כוכבי הלכת (יצירה מוזיקלית)

כוכבי הלכת היא סוויטה תזמורתית שאותה חיבר המלחין הבריטי גוסטב הולסט.

רקע עריכה

הולסט ואשתו איזובל קנו קוטג' באסקס ושם, מוקף בבניינים מימי הביניים ובהזדמנויות לשוטט, החל לעבוד על היצירה התוכניתית, שתהיה בעתיד ליצירתו הנודעת ביותר, הסוויטה התזמורתית "כוכבי הלכת". היא נועדה להיות סדרה של "תמונות הלך נפש", לאו דווקא משהו הקשור ישירות לאסטרולוגיה או אסטרונומיה, אם כי ידוע, שהולסט נעזר בספר בשם "מהו הורוסקופ" מאת אלאן לאו כמדריך לפיו:

מאדים (מרס) – עצמאי, שאפתני, עקשן.
נוגה (ונוס) – מעורר חיבה ורגשות
כוכב חמה (מרקורי) – "שליח האלים המכונף", רב תושייה, סתגלן
צדק (יופיטר) – מביא שפע, התמדה, חריצות

הולסט הושפע גם מאסטרולוג בן המאה ה-19 בשם רפאל, שספרו, העוסק בתפקיד כוכבי הלכת בענייני העולם הביא את הולסט לפתח את החזון הכביר של כוכבי הלכת, שהקנה לסוויטה הצלחה לאורך ימים.

את הלחנת היצירה מקובל לחלק לשני שלבים. באחד הולחנו ברצף הפרקים 'מרס', 'ונוס' ו'יופיטר' ובהמשך הולחנו הפרקים 'סאטורן', 'אורנוס', 'נפטון' ו'מרקורי', בין לבין הלחין הולסט יצירות אחרות. הלחנת "כוכבי הלכת" נחתמה בשנת 1916.

מבקר אנגלי, שהבחין בהשפעת סטרווינסקי, כינה את היצירה "פולחן האביב האנגלי".

הראשון בשבעת הקטעים הוא מרס, "קטע המוזיקה הפראי ביותר שבנמצא"^{[דרושה הבהרה]}, המעורר מחשבות על סצנת קרב כבירת ממדים במשקל 5/4 המופיע במפתח ובדיסוננסים הבוטים שלו. הולסט הנחה לנגנו קצת יותר מהר מן המקובל לשיר לכת רגיל, ועל ידי כך לשוות לו אופי מכני ואל-אנושי. מפתיע לגלות, ש"מרס" נגמר למעשה ממש לפני אימי מלחמת העולם הראשונה. "מרס" הוא מהמפורסמים שבלחני הולסט, וליווה בין היתר את תוכנית המדע הפופולרי "קוסמוס" בהנחיית קרל סייגן, משחקי וידאו ועוד.

"ונוס" הרגועה ו"יופיטר" השאנן, גם הם קטעים מוכרים מאוד, המציגים השפעות מהמלחינים וון ויליאמס, סטרווינסקי, אלגר ושנברג.

"אורנוס" הוא מחווה^{[דרושה הבהרה]} מלאת תחבולות ואחוזת טירוף^{[דרושה הבהרה]} ל"שוליית הקוסם" של דיקא.

המקורי ביותר הוא סאטורן, שבו "שעון מאיים מתקתק ללא רחם כקו היסודי, ונותן ביטוי הן להדרת הכבוד והן לשבריריות שבגיל הזקנה." סאטורן היה האהוב ביותר על הולסט משבעת הפרקים.

קישורים חיצוניים עריכה

מדיה וקבצים בנושא כוכבי הלכת בוויקישיתוף