סוזן בויל
סוזן בויל (באנגלית: Susan Boyle; נולדה ב-1 באפריל 1961) היא זמרת סקוטית, שזכתה לתשומת לב בינלאומית ב-11 באפריל 2009, כאשר הופיעה בבחינות הקבלה לעונה השלישית של התוכנית הבריטית "Britain's Got Talent".
בויל, בשנת 2013 | |
לידה |
1 באפריל 1961 (בת 63) בלאקבורן, ווסט לות'יאן, סקוטלנד |
---|---|
שם לידה | Susan Magdalane Boyle |
מוקד פעילות | הממלכה המאוחדת |
תקופת הפעילות | מ-1998 |
מקום לימודים | אוניברסיטת המלכה מרגרט, St Kentigern's Academy |
עיסוק | זמרת |
סוגה | מוזיקת פופ |
סוג קול | סופרנו |
שפה מועדפת | אנגלית |
חברת תקליטים | קולומביה רקורדס, סוני מיוזיק אנטרטיינמנט |
www | |
פרופיל ב-IMDb | |
ביוגרפיה
עריכההשנים הראשונות
עריכהבויל נולדה בווסט לות'יאן, סקוטלנד. היא בת הזקונים במשפחה בת ארבעה אחים ושש אחיות. אמה ילדה אותה כאשר הייתה בת 47. כילדה, אובחנה בויל כלקוית למידה. בדצמבר 2013 הודיעה בויל כי במהלך שנת 2012 היא אובחנה כבעלת תסמונת אספרגר.[1] היא למדה בישול במכללת וסט לות'יאן במשך חצי שנה, ולאחר מכן למדה פיתוח קול.
2008–2009: "Britain's Got Talent"
עריכהבויל נרשמה לתוכנית "Britain's Got Talent" באוגוסט 2008. לאחר שצלחה את האודישן הראשון בחודש אוקטובר, היא נסעה לגלאזגו כדי להצטלם לאודישן הבא שלה. ב-11 באפריל 2009, היא הופיעה בבחינות הקבלה מול השופטים באולם אודיטוריום קלייד, בו נכח קהל רב. היא הצליחה לעורר כלפיה תשומת לב ניכרת והתרגשות רבה עם ביצוע השיר "חלמתי חלום" (מתוך המחזמר "עלובי החיים").
לפני שהחלה לשיר, הביעו השופטים וצופים מהקהל ספקנות מופגנת בנוגע ליכולותיה. היה זה נוכח הופעתה וגילה המבוגר יחסית למתמודדים האחרים - 47. לאחר שנשאלה, הצהירה כי ברצונה להידמות לזמרת העל והשחקנית הבריטית המוערכת איליין פייג'. דברים אלו זכו לתגובה מזלזלת וללעג מן הקהל. עם זאת, ברגע שהחלה לשיר, הקהל נדהם מביצועיה ויחד עם השופטים, הריע לה ממושכות. היא נבחרה פה אחד על ידי שלושת השופטים לעבור לשלב הבא בתחרות, תוך שאלו מציינים את הפתעתם מהופעתה.
סרטון של ההופעה בבחינה, אשר הועלה לאתר YouTube, הפך לתופעת אינטרנט וזכה לכ-45 מיליון צפיות תוך ימים ספורים, וכלל הסרטונים שלה נצפו למעלה מ-100 מיליון פעמים.[2] שמה הוזכר רבות בתקשורת הבינלאומית ובפרט בארצות הברית – שם זכתה לתגובות חיוביות גם ממפורסמים.
בעלי טורים בעיתוני המערב ניסו להסביר את ההתרגשות הרבה הסובבת את הופעתה של בויל בכך שהחברה המערבית שופטת בני אדם על פי מראם החיצוני, ואילו שירתה של בויל משיבה לכישרון את מקומו הראוי.
ב-25 במאי 2009 הופיעה בויל בשלב חצי-הגמר של "Britain's Got Talent". הפעם היא בחרה לשיר את השיר "Memory" מתוך המחזמר "קאטס". אף על פי שמעדה מעט בקולה בתחילת השיר, היא זכתה לתשואות הקהל על הביצוע המרהיב, ונבחרה לעלות לשלב הגמר של התחרות. למרות העניין העולמי הרב בהופעתה, בגמר התוכנית לא הגיעה בויל למקום הראשון ונאלצה להסתפק בשני.[3] עם זאת, חברת ההקלטות של סיימון קאוול, השופט הראשי בתוכנית, הודיעה כי תקליט את אלבום הבכורה של בויל.[4]
על-פי המידע שפורסם בעיתונות, סוזן בויל קיבלה בעבר שיעורי זמרה, אך ניסיונה קודם לתוכנית גילוי הכישרונות הסתכם בהופעות בכנסייה שלה ובמועדון קריוקי מקומי.
