סחר במין
סחר במין הוא סחר בבני אדם למטרת ניצול מיני. הסחר במין נחשב גם כסוג של עבדות מודרנית בשל האופן שבו הקורבנות נאלצים לבצע אקטים מיניים, לעיתים רבות מבלי שהם נותנים לכך את הסכמתם, בצורה של עבדות מינית.[1] האנשים שעומדים מאחורי הסחר במין מכונים סוחרי מין או סרסורים. הסרסורים מתמרנים את הקורבנות כך שהם/הן ייקחו חלק בפעילויות מיניות שונות עם לקוחות משלמים. סוחרי המין משתמשים בכוח, בהונאה ובכפייה כאשר הם מוצאים קורבנות חדשים, מביאים אותם למיקומים בהם הם/הן יעבדו, ובאופן שבו הם מצליחים בסוף של דבר לספק את הקורבנות לקהל הלקוחות כזונות.[2] לפעמים הקורבנות מתומרנים באופן בו הם מגיעים למצב של תלות בסוחר/ים המין - תלות כלכלית או תלות רגשית. כל האספקטים של הסחר במין נחשבים למעשי פשע - מהרכישה ועד לשלב בו מובילים את הקורבנות למיקומים בהם הם/הן יעבדו, וכולל הניצול עצמו של הקורבנות. סחר במין כולל הן ניצול מיני של אנשים מבוגרים אך גם ניצול מיני של קטינים, כולל תיירות מין ילדים וסחר במין בו מעורבים קטינים מאותה המדינה.
בשנת 2012 ארגון העבודה הבינלאומי דיווח הערכה לפיה 20.9 מיליון בני אדם ברחבי העולם היו נתונים באותה העת לעבודות כפייה, ו-22% מתוכם (4.5 מיליון אנשים) היו קורבנות של ניצול מיני כפוי.[3] ארגון העבודה הבינלאומי דיווח ב-2016 שמתוך 25 מיליון בני אדם שעסקו בעבודות כפייה, 5 מיליון בני אדם היו קורבנות של ניצול מיני.[4][5] עם זאת, בשל החשאיות של הסחר במין, מאוד קשה לאנשים שחוקרים את הנושא להשיג סטטיסטיקה מדויקת ומהימנה. הרווחים המסחריים ברחבי העולם מהסחר במין מוערכים בכ-99 מיליארד דולר, לפי נתוני ארגון העבודה הבינלאומי.[6] לשם השוואה, בשנת 2005 הוערך כי הרווחים המסחריים ברחבי העולם מהסחר בבני אדם הם כ-9 מיליארד דולר בסך הכל.[7][8]
רוב הקורבנות מוצאים את עצמם במצבים של כפייה או התעללות כאשר הבריחה מאותן הסיטואציות היא קשה ומסוכנת. הסחר במין מתקיים בכל רחבי העולם ועל כן לעיתים רבות קשה במיוחד לגבש פתרונות ברי קיימא לפתור את בעיית הפרת זכויות האדם הזו. בדרך כלל קורבנות הסחר במין פגיעים במיוחד משום שהם חיים בעוני, או שאין להם השכלה כולשהי. הסחר במין נוהג להשפיע על הבריאות הנפשית של הקורבן והן על הבריאות הפיזית של הקורבן.
