סוסיא (יישוב)
סוּסְיָא היא התנחלות ויישוב קהילתי דתי בהר חברון בגובה 830 מטר מעל פני הים , כ-15 ק"מ מדרום לעיר חברון. היישוב שייך למרחב המועצה האזורית הר חברון, ומשתייך לתנועת ההתיישבות אמנה. היישוב שהוקם ב-1983 נקרא בהתאם לשמו של היישוב העתיק סוסיא הנמצא בסמוך.[3] ברישומי ועדת השמות הממשלתית מאוית השם "סוסיה", אך התושבים משתמשים בשם בכתיב הארמי.
| |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | יהודה ושומרון |
| מועצה אזורית | הר חברון |
| גובה ממוצע[1] | 797 מטר |
| תאריך ייסוד | 1983 |
| תנועה מיישבת | אמנה |
| סוג יישוב | יישוב קהילתי |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1] | |
| - אוכלוסייה | 1,602 תושבים |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | 16.4% בשנה |
(למפת הר חברון רגילה)   סוסיא  | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2019[2] |
5 מתוך 10 |
| http://www.susya.net | |
גאוגרפיה עריכה
היישוב נמצא על גבעה בגובה של כ-810 מטר מעל פני הים. צפונית ליישוב נמצא "רוג'ום אל-חמרי", תל אבנים ומערות גדול שהיווה בעבר ציון דרך לנוודים במדבר על הדרך הרומית העתיקה. דרומית לו רכס מעון. כמו כן בסמוך לו שוכן הכפר הפלסטיני סוסיא[4]. מרחק היישוב מבאר שבע הוא 40 ק"מ, מערד 30 ק"מ, מקריית ארבע 30 ק"מ ומירושלים 65 ק"מ.
סוסיא נמצאת באזור ספר המדבר וזוכה לכמות משקעים ממוצעת בין 200–300 מ"מ בשנה.
תולדות עריכה
היישוב הוקם בי"ב באלול ה'תשמ"ג 21 באוגוסט 1983 על ידי קבוצה של עשר משפחות מגרעין "עינב", שהכיל ברובו בני מושבים, בוגרי ישיבות, ששאפו להקים מושב עובדים חקלאי ביש"ע. אזור הר חברון נבחר כיעד, מפני שהיה כמעט ריק מיהודים (בתוך המשולש: קריית ארבע–באר שבע–ערד היו אז רק היישובים בית יתיר וכרמל). הגרעין ביקש להתיישב ליד סוסיא העתיקה במטרה לחדש את ההתיישבות היהודית במקום והופנה לאדמות המדינה הקרובות ביותר לאתר סוסיא העתיקה שהיו זמינות להתיישבות יהודית. השאיפה לחדש את ההתיישבות היהודית מתבטאת בסיסמת היישוב הרקומה על הפרוכת של בית הכנסת: "ונבנתה עיר על תִלה". כמו כן, בית הכנסת של היישוב נבנה כדוגמת מבנה בית הכנסת העתיק של סוסיא.
שכונות עריכה
ביישוב סוסיא עשר שכונות:
- בתי הסוכנות - הבתים הראשונים של היישוב שנבנו על ידי הסוכנות היהודית שבהם גרות משפחות בגיל ממוצע השכונה ממוקמת בצד המזרחי של היישוב.
- השכונה השנייה של היישוב שבה גרים ותיקי היישוב שגרו בראשונה בבתי הסוכנות. השכונה ממוקמת במרכז היישוב.
- השכונה השלישית של היישוב מכונה "בתי אריק", על שם אריק שרון שפעל להקמתה. השכונה ממוקמת בצד המערבי של היישוב ונבנתה בתחילת שנות התשעים.
- שכונת בתי אמנה שנבנו על ידי תנועת אמנה שבהם גרות משפחות צעירות. השכונה נמצאת בצד הדרומי של היישוב.
- שכונת בתי העץ הממוקמת מתחת לשכונת בתי אמנה.
- שכונת כרמי סוסיא א' וב' ששוכנת בירידה מבתי אמנה (א') ומעבר לבתי העץ (ב')
- שכונת גבעת משואה שנמצאת בין שכונת הוותיקים לבתי אריק.
- שכונת קדמת סוסיא שנמצאת מתחת לבתי הסוכנות (דרומית), וסמוכה לכניסה לישוב.
- השכונה ברוג'ום אל חמרי שבה גרים זוגות צעירים בבתים הבנוים בבניה קלה, בעיקר. בהמשך שם השוכנה לשם "גבעת חכליל"
- גבעת חנן - סמוכה ליישוב ובה כ-15 משפחות ובית כנסת נוסף.
- מצפה יאיר - באופן רשמי משתייך לסוסיא, בפועל מתנהל באופן נפרד.
