סטודנטים למען צדק בפלסטין
סטודנטים למען צדק בפלסטין (באנגלית: Students for Justice in Palestine או בקיצור SJP) הוא ארגון סטודנטים הפועל בארצות הברית, בקנדה ובניו זילנד. מטרות הארגון הן חיזוק תנועת הסטודנטים התומכים בזכות ההגדרה העצמית של העם הפלסטיני וקידום אקטיביזם פרו-פלסטיני. הארגון תומך בהטלת חרם על ישראל, ופעיל בקמפיין BDS הפועל לחרם כלכלי, אקדמי ותרבותי של ישראל. ב-2023 הביע הארגון תמיכה במתקפת חמאס על ישראל ובמאבק מזוין לשחרור פלסטין.
 | |
| תקופת הפעילות |
1993–הווה (כ־31 שנים)  |
|---|---|
|
nationalsjp | |
  | |
נכון לשנת 2019 היו לארגון יותר-200 תאים באוניברסיטאות צפון-אמריקאיות.[1]
היסטוריה עריכה
ההתארגנות הראשונה של סטודנטים למען צדק בפלסטין הייתה באוניברסיטת קליפורניה בברקלי בשנת 2001. הקבוצה ארגנה את הכנס הראשון של ה"תנועה לסולידריות עם פלסטין" (Palestine Solidarity Movement), בו תוכננו אסטרטגיות למשיכת השקעות מישראל. התנועה לסולידריות עם פלסטין שמשה כארגון גג לסטודנטים למען צדק בפלסטין ולקבוצות אחרות עד 2006. באוקטובר 2011, ערכו סטודנטים למען צדק בפלסטין את הכנס הלאומי הראשון שלהם באוניברסיטת קולומביה, בו השתתפו 40 תאים שונים.[2] בכנס גובשו העקרונות המאחדים של התנועה:
"סטודנטים למען צדק בפלסטין הוא ארגון סטודנטים אשר עובד בסולידריות עם העם הפלסטיני ותומך בזכות ההגדרה העצמית שלו. הארגון מחויב לסיים את הכיבוש הישראלי, את הקולוניזציה של כל האדמות הערביות ואת פירוקה של חומת ההפרדה. הארגון מכיר בזכויות היסוד של הערבים-הפלסטינים אזרחי ישראל לשוויון מלא. הארגון קורא לכיבוד, הגנה וקידום זכויות הפליטים הפלסטינים לשיבה לבתיהם ולהשבת רכושם כפי שנקבע בהחלטה 194 של העצרת הכללית של האומות המאוחדות."[3]
הארגון הואשם בליבוי האנטישמיות החדשה וביצירת אווירה עוינת ואלימה כלפי יהודים בקמפוסים בארצות הברית. דו"ח האנטישמיות 2016 של משרד התפוצות מציין את הארגון כגורם מרכזי לעליית האנטישמיות בקמפוסים.[4]
הפגנות ופעולות אחרות עריכה
אוניברסיטת קליפורניה, ברקלי עריכה
בשנת 2001, סטודנטים למען צדק בפלסטין באוניברסיטת קליפורניה בברקלי ציינו את יום הזיכרון לטבח דיר יאסין. כ-1,000 סטודנטים הפגינו נגד השקעות של האוניברסיטה בישראל, ומחציתם צעדו לתוך אחד הבניינים המרכזיים בקמפוס והפריעו לבחינות אמצע הסמסטר שנערכו במקום. משטרת הקמפוס פיזרה את ההפגנה ועצרה שבעים ושמונה מפגינים באשמת הסגת גבול. אחד המפגינים הועבר לכלא לאחר שהואשם בתקיפת שוטר.[5] בעקבות המעצרים פעילות התנועה באוניברסיטה נאסרה, החלטה שהובילה להפגנה נוספת של 200 איש כחודש לאחר מכן. נשיא האוניברסיטה ברדאל הגיב: "חשוב להבין שלא מדובר כאן בחופש הביטוי, או בזכות להפגין בקמפוס. הנושא הוא השתלטות על בניין אקדמי ופגיעה בזכויותיהם של סטודנטים אחרים לחינוך".[6]
