חלום יעקב

חלום יעקב הוא סיפור מקראי, לפיו בעת מסעו של יעקב צפונה, מבאר שבע לחרן, שכב לישון באזור היישוב לוז, בשנתו הוא חולם על סולם שמוצב על האדמה וסופו בשמים, ומלאכים עולים ויורדים בו. בחלום מתגלה האל ליעקב והבטיח לו את הארץ אשר הוא שוכב עליה כמו גם הגנה בדרכו.

וַיַּחֲלֹם וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ.

— ספר בראשית, פרק כ"ח, פסוק י"ב

"סולם יעקב", ציור מאת ויליאם בלייק מוצג מוזיאון הבריטי, לונדון

יעקב קם בבוקר נפעם מהחלום ומצהיר שהמקום בו ישן, הוא בית אלוהים ושער השמים, וקורא למקום "בית אל". יעקב מקים שם מצבה ונודר נדר שאם אלוהים ישמור ויגן עליו, הוא יקבע את המקום כבית אלוהים ויתן מעשר מרכושו לאל כאשר יחזור. יש סוברים שהיישוב בית אל של היום נמצא שם ומכאן שמו, אך יש מזהים את המקום כהר הבית.

לפי ספר היובלים, הגיע יעקב למקום בשנת 2,115 לבריאת העולם, באחד בחודש הראשון, שהוא תחילת שנה חדשה בלוח השנה במגילות קומראן, ומקביל לא' בניסן (ראש השנה למלכים ולרגלים) בלוח העברי.

משמעותו של הסולם

המילה "סולם" מופיעה במקרא פעם אחת בלבד, ב"חלום יעקב". שורש המילה עשוי להיות ס-ל-מ, ובאכדית יש לשורש זה משמעות של גֶרֶם מדרגות, ההולם את ההקשר. אך לא מן הנמנע גם, שכוונת המילה היא אחרת.

נוכחות המלאכים היורדים מהשמים, גורמת ליעקב להבין כי במקום זה ישנה קדושה מיוחדת, ומסיק שהמקום הוא "שער השמים".

פרשנות מסורתית

בפרשני המקרא ישנם מספר גישות, מה בא חלום יעקב לסמל:

• יש פרשנים שסוברים שהחלום מסמל את ההיסטוריה של עם ישראל וארץ ישראל: כל מלאך מסמל מעצמה אחת, והמלאכים "עולים ויורדים" - לכל מעצמה ישנה תקופה של עליה, אך אחריה תבוא תקופה של ירידה.
• יש פרשנים שסוברים שהחלום מסמל את הקשר בין ה' לבין האדם, באמצעות הקרבנות, התפילה או הנבואה; המלאכים העולים מסמלים את התפילות או הקרבנות העולים מבני האדם אל ה', והמלאכים היורדים מסמלים את הברכה האלהית או את הנבואה היורדת מה' אל בני האדם. (דעת מקרא)
• יש הרואים את הסולם בחלום כמשקף את חיי האדם בעולם, המקשרים בין הארץ לשמיים. הסולם מצביע על כך שאין ניתוק בין העולם הגשמי לעולם הרוחני- האדם מתחיל את חייו בארץ, אך הוא יכול להגיע לדרגות רוחניות גבוהות.^{[דרוש מקור]}

יאיר זקוביץ ואביגדור שנאן מציגים את סיפור ראשיתו של מקום הפולחן בבית אל כהיפוך הסיפור המקראי על ראשיתה של בבל – סולם יעקב כסיפור חלופי למסורת הבבלית, שהייתה רווחת גם בעם ישראל, בדבר בניית מגדל בבל, המעביר את "שער האל" (משמעות השם "בבל") לארץ ישראל, מרכז האמונה באל אחד.

ביקורת המקרא

הפרשנים המודרניים של ביקורת המקרא טוענים כי חמשת חומשי תורה חוברו בהתבסס על ארבע תעודות שונות, במה שמכונה בשם השערת התעודות. לטענתם, גם סיפור חלום יעקב מורכב משתי תעודות. התעודה הראשונה קרויה בשם המקור היהוויסטי (J), כיוון שבה נעשה שימוש בשם "יהוה" ככינוי האל. התעודה השנייה קרויה בשם המקור האלוהיסטי (E), כיוון שבה נעשה שימוש בשם "אלוהים" לתיאור האל. פרשנים אלו טוענים כי בסיפור חלום יעקוב מתעוררות מספר בעיות, שניתן לפתור רק בחלוקה של הסיפור לשני סיפורים שונים. נוסף על כך, השימוש בשתי תעודות אלה עשוי להסביר את החילוף החוזר בשם האל במהלך הסיפור.

