פתיחת התפריט הראשי

סול בלואנגלית: Saul Bellow;‏ 10 ביוני 1915 - 5 באפריל 2005) היה סופר קנדי-אמריקאי יהודי, חתן פרס נובל לספרות לשנת 1976.

סול בלו
Saul Bellow
Saul Bellow.jpg
לידה 10 ביוני 1915
לאשין, קוויבק, קנדה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 5 באפריל 2005 (בגיל 89)
ברוקליין, מסצ'וסטס, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק סופר, מחבר רומנים, מרצה באוניברסיטה, מסאי, מחבר עריכת הנתון בוויקינתונים
בן/בת זוג אלכסנדרה בלו עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Adam Bellow עריכת הנתון בוויקינתונים
לאום קנדים אמריקנים, יהודים עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת ויסקונסין-מדיסון, אוניברסיטת שיקגו, אוניברסיטת נורת'ווסטרן עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות בולטות הרפתקאות אוגי מארץ', הרצוג, הנדרסון מלך הגשם עריכת הנתון בוויקינתונים
הושפע מ דלמור שוורץ, מיגל דה סרוואנטס, תומאס מאן, סטנדל, אנטון צ'כוב, ג'יימס ג'ויס, וילהלם רייך, מארק טוויין, רודולף שטיינר, מרסל פרוסט, פיודור דוסטויבסקי, פרנץ קפקא, ג'וזף קונרד, ויליאם שייקספיר עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • פרס נובל לספרות (1976)
  • מלגת גוגנהיים
  • המדליה הלאומית לאומנויות
  • פרס הספר הלאומי לספרות בדיונית (1954)
  • פרס הספר הלאומי לספרות בדיונית (1965)
  • פרס הספר הלאומי לספרות בדיונית (1971)
  • פרס פוליצר לסיפורת (1976)
  • הרצאת ג'פרסון (1977)
  • פרס סנט לואיס לספרות (1986)
  • פרס פן/מלמוד (1989)
  • פרס הלמרייך (1989)
  • פרס טובת הכלל (1998)
  • מדליית אמרסון-תורו (1977)
  • פרס פורמנטור (1965)
  • קצין בלגיון הכבוד
  • פרס או. הנרי (1980)
  • עמית האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימה חתימה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

זכה בפרס הרצאת ג'פרסון לשנת 1977[1] ובפרסים רבים נוספים.

בלו נודע בעיקר בכתיבת רומנים החוקרים את הבידוד, הניתוק הרוחני והאפשרות להתעוררות האדם. נחשב, על ידי מבקרים רבים, כאחד הגדולים בסופרי ארצות הברית.

קורות חייםעריכה

בלו נולד בלאשין שבקוויבק בשם סולומון, להורים שהיגרו מסנקט פטרבורג, אולם את שנות ילדותו העביר בשיקגו שבארצות הברית. בלימודי התואר הראשון התמקד באנתרופולוגיה באוניברסיטת נורת'ווסטרן, ונטען שללימודים אלו הייתה השפעה על כתיבתו. הוא סיים תואר שני באוניברסיטת ויסקונסין-מדיסון. לימד יותר משלושים שנה בוועדה למחשבה חברתית (Committee on Social Thought) באוניברסיטת שיקגו וכן במוסדות אקדמיים רבים אחרים, בהם אוניברסיטאות מינסוטה, ייל, ניו יורק, פרינסטון ובוסטון, שם הרצה בחוג לאנגלית. לשם קבלת המשרה בבוסטון עזב את שיקגו אחרי שנים רבות, ועבר להתגורר במסצ'וסטס בסוף העשור השמיני לחייו. הוא נפטר בגיל 89 בברוקליין, מסצ'וסטס, והובא למנוחות בבית העלמין היהודי "שיר ההרים" בברטלבורו, ורמונט.

בלו ביקר בישראל אליה היה לו קשר נפשי עמוק פעמיים, במלחמת ששת הימים ב-1967, עת סיקר עבור "ניוזדיי" את הקרבות והניצחון, וב-1975 עת שהה בירושלים שלשה חדשים עם אשתו הרביעית, אלכסנדרה, כאורחו של טדי קולק. בעקבות ביקורו השני פרסם את "לירושלים ובחזרה", אחד החיבורים היותר מעמיקים על ישראל (ראה אור גם בעברית, בהוצאת עידנים, בתרגום אהרון אמיר).