הארגון טוען שלא ייתכן צדק כל עוד מדינת ישראל ממשיכה להתקיים ויוצא כנגד פשרות שלום.[7]
ניו זילנד עריכה
התנועה ארגנה הפגנות באוקלנד נגד יצרן הנשק המקומי ראקון, אשר מוכר חלקים לצבא ארצות הברית.[8]
אוניברסיטת ברנדייס עריכה
באפריל 2011, הפגינו פעילי התנועה במהלך הרצאתו של חבר הכנסת וראש השב"כ לשעבר אבי דיכטר באוניברסיטת ברנדייס. המפגינים כינו את דיכטר "פושע מלחמה" והאשימו אותו באחריות להרג אזרחים, עינוי אסירים פלסטינים ובפשעים נגד האנושות.[9]
סימון יהודים בקמפוס עריכה
ב-2016 החל הארגון באיסוף מידע על סטודנטים יהודים בקמפוסים במכללות ובאוניברסיטאות בארצות הברית ופרסם רשימות הכוללות את שמם וכתובתם.[10] בנוסף, סימנו פעילי הארגון חדרים של סטודנטים יהודיים במעונות.[11]
הקמפיין לחרם, משיכת השקעות וסנקציות עריכה
האמפשיר קולג' עריכה
בפברואר 2009 טענה התנועה כי חבר הנאמנים של המפשייר קולג' במסצ'וסטס החליט על משיכת השקעות מקרן אמריקאית בגין השקעותיה בחברות קטרפילר, יונייטד טכנולוג'יס, תאגיד ITT, מוטורולה וטרקס, אשר הוגדרו כ"קשורות לכיבוש הישראלי בגדה המערבית ובעזה."[12] עצומה של תא SJP היא שהביאה את חבר הנאמנים לבחון מחדש את ההשקעה בקרן, אולם נשיא האמפשיר קולג' הכחיש שלהחלטה הסופית למשוך השקעות מהקרן יש קשר כלשהו לישראל או לסכסוך הישראלי-פלסטיני, והצהיר כי היא התקבלה בגין השקעותיה של הקרן בכ-200 חברות אחרות המעורבות בהפרות אתיות מסוגים שונים.[13][14]
אוניברסיטת דה-פול עריכה
בנובמבר 2010, תבע תא SJP באוניברסיטת דה-פול להסיר את המותג הישראלי "חומוס סברה" ממדפי הקפיטריות באוניברסיטה. האוניברסיטה נענתה לדרישה, אולם ימים ספורים לאחר מכן חזרה בה. דובר האוניברסיטה הצהיר: "במקרה המדובר מכירת 'חומוס סברה' הופסקה בשוגג באופן זמני, עד לדיון בוועדה. המשכנו את המכירה כדי לתקן את הטעות שנעשתה."[15]
במאי 2011 העלתה SJP את הנושא למשאל בקרב הסטודנטים. למעלה מ-75% מהקולות תמכו בחרם, אולם לפי תקנון האוניברסיטה חסרו 33 קולות כדי שהמשאל יהיה תקף, וההצעה נכשלה.[16]
אוניברסיטאות אחרות עריכה
בשנים הבאות, תאים של SJP המשיכו להעביר החלטות הקוראות למשיכת השקעות מחברות שונות הקשורות בכיבוש. בנובמבר 2012 אישר סנאט אגודת הסטודנטים של אוניברסיטת קליפורניה באירוויין המלצה שהאוניברסיטה תמשוך השקעות מ"חברות שמרוויחות מהכיבוש הישראלי של פלסטין".[17] ההצעה אושרה פה אחד.[18] הצעה דומה אושרה באגודת הסטודנטים של אוניברסיטת קליפורניה בריברסייד באפריל 2014.[19] באפריל 2013 אישר סנאט אגודת הסטודנטים של אוניברסיטת קליפורניה בברקלי קריאה למשיכת השקעות משלוש חברות: קטרפילר, אשר מוכרת לצה"ל דחפורים בהם נעשה בין השאר שימוש להרס בתים אזרחיים; HP, המספקת לצה"ל טכנולוגיות ביומטריות למחסומים; וסמנט רואדסטון, המספקת בטון לבניית חומת ההפרדה.[20]
בכל שלושת המקרים האוניברסיטאות הצהירו כי לא יאמצו את ההחלטה.