• בפסוק י"ג אלוהים מבטיח ליעקב לרשת רק את המקום שעליו הוא שוכב. דבריו אלו לא עולים בקנה אחד עם דבריו בפסוק י"ד, שבהם הוא אומר ליעקב כי צאצאיו יתפשטו לכל כיוון.

• בפסוק י"ז, לאחר שיעקב הקיץ משנתו, כתוב שהוא היה ירא, כלומר פחד, מההתגלות של אלוהים אליו. נשאלת השאלה מדוע לא היה כתוב זאת כשאלוהים פגש את יעקב, עוד כשחלם חלום.

• בפסוקים כ'-כ"ב, לאחר שיעקב הקיץ משנתו, הוא עונה לאלוהים כי הוא יאמין בו רק אם האחרון ישמור עליו. כיוון שאלוהים דיבר אל יעקב בחלום, נשאלת השאלה מדוע יעקב השיב לו רק אחרי שהוא התעורר ולא בחלום עצמו.

• בנדר שנודר יעקב לאחר שהקיץ משנתו, הוא מדבר על אלוהים בגוף שלישי, ומיד לאחר מכן עובר לדבר אליו בגוף שני.

כדי ליישב את הקושי, הביטוי "אֲשֶׁר אַתָּה שֹׁכֵב עָלֶיהָ" מוחלף בביטוי "אֲשֶׁר אַתָּה רֹאֶה", בדומה להבטחת אלוהים לאברהם: ”כִּי אֶת כָּל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה רֹאֶה לְךָ אֶתְּנֶנָּה וּלְזַרְעֲךָ עַד עוֹלָם.” (ספר בראשית, פרק י"ג, פסוק ט"ו). משוער שזוהי התוספת של העורך המקראי (R), כדי להתאים את דברי אלוהים ליעקב לחלומו של האחרון.

להלן מוצג הסיפור, כשהוא מופרד בין שני המקורות.

סיפור J

סיפור E

י וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע וַיֵּלֶךְ חָרָנָה. יג וְהִנֵּה ה' נִצָּב עָלָיו, וַיֹּאמַר: "אֲנִי ה' אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אָבִיךָ וֵאלֹהֵי יִצְחָק. הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה שֹׁכֵב עָלֶיהָ רֹאֶה לְךָ אֶתְּנֶנָּה וּלְזַרְעֶךָ. יד וְהָיָה זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ וּפָרַצְתָּ יָמָּה וָקֵדְמָה וְצָפֹנָה וָנֶגְבָּה וְנִבְרֲכוּ בְךָ כָּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה וּבְזַרְעֶךָ. טו וְהִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ וּשְׁמַרְתִּיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ וַהֲשִׁבֹתִיךָ אֶל הָאֲדָמָה הַזֹּאת כִּי לֹא אֶעֱזָבְךָ עַד אֲשֶׁר אִם עָשִׂיתִי אֵת אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי לָךְ". טז ...וַיֹּאמֶר: "אָכֵן יֵשׁ ה' בַּמָּקוֹם הַזֶּה וְאָנֹכִי לֹא יָדָעְתִּי. כ ...אִם יִהְיֶה אֱלֹהִים ה' עִמָּדִי, וּשְׁמָרַנִי בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי הוֹלֵךְ, וְנָתַן לִי לֶחֶם לֶאֱכֹל וּבֶגֶד לִלְבֹּשׁ, כא וְשַׁבְתִּי בְשָׁלוֹם אֶל בֵּית אָבִי וְהָיָה ה' לִי לֵאלֹהִים".