2009–2010: "I Dreamed a Dream"
עריכהאלבום הבכורה של בויל, "I Dreamed a Dream", יצא ב-23 בנובמבר 2009 וזכה מיד להצלחה מסחרית גדולה. בבריטניה מכר האלבום כ-134,000 עותקים ביום הראשון לצאתו ומעל 410,000 עותקים בשבוע הראשון לצאתו, קצב מכירות שהוכתר כאחד המהירים בעשור הראשון של המאה ה-21. האלבום הגיע למקום הראשון במצעד האלבומים ולמעמד של שבעה אלבומי פלטינה. בארצות הברית מכר האלבום למעלה מ-625,000 עותקים בימים הראשונים לאחר יציאתו ולמעלה מ-3 מיליון עותקים בחודשיים הראשונים ליציאתו, ובזכותו הפכה בויל לזמרת הראשונה, ב-53 שנות מצעד המכירות האמריקאי, שאלבום הבכורה שלה שהה חמישה שבועות רצופים במקום הראשון. גם באוסטרליה כבש האלבום את פסגת מצעד האלבומים כבר בשבוע הראשון לצאתו, והגיע למעמד של שמונה אלבומי פלטינה. נכון לנובמבר 2010 נמכרו כ-9 מיליון עותקים של האלבום ברחבי העולם.
רוב השירים באלבום הם גרסאות כיסוי, בהם "You'll See" (במקור של מדונה), "Cry Me a River" (במקור של ג'ולי לונדון) ו-"Daydream Believer" (במקור של המונקיז). הסינגל הראשון מתוך האלבום, "Wild Horses", גרסת כיסוי לשיר של הרולינג סטונז, הגיע למקום התשיעי במצעד הסינגלים הבריטי.
בתחילת 2010 השיקה בויל שורה של פריטי אופנה, המוצעים למכירה באינטרנט.[5] ב-1 בדצמבר אותה שנה פורסמו המועמדויות לטקס הגראמי 2010, בו קיבל האלבום, I Dreamed a Dream, מועמדות בקטגוריית אלבום הפופ של השנה.
2010–2011: "The Gift"
עריכהאלבומה השני של בויל, "The Gift", יצא ב-8 בנובמבר 2010. על אף ביקורות צוננות מצד מבקרי המוזיקה, גם אלבום זה זכה מיד עם צאתו להצלחה מסחרית גדולה. האלבום נכנס היישר למקום הראשון במצעד האלבומים הבריטי, עם מכירות של 102,000 עותקים בשבוע הראשון לצאתו, וכן נכנס היישר למקום הראשון במצעד האמריקאי, עם מכירות של 318,000 עותקים בשבוע הראשון. באוסטרליה ובניו זילנד הגיע האלבום למעמד של אלבום פלטינה כשבועיים לאחר צאתו.
גם אלבום זה מורכב כולו מגרסאות כיסוי, וכולל מספר מזמורים לחג המולד וביצועים מחודשים לשירים "Perfect Day" של לו ריד ו-"Hallelujah" של לאונרד כהן.
בדצמבר 2011, זכה האלבום במקום החמישי בטבלת "האלבומים הטובים ביותר בשנת 2011" של בילבורד.[6]
2011: "Someone to Watch Over Me"
עריכהאלבומה השלישי של בויל, "Someone to Watch Over Me", יצא ב-1 בנובמבר 2011 וזכה להצלחה רבה.
באוקטובר 2015 הופיעה בישראל.[7]
2012: "Standing Ovation: The Greatest Songs from the Stage"
עריכה2013–2014: "Acting debut and Home for Christmas"
עריכה2014: "Hope"
עריכה2016–2018: "Return to music and A Wonderful World"
עריכה2019–הווה: "America's Got Talent: The Champions" ו-"Ten"
עריכהבתחילת יוני 2023 במסגרת הופעה של בויל בתוכנית “Britain's Got Talent” היא שיתפה, כי במהלך חודש אפריל 2023 היא עברה שבץ קל[8].
