סוונטה ארהניוס
סוונטה אוגוסט ארהניוס (שוודית: Svante August Arrhenius; 19 בפברואר 1859 – 2 באוקטובר 1927) היה כימאי שוודי, חתן פרס נובל לכימיה לשנת 1903, "על התאוריה האלקטרוליטית של דיסוציאציה". ארהניוס היה ממייסדי מדע הכימיה הפיזיקלית. משוואת ארניוס, המקשרת בין טמפרטורה לקצב תגובה כימית, ומכתש על הירח, קרויים על שמו.
 | |
| לידה |
19 בפברואר 1859 שוודיה  |
|---|---|
| פטירה |
2 באוקטובר 1927 (בגיל 68) סטוקהולם, שוודיה |
| ענף מדעי | כימיה |
| ארצות מגורים | שוודיה |
| מקום קבורה |
בית הקברות הישן של אופסלה |
| עיסוק |
אסטרונום, כימאי, פיזיקאי, מרצה באוניברסיטה |
| מקום לימודים | |
| מנחה לדוקטורט |
פר תאודור קלב |
| מוסדות | |
| מונחה לדוקטורט |
אוסקר קליין |
| פרסים והוקרה |
|
| בן/בת זוג |
מריה ארהניוס |
| צאצאים |
אולוף ארהניוס, אנה-ליסה ארהניוס |
| תרומות עיקריות | |
| ממייסדי מדע הכימיה הפיזיקלית. ניסוח משוואת ארניוס, התאוריה האלקטרוליטית של דיסוציאציה. | |
  | |
ארהניוס נולד ב-19 בפברואר 1859 ובהיותו בן שנה עברה משפחתו להתגורר באופסלה. מסופר עליו שכבר מגיל צעיר גילה חיבה למתמטיקה ולפיזיקה. בשנת 1876 החל ללמוד מתמטיקה, פיזיקה וכימיה באוניברסיטת אופסלה. בשנת 1881 עבר לאקדמיה למדעים בסטוקהולם, שם עבד תחת פרופסור אדלונד במדידת הכוח האלקטרומגנטי של ניצוצות. בהמשך עבר למחקרים עצמאיים משלו בנושא המוליכות של אלקטרוליטים. בשנת 1891 סירב להצעה לכהן כפרופסור בגרמניה ובמקום זאת קיבל משרת מרצה לפיזיקה בסטוקהולם וקודם בשנת 1895 לדרגת פרופסור. בתפקיד זה כיהן עד 1905, כאשר במהלך חלק מהתקופה שימש כרקטור.
באחרית ימיו פיתח את המודל של אפקט החממה, המסביר את מחזוריות תקופות הקרח על פי רמת הפחמן דו-חמצני הכלוא באטמוספירה.