יא וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם וַיָּלֶן שָׁם כִּי בָא הַשֶּׁמֶשׁ וַיִּקַּח מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם וַיָּשֶׂם מְרַאֲשֹׁתָיו וַיִּשְׁכַּב בַּמָּקוֹם הַהוּא. יב וַיַּחֲלֹם וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ. טז וַיִּיקַץ יַעֲקֹב מִשְּׁנָתוֹ... יז וַיִּירָא וַיֹּאמַר: "מַה נּוֹרָא הַמָּקוֹם הַזֶּה אֵין זֶה כִּי אִם בֵּית אֱלֹהִים וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם". יח וַיַּשְׁכֵּם יַעֲקֹב בַּבֹּקֶר וַיִּקַּח אֶת הָאֶבֶן אֲשֶׁר שָׂם מְרַאֲשֹׁתָיו וַיָּשֶׂם אֹתָהּ מַצֵּבָה וַיִּצֹק שֶׁמֶן עַל רֹאשָׁהּ. יט וַיִּקְרָא אֶת שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא בֵּית אֵל, וְאוּלָם לוּז שֵׁם הָעִיר לָרִאשֹׁנָה. כ וַיִּדַּר יַעֲקֹב נֶדֶר לֵאמֹר:... כב "הָאֶבֶן הַזֹּאת אֲשֶׁר שַׂמְתִּי מַצֵּבָה יִהְיֶה בֵּית אֱלֹהִים וְכֹל אֲשֶׁר תִּתֶּן לִי עַשֵּׂר אֲעַשְּׂרֶנּוּ לָךְ".

התייחסויות בברית החדשה

בבשורה על פי יוחנן אומר ישו לנתנאל: ”"אמן אמן אני אומר לכם, אתם תראו את השמים פתוחים ומלאכי אלהים עולים ויורדים על בן-האדם."” (הבשורה על פי יוחנן, פרק א, 50). ישו מנצל את הקרבה הגאוגרפית לבית אל ומתייחס לעצמו כסולם שעליו יעלו מלאכי האלוהים כמו בחלומו של יעקב.

התייחסויות בתרבות

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. אין התייחסות כלל לאמנות פלסטית.

הסיפור על חלום יעקב מופיע בשיר יעקב שכתב יאיר שדה והולחן על ידי גרי ולודבסקי. השיר בוצע במקור על ידי להקת "ללדין". בווידאו קליפ עצמו השתתף השחקן והמנחה שי אביבי. יהודה פוליקר הוציא את היצירה "סולם יעקב" בשיתוף מקהלת "פרחי בית שאן", שהופיעה באלבום "לעיניך הכחולות" בשנת 1992.

אזכור לחלום יעקב מופיע בשיר "מלאך מסולם יעקב" שנכתב על ידי המשורר והסופר יורם טהרלב והולחן על ידי המלחינה נורית הירש.

הנושא מופיע באמנות הציור באופן נרחב. הצייר מארק שאגאל צייר מספר יצירות הנוגעות לנושא זה, ועונות לשם "סולם יעקב". המפורסמת ביניהן הוא הציור "סולם יעקב" שנגנב ונמצא לאחר כ-20 שנה.

האנדרטה לחללי פיגוע ההתאבדות הכפול בבאר שבע

ציטוט מחלום יעקב, חקוק באבן, באנדרטה לזכר הרוגי פיגוע ההתאבדות הכפול בבאר שבע

בעקבות פיגוע ההתאבדות הכפול בבאר שבע, בשנת 2004, הוקמה ברחבת בית עיריית באר שבע אנדרטה לזכר 16 חללי הפיגוע. האנדרטה תוכננה על ידי האדריכל יעקב כהן והיא מבטאת את סולם יעקב, דרכו עולים המלאכים לשמים. גוף האנדרטה הארוך מרמז על שילדת אוטובוס חרוך. בימין האנדרטה כתוב ציטוט מתוך התיאור המקראי של חלום יעקב.

לקריאה נוספת

• דורון לוריא, מלכים בשר ודם: התנ"ך באמנות המאות ה-16 עד ה-19, מוזיאון תל אביב לאמנות, 2005, חלום יעקב, עמ' 53-49
• יאיר זקוביץ, יעקב: הסיפור המפתיע של אבי האומה, הוצאת דביר, 2012, עמ' 50–64
• מרדכי ברויאר, פרקי בראשית, הוצאת תבונות, תשנ"ט, עמ' 510–518

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא חלום יעקב בוויקישיתוף

• מאמרים באתר המרכז לטכנולוגיה חינוכית
  • גו' מילגרום ויואל דומן, נרדם, הקץ!
  • גליה דורון, סולם יעקב
  • יצחק (איציק) פלג, מהו ה'סלם' שראה יעקב בחלומו?
• מתיה קם, פליפ טריה, חלום יעקב, באתר "תרבות•il"
• איתן קופר, "פרשת ויצא: מלאכים נמצאים בתוכנו", ישראל היום, 5 בדצמבר 2019
• סולם יעקב (חלום מקראי), דף שער בספרייה הלאומית