פתיחת התפריט הראשי

סופיה אלדור (נולדה ב-11 בדצמבר 1944; קויבישב, ברית המועצות) היא אדריכלית ומתכננת ערים ישראלית, שיזמה והובילה פרויקטים חשובים, כגון: העיר מודיעין, חריש, הפרויקט הלאומי פינוי בינוי ועוד. זוכת אות התכנון לשנת 2013 מטעם איגוד המתכננים בישראל. בין השנים 1987 ל-2012 ניהלה אגף לתכנון ובינוי ערים במשרד הבינוי והשיכון, ושמשה כיושבת ראש של הוועדה הראשונה להתחדשות העירונית. במסגרת תפקידה, עמדה בראש צוותי תכנון שתכננו ערים וישובים חדשים, הרחבות גדולות של ערים קיימות (ראש העין, רמלה, יבנה, כרמיאל ועוד). משנת 1999 יזמה, פיתחה וקידמה את הפרויקט הלאומי, פינוי ובינוי, שמטרתו התחדשות ערים בישראל.

סופיה אלדור
סופיה אלדור
סופיה אלדור
לידה 11 בדצמבר 1944 (בת 74)
קויבישב, ברית המועצות
פרסים והוקרה

אות התכנון, איגוד המתכננים בישראל

NAHRO (National Association of Housing Officials)
פרויקטים ידועים ראש אגף לתכנון ובינוי ערים במשרד הבינוי והשיכון
יושבת ראש של הוועדה הראשונה להתחדשות העירונית
יוזמת הפרויקט הלאומי פינוי בינוי

ביוגרפיהעריכה

סופיה קוז'ניבסקי נולדה ב-11 בדצמבר 1944 לברונקה דיאמנד (לבית מילנר) ויעקב קוז'ניבסקי (וורצלמן) והייתה ביתם היחידה. האב היה וטרינר והאם מנהלת חשבונות. בזמן מלחמת העולם השנייה המשפחה ברחה מפולין לרוסיה. כל המשפחתה המורחבת נספתה בשואה. אלדור עלתה עם אימה לישראל באוגוסט 1957 ונקלטה בכפר סילבר ליד אשקלון. היא למדה בתיכון עירוני ז' ביפו בין השנים 1967 - 1962 והמשיכה ללימודי אדריכלות ותכנון ערים בטכניון. עם סיום לימודיה ב-1967 התגייסה לצבא ושירתה בחיל האוויר כקצינת תכנון[1].

קריירה מוקדמתעריכה

בשנת 1969 אלדור נישאה לעמירם אלדור שהיה אז קצין רפואה מרחבי של סיני. הזוג התגורר בשרם א-שייח ואלדור, כאדריכלית, הועסקה על ידי חברת מ.ר.ב., שבנתה בסיני מגורים לחיילים, מחסנים ומבנים נוספים[2]. לאחר שחזרו לירושלים, עבדה אלדור אצל האדריכלים דוד רזניק וזאב שינברג. בשנת 1972 הצטרפה אלדור לרשות לבינוי ופינוי אזורי שלימים צורפה למשרד השיכון[3]. בשנת 1978 נסעה אלדור עם בעלה לניו יורק ועבדה במשרד אדריכלים פרטי, ב.ב.מ. וכמנהלת פרויקטים במחלקת התכנון של האגף לתרבות בעיריית ניו יורק. עם חזרת המשפחה לישראל, החלה לשמש כראש היחידה לתכנון ערים במשרד השיכון ובינווי. ב-1987 היחידה הפכה לאגף בראשותה של אלדור[4].

אגף התכנון במשרד הבינוי ושיכוןעריכה

עם כניסה לתפקיד, ב-1980, זיהתה אלדור מחסור חמור בקרקע מתוכננת למגורים בערים במרכז הארץ, והיחידה שעמדה בראשה החלה לפעול לאיתור קרקעות למגורים כהרחבה ליישובים קיימים (רמלה, לוד ועוד). מכיוון שבאותה התקופה לא ניתן היה לשחרר קרקעות חקלאיות, עלה הרעיון של הקמת עיר חדשה וגדולה בין תל אביב וירושלים. דוד לוי, שהיה אז שר השיכון, אישר את תחילת התכנון וגם אריאל שרון, תמך וקידם את הקמת העיר מודיעין[5][6]. אלדור הייתה אחראית מטעם המשרד על הכנת תוכנית המתאר של העיר. בראיון סיפרה: "כבר אז היה לי ברור לחלוטין שמצאי הקרקעות למגורים באזור המרכז הולך ואוזל"[7]. החל משנות התשעים עם הגעת העלייה מברית המועצות הצורך בבניית דירות אף התעצם[8]. האגף בראשותה של אלדור נדרש לפתרונות מהירים והחל לקדם תוכניות לאתרים רבים לבניה מואצת וקבועה של דירות קטנות הניתנות להרחבה. עם הזמן הפכו אתרים אלה לשכונות יוקרתיות בעריהן.

החל משנת 1992, כאשר מועצת מקרקעי ישראל אישרה תקנות המאפשרות ניצול קרקע חקלאית מסביב ליישובים עירוניים[9], החלה אלדור לקדם בדיקות ותוכניות ליישובים רבים לאיתור קרקעות לפיתוח, ביניהן: רמלה, לוד, ראש העין, יבנה, קריית גת, כוכב יאיר ועוד. קרקעות אלה משמשות עד עצם היום הזה כעתודת פיתוח למתן מענה לצרכיי מגורים.