דיסקוגרפיה
עריכהאלבומי אולפן
עריכה- 2009: I Dreamed a Dream
- 2010: The Gift
- 2011: Someone to Watch Over Me
- 2012: Standing Ovation: The Greatest Songs from the Stage
- 2013: Home for Christmas
- 2014: Hope
- 2016: A Wonderful World
אלבומי אוסף
עריכה- 2019: Ten
הופעות
עריכהסיבובי הופעות
עריכה- 2013–2014: Susan Boyle in Concert
קישורים חיצוניים
עריכה- אתר האינטרנט הרשמי של סוזן בויל (באנגלית)
- אתר האינטרנט הרשמי של סוזן בויל
- סוזן בויל, ברשת החברתית פייסבוק
- סוזן בויל, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
- סוזן בויל, ברשת החברתית אינסטגרם
- סוזן בויל, סרטונים בערוץ היוטיוב
- סוזן בויל, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- סוזן בויל, באתר אפל מיוזיק (באנגלית)
- סוזן בויל, באתר ספוטיפיי
- סוזן בויל, באתר Last.fm (באנגלית)
- סוזן בויל, באתר AllMusic (באנגלית)
- סוזן בויל, באתר MusicBrainz (באנגלית)
- סוזן בויל, באתר דיזר
- סוזן בויל, באתר Yandex.Music (ברוסית)
- סוזן בויל, באתר Discogs (באנגלית)
- סוזן בויל, באתר Songkick (באנגלית)
- סוזן בויל, באתר Genius
- סוזן בויל, באתר בילבורד (באנגלית)
- סוזן בויל, באתר טיידל (באנגלית)
- נדב איל, הברווזון המכוער, הגרסה המזמרת: סוזן בויל משגעת את בריטניה, באתר nrg, 16 באפריל 2009
- אריאנה מלמד, זה קול הסיפור, באתר ynet, 19 באפריל 2009
- סמדר שילוני, המופע של סוזן, באתר ynet, 21 באפריל 2009
- וידאו מהנפטלין: סוזן בויל בהופעה בגיל 22, באתר nrg, 4 במאי 2009
- טל פרי, אלבום הבכורה של סוזן בויל נמכר ביומו הראשון ביותר מ-130 אלף עותקים, באתר גלובס, 26 בנובמבר 2009
- קרול קאדוואלדר, סוגן מגה: סוזן בויל - שנה אחרי, באתר nrg, 4 ביוני 2010
- עינב שיף, עדיף תלושים: על האלבום של סוזן בויל, באתר וואלה, 8 בנובמבר 2010
- דנה קסלר, הברווזון המפואר: איפה נמצאת היום סוזן בויל?, באתר nrg, 21 באפריל 2012
- אלה עמית, סוזן בויל חושפת: "יש לי אספרגר", באתר ynet, 9 בדצמבר 2013
- קתרין דבני, אובזרבר, הצלחה בספקטרום האוטיסטי: סוזן בויל מתוודה, באתר nrg, 15 בדצמבר 2013
- דור בביוף, בין תקווה לייסורים: מה סוזן בויל באמת רוצה?, באתר nrg, 9 בדצמבר 2014
- סוזן בויל, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ אלה עמית, סוזן בויל חושפת: "אני סובלת מאספרגר", באתר ynet, 9 בדצמבר 2013
- ^ Eliot Van Buskirk, Susan Boyle YouTube Video: 100 Million Hits, So Where's the Money?, 20.4.2009, Wired (באנגלית)
- ^ סוזן בויל היא לא הדבר הבא?, באתר וואלה, 30 במאי 2009
- ^ רותה קופפר, סוזן בויל: הרווח הכפול של השופט סיימון קאוול, באתר הארץ, 22 באפריל 2009
- ^ איתמר זהר, ליין האופנה של סוזן בויל, באתר וואלה, 11.1.2010
- ^ 200 האלבומים הטובים ביותר לשנת 2011, באתר בילבורד (באנגלית)
- ^ רן בוקר ויוני פרוים, צפו: סוזאן בויל בהופעת פתע בישראל, באתר ynet, 29 באוקטובר 2015
- ^ סוזן בויל חשפה על הבמה: "עברתי שבץ, חשבתי שלא אוכל לשיר יותר", באתר מאקו, 5 ביוני 2023