סופיה מנשה

היסטוריונית ישראלית

סופיה מנשה (נולדה ב-8 בינואר 1948) היא פרופסור אמריטה בחוג להיסטוריה כללית באוניברסיטת חיפה. במחקריה מתמקדת מנשה בתולדות ימי הביניים, תולדות הכנסייה והאפיפיורות, התהוותן של מדינות ושל התודעה הלאומית, תקשורת, פרופגנדה, סטריאוטיפים, וחיות מחמד (בעיקר היחס לכלבים) בימי הביניים. מנשה היא ילידת ארגנטינה, בה הייתה פעילה בתנועת נוער ציונית חלוצית, ועלתה ארצה בעקבות מלחמת ששת הימים.

סופיה מנשה
לידה 1948 (בת 76 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה אוניברסיטת חיפה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קריירה אקדמית

עריכה

מנשה החלה את לימודיה באוניברסיטת חיפה, בה השלימה בשנת 1970 תואר ראשון בהצטיינות בתולדות ישראל והיסטוריה כללית ובשנת 1973 סיימה תואר שני בהצטיינות יתרה בימי הביניים. בשנת 1980 הוענק לה תואר דוקטור לפילוסופיה מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים על מחקרה בנושא מעמד האפיפיורות ותדמית האפיפיורים בתקופת האביניון המוקדמת (1305–1334).

החל משנת 1973 היא נמנית עם סגל אוניברסיטת חיפה ומשנת 2000, פרופסור מן המניין עד פרישתה לפנסיה בסוף השנה האקדמאית של 2016. בין הקורסים שהנחתה פרופ' מנשה: המאבק בין הכנסייה ומדינה בימי הביניים, פוליטיקה, כלכלה, חברה וראשיתה של מדינה, עקרונות הנצרות והתפתחות הכנסייה הקתולית, מסעי הצלב על גווניהם הרבים, וביוגרפיות כמקור היסטורי. בין תפקידיה האקדמיים שימשה כראש תכנית המצטיינים של אוניברסיטת חיפה, ראש החוג להיסטוריה כללית, ראש אקדמי של היחידה הקדם אקדמית וכדיקן ללימודים מתקדמים.

במהלך הקריירה האקדמית שלה שימשה מנשה בין השאר כיו"ר הוועדה האקדמית לפרס ישראל בהיסטוריה והייתה חברה בוועדה האקדמית לפרס יגאל אלון.

בשנת 2000 יזמה מנשה את הקמתה של המכינה הקדם-אקדמאית הראשונה במגזר החרדי בבני-ברק, מטעם אוניברסיטת חיפה. על מפעל זה קיבלה תעודת הוקרה מהממסד החרדי.[דרוש מקור]

במשך שנים רבות התנדבה מנשה בתחום קליטת העלייה באוניברסיטת חיפה ומחוצה לה, ואף זכתה בשנת 2004 בתואר "יקיר קליטה" מטעם הסוכנות היהודית על פועלה.

מנשה משמשת כמנחה אקדמאית של פרויקט קרוב לבבות בין ישראלים ופלסטינים מטעם אונסק"ו, בו סטודנטים מצטיינים מכלל האוניברסיטאות בארץ ומאוניברסיטת אל-קודס שבמזרח ירושלים לומדים יחד במשך סמסטר באוניברסיטת "לה-ספיאנצה" שברומא. בתום הסמסטר מציגים הסטודנטים פרויקטים משותפים.

פרסומים בולטים בספרות המדעית

עריכה

דוקטורט

עריכה

"מעמד האפיפיורות ותדמית האפיפיורים בעידן אביניון המוקדם, 1305–1334", בהנחייתם של יהושע פראוור ואריה גראבויס, האוניברסיטה העברית, ירושלים, 1981. OCLC 233305786.

ספרי מחקר אקדמאי

עריכה

ספרים לקהל הרחב

עריכה
  • "התהוותם של פרלמנטים בימי הביניים. האוניברסיטה הפתוחה, 2006, 342 עמ'. ISBN 9650608877
  • הכנסייה הקתולית בימי הביניים (סדרה: 4 כרכים). האוניברסיטה הפתוחה, 2006. ISBN 9650608583
  • פרקים נבחרים בתולדות הרעיון המדיני בימי הביניים. האוניברסיטה המשודרת. משרד הביטחון, 2007. 158 עמ'.
  • מדמשק לבואנוס איירס - מסע משפחתי עלום. הוצאת כרמל, 2019[1].

מאמרים

עריכה
  • "על שתי החרבות- עלייתו ודעיכתו של מיתוס", בתוך: "כהונה ומלוכה: יחסי דת ומדינה בישראל ובעמים", (עורכים) י. גפני וג. מוצקין. ירושלים: מרכז שזר, תשמז, ע"מ: 123-140.
  • “Les Hébreux du XIVeme siècle: La formation des stéréotypes nationaux en France et en Angleterre,” Ethno-psychologie 35 (1980), pp. 55-65.
  • “Vers une conscience nationale: Mythe et symbolisme au début de la Guerre de Cent Ans,” Le Moyen Age 89 (1983), pp. 85-97.
  • “Isabelle of France, Queen of England: A Reconsideration,” Journal of Medieval History 10 (1984), pp. 107-124.
  • “Philippe le Bel: Genèse d'une image,” Revue Belge de philologie et d'histoire 62 (1984), pp. 689-702.
  • “Faith, Myth and Politics: The Stereotype of the Jews and their Expulsion from England and France,” The Jewish Quarterly Review 75 (1985), pp. 351-374.
  • “Réflexions sur quelques papes français du bas Moyen Age: Un problème d'origine,” Revue d'histoire ecclésiastique 81 (1986), pp. 117-130.
  • “A Propaganda Campaign in the Reign of Philip the Fair: 1302-1303,” French History 4 (1990), pp. 427-454.
  • “The Templar Order: A Failed Ideal?” The Catholic Historical Review 79 (1993), pp. 1-21.
  • “Tartars, Jews, Saracens, and the Jewish-Mongol Plot of 1241,” History 81 (1996), pp. 319-342.
  • “Dogs: God’s Worst Enemies?” Society and Animals 5-1 (1997), pp. 23-44.
  • “Dogs: A Story of Friendship,” Society and Animals 6-1 (1998), pp. 67-86.
  • “Hunting and Attachment to Dogs in the Pre-Modern Period,” in Companion Animals and Us: Exploring the Relationships Between People and Pets, eds. Anthony L. Podberscek, Elizabeth Paul and James A. Serpell (Cambridge: Cambridge University Press, 2000), pp. 42-60.
  • “Just War, Crusade and Jihad: Conflicting Propaganda Strategies During the Gulf Crisis (1990-1991), Revue Belge de Philologie et d’histoire 80 (2002), pp. 385-400 [with Daniel Gutwein].
  • "When Jesus met Mohammed in the Holy Land: Attitudes Toward the "Other" in the Crusader Period," Medieval Encounters 14 (2008), pp. 218-237.
  • "Israeli Historians of the Crusades and Their Main Areas of Research, 1946-2008," Storia della Storiografia, 53 (2008), pp. 3-24.
  • "Papal Attempts at a Commercial Boycott of the Muslims During the Crusader Period," Journal of Ecclesiastical History 63-2 (2012), pp. 1-24.

לקריאה נוספת

עריכה
  • שי חורב, הערך: "סופיה מנשה", בלקסיקון החיפאים אישים ודמויות בחיפה, דוכיפת הוצאה לאור, עמ' 242, 2018.

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא סופיה מנשה בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה

דף מרצה של פרופ' סופיה מנשה, אתר אוניברסיטת חיפה.