סופאי
סופאי (באנגלית: Supai; בשפת ההוואסופאי: Havasuuw) הוא יישוב קהילתי המוגדר כ-Census-designated place[א] במחוז קוקונינו בצפון מדינת אריזונה בארצות הברית, בתחומי הגרנד קניון. היישוב שוכן בקרקעית ערוץ הוואסו (Havasu Creek) המכונה גם קניון קטרקט (Cataract Canyon).
 | |
| הכנסייה בסופאי | |
| מדינה |
 ארצות הברית |
|---|---|
| מדינה |
 אריזונה |
| מחוז | קוקונינו |
| שטח | 4.4 קמ"ר |
| גובה | 974 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ ביישוב קהילתי | 0 (1 באפריל 2020) |
| ‑ צפיפות | 110 נפש לקמ"ר (2010) |
| קואורדינטות | 36°14′06″N 112°41′19″W / 36.235058333333°N 112.68860277778°W |
| אזור זמן | UTC -7 |
היסטוריה עריכה
היישוב הוקם על ידי בני שבט ההוואסופאי, קבוצה אתנית קטנה של אינדיאנים בארצות הברית כתוצאה ממדיניות ממשלת ארצות הברית בשנות ה-80 של המאה ה-19. בני השבט היו נוודים שנהגו להתגורר בקיץ על קרקעית הקניון בוויקיאפ (wickiup), מחסות עשויים מענפי עצים מכוסים בבוץ ולעבד חלקות קטנות בהשקיה ממי הנחל האיתן שזרם בערוץ. בחורף, כאשר כמעט ולא חדרו קרני שמש לקניון, נהגו בני השבט לעלות לרמה להתגורר במערות ובוויקיאפ ולהיזון מציד ומליקוט צמחים.
ב-1882 חתם נשיא ארצות הברית צ'סטר ארתור על צו נשיאותי לפיו כל הקרקע שעל הרמה מעל לקניון, ששימשה את בני השבט כאתר המגורים המסורתי בחורף, תהפוך לרכוש של ארצות הברית. צו זה הגביל את בני השבט לחלקת אדמה בת שני קילומטרים רבועים בתחתית הקניון, וגזל באחת את כל אדמתם לשימוש הציבור האמריקני.[1] החלטה זו אילצה את בני השבט להסתמך על קיום על חקלאות בלבד ואלצה רבים מבני השבט לחפש עבודות מחוץ לקניון. בני השבט עברו עקב כך ליישוב קבע ובהדרגה הוחלפו מבני הארעי הבנויים מענפי העצים לבקתות. עם זאת, בני השבט שמרו על המסורות, כולם מדברים בשפת ההוואסופאי בנוסף לאנגלית, ואף שחלקם התנצרו, רובם עדיין מאמינים בדת ובתפילות הישנות. בהדרגה לאחר שהתפרסם ברחבי ארצות הברית יופיו של הקניון על מפלי המים שבו החלו בני השבט יותר ויותר להסתמך על תיירות כמקור הכנסה.[2]
בגלל מיקומו הגאוגרפי בקרקעית הקניון סובל היישוב מדי פעם משיטפונות. שיטפון גדול בין ה-17 ל-18 באוגוסט 2008, אילץ את בני השבט ואורחיהם לפנות את היישוב,[3] ותיקון הנזקים גרם להפסקת שירותי התיירות עד אביב 2009. שיטפונות נוספים במאי 2010 השביתו את שירותי התיירות עד 2011.
תיאור עריכה
היישוב שוכן בגובה 974 מעל פני היום על שטח של 4.4 קילומטרים רבועים על קרקעית ערוץ הוואסו (Havasu Creek) המכונה גם קניון קטרקט. נכון למפקד האוכלוסין של 2010 התגוררו ביישוב 487 נפשות.[4] סופאי משמש כמרכז המנהלי של שמורת שבט הוואסופאי והוא המקום היחיד בכל ארצות הברית שהדואר מגיע אליו כשהוא נישא על גבי פרדות.[5] גם שאר המצרכים מגיעים באמצעות שיירת הפרדות של שירות הדואר של ארצות הברית או בהיטס באמצעות מסוק.
זוהי הקהילה המרוחקת ביותר ב-48 המדינות הרצופות של ארצות הברית.[6] ניתן להגיע לסופאי באמצעות כביש 66 הישן ואז נסיעה של 96 קילומטרים לאורך כביש מספר 18 שסללה הלשכה לענייני אינדיאנים עד תחילת שביל הוואסופאי היורד לעיירה, הדרך היחידה להגיע לסופאי. תחילת השביל בגבעת ואלאפאי (Hualapai Hilltop) השוכנת בקצה כביש מספר 18, שם יש מגרש חנייה גדול, מנחת למסוקים ושירותים ניידים. את השביל אפשר לעבור ברגל או על גבי סוסים. לחלופין ניתן לטוס במסוק היוצא מדי פעם לסופאי. עבור המשא בלבד אפשר לשכור פרדות. אורך השביל לסופאי הוא כ-13 קילומטרים תוך ירידה של כ-600 מטרים. ביישוב עצמו אין מכוניות.
בראש היישוב עומדת מועצת שבט בת שבעה חברים, המטפלת במרבית נושאי המדיניות, ונבחרת אחת לשנתיים. בראשה עומד יושב ראש הנבחר מבין חברי המועצה. היישוב כולל מעל למאה בתי מגורים, בית קפה, חנות כלבו, משרד תיירות, אכסניה קטנה ממוזגת, משרד דואר, בית ספר, קפלה של הכנסייה המורמונית וכנסייה נוצרית קטנה.[7] הלשכה לענייני אינדיאנים (Bureau of Indian Affairs בראשי תיבות BIA) של ממשלת ארצות הברית היא הישות האחראית לאכיפת החוק והגנה על השבט, ועל הטיפול הרפואי ושירותי חירום רפואיים אחראית מרפאה ורופא קבוע השייכים לשירות הבריאות לאינדיאנים (Indian Health Service), חלק ממחלקת הבריאות ושירותי האנוש של ארצות הברית. במקום פועל בית ספר יסודי והילדים לומדים בו 11 חודשים בשנה. עם סיום הכיתה השמינית הם נשלחים לפנימיות במימון ממשלתי. מרביתם חוזרים לסופאי עם גמר לימודיהם.[2]
מרבית התושבים מתפרנסים מתיירות: השכרת חדרים באכסניה או מקום באתר המחנאות, הדרכת מטיילים באזור, הפעלת בית קפה והחנות, וחלקם הקטן מחקלאות אינטנסיבית.
קישורים חיצוניים עריכה
ביאורים עריכה
- ^ נקודת יישוב המוגדרת על ידי לשכת מפקד האוכלוסין של ארצות הברית לצורכי סטטיסטיקה כריכוז אוכלוסין שלא פועל בו ממשל עירוני, אבל דומה מכל זווית אחרת ליישוב מסודר.