סוף הדרך (סדרת רשת)

סדרת רשת אנימציה סאטירית ישראלית

"סוף הדרך" היא סדרת רשת אנימציה סאטירית ישראלית מטעם ערוץ הדיגיטל של תאגיד השידור הישראלי כאן 11, ובתמיכת המיזם לקולנוע ולטלוויזיה ברשות לפיתוח ירושלים. פרקי הסדרה שודרו ביוטיוב ובערוץ הדיגיטל הרשמי של כאן וגרפו מיליוני צפיות.[1] בעקבות הצלחתה של הסדרה היא זכתה בפרסים בישראל ומחוצה לה והתמודדה בקטגוריית סדרת הרשת הטובה ביותר בתחרות פרסי האקדמיה לטלוויזיה לשנת 2019 של האקדמיה הישראלית לקולנוע וטלוויזיה.[2]

סוף הדרך
סוגה אנימציה סאטירית
יוצרים ניר ברגר
כותבים ניר ברגר, אופיר ששון
בימוי ניר ברגר
מדבבים גיה באר גורביץ', יותם פרל, דניאל בוקס
ארץ מקור ישראל
שפות עברית
מספר עונות 1
מספר פרקים 10
הפקה
חברת הפקה Mind The Gap Animation
הפצה כאן 11
אורך פרק 5 דקות בממוצע
קישורים חיצוניים
https://www.kan.org.il/page.aspx?landingpageid=1109

הסדרה מתארת את קורותיהם של אח ואחות ירושלמים, ירדן וכנרת. האחים יוצאים בחברת הכלבה שלהם לחפש את אחיהם הקטן נפתלי, שאבד לפני שהעיר הופצצה בפצצה גרעינית. במהלך מסעם הם נחשפים לממדי הנזק הפוסט-אפוקליפטי שנגרם למדינה ומנסים להסתגל מחדש לכל המצב. פרקים רבים בסדרה משתמשים בהומור פרוע ולא-קונבנציונלי ובציניות עוקצנית כדי להעביר ביקורת על נושאים רבים בחברה הישראלית.

דמויות

עריכה

ירדן - נער כבן 19 דמות ראשית בכור המשפחה שקול רציני ולאחר הפיצוץ נהפך לטבעוני. חשוב לו למצוא את נפתלי אחיו הקטן ושכנרת תיקח את הריטלין שלה.

כנרת - אחותו של ירדן בעלת בעיות קשב וריכוז תומכת מאוד בכלבתם קינלי ודי אופטימית וחייבת לקחת ריטלין. לפי פרק 10 הפסיכיאטר שלה כתב עליה ספר רב מכר. היא הצליחה להתעלות על הזמן והחלל כשהתעלמה מהסכם שלום היסטורי בין יהודים לערבים.

נפתלי - אחיהם בן החמש של ירדן וכנרת קטן וחמוד הלך להם לאיבוד ביום הפיצוץ יש לו הרפתקאות משלו במקומות מעולים יותר. על פי פרק הבונוס "תוכן ויראלי" גם לו יש בעיות קשב וריכוז.

קינלי - כלבתם של ירדן וכנרת מאוד מוזרה ועל פי המטפלת שלה היא כלבת תקיפה ברמה 7.

ראיונות עם יוצרי הסדרה

עריכה

בריאיון ל-Time Out[3] יוצרי הסדרה הודו שהיו "המומים" כשקיבלו את המכרז לסדרת האינטרנט של תאגיד כאן 11. לדבריהם, הם מעולם לא ראו התנגדות לרעיונות ה"משוגעים" שהציעו לסדרה.

הם סיפרו כי ההשראה לסדרה נבעה מהרבה מקורות שונים, החל מסרטי מארוול וכלה בסדרות של ערוץ ניקלודיאון של שנות ה-90, כמו "מפלצות אמיתיות", "החיים המודרניים של רוקו" ו"רן וסטימפי". עוד הם הודו כי קיבלו חופש אומנותי גדול מטעם תאגיד כאן 11 שנתן להם את התחושה שהוא סומך עליהם ומאמין בהם.

בראיון אחר[4] סיפרה היוצרת יעל עוזסיני שהרעיון שעומד מאחורי הסדרה הוא לדבר על בעיות שנוכחות היום בחברה הישראלית, ברקע אבסורדי ובנסיבות מוקצנות. לדבריה: "אמנם הייתה אפוקליפסה גרעינית, אבל האנשים נשארו אותו דבר, ומעט מאוד השתנה."

ביקורות ותגובות

עריכה

פרקי הסדרה הראשונים זכו ליותר מ-2 מיליון צפיות.[1]

הסדרה זכתה לפרסים בישראל ומחוצה לה, ביניהם פרס התסריט הטוב ביותר בפסטיבל לסדרות רשת Realist Web Fest שנערך ברוסיה.[5]

בשנת 2019, הסדרה התמודדה בקטגוריית "סדרת רשת" בתחרות פרסי האקדמיה לטלוויזיה של האקדמיה הישראלית לקולנוע וטלוויזיה.[2]

בריאיון ל-IGN Israel סיפרו יוצרי הסדרה כי התרגשו לראות כיצד מאוד מהר התפתחו קהילות גדולות של מעריצים שצופים בפרקים שוב ושוב ומחפשים בדיחות נוספות ברקע. עוד צוין כי נפתחה עצומה להכנת עונה שנייה.[6]

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ 1 2 סדרת רשת "סוף הדרך" – כאן דיגיטל, באתר האקדמיה הישראלית לקולנוע וטלוויזיה
  2. ^ 1 2 מתמודדי קטגוריית סדרת רשת לפרסי האקדמיה לטלוויזיה לשנת 2019, באתר האקדמיה הישראלית לקולנוע וטלוויזיה(הקישור אינו פעיל, 26.12.2021)
  3. ^ נעמה רק, סדרת רשת חדשה מדמה את ישראל שאחרי שואה גרעינית, וזה קורע, באתר טיים-אאוט, ‏13 בפברואר 2019
  4. ^ יובל סער, סוף הדרך: האפוקליפסה הירושלמית כבר כאן, באתר פורטפוליו, ‏17 בפברואר 2019
  5. ^ הודעה על הזכייה בפסטיבל הרוסי בעמוד הפייסבוק של הסדרה "סוף הדרך"
  6. ^ גד פרוינד, "סוף הדרך" ראיון עם יוצרי הסדרה, באתר IGN Israel, ‏15 במאי 2019