תעסוקה עריכה
סוסיא הוא יישוב קהילתי ותושביו עובדים במגוון מקצועות. חלק מהתושבים עובדים בהוראה בין השאר במוסדות החינוך במקום ובאזור. חלק מתושביו הם בעלי מקצועות חופשיים העובדים בירושלים, בקריית ארבע, בערד ובבאר שבע. חלק מתושבי היישוב מתפרנסים מחקלאות, בין השאר כרמים של גפן היין, זיתים, כולל גם מספר יקבים (יקב דרימיה ויקב הלבני) ובית בד (משק עשהאל), וגידולים בחממות. אחרים, בגידול עזים לחלב ובגידול כבשים. בשנת 2008 הופעל בסוסיא מכון חליבה לעיזים משוכלל וחדיש, הגדול ביותר בישראל. לצדו פועל דיר של 500 עיזים ו-500 כבשים סך הכול 1000 ראש. בישוב גם מפעל ליצור דבש דבורים המיוצר מכוורות באיזור, וטחנת קמח הנמצא בחוות הר סיני, הנמצאת בקצהו המערבי של הישוב.
חינוך עריכה
ביישוב נמצא בית ספר ניסויי ממלכתי-דתי אזורי לכיתות א'-ח' המשרת את יישובי הציר המזרחי של הר חברון ובו כאלף תלמידים. החל משנת 2025, תלמידי כיתות ז'-ח' ילמדו באולפנה האזורית במצפה אשתמוע, ובישיבה התיכונית בעתניאל. ביישוב גם ישיבה תיכונית לחינוך סביבתי (ישיבת סוסיא), שבה כ-200 תלמידים. בראשה הרב נעם פרל. בשנת 2020 הוקמה גם ישיבה גבוהה בראשות הרב פרל, אשר נסגרה לאחר כשנתיים.
בשנת 1985 הוקם ביישוב מרכז סיור ולימוד סוסיא, המדריך סיורים באזור מדבר יהודה, הנגב והרי יהודה ומפעיל את אתר התיירות שבסוסיא העתיקה. כמו כן קיימת ביישוב אכסניה, הכוללת 31 חדרים (240 מיטות), המארחת קבוצות ומשפחות בעיקר בסופי שבוע ובחופשות. מאז שנת 2005 מקיים מרכז הסיור והלימוד בחג החנוכה כנס שנתי בנושא ספר המדבר בארץ ישראל.
ביישוב פועל סניף בני עקיבא. נוער סוסיא הקים סניף בני עקיבא לילדי מרכז הקליטה "אורלי" בערד, ומדי שבוע הגיעו מדריכים למקום. בשנת תשע"ו, לאחר שכבר לא היו חניכים במרכז הקליטה, פתח הנוער בפרויקט חדש - גרעין "יונתן" של בני עקיבא במועדונית בבאר שבע.
ביטחון עריכה
תפיסה ביטחונית עריכה
לפי התפיסה הביטחונית של הישוב קיימת התנגדות להצבת גדרות, ראשית מפני שההסתמכות עליהן עלולה להביא לשאננות בקשר לאיומי חדירה לישוב. כמו כן העדר נוכחותה של הגדר מונע את התקרבות הגורמים המאיימים אל הישוב ובמקרה של נסיון חדירה על המפגע יהיה להתקדם מרחק משמעותי בטרם יוכל לבצע את זממו, מה שיתן מרווח זמן גדול משמעותי שיתן יתרון לכיתת הכוננות ולכוחות הביטחון באירוע שכזה.
מעבר לכך נוכחותה של הגדר עלול להפריע להגעה לכל נקודה בעוטף הישוב בעת חירום, וכן לנוכחות התושבים במרחבים בעת שלום, המעלה את הביטחון. הגדר יכולה גם להפריע להרחבת הישוב על ידי תיחומו.
פן נוסף קידם יאיר הר סיני, לפי שיטתו רעיית צאן, היא דרך משמעותית ויעילה לחיזוק התפיסה בקרקע. הר-סיני הקים חווה בקצה המערבי של הישוב (לאחר שהישוב גדל החווה זזה מערבה אל מחוץ לישוב), והיה רועה את צאנו בכל סביבות הישוב.
אירועים בטחוניים עריכה
מעולם לא בוצע פיגוע בתוך שטחי הישוב סוסיא, אם כי סוכלו מספר נסיונות כאלה. ברכסים הסובבים את הישוב התרחשו מספר אירועים בטחוניים.
בא' בניסן ה'תשנ"ג, 23 במרץ 1993 הגיע מוסא אבו סבח ברכס המזרחי לסוסיא, ונתפס בידי בן הישוב משה דויטש שהוזעק למקום. דויטש לקחו ברכבו אל הישוב לצורך מעצר וחקירה, בדרכו ניסה אבו סבח לדקור את משה, אך לא עלה בידו. דויטש הוציאו מהרכב ניטרלו וכפתו. בחיפוש בבגדיו נמצא רימון יד. לאחר מכן הגיע למקום יורם שקולניק וירה בו למוות. שקולניק נידון למאסר עולם שקוצר בסופו של דבר ל-9 שנים בלבד.[5]
בי"א בתמוז ה'תשס"א, 2 ביולי 2001, נרצח יאיר הר-סיני בעת שרעה את צאנו באחת הואדיות הסמוכות לחווה בידי מספר מחבלים פלשתינים מהכפרים הסמוכים, אשר הכירו אותו ואף איימו עליו לפני הרצח[6]. הרצח בוצע בירי ומספר דקירות ברוטאליות[7]. הצאן חזר לבדו אל הדיר שבחווה, ואז הבינו המשפחה והחברים שהוא נרצח, והחלו חיפושים אחריו. גופתו נמצאה רק בבוקר שלמחרת.
