סו (טירנוזאורוס)
סו הוא הכינוי של מאובן FMNH PR 2081 של טירנוזאורוס שנמצא במוזיאון פילד להיסטוריה של הטבע בשיקגו, ארצות הברית. המאובן נתגלה ב-12 באוגוסט 1990 על ידי סו הנדריקסון (Sue Hendrickson) ונקרא על שמה. זהו אחד השלדים הגדולים והשלמים ביותר של טירנוזאורוס שנמצאו אי-פעם. המאובן נרכש ב-1997 על ידי מוזיאון פילד תמורת 8.3 מיליון דולר והיה המאובן היקר ביותר עד ה-7 באוקטובר 2020 אז מאובן טירנוזאורוס בשם סטן נמכר תמורת 31.8 מיליון דולר.
גילוי עריכה
בקיץ 1990 קבוצה של פלאונטולוגים ממכון בלאק הילס (Black Hills Institute) שנמצא בהיל סיטי, חיפשו מאובנים בשמורת האינדיאנים צ'ייני ריבר (Cheyenne River Indian Reservation) במערב דקוטה הדרומית ליד העיר פיית' (Faith). בסוף הקיץ הם גילו אדמונטוזאורוס והיו מוכנים לעזוב. ברם, תקר בצמיג המשאית שלהם מנע מהם לעזוב ובזמן שחלק מחברי הצוות הלכו לתקן את הפנצ'ר, סו הנדריקסון החליטה לחקור את הצוקים הסמוכים שהצוות לא בדק. כאשר הלכה ליד בסיס אחד הצוקים היא גילתה פיסות קטנות של עצמות מאובנות. היא הסתכלה מסביב ולמעלה כדי לראות מאיפה הגיעה העצם וראתה עצמות בולטות החוצה מקיר הצוק. היא חזרה למחנה עם שתי פיסות עצם קטנות ודיווחה על תגליתה לנשיא מכון בלאק הילס, פיטר לרסון. הוא מצא שהעצמות היו שייכות לטירנוזאורוס רקס לפי קו המתאר והמרקם הייחודים שלהם. מאוחר יותר, בדיקה עמוקה יותר של האתר מצאה עצמות רבות על הקרקע כולל מספר חוליות מחוברות.
הצוות הזמין גבס ופלסטר נוספים כדי לעטוף את המאובנים, ולמרות שחלק מהצוות היה צריך לעזוב, הנדריקסון ומספר עובדים נוספים חפרו את העצמות. הצוות היה נרגש מאוד, כי התברר להם שחלק רב מהדינוזאור השתמר. מאובני טירנוזאורוס קודמים שנתגלו היו חלקיים וכללו בדרך רק כמחצית מהעצמות שבשלד. מאוחר יותר, אחרי בחינת כל העצמות המאובנות שנמצאו, נמצא שסו היה 90% שלם מבחינת מסה ו-73% שלם מבחינת מספר העצמות. מתוך 360 עצמות ידועות בשלד של טירנוזאורוס, 250 נמצאו וחולצו בחפירה. המדענים סבורים שפרט זה כוסה במים ובוץ קצת אחרי שמת, דבר שמנע מבעלי חיים אחרים ובפרט אוכלי נבלות, לקחת את העצמות ולפזר אותן. בנוסף, זרם המים ערבב את העצמות ביחד. כאשר המאובן נתגלה, עצמות האגן היו מעל הגולגולת ועצמות הרגל מעורבבות בצלעות. הגודל ומצב השימור המצוין של העצמות היו מפתיעים. אורך הגולגולת היה 1,394 מילימטרים (54.9 אינץ') ומרבית השיניים היו שלמות. אחרי שחפרו את העצמות, כל גוש צופה בבורלפ וכוסה בגבס, ולאחר מכן נשלח למשרדי מכון בלאק הילס, שם החלו לנקות את העצמות.
המחלוקת והמכירה הפומבית עריכה
אחרי שנתגלה המאובן, התגלעה מחלוקת משפטית סביב השאלה מי הבעלים החוקיים שלו. מכון בלאק הילס קיבל רשות מבעלי הקרקע, מוריס ויליאמס, לחפור את השלד ושילם לו 5,000 דולר אמריקאי עבורו.
ויליאנס טען לאחר מכן שהתשלום היה לא עבור מכירת המאובן אלא רק עבור הרשות לחפור ולנקות אותו למכירה מאוחרת. ויליאמס היה חבר בשבט הסו, והשבט טען שהעצמות שייכים להם. ברם, הקרקע שבה נמצא המאובן הוחזקה בנאמנות של מחלקת הפנים של ארצות הברית.
ב-1992, ה-FBI והמשמר הלאומי של ארצות הברית בדקוטה הדרומית פשטו על אתר החפירה, החרימו את המאובן והאשימו את לרסון ב-158 סעיפים. הממשלה העבירה את המאובן לבית הספר לכרייה וטכנולוגיה של דקוטה הדרומית, שם הוא אוחסן עד שיוסדר המעמד המשפטי שלו. הסנאט של ארצות הברית הצביע נגד המינוי של קווין שייפר כתובע המדיני של מחוז דקוטה הדרומית בעקבות טיפולו מעורר המחלוקת בדין הפלילי של מקרה זה. ב-1996, לארסון נשפט לשנתיים מאסר אחרי שהורשע בעברות שלא קשורות ישירות לסו. אחרי דיון משפטי אזרחי ארוך קבע בית המשפט שהמאובן שייך למוריס ויליאמס.
ויליאמס החליט למכור את המאובן ויצר קשר עם בית המכירות הפומביות סותבי'ס. רבים דאגו שהמאובן יימכר לאוסף פרטי ובכך הציבור הרחב ולמדענים לא תהיה גישה אליו והם לא יוכלו לצפות בו. מוזיאון פילד להיסטוריה של הטבע בשיקגו היה מודאג מאפשרות זו, והחליט לנסות לרכוש את סו. עם זאת, המוזיאון הבין שייתכן וייתקל בקשיים לגייס את הכסף הדרוש לכך וביקש סיוע מתורמים פרטיים, אזרחים וחברות ציבוריות. אוניברסיטת מדינת קליפורניה, חברת וולט דיסני, מקדונלד'ס וקרן הצדקה של רולנד מקדונלד, וכן תורמים פרטיים, הסכימו לעזור למוזיאון לרכוש את סו. ב-4 באוקטובר 1997 החלה המכירה הפומבית בסכום של 500,000 דולר ואחרי 10 דקות הסתיימה ברכישת המאובן על ידי המוזיאון תמורת 8,362,500 דולר.
קישורים חיצוניים עריכה
סו, ברשת החברתית אקס (טוויטר)- סו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