פרשת לארה אל-קאסם עריכה
ערך מורחב – פרשת לארה אל-קאסם
באוקטובר 2018 הגיעה לישראל לארה אל-קאסם, סטודנטית באוניברסיטת פלורידה, לשם לימודים לתואר שני בפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית בירושלים. היא נעצרה בנמל התעופה בן-גוריון וכניסתה לישראל נאסרה, לאחר שהתברר שבמשך שנים אחדות הייתה פעילה בארגון סטודנטים למען צדק בפלסטין. בסופו של דבר ביטל בית המשפט העליון את החלטת שר הפנים ופסיקות הערכאות שתחתיו, והורה על שחרורה של אל קאסם והתרת כניסתה לישראל.
טענות לקשר לארגוני טרור אסלאמיים עריכה
ג'ונתן שנצר, ששימש בעבר כחוקר מימון טרור במשרד האוצר האמריקאי, אמר בעדותו בפני ועדת משנה למזרח התיכון של הוועדה לענייני חוץ של הקונגרס האמריקאי כי את המימון של SJP מגייסים פעילים לשעבר בקרנות אסלאמיות שהוצאו מחוץ לחוק לאחר שמימנו ארגוני טרור, בהם חמאס, הג'יהאד האסלאמי ואל-קאעידה.[21]
תמיכה בתקיפת חמאס על ישראל עריכה
בעקבות מתקפת הפתע על ישראל (2023) שגרמה לרצח של 1200 ישראלים וחטיפת מאות מהם לעזה, הוציא הארגון הודעת תמיכה בפעילות חמאס ותארו אותה כ"ניצחון היסטורי לתנועת ההתנגדות". ואמר שצריך לקדם "לא רק סימאות וצעדות אלא גם מאבק מזוין". הארגון קרא גם לשחרר את פלסטין "מהירדן ועד הים" ומארגן פעולות תמיכה בחמאס.[22] הליגה נגד השמצה האשימה את הארגון בתמיכה בטרור.[23] הפגנות הסטודנטים בעד פעילות חמאס עברה בשתיקה מצד הנהלת האוניברסיטאות , ודבר זה גרר ביקורת מצד תומכי ישראל על כך שסרבו לגנות תמיכה בטרור בקמפוס.[24][25] בנובמבר 2023 השעתה אוניברסיטת קולומביה את פעילותם של "סטודנטים למען צדק בפלסטין" ו"קול יהודי לשלום" בעקבות הפגנות אלימות ומסיתות נגד ישראל ויהודים.[26]
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
סטודנטים למען צדק בפלסטין, ברשת החברתית פייסבוק
סטודנטים למען צדק בפלסטין, ברשת החברתית אינסטגרם
אתר האינטרנט הרשמי של סטודנטים למען צדק בפלסטין (באנגלית)- Students for Justice in Palestine, באתר ADL, 27 באפריל 2010 (באנגלית)
- אריק גרינשטיין, אנטישמיות ואנטי-ציונות בקמפוסים בארה"ב, באתר מידה, 19 במרץ 2014
- צביקה קליין, דו"ח האנטישמיות: עלייה בתקיפות האלימות בעולם, באתר nrg, 22 בינואר 2017
ג'ודי מלץ, בחסות המלחמה, ארגון אלמוני הפך למחולל סערה בארה"ב, באתר הארץ, 19 בנובמבר 2023
הערות שוליים עריכה
- ^ Talia Kaplan, Pro-Palestinian college group is 'main driver of Jew-hatred on campus,' study suggests, Fox News, 2019-10-30 (באנגלית אמריקאית)
- ^ אתר הליגה נגד השמצה, "סטודנטים למען צדק בפלסטין, 27 באפריל 2010
- ^ "ארגוני סטודנטים מחליטים על התארגנות ארצית למען פלסטין", אתר סטודנטים למען צדק בפלסטין, 18 באוקטובר 2011
- ^ צביקה קליין, דו"ח האנטישמיות: עלייה בתקיפות האלימות בעולם, באתר nrg, 22 בינואר 2017.