סביבה עריכה
מזרח עריכה
מזרחית לישוב שוכן רכס מעון בו יש שרידי מצודה רומאית הנקראת מצד א-טוואמין, מספר בורות מים ומספר שרידי גיתות, המעידות על התיישבות עתיקה שאינה מוסלמית, שהרי באיסלם אסורה שתיית היין. באחת הוואדיות גרה משפחת מור אשר אחד מבני המשפחה השתתף ברצח יאיר הר-סיני. לאחר מכן בג"ץ נתן למשפחה צו הרחקה מהשטח, אם כי לאחר מספר שנים הם החלו לחזור לשטח בהדרגה.[8]
בקצה אותו גיא שוכן בית העלמין האזורי, ובגבעה שמעליו נמצאת גבעת חנן, על שם הרב חנן פורת. על השלוחה שמצידו הדרומי של הנחל נמצאת חישתיל, ובמעלה השלוחה יש חווה.
דרום עריכה
דרומית לישוב ישנו רכס עם מספר גבעות, במזרחית שבהן שוכן מצפה הנקרא מצפה הרועה על שם יאיר הר-סיני, כי בואדי היורד ממנו התבצע הרצח. בסביבות האוכף המרכזי של רכס זה נמצאת גבעת האלונים, במקום מספר בתים. הרכס נקרא בפי אנשי המקום "האופק", היות והוא נמצא בקו האופק מכיוון הישוב. מתחת לו נמצאת חוות הר-סיני.
מערב עריכה
בתפר בין הרכס הדרומי למערבי יש ואדי ובו שטח מרעה השייך לערבי ישראלי, בראשו נמצא בית בטון חשוף, השייך לו. בכיפה שמצפון לו נמצאת גבעת הדגל, גם בו ישנם מספר בתים העשויים בניה קלה, המקום צפוי לעבור הכשרת קרקע ויוצבו בו קרוואנים של תנועת אמנה.
צפון עריכה
מצפון לישוב נמצא רוג'ום אל חמירי, מבנה עתיק, מן התקופה החשמונאית[9]. במקום מספר חללי אחסון ומערה מתחת לו. על פי הערכות המקום שימש כמצודה חשמונאית וכן לסימון לעוברי דרכים. מערבית לו נמצאת שכונת גבעת חכליל, שמה נגזר משם המצודה (חמירי פירושו בערבית אדום, וכחליל פירושו בעברית אדום[10]). צפונית לו נמצא מצפה ובו פרגולה שנבנה על ידי בני הישוב.
מלחמת חרבות ברזל עריכה
במלחמה נפלו שלושה מבני הישוב בתוך פחות משלושה שבועות.
בערב נר ראשון של חנוכה, כ"ד בכסלו ה'תשפ"ד, 7 בדצמבר 2023, נפל בוגר היישוב הראשון רס"ר (במיל') איל מאיר ברקוביץ'.
בז' בטבת ה'תשפ"ד, 19 בדצמבר 2023, נפל רס"ר (במיל') מעוז פניגשטיין תושב גבעת חנן.
בי"ד בטבת ה'תשפ"ד, 26 בדצמבר 2023 נפל רס"ר (במיל') מאור לביא אשר שימש יחד עם אשתו כרכז הנוער בישוב.
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
- אתר האינטרנט של סוסיא
- עזית העיזה המתנחלת - מעריב 6 פברואר 2008
- סוסיא, במרכז המידע לנגב ולגליל של תנועת אור
סוסיה (יהודה ושומרון), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
- ^ המקום כונה על ידי ערביי האזור חירבת סוסיה. החוקרים נחלקו בשאלה האם זהו גם שמו המקורי.
- ^ עקיבא, על אמת ושקר בסוסיא, באתר ynet, 24 ביולי 2012
- ^ https://www.honenu.org.il/activity/%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%9D-%D7%A9%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%A0%D7%99%D7%A7/
- ^ נדב שרגאי, הר-סיני כתב לאלוף הפיקוד כי חייו בסכנה, באתר הארץ, 4 ביולי 2001
- ^ עמירה הס, הרועה מסוסיא נורה בראשו ונדקר 8 פעמים, באתר הארץ, 4 ביולי 2001
- ^ https://www.inn.co.il/news/229546
- ^ https://goyatir.co.il/business/27-11-2018-27-11-2018-27-11-2018-27-11-2018-%D7%A1%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%90-%D7%A2%D7%99%D7%99%D7%A8%D7%94-%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA-%D7%A7%D7%93%D7%95%D7%9E%D7%94/
- ^ לדוגמא בברכת יעקב ליהודה: "חכלילי עיניים מיין"