סוס פרז'וואלסקי

תת-מין של המין סוס רמכי

סוס פרז'וואלסקי (שם מדעי: 'Equus ferus przewalskii, במונגולית: тахь טאחי, בסינית: 野马 יֳמַה, "סוס בר"; על פי האקדמיה ללשון קרוי סוס בר[2]) הוא תת-מין של המין סוס רמכי שקיים בערבות מרכז אסיה. עד לאחרונה נחשב לסוס הבר היחיד שקיים בימינו, ואף הוצע כדוגמה לאוכלוסיית הבר שממנה בוית סוס הבית[3]. מחקר דנ"א עתיק שחולץ מעצמות סוסים מבויתים קדומים שנמצאו בקזחסטן העלה שהם זהים לסוס פרז'וואלסקי, ומשכך הוצע שמין זה הוא למעשה שריד לסוסים מבויתים שהתפראו לפני זמן רב. הצעה זו נמצאת במחלוקת מדעית[4].

קריאת טבלת מיוןסוס פרז'וואלסקי
סוס פרז'וואלסקי
סוס פרז'וואלסקי
מצב שימור
מצב שימור: בסכנת הכחדהנכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חשש
מצב שימור: בסכנת הכחדה
סכנת הכחדה (EN)[1]
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: יונקים
סדרה: מפריטי פרסה
תת־סדרה: Hippomorpha
משפחה: סוסיים
סוג: סוס
מין: סוס רמכי
תת־מין: סוס פרז'וואלסקי
שם מדעי
Equus ferus przewalskii
Poliakov, 1881
תחום תפוצה
תפוצת סוס פרז'וואלסקי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

תיאור

עריכה

סוס פרז'וואלסקי נבדל מהסוס המבוית במספר הכרומוזומים[5] 2n = 66, (בסוס הבית 2n = 64). אך בכל זאת הוא יכול להתרבות עם סוסי בית ולהוליד צאצאים פוריים. בנוסף, הופעתו נראית מלאה בהשוואה לסוסים מבויתים, רגליו קצרות, צווארו קצר ולסתו גדולה וחזקה. גובהו הממוצע 1.32 מטר, אורכו 2.1 מטר, אורך הזנב 90 סנטימטרים ומשקלו בסביבות 300 קילוגרם. צבעו דומה לצבע הדון (השם לצבע בז' או אפור-זהוב בקרב סוסים) אצל הסוסים המבויתים. צבעו נע בין חום כהה ברעמה (שעומדת זקופה) לחום חיוור בצדדים ולצהבהב-לבן בבטן, רגליו של סוס זה הן מפוספסות במקצת.

גילוי ותפוצה

עריכה

ציורי מערות שהתגלו באיטליה, דרום צרפת וצפון ספרד המתוארכים ל-20,000–9,000 לפני הספירה, מציגים דמויות סוסים הדומים לסוס פרז'וואלסקי. התיעוד הכתוב הראשון שמתייחס לסוס הוא מהמאה ה-10 בטיבט. תיעוד נוסף מתאר מפגש בין ג'ינגיס חאן לסוסים-1226. תיעוד נוסף מ-1630 מתאר שסוס במראה זה נמסר כמתנה יקרת ערך לשליט מנצ'וריה. במילון מנצ'ורי משנת 1771 מתואר "סוס בר מהערבות". סוס פרז'וואלסקי לא תואר בספרו של קארולוס ליניאוס Systema Naturae שפורסם בשנת 1758. העדות הראשונה שפורסמה בעולם המערבי היא מרופא סקוטי בשם ג'ון בל, שטייל בשירות פיוטר הגדול בשנים 17191722 וצפה בעדרי סוסים בסמוך לגבול סין-מונגוליה באזור קו רוחב 43-50 צפון וקו אורך 85–97 מזרח[6].
עד לסוף המאה ה-18, תפוצתו של תת-המין הייתה מגרמניה, דרך ערבות רוסיה, מזרחה עד קזחסטן, מונגוליה וצפון סין[7].