- ^ ג'ונתן טרהורסט, "תומכים ישראלים ופלסטינים התנגשו במהלך עצרת בקמפוס", דיילי קליפורניאן, 10 באפריל 2002
- ^ דייוויד שרפנברג, "מפגינים פרו-פלסטינים בעצרת למען חופש הביטוי", ברקלי דיילי פלאנט, 3 במאי 2002
- ^ Students for Justice in Palestine Says Progress Impossible ‘So Long as Israel Exists’
- ^ מרטה מק'נזי מינפי, "ההתרגשות החרישה את ההפגנה", ניו זילנד הרלד, 1 בספטמבר 2006
- ^ פנחס וולף, "סטודנטים בנאומו של אבי דיכטר בבוסטון: 'פושע, מקומך בהאג'", וואלה! חדשות, 5 באפריל 2011
- ^ בוועדת החוץ והביטחון התקיים דיון בעניין סימון סטודנטים יהודים בקמפוסים ארצות הברית, רשת ב', 16 באוגוסט 2016,
US Pro-Palestinian Student Group Compiles Lists of Jews on Campuses Report, Times of Israel,
סטודנטים פרו-פלסטינים הכינו רשימות של סטודנטים יהודים בקמפוס, באתר מאקו, 17 באוגוסט 2016. - ^
חה"כ ד"ר ענת ברקו ברשת ב': פעילות ה-BDS עולה מדרגה - 16.08.16, יוטיוב.
- ^ "האמפשיר קולג' הופכת לקולג' האמריקאי הראשון שמושך השקעות מישראל", דמוקרטיה עכשיו, 12 בפברואר 2009
- ^ חנה אינגבר ווין, "האמפשיר קולג' מושכת השקעות מישראל", האפינגטון פוסט, 15 במרץ 2009
- ^ ADL Welcomes Statement From Hampshire College That It 'Did Not Divest From Israel', אתר הליגה נגד השמצה, 24 בפברואר 2009
Open Letter to Alan Dershowitz, אתר האמפשיר קולג', 2009 - ^ תמר לוין, "נושא חדש לוויכוח במזרח התיכון: חומוס", ניו יורק טיימס, 3 בדצמבר 2010
- ^ "משאל על איסור מכירת חומוס ישראלי בדה פול נכשל", אי-בי-סי ניוז, 22 במאי 2011
- ^ אוזמה קולסי, "סטודנטים באוניברסיטת קליפורניה, אירוויין הצביעו למשיכת השקעות מישראל", דה ניישן, 27 בנובמבר 2012
- ^ "אוניברסיטת קליפורניה, אירוויין תוסיף לשתף פעולה עם מוסדות גלובליים, לרבות מוסדות ישראליים", הודעה לעיתונות מטעם אוניברסיטת קליפורניה, אירוויין, 14 בנובמבר 2012
- ^ ג'יימס גרנט, "אוניברסיטת קליפורניה, ריברסייד עונה להחלטת אגודת הסטודנטים בנוגע למשיכת השקעות", יו-סי-אר טודיי, 28 באפריל 2014
- ^ ג'רמי גורדון ודפני צ'ן, "סנאט אגודת הסטודנטים אישר את ההצעה למשיכת השקעות מישראל, SB-160, ברוב של 11-9", דיילי קליפורניאן, 18 באפריל 2013
- ^ קרולין גליק, מסלול הכסף: כך מממנים חמאס, אל קאעדה והג'יהאד האסלאמי את פעילות ה-BDS בארה"ב, באתר מעריב אונליין, 28 באפריל 2016.
- ^ Day of Resistance Toolkit, סטודנטים למען צדק בפלסטין
- ^ Students for Justice in Palestine Endorses Terrorism and ‘Dismantling Zionism;’ Plans Day of Resistance, הליגה נגד השמצה, 10.09.2023
- ^ ויקי אוסלנדר, הקמפוסים בארה"ב הפכו לזירת התגוששות במאבק על התודעה הציבורית, באתר כלכליסט, 14 באוקטובר 2023.
- ^
An Open Letter to Every Parent in America, סרטון בערוץ "Shai Davidai", באתר יוטיוב (אורך: 10:02).
- ^ אוניברסיטת קולומביה בניו יורק: משעים פעילות של שני ארגונים פרו-פלסטיניים, באתר ynet, 10 בנובמבר 2023.
