סוכה ולולב לעם סגולה
סֻכָּה וְלוּלָב לְעַם סְגֻלָּה הוא פיוט המושר במסורת בבל ובמסורת עדות צפון אפריקה בחג הסוכות.
סוכה ולולב לעם סגולה
|
|---|
|
סֻכָּה וְלוּלָב לְעַם סְגֻלָּה. |
הפיוט חובר על ידי המשורר ר' משה בן יעקב אדהאן (חי באזור הסהרה שבמרוקו, שימש כאב בית דין ומנהיג רוחני של יהודי מקנס עד לאמצע המאה ה-18. נפטר בשנת 1736).[2]
מבנה הפיוט עריכה
הפיוט נכתב במשקל סילאבי, משקל הפיוט הוא עשר הברות בכל טור.
הפזמון החוזר (רפרן) בפיוט הוא המילים המזכירות את הסוכה והלולב:
סֻכָּה וְלוּלָב לְעַם סְגֻלָּה.
יַחַד יָרֹנּוּ יִשְׂאוּ תְהִלָּה.
האותיות הראשונות בכל בית בפיוט יוצרות אקרוסטיכון של שם המחבר: "אני משה חזק".
תוכן הפיוט עריכה
הנושאים בהם עוסק הפיוט הם יציאת מצרים והקפת ענני הכבוד את בני ישראל (הבית הראשון), מתן תורה (הבית השני), בסוכות שהקימו בני ישראל ביציאת מצרים ורומז על הקשר בין השכינה לבין הסוכה (בבית השלישי, "השם ככתבו וכקריאתו כמספר סוכה מספרו עלה"), על רמזיהם וסודותיהם של ארבעת המינים (הבתים הרביעי, החמישי והשישי), וחותם בבקשה מה' שיגאל את עם ישראל (הבית השביעי).
תוכן הפיוט מבוסס על תורת הקבלה, וחלקים ממנו כלל לא ניתן לפרש ללא היזקקות לתפיסות קבליות.[3] בשיר מתוארים סודות ארבעת המינים, כשהם משולבים בסודות הגאולה וברזיהם של שבעת האושפיזין.[4]
ארבעת המינים כאושפיזין עריכה
בספר הזוהר מובאת פרשנות קבלית לארבעת המינים, לפיה הם משל לאושפיזין ולשבע הספירות. פרשנות זו מצאה ביטוי בפיוט:
לקריאה נוספת עריכה
- אודות הפיוט, באתר "חיבה", התנועה למורשת ישראל
- פירוש השיר, באתר תפוז אנשים
קישורים חיצוניים עריכה
- הפיוט סוכה ולולב, באתר פרויקט סנונית
- ביצועים לשיר באתר המוזיקה של הספרייה הלאומית
הערות שוליים עריכה
- ^ כלומר, המילה 'סוכה' בגימטריה היא 91, כמספר הגימטריה של מספר 'הוי"ה' ("ככתבו", כך נכתב השם) וכמספר 'א-ד-נ-י' ("וכקריאתו", כך שם הוי"ה נהגה בפה) יחד.
- ^ ר' משה בן יעקב אדהאן באתר הפיוט והתפילה
- ^ חביבה פדיה, מעור הלווייתן לסוכה של אור, מאמר על הפיוט באתר הפיוט והתפילה.
- ^ פירוש, באתר חיבה