אזורי המחיה הנרחבים הצטמצמו עקב הפיכתם לשטחי חקלאות, וגם תהליך הביות פגע במאפייניו של מין הבר. לאחר תקופה זו, סבל המין מירידה קטסטרופלית במספר פרטיו. אוכלוסיות מבודדות גאוגרפית של סוס פרז'וואלסקי נותרו בערבות מרכז אסיה, פרטים אחרונים נראו בדרום-מערב מונגוליה, שם נצפו בשנת 1881 על ידי החוקר הרוסי ניקולאי פרז'וואלסקי (Przhevalsky) ששמע שמועות על קיומם. החוקר שלח שרידי גולגולת ועור אל האקדמיה הפטרבורגית למדעים, אלו נחקרו על ידי פוליאקוב שקבע שמדובר בפרט מן הבר ונתן לסוס את שמו. הפרט האחרון בבר נכחד ב-1968[8].

שימור ומצב בבר

עריכה

מאז תחילת המאה ה-20 נכחו פריטים של סוס פרז'וואלסקי במספר גני חיות, שנים מעטות לאחר הכחדתו מהטבע החלו חוקרים לבדוק את התאמתו וסיכוייו להשבה. בשנת 1976 הראו מחקרים אחדים על שונות גנטית מעטה ותופעות צוואר בקבוק גנטי המזוהות עם סחף גנטי, שהיא כנראה המקור להיכחדותו בטבע[9]. ייסוד גרעיני רבייה בארצות שונות (בעיקר גרמניה והולנד) והכלאות מבוקרות בין פרטים שהראו שונות גנטית רבה יחסית, הביאו לשינוי התוצאות. בשנים 1992–2001 הוחזרו לטבע במונגוליה 81 פרטים[10][8].

איגוד השימור העולמי IUCN הגדיר את מצב השימור של המין משנות ה-60 עד 1996 כנכחד בטבע (EW). ב-2008 הוערך מצב השימור שלו כבסכנת הכחדה חמורה (CR). סכנת ההכחדה החמורה בשל רבייה עם סוסים מבויתים, שונות גנטית מעטה ומחלות. בשל גודל האוכלוסייה עלולים להשפיע עליה אירועים אקראיים כמזג אוויר קשה. בשנת 2011 הוערך מצב השימור שלו כבסכנת הכחדה (EN). הסיבות להערכה המחודשת היו כי "האוכלוסייה מונה יותר מ-50 פרטים בוגרים החיים בטבע בחופשיות במשך 5 השנים האחרונות"[6].

כיום (2022), מונה אוכלוסיית הבר של סוסי פרז'וואלסקי כ-2,000 פרטים החיים במונגוליה, סין, קזחסטן ורוסיה.[11]

לקריאה נוספת

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא סוס פרז'וואלסקי בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ סוס פרז'וואלסקי באתר הרשימה האדומה של IUCN
  2. ^ מילון בעלי חיים: נכר (תשל"ב), 1972, באתר האקדמיה ללשון העברית
  3. ^ Macdonald, D. (2001) The New Encyclopaedia of Mammals. Oxford University Press, Oxford.
  4. ^ Taylor, W.T.T., Barrón-Ortiz, C.I. Rethinking the evidence for early horse domestication at Botai. Sci Rep 11, 7440 (2021). https://doi.org/10.1038/s41598-021-86832-9
  5. ^ Ryder, O. 1994. Genetic Studies of Przewalski's Horses and their impact on Conservation. In: L. Boyd and D.A. Houpt (eds), Przewalski's horse: The History and Biology of an Endangered Species, pp. 75-92. State University of New York Press, Albany, New York, USA.
  6. ^ 1 2 Equus ferus (Asian Wild Horse, Mongolian Wild Horse, Przewalski's Horse)
  7. ^ Nowak, R. M. 1999. Walker's Mammals of the World. The Johns Hopkins University Press, Baltimore, USA and London, UK.
  8. ^ 1 2 Foundation for the Preservation and Protection of the Przewalski's Horse (September, 2009) http://www.treemail.nl/takh
  9. ^ Lau, A. N., L. Peng, H. Goto, L. Chemnick, O. A. Ryder, and K. D. Markova. 2009. Horse domestication and conservation genetics of Przewalski’s horse inferred from sex chromosomal and autosomal sequences. Mol. Biol. Evol. 26:199–208.
  10. ^ The Takhi Story (April, 2002) http://www.takhi.org
  11. ^ https://www.facebook.com/Safari.Israel/photos/4962394137133057
 
סוס בר במונגוליה.