עמדותיועריכה

בלו נמנה עם קבוצת האינטלקטואלים של ניו יורק. היה תומך מובהק של מדינת ישראל, וכתב את הספר "לירושלים ובחזרה" שבו סיפר על פגישותיו עם פוליטיקאים ישראלים בירושלים. העיר ראשון לציון קראה רחוב על שמו.

חיים אישייםעריכה

בלו היה נשוי חמש פעמים ולצד נישואיו, הסוערים בדרך כלל, ניהל פרשיות אהבים לרוב. "אני פוליגמיסט מוצהר ומודע", נהג לומר. בתו האחרונה נולדה כשהיה בן 85.

סגנון ספרותיעריכה

מלבד בספר הנדרסון מלך הגשם, רוב גיבורי ספריו של בלו הם גברים יהודים לא צעירים שמתגוררים בשיקגו או בניו יורק.

עלילות ספריו מובלות על ידי מסעות חיפוש אישיים ומשברים של הגיבורים ופחות על ידי פעולה. על פי רוב, גיבוריו של בלו נמצאים בנקודת משבר בחייהם, מסיבה רומנטית, כספית או אחרת. הסערה שחווה גיבור הספר מעוררת שאלות קיומיות.

בלו התייחס בספריו ליצירותיהם של פילוסופים גדולים, בדרך כלל מבלי לפגוע בקריאות הספר או להפריע לעלילה. דוגמה מרשימה לכך ניתן למצוא בספר כוכב הלכת של מר סאמלר שעוסק בניצול שואה נרגן שחי בעיר ניו יורק במהלך המהפכה התרבותית של שנות השישים.

בלו ניסה ידו גם בכתיבת מחזות - שניים מהם אף הועלו בברודוויי, אך נחלו כישלון חרוץ. כמה מספריו עובדו לסרטים.

ספריו שתורגמו לעבריתעריכה

  • על בלימה (1944), תרגם יותם ראובני, זמורה ביתן, 2000.
  • הקורבן (1947), תרגם ארז אשרוב, זמורה ביתן, 2010.
  • הרפתקאות אוגי מארץ' (1953), תרגם אהרון אמיר, זמורה ביתן, 1979.
  • תפוס את היום (1956), תרגם אביב מלצר, הוצאת אדם, 1980. תרגום נוסף: משה זינגר, זמורה ביתן, 1991.
  • הנדרסון מלך הגשם (1959), תרגמה אופירה רהט, ספרית פועלים, 1976. תרגום נוסף: משה זינגר, זמורה ביתן, 1992.
  • הרצוג (1964), תרגם אליהו פורת, ספרית פועלים, 1965. תרגום נוסף: עודד פלד, זמורה ביתן, 1992.
  • זיכרונות מוסבי וסיפורים אחרים (1968), תרגם יותם ראובני, זמורה ביתן, 2000.
  • כוכב הלכת של מר סאמלר (1970), תרגם חיים גליקשטיין, ספרית פועלים, 1971. תרגום נוסף (בשם כוכבו של מר סאמלר): משה זינגר, זמורה ביתן, 1993.
  • מתנת המבולדט (1975), תרגמה אביבה גור, ספרית פועלים, 1978. תרגום נוסף (בשם מתנת הומבולט): מרדכי ברקאי, זמורה ביתן, 1993.
  • לירושלים ובחזרה - דיווח אישי (1976), תרגם אהרן אמיר, עידנים, 1977.
  • דצמבר של הדיקאן (1982), תרגם חיים איזק, זב"מ, 1984.
  • הפה הגדול (1984), תרגם משה זינגר, זמורה ביתן, 1988.
  • רבים יותר מתים מלב שבור (1987), תרגם משה זינגר, זמורה ביתן, 1990.
  • גניבה (1989), תרגם אלי הירש, זמורה ביתן, 1994.
  • ממשות (1997), תרגם יונתן פרידמן, זמורה ביתן, 1999.
  • קשר בלרוסה ומשהו בשביל שיזכרו אותי, תרגום אירית מילר, , זמורה ביתן, 1998
  • רוולסטין (2000), תרגם מיקי גורן, זמורה ביתן, 2001.
  • סול בלו, הסיפורים הנבחרים (2001), כנרת, זמורה ביתן, דביר, 2004.

לקריאה נוספתעריכה

  • עדה אהרוני, הקול הפנימי ביצירתו של חתן פרס נובל סול בלו, הוצאת "פרדס", 2007.

מבחר מאמרים על יצירתועריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה