סולטיאם
סולטיאם היא תרופה ממשפחת הסולפונאמידים ומעכבי אנזימים. משתמשים בה כתרופה אנטי-אפילפטית.
 | |
| שם IUPAC | |
|---|---|
| 4-(1,1-dioxothiazinan-2-yl)benzenesulfonamide Sulthiame | |
| שמות מסחריים בישראל | |
| אוספולוט | |
| נתונים כימיים | |
| כתיב כימי | C10H14N2O4 |
| מסה מולרית | 290.0395 גרם למול |
| נתונים פרמוקוקינטיים | |
| זמינות ביולוגית | 100% |
| מטבוליזם | הכבד |
| זמן מחצית חיים | 24 שעות |
| בטיחות | |
| מעמד חוקי | תרופת מרשם, בישראל נכללת בסל הבריאות |
| קטגוריית סיכון בהריון |
קטגוריית סיכון D (אוסטרליה), קטגוריית סיכון D  |
| דרכי מתן | מתן פומי בקפליות. |
| מזהים | |
| קוד ACT |
N03AX03 |
| מספר CAS | 61-56-3 |
| PubChem | 5356 |
| ChemSpider | 5163 |
  | |
היסטוריה עריכה
סולטיאם סונתזה לראשונה במעבדות באייר (Bayer AG) באמצע שנות ה-50 ושווקה בשם אוספולוט (Ospolot) באירופה ובשווקים אחרים בתחילת שנות ה-20. היא לא נרשמה, מעולם, כתרופה מורשית בארצות הברית. המותג הועבר ב־1993 לחברת דסיטין (Desitin GmbH) והתרופה נמכרת בכמה מדינות אירופיות, בישראל, יפן ואוסטרליה.
סולטיאם התבססה כתרופת קו שני בטיפול בפרכוסים אפילפטיים חלקיים בשנות ה-60 וה-70 והשתמשו בה, לעיתים קרובות, יחד עם פניטואין. נראה היה שאפילפסיה של אונה רקתית היא המגיבה בצורה הטובה ביותר לסולטיאם. התעוררו ספקות אם יש לסולטיאם תכונות נוגדות פרכוסים אינהרנטיות. אחרי שגילו את יכולתה של סולטיאם להעלות את הרמות בדם של פניטואין,[1] הניחו שסולטיאם תפעל רק בצירוף עם פניטואין. ממצא זה יחד עם התוצאות המעורפלות של המחקר בארצות הברית[2] גרמו לירידה מהירה בשימוש בסולטיאם. רק ב־1988 גילה הנוירולוג הגרמני הרמן דוזה (Hermann Doose) את ההשפעות הספציפית של התרופה על אפילפסיות שפירות מוקדיות בילדות.[3] היום היא התרופה הראשונה לטיפול באפילפסיות שפירות מוקדיות בילדות, למשל אפילפסיה רולנדית שפירה בארצות דוברות גרמנית ובישראל.[4] יש עניין מחודש בסולטיאם לטיפול בתסמונות אחרות כמו תסמונת וסט ובסוגים אחרים של אפילפסיות עמידות לתרופות.[5]
התוויות עריכה
בתחילה השתמשו בסולטיאם לטיפול בפרכוסים חלקיים. באוסטרליה היא רשומה כתרופה לטיפול בהפרעות התנהגותיות השורות לאפילפסיה: הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות, אפילפסיה של האונה הרקתית, מיוקלונוס, פרכוס טוני-קלוני ובפרכוסים חלקיים.[6] בניגוד לסולפונמידים אחרים אין לה פעילות אנטיביוטית.
תופעות לוואי עריכה
תופעות הלוואי השכיחות ביותר הן: אטקסיה (חוסר קואורדינציה של הגפיים), נמלול בפנים ובגפיים, יתר-נשימה (עלייה בקצב הנשימה או בעומקה). תופעות לוואי פחות שכיחות כוללות סחרחורת, פריחה, תסמונת סטיבנס-ג'ונסון, בחילה, אובדן משקל, לאוקופניה, כאב ראש, דיכאון, ריור, כאב מוגבר, נדודי שינה, סטטוס אפילפטיקוס. דווחו על הפרעות במטבוליזם של סידן וויטמין D אחרי שימוש ארוך טווח.
תגובות בין תרופתיות עריכה
סולטיאם הנלקחת יחד עם פרימידון עלולה לגרום לתופעות לוואי חמורות. בין השאר תגובות פסיכוטיות. הוכח שהוספה של סולטיאם לטיפול בפניטואין גרמה להגדלה של רמת הפניטואים בדם. סולטיאם יכולה גם להגדיל את רמת הפנוברביטל בדם. אין לצרוך אלכוהול בזמן הטיפול.
מינון יתר עריכה
מינון יתר עלול לגרום להקאה, תת-לחץ דם, ורטיגו, אטקסיה, חמצת (מצב של ריכוז גבוה של חומצה בדם).
קישורים חיצוניים עריכה
- סולטיאם באתר אינפומד
הערות שוליים עריכה
- ^ HANSEN, J. M., KRISTENSEN, M. and SKOVSTED, L. (1968), Sulthiame (Ospolot®) as Inhibitor of Diphenylhydantoin Metabolism. Epilepsia, 9: 17–22. doi: 10.1111/j.1528-1157.1968.tb04954.x
- ^ Green JR et al. Sulthiame: Evaluation as an anticonvulsant. Epilepsia 1974;15:329-49. PMID 4386877
- ^ Doose H et al. Benign partial epilepsy - treatment with sulthiame. Dev Med Child Neurol 1988;30:683-4. PMID 2906619
- ^ Wohlrab G. Epilepsiebehandlung im Kindes- und Jugendalter: Kontinuität und Wandel. Epileptologie 2003;20:25-30.
- ^ Koepp MJ et al. Sulthiame in adults with refractory epilepsy and learning disability: an open trial. Epilepsy Res 2002;50:277-82. PMID 12200218
- ^ Pharmalab Pty Ltd. Product Information Ospolot (Sulthiame).
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.