לצד הרחבה ובנייה של יישובים, מאז 1998 יזמה והובילה אלדור פרויקט פינוי בינוי[10][11]. פרויקט לאומי זה מבקש לשדרג אזורים עירוניים ישנים לאזורי מגורים חדשים ומטופחים במטרה לשפר את רמת הדיור ואיכות החיים של התושבים שהתגוררו בהן ולהביא אוכלוסיות חדשות, באמצעות הריסת בניינים ישנים ובניית בניינים חדשים עם מספר רב יותר של דירות תוך שיפור משמעותי של הרקמה העירונית. ב־1999 הכריז משרד השיכון על פינוי - בינוי כמדיניות רשמית של הממשלה ומאז נחקקו תקנות וחוקים רבים הבאים לעודד את התהליכי ההתחדשות[12].

מאז הוכרזה התוכנית כמדיניות רשמית ועד פרישתה לגמלאות ב-2012, עמדה אלדור בראש הוועדה הבינמשרדית להתחדשות עירונית. ועדה זו יזמה חקיקה מתאימה וסייעה תקציבית לעיריות לקדם תוכניות מתאימות.

במסגרת תפקידה כראש אגף אלדור הייתה נציגת משרד הבינוי ושיכון במועצה הארצית לתכנון ובנייה, חברת וועדה לשמירה קרקע חקלאית, חברת הוועדה לתשתיות לאומיות, יושבת ראש הוועדה לשיקום מרכזי ערים ועוד. כן שימשה אלדור סגנית הנשיא בהנהלת  "INTA"  ארגון בינלאומי לערים חדשות ופיתוח עירוני.

בשנת 2012 פרשה אלדור לגמלאות והיא משמשת יועצת לגופים ציבוריים ובחברת אזורים.

אקדמיהעריכה

אלדור מלמדת מאז 1993 במכון ללימודים עירוניים באוניברסיטה העברית[13]. כן לימדה גם במרכז וייץ לפיתוח בר קיימא ברחובות.

לסופיה אלדור שני בנים רועי אלדור מנהל יחידת הסוכרת במכון לאנדוקרינולוגיה מטבוליזם ולחץ דם במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי וערן אלדור מהנדס בניין ובעלים של חברת ניהול. אלדור מתגוררת בתל אביב.

הוקרהעריכה

  • 1996: אשת הקריירה של השנה, לידי גלובס.
  • 2010: פרס הבינלאומי של ארגון NAHRO (National Association of Housing Officials)[14]
  • 2011: אשת השנה בתכנון, כתב העת מבנים.
  • 2013: אות התכנון, איגוד המתכננים בישראל[15].

פרסומיםעריכה

  • 1983: הרחוב כחלל אורבני ומקום אנושי. משרד הבינוי והשיכון ע. פלדי, מ. וולפסון בשיתוף עם אדר' ס. אלדור.
  • 1984: קווי פעולה לפיתוח הארץ. משרד הבינוי והשיכון, הוכן על ידי היחידה לתכנון ערים בראשות  אדר' ס. אלדור.
  • 1989: חיפושי דרך בבינוי השכונתי. משרד הבינוי והשיכון  ע. פלדי, מ. וולפסון בשיתוף עם  אדר' ס. אלדור.
  • 1990: עיר במודיעין. משרד הבינוי ושיכון,  הוכן  על ידי צוות האגף לתכנון ערים בראשות אדר'   ס. אלדור.
  • 1992: in Housing and Planning .92 IFHP, Garon M, Eldor S, Golany Y.

הערות שולייםעריכה

  1. ^ נעמי אביב, אראלה סבא, עיזבו וילה. הישארו בדירה טובה בעיר, לידי גלבס, 1996, עמ' 37
  2. ^ פנינה אופיר, האדריכלית במפרץ שלמה, הארץ, 6.5.70, עמ' 18
  3. ^ שלומית צור, הכל תקוע וההחלטות לא אמיצוץ, מעריב, 7.12.2011, עמ' 10-11
  4. ^ דפנה פיינס, עם הפנים לעיר, מבנים, עמ' 12-21
  5. ^ "חייבים לדבר על אריק". כלכליסט - www.calcalist.co.il. 18 בפברואר 2017. בדיקה אחרונה ב-26 באוקטובר 2018. 
  6. ^ דני קיפר, איך בונים עיר, ידיעות אחרונות, מוסף ממון, 19.3.1991, עמ' 8
  7. ^ יהורם גליל, אויבת הציבור או אדריכלית מבריקה, ערי מודיעין, 18.6.98, עמ' 26-27
  8. ^ אפרים שלאין וערן פייטלסון, מדיניות השמירה על קרקע חקלאית: התהוותה, מיסודה ועירעורה, מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות, 1995
  9. ^ גדעון ויתקין, השמירה על קרקע חקלאית בהחלטות מועצת מקרקעי ישראל. המכון לחקר מדיניות קרקעית ושימושי קרקע, קק"ל
  10. ^ ""אם ידחפו פינוי־בינוי, המחירים יוכלו לרדת"". כלכליסט - www.calcalist.co.il. 24 באפריל 2014. בדיקה אחרונה ב-27 באוקטובר 2018. 
  11. ^ בר-אלי, אבי (6 באפריל 2006). ""אזרח לא יכול להאמין בתוכנית כשזה לוקח כל כך הרבה זמן. זה פשוט נורא"". הארץ (בעברית). בדיקה אחרונה ב-27 באוקטובר 2018. 
  12. ^ דרור מרמור, הנס הזה אמיתי, גלובס נדלן, 21-22.2.2010, עמ' 14-15
  13. ^ סגל | המכון ללימודים עירוניים ואזוריים, urbanstudies.huji.ac.il (בעברית)
  14. ^ John D. Lange International Award | NAHRO, www.nahro.org (באנגלית)
  15. ^ זוכי יקיר התכנון לשנת 2013 - איגוד המתכננים, www.aepi.org.il (בעברית)