סטטוס חברתי

מיקומו של האדם במבנה החברתי בהקשרים שונים

סטטוס חברתי (או מיצב חברתי[1]) הוא מיקומו של האדם או האורגניזם במבנה החברתי בהקשרים שונים. בספרות קיימת הפרדה[2] בין מעמד חברתי (Social Rank) לבין סטטוס או מיצב חברתי (Social Status). בעוד מעמד חברתי מתייחס למיקום בתוך ההיררכיה החברתית המאפשר להשפיע על אחרים[3], הסטטוס החברתי מתייחס למידה שבה אנשים אחרים מוכנים להיענות לבעל הסטטוס מרצון, מתוך הערכה והערצה[2]. הגדרה מצמצמת יותר, מתייחסת לסטטