סוף היהדות בארצות האסלאם (ספר)
סוף היהדות בארצות האסלאם הוא ספר בעריכת פרופ' שמואל טריגנו העוסק בחיסול הקהילות היהודיות בארצות ערב באמצע המאה ה-20 ומורכב מ-11 מאמרים של חוקרים בתחום.
מידע כללי | |
---|---|
מאת | שמואל טריגנו |
שפת המקור | צרפתית |
סוגה | היסטוריה |
הוצאה | |
הוצאה | 2009 |
הוצאה בשפת המקור | Denoël, פריז |
תאריך הוצאה | 2018 |
מספר עמודים | 275 |
הוצאה בעברית | |
תרגום | אבנר להב |
קישורים חיצוניים | |
מסת"ב | 978-965-540-790-7 |
הספרייה הלאומית | 004776896 |
הספר יצא לאור לראשונה בצרפתית בשנת 2009 בהוצאת Denoël, פריז[1]. בשנת 2018 יצאה לאור מהדורת הספר בעברית בהוצאת כרמל (בשיתוף עמותת דיאלוגיה) ונערך אירוע השקה בבית התפוצות[2]
העורכים ומאמריהם
עריכההספר מורכב מ-11 מאמרים של חוקרים שונים, המתייחסים לכלל ההיבטים בנושא חיסול יהדות ארצות ערב והתקופה שקדמה לכך:
- פרופ' שמואל טריגנו - הפן הסמוי של הלאומנות בארצות האסלאם
- פרופ' ירון הראל
- פרופ' אסתר מאיר גליצנשטיין (פרופ' במכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות וחוקרת יהדות עיראק) - חיסול יהדות עיראק.
- ד"ר רישרד איון
- ד"ר יגאל בן-נון
- רות טולדנו-אטיאס
- ריפעת נ. באלי
- לבנה זמיר
- ג’אק טייב
- מוריס רומני
- אורלי רחמיאן
תוכן הספר
עריכההספר כולל מחקרים רבים על כ-900,000 יהודי ארצות ערב ב־11 מדינות מוסלמיות, נאלצו לעזוב את ארצם שלא ברצונם בשנות הארבעים והחמישים ועל התופעות שקדמו לכך, זאת לצד הגירה מרצון לארץ ישראל של מיעוט מיהודי ארצות ערב.
חלק מהמאמרים מתמקדים בתהליך ההיסטורי של הנגישה ביהודים בארצות האסלאם, חלקם מתמקדים בתקופה של אמצע המאה העשרים. המחקרים מעלים כי במחצית מהמדינות היהודים "גורשו" באופן מוחלט, אך גם במדינות הנותרות הופעלה כלפי היהודים "הדרה" ו"נידוי" שהוביל לעזיבת היהודים. במקביל המחקרים שבספר מובילים למסקנה שהנרטיב לפיו "הגירוש" הוא תוצאת של הקמת מדינת ישראל, הוא נרטיב "מופרך לחלוטין".
מאמרו של פרופ' שמואל טריגנו אשר בוחן את היחס כלפי היהודים בארצות ערב והאסלאם, מראה כי באימפריה העות'מאנית נהג "משטר הד'ימה" שראה ביהודים בני חסות הראויים להשפלה וכי היווצרות מדינות ערב העצמאיות מתוך הקולוניאליזם המערבי עוררה מחדש את האנטישמיות האסלאמית הישנה שהובילה, בין היתר, לנְהִייה הפרו-נאצית של אחדות מהתנועות הלאומיות הערביות. בהקשר של הקמת מדינת ישראל ביחס לעוינות בארצות ערב כלפי היהודים הגרים בהם, רואה טריגנו תירוץ וכלי תעמולתי יותר מאשר גורם. מאמר אחר מראה כי בחלק מארצות ערב, כגון מצריים, חיסול הקהילה היהודית בוצע באופן מתוכנן בכלים משפטיים ועל פי אמות מידה גזעניות ומפלות מוצהרות.
הספר כולל חומר גם ארכיוני רב, לדוגמה מכתב מארכיון כל ישראל חברים המתאר אירוע במרוקו בשנת 1907: "חיילי הסולטן הסתערו על המלח (הרובע היהודי) ההמון בעקבותיהם והחלו בביזה. חמשת או ששת אלפי הגברים שהמתינו בשערי העיר חדרו אל הרובע התפזרו במלח והתחילו לבזוז, לשדוד, לאנוס, לטבוח, ולשרוף ובמשך שלושה ימים עד להגעתם של הגייסות הצרפתיים. אין בית, משפחה או אדם שניצל מידם"[3].
בין מסקנות הספר, נמתחת ביקורת על מדינת ישראל ועל התנועה הציונית ש"הדחיקו" את הנושא.
קישורים חיצוניים
עריכה- פרופ' שמואל טריגנו המבוא לספר
- הספר המלא לקריאה ב"פסיק, הספרייה הדיגיטלית" (זמין לסטודנטים וחוקרים).
- ביקורת על הספר - השילוח גיליון 13, 24.02.2019.
- שאול בן שושן ביקורת על הספר, ישראל היום, 19.12.2018.
- איתמר מריוס ביקורת על הספר שביעי, 21.12.2018.
- המחבר בריאיון על הספר בגלי צה"ל
- "ספרים סופרים ומה שביניהם" - ריאיון עם המחבר על הספר
הערות שוליים
עריכה- ^ ערוץ 7
- ^ מוזיאון העם היהודי בבית התפוצות
- ^ ארז ביטון, שכנות ועוינות, באתר "ידיעות אחרונות", 1 בדצמבר 2018