סוסעץ

סרטו השני של יקי יושע שיצא לאקרנים בשנת 1978. הסרט היה לסרט הישראלי

סוסעץ הוא סרטו השני של יקי יושע, שיצא לאקרנים בשנת 1978. הסרט היה לסרט הישראלי הראשון ב"שבועיים הבמאים" של פסטיבל קאן. כמו כן השתתף הסרט בלוקארנו, בסן פרנסיסקו, בשיקגו ובפסטיבלים בינלאומיים רבים נוספים. זכה בפרס המיוחד של השופטים ובפרס השחקן הטוב ביותר (גדליה בסר) בפסטיבל הסרטים באוקספורד, אנגליה.

סוסעץ
Susetzdvd.jpg
בימוי יקי יושע עריכת הנתון בוויקינתונים
הופק בידי יקי יושע
דני שלם
תסריט יקי יושע
יואל קמינסקי
שמוליק קראוס
יורם קניוק
שחקנים ראשיים שמוליק קראוס
גדליה בסר
אריק לביא
מרים ברנשטיין-כהן
אריה אליאס
ג'וזי כץ
לבנה פינקלשטיין
מוזיקה אריק איינשטיין עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
חברה מפיצה יקי יושע בע"מ
הקרנת בכורה 1978 (ישראל)
משך הקרנה 90 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת הסרט עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה סרט דרמה עריכת הנתון בוויקינתונים
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הסרט הוא עיבוד לספר של יורם קניוק באותו שם, משנת 1973, ובו שחזור שנות ילדותו של הסופר.

את שיר הנושא ששר אריק איינשטיין כתב יענקל'ה רוטבליט ללחן של שמוליק קראוס. השיר מופיע באלבום האוסף "שבעים שמונים" ובביצוע חי באלבום ההופעה של איינשטיין: אריק איינשטיין ושלום חנוך בהופעה משותפת. באותה שנה הקליט גם גידי גוב ביצוע לאותו שיר, אך ההקלטה נגנזה עד להוצאה המחודשת של אלבומו הראשון בשנת 2012.

המועצה לביקורת סרטים ומחזות התירה את הצגת הסרט למבוגרים מעל גיל 16.[1]

סרט זה שיצא לאקרנים בשנת 1978 צולם ב"שחור-לבן", כנראה מרצונם של מפיקי הסרט, אף על פי שסרטים ישראלים צולמו והופקו בצבע עשור קודם לכן.

עלילהעריכה

עמינדב סוסעץ (שמוליק קראוס), צייר ישראלי, משאיר את אשתו ובתו בניו יורק, וחוזר לישראל לאחר שנים של היעדרות. סוסעץ מבקש לפענח את פשר תחושת כישלונו כאדם, כאיש משפחה וכאמן. חבריו הטובים מתו במלחמה, ציוריו נשרפו רגע לפני שהיו אמורים להתפרסם בתערוכה, ואת משפחתו נטש. סוסעץ פוגש את אביו גוסס בבית חולים ואת אמו שמנסה להבין, ללא הצלחה, את הבן שלה. הוא פוגש באנסברג (גדליה בסר), חבר ילדות שהפך לתמהוני חסר בית. אנסברג מנסה בדרכים בלתי-שגרתיות להחזיר את האהבה לתל אביב ומצפה מסוסעץ ה"מצפונאי", כלומר, כינוי לאחרון הישראלים המחזיק עדיין במצפון, שיסייע לו בכך. סוסעץ מסרב להיות "מצפונאי", או כל דבר אחר, לפני שיפענח את החידה הפרטית שלו: מיהו, מדוע נולד, מדוע הוא חי. סוסעץ מחליט לביים סרט, על הנסיבות להיוולדו בעיר תל אביב לפני קום המדינה. הסרט שלו אינו מצליח לפענח את החידה, אבל זוכה לשבחים. בסופו של דבר, מעלה סוסעץ את הסרט באש.

קישורים חיצונייםעריכה

לקריאה נוספתעריכה

  • יעל מונק, נורית גרץ, "במבט לאחור, קריאה חוזרת בקולנוע הישראלי 1948-1990", עמ' 106–111, הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, 2015

הערות שולייםעריכה