סוס סקוט
סוס סקוט (שם מדעי: Equus scotti) הוא מין של סוס פרהיסטורי אשר חי במהלך הפליוקן עד ההולוקן שלפני 4.5 מיליון שנה עד לפני 9,000 שנה מזמננו ונכחד עם אחרוני החיות הענק של אמריקה עם הגעת ראשוני האנשים ליבשת, מאחרוני הסוסים שחיו ביבשת עד הגעת הקונקיסטאדורים הספרדים במאה ה-16.
 סוס סקוט
| |
|---|---|
איור אפשרי
| |
| תקופה | |
| פליוקן-הולוקן כ-4,500,000–9,000 שנה לפני זמננו | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
| מחלקה: | יונקים |
| סדרה: | מפריטי פרסה |
| משפחה: | סוסיים |
| סוג: | סוס |
| מין: | סוס סקוט |
| שם מדעי | |
 Equus scottiגידלי, 1900 | |
| |
המאובנים של סוס זה התגלו באמריקה הצפונית בחפירות בטקסס ובדרום קליפורניה, בשטח הפארק המדינתי המדברי אנזה-בורגו (אנ') שבמדבר קולורדו, חלק ממדבר סונורה, ותוארו בידי החוקר ג'יימס ויליאמס גידלי (אנ') ב-1900. הוא קרא לסוס על שם החוקר ויליאם ברימן סקוט (אנ'). במקור חלק מהממצאים שויכו לסוס מהמין Equus bautistensis, אך שם זה הפך לנרדף למין זה. כמה ממצאים שלו התגלו גם בצ'ילה, כך שהוא חי גם באמריקה הדרומית[1].
סוס זה התקיים במשך הפליוקן והפליסטוקן בערבות אמריקה והוא כנראה התפתח מאבות דמויי-זברה שהגיעו מאירואסיה דרך הגשר היבשתי של ברינגיה[2]. בצורתו הוא דמה לסוס המודרני והגיע לגובה 130–140 סנטימטרים בכתפיים ולמשקל 180 עד 270 קילוגרם בממוצע. סוס זה היה מפותח ויכל לנוע במהירות כדי לברוח מהטורפים הרבים שחיו בסביבתו. עם זאת האדם היה חזק יותר והוא הכחיד אותו לבסוף.
