטוב מ- (כל קבוצה ניצחה את אותו מספר משחקים), לפעמים אומרים ש"הסדרה הופכת לסדרת הטוב מ-(מספר המשחקים שנותר)". למשל, אם בסדרת הטוב מ-7 התוצאה היא 2–2, ניתן לכנות את הסדרה כסדרת הטוב מ-3, כלומר הקבוצה הראשונה שתנצח בשניים מהמשחקים הבאים עולה.
סדרת הטוב מ-3
עריכהסדרת הטוב מ-3 היא תחרות בה קבוצה אחת חייבת לנצח שני משחקים, שהם רוב המשחקים, כדי לנצח את הסדרה. אם קבוצה אחת מנצחת את שני המשחקים הראשונים, משחק 3 לא משוחק. לרוב בסדרות אלה הקבוצה המדורגת גבוה יותר פותחת את הסדרה בבית, לאחר מכן מארחת הקבוצה המדורגת נמוך ואם יש צורך, את משחק 3 מאחרת הקבוצה המדורגת גבוה.
בטורנירי ספורט גדולים
עריכהסדרת הטוב מ-3 שימשה את ליגת העל בכדורסל בעונת 2020/2021, וב-2019/2020 שימשה השיטה רק ברבע הגמר, כשחצי הגמר והגמר נערכו בשיטת הדחה יחידה.
דוגמה
עריכהפלייאוף עונת 2020/2021 בליגת העל בכדורסל:
- רבע הגמר
קבוצה 1 | תוצאה בסדרה | קבוצה 2 | משחק ראשון | משחק שני | משחק שלישי |
---|---|---|---|---|---|
מכבי תל אביב | 2–0 | הפועל באר שבע | 67–56 | 93–92 | |
הפועל חולון | 2–1 | עירוני נס ציונה | 92–90 | 75–86 | 85–76 |
הפועל גלבוע גליל | 2–0 | הפועל ירושלים | 85–58 | 91–89 | |
הפועל אילת | 2–0 | הפועל חיפה | 84–80 | 98–87 |
- חצי הגמר
קבוצה 1 | תוצאה בסדרה | קבוצה 2 | משחק ראשון | משחק שני | משחק שלישי |
---|---|---|---|---|---|
מכבי תל אביב | 2–0 | הפועל אילת | 88–72 | 80–79 | |
הפועל חולון | 0–2 | הפועל גלבוע גליל | 72–74 | 63–78 |
- סדרת הגמר
קבוצה 1 | תוצאה בסדרה | קבוצה 2 | משחק ראשון | משחק שני | משחק שלישי |
---|---|---|---|---|---|
מכבי תל אביב | 2–1 | הפועל גלבוע גליל | 83–74 | 76–81 | 73–67 |
סדרת הטוב מ-5
עריכהסדרת הטוב מ-5 היא תחרות בה קבוצה אחת חייבת לנצח שלושה משחקים, שהם רוב המשחקים, כדי לנצח את הסדרה. אם קבוצה אחת מנצחת שלושה משחקים, המשחקים הבאים לא משוחקים. לרוב בסדרות אלה הקבוצה המדורגת גבוה יותר פותחת את הסדרה בבית, לאחר מכן מארחת הקבוצה המדורגת נמוך וכך הלאה, כך שבמקרה הצורך את משחק 5 המכריע מאחרת הקבוצה המדורגת גבוה.
בטורנירי ספורט גדולים
עריכהבפלייאוף היורוליג, רבעי הגמר נערכים בצורת הצלבה: מקום 1 בעונה הסדירה נגד מקום 8, 2 נגד 7 וכו', והסדרות נערכות בצורה של הטוב מ-5, הקבוצה המדורגת גבוה יותר מארחת את שני המשחקים הראשונים, המדורגת נמוך את השניים הבאים ובמקרה הצורך, המדורגת גבוה מארחת את משחק מס' 5. עם זאת, חצאי הגמר והגמר נערכים בשיטת פיינל פור.
דוגמה
עריכהרבע גמר פלייאוף עונת 2023/2024 ביורוליג:
קבוצה 1 | תוצאה בסדרה | קבוצה 2 | משחק ראשון | משחק שני | משחק שלישי | משחק רביעי | משחק חמישי |
---|---|---|---|---|---|---|---|
ריאל מדריד | 3–0 | בסקוניה | 90–74 | 101–90 | 102–98 | ||
ברצלונה | 2–3 | אולימפיאקוס | 75–77 | 77–69 | 82–80 | 58–92 | 59–63 |
מונקו | 2–3 | פנרבחצ'ה | 91–95 | 93–88 | 78–89 | 65–62 | 79–80 |
פנאתינאיקוס | 3–2 | מכבי תל אביב | 87–91 | 95–79 | 83–85 | 95–88 | 81–72 |
סדרת הטוב מ-7
עריכהסדרת הטוב מ-7 היא תחרות בה קבוצה אחת חייבת לנצח ארבעה משחקים, שהם רוב המשחקים, כדי לנצח את הסדרה. אם קבוצה אחת מנצחת ארבעה משחקים, המשחקים הבאים לא משוחקים. לרוב בסדרות אלה הקבוצה המדורגת גבוה יותר משחקת את שני המשחקים הראשונים בבית, לאחר מכן מארחת הקבוצה המדורגת נמוך שני משחקים, משחק 5 - מדורגת גבוה, משחק 6 - מדורגת נמוך, ובמקרה הצורך את משחק 7 המכריע מאחרת הקבוצה המדורגת גבוה.