הסחר במין בישראל עריכה
הסחר בנשים לזנות בישראל גבר בתחילת שנות ה-90 של המאה ה-20.[9] לפי ההערכות הסחר במין בישראל בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 כלל שלושת אלפים נשים שהועסקו כזנות. רבות מהנשים הגיעו ממדינות שהיו בעבר מדינות סובייטיות, ובמיוחד נשים שהגיעו מרוסיה, אוקראינה, ומולדובה. הנשים הובאו לבתי בושת שם הן עבדו שבעה ימים בשבוע ושירתו עד 30 לקוחות מדי יום. הסוחרים השתמשו באלימות פיזית ובאיומים על מנת לוודא שהנשים לא יפסיקו לעבוד עבורם, והיו מקרים גם בהם חלק מהנשים נכלאו מאחורי דלתות נעולות וחלונות עם סורגים. לאורך שנות ה-90 של המאה ה-20 הרשויות בישראל לא הגדירו את הסחר במין כבעיה שחייבים למצוא לה פתרון, ובמקום זאת הסחר במין נחשב פשוט כ"זנות", ובמשך שנים הרשויות לא ניסו לשבש את פעילות בתי הבושת. במקרים בהם נשפטו סוחרי מין המשפטים בדרך כלל היו מסתיימים עם הסדר טיעון ועונש קל. הנשים שנסחרו, לעומת זאת, סווגו כעובדים בלתי חוקיים או כפושעים מאחר שהם/הן הגיעו לישראל באופן בלתי חוקי, ולכן הרשויות התרכזו בתפיסת הנשים ולא בתפיסת סוחרי המין.
בשנת 2000 תיקנה הכנסת את חוק העונשין כך שיהיה אסור לעסוק בסחר במין. בשנת 2006 נחקק חוק נגד סחר במין. בשנת 2001 מחלקת המדינה האמריקנית סיווגה את ישראל ברמה מס' 3 בדירוג הסחר בבני אדם. בין 2002 ל-2011 ישראל עברה לרמה מס' 2 בדירוג הסחר בבני אדם. מאז 2012 ועד לדו"ח שיצא בשנת 2019 ישראל עברה לרמה מס' 1 בדירוג הסחר בבני אדם (עמידה מלאה בתקני המינימום של ה-TVPA).[10][11][12]
ראו גם עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ Elrod, John (באפריל 2015). "Filling the gap: refining sex trafficking legislation to address the problem of pimping". Vanderbuilt Law Review. 68: 961 – via Hein Online.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ "Fact Sheet: Human Trafficking". www.acf.hhs.gov (באנגלית). נבדק ב-2021-11-16.
- ^ "ILO 2012 Global estimate of forced labour – Executive summary" (PDF). International Labour Organization. נבדק ב-28 במרץ 2015.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Odhiambo, Agnes & Barr, Heather. (2 Aug 2019). "Opinion:Trafficking survivors are being failed the world over." Al Jazeera website Retrieved 4 August 2019.
- ^ International Labour Organization. (19 September 2017). Press Release:40 million in modern slavery and 152 million in child labour around the world. International Labour Organization website Retrieved 4 August 2019.
- ^ "Human Trafficking by the Numbers". (7 January 2017). Human Rights First website Retrieved 2 December 2018.
- ^ Daffron, Joshua W. (Dec 2011). "Combating Human Trafficking: Evolution of State Legislation and the Policies of the United Kingdom and France." Thesis, M.A. Monterey, Calif.:Department of National Security Affairs. Naval Postgraduate School. Defense Technical Information Center website Retrieved 2 December 2018.
- ^ Tiziana Luise. (2005). "Are human rights becoming burdensome for our economies? The role of slavery-like practices in the development of world economics and in the context of modern society," Rivista Internazionale Di Scienze Sociali, 113(3): 473.
- ^ "Combating Trafficking for Prostitution in Israel". Office of the National Anti-Trafficking Coordinator (באנגלית). נבדק ב-31 במאי 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "2019 Trafficking in Persons Report: Israel". U.S. Department of State. נבדק ב-23 בפברואר 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Hacker, Daphna. "Is the Trafficking Victims Protection Act a Transnational Success? Lessons from Israel's Strategic Compliance" (PDF). Tel Aviv University Faculty of Law. נבדק ב-23 בפברואר 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Trafficking for the Purposes of Prostitution and Sexual Exploitation". Israel Ministry of Justice. נבדק ב-23 בפברואר 2020.
{{cite web}}: (עזרה)