פתיחת התפריט הראשי

סוונטה אוגוסט ארהניוס (שוודית: Svante August Arrhenius‏; 19 בפברואר 18592 באוקטובר 1927) היה כימאי שוודי, חתן פרס נובל לכימיה לשנת 1903, "על התאוריה האלקטרוליטית של דיסוציאציה". ארהניוס היה ממייסדי מדע הכימיה הפיזיקלית. משוואת ארניוס, המקשרת בין טמפרטורה לקצב תגובה כימית, ומכתש על הירח, קרויים על שמו.

סוונטה אוגוסט ארהניוס
Svante August Arrhenius
סוונטה ארהניוס
לידה 19 בפברואר 1859
שוודיה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 2 באוקטובר 1927 (בגיל 68)
סטוקהולם, שוודיה עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי כימיה
מדינה שוודיה
מקום קבורה בית הקברות הישן של אופסלה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
מנחה לדוקטורט פר תאודור קלב עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות
מונחה לדוקטורט אוסקר קליין עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • פרס פאראדיי (1914)
  • פרס נובל לכימיה (1903)
  • פרס וילארד גיבס
  • דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת אדינבורו
  • מדליית דייווי (1902)
  • ההרצאות לזכר סילימאן (1910)
  • מדליית פרנקלין (1920)
  • דוקטור כבוד מאוניברסיטת קיימברידג'
  • דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת חרונינגן
  • דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת היידלברג (8 באוגוסט 1903)
  • דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת לייפציג
  • דוקטור כבוד מאוניברסיטת אוקספורד
  • דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת בירמינגהם
  • עמית האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים
  • חבר זר של החברה המלכותית
  • מדליית אצ'גרי (1919) עריכת הנתון בוויקינתונים
בן/בת זוג מריה ארהניוס עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים אולוף ארהניוס, אנה-ליסה ארהניוס עריכת הנתון בוויקינתונים
תרומות עיקריות
ממייסדי מדע הכימיה הפיזיקלית. ניסוח משוואת ארניוס, התאוריה האלקטרוליטית של דיסוציאציה.
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ארהניוס נולד ב-19 בפברואר 1859 ובהיותו בן שנה עברה משפחתו להתגורר באופסלה. מסופר עליו שכבר מגיל צעיר גילה חיבה למתמטיקה ולפיזיקה. בשנת 1876 החל ללמוד מתמטיקה, פיזיקה וכימיה באוניברסיטת אופסלה. בשנת 1881 עבר לאקדמיה למדעים בסטוקהולם, שם עבד תחת פרופסור אדלונד במדידת הכוח האלקטרומגנטי של ניצוצות. בהמשך עבר למחקרים עצמאיים משלו בנושא המוליכות של אלקטרוליטים. בשנת 1891 סירב להצעה לכהן כפרופסור בגרמניה ובמקום זאת קיבל משרת מרצה לפיזיקה בסטוקהולם וקודם בשנת 1895 לדרגת פרופסור. בתפקיד זה כיהן עד 1905, כאשר במהלך חלק מהתקופה שימש כרקטור.

באחרית ימיו פיתח את המודל של אפקט החממה, המסביר את מחזוריות תקופות הקרח על פי רמת הפחמן דו-חמצני הכלוא באטמוספירה.

קישורים חיצונייםעריכה