בטורנירי ספורט גדולים
עריכהסדרת הטוב מ-7 משמשת כפורמט של פלייאוף ה-NBA ושל הגמרים האזוריים והוורלד סיריס בליגת ה-MLB.
דוגמה
עריכהפלייאוף עונת 2022/2023 ב-NBA:
סיבוב ראשון | סיבוב שני | גמר האזור | גמר ה-NBA | |||||||||||
(1) מילווקי באקס | 1 | |||||||||||||
(8) מיאמי היט | 4 | |||||||||||||
מיאמי היט | 4 | |||||||||||||
ניו יורק ניקס | 2 | |||||||||||||
(4) קליבלנד קאבלירס | 1 | |||||||||||||
(5) ניו יורק ניקס | 4 | |||||||||||||
מיאמי היט | 4 | |||||||||||||
בוסטון סלטיקס | 3 | |||||||||||||
(3) פילדלפיה 76' | 4 | |||||||||||||
(6) ברוקלין נטס | 0 | |||||||||||||
פילדלפיה 76' | 3 | |||||||||||||
בוסטון סלטיקס | 4 | |||||||||||||
(2) בוסטון סלטיקס | 4 | |||||||||||||
(7) אטלנטה הוקס | 2 | |||||||||||||
מיאמי היט | 1 | |||||||||||||
דנוור נאגטס | 4 | |||||||||||||
(1) דנוור נאגטס | 4 | |||||||||||||
(8) מינסוטה טימברוולבס | 1 | |||||||||||||
דנוור נאגטס | 4 | |||||||||||||
פיניקס סאנס | 2 | |||||||||||||
(4) פיניקס סאנס | 4 | |||||||||||||
(5) לוס אנג'לס קליפרס | 1 | |||||||||||||
דנוור נאגטס | 4 | |||||||||||||
לוס אנג'לס לייקרס | 0 | |||||||||||||
(3) סקרמנטו קינגס | 3 | |||||||||||||
(6) גולדן סטייט ווריורס | 4 | |||||||||||||
גולדן סטייט ווריורס | 2 | |||||||||||||
לוס אנג'לס לייקרס | 4 | |||||||||||||
(2) ממפיס גריזליס | 2 | |||||||||||||
(7) לוס אנג'לס לייקרס | 4 | |||||||||||||
סדרת נקודות מצטברות
עריכהבפורמט הנקודות המצטברות, כולל משחקי גומלין וסדרת נקודות, המשתתפים משחקים במספר משחקים (לרוב שניים), כאשר המנצח נקבע לפי ציון מצטבר: הנצחת היא הקבוצה עם יותר נקודות/שערים וכו'. מקובלת השיטה, לפיה אם לשתי הקבוצות סכום נקודות זהה, הקובע הוא סכום הנקודות שהושגו במשחק החוץ של הקבוצה. אם גם הפרמטר הזה שווה, עוברים להארכה ובכדורגל גם לדו-קרב בעיטות עונשין.
בטורנירי ספורט גדולים
עריכהבטורנירי הקבוצות של אופ"א: ליגת האלופות, הליגה האירופית והקונפרנס ליג, שלבי המוקדמות והשלבים מ-32 הגדולות עד חצי הגמר נערכים בשיטה זו. בעונות 2013/2014 ו-2014/2015 בליגת העל בכדורסל נערך גם הגמר בשיטה זו.
דוגמה
עריכהשמינית גמר עונת 2023/2024 בליגת האלופות:
קבוצה א' | תוצאה | קבוצה ב' | סיבוב ראשון | סיבוב שני |
---|---|---|---|---|
פורטו | 1–1 2–4 (פ) |
ארסנל | 1–0 | 0–1 |
נאפולי | 2–4 | ברצלונה | 1–1 | 1–3 |
פריז סן-ז'רמן | 4–1 | ריאל סוסיאדד | 2–0 | 2–1 |
אינטר מילאנו | 2–2 2–3 (פ) |
אתלטיקו מדריד | 1–0 | 1–2 |
פ.ס.וו איינדהובן | 1–3 | בורוסיה דורטמונד | 1–1 | 0–2 |
לאציו | 1–3 | באיירן מינכן | 1–0 | 0–3 |
פ.צ. קופנהגן | 2–6 | מנצ'סטר סיטי | 1–3 | 1–3 |
ר.ב. לייפציג | 1–2 | ריאל מדריד | 0–1 | 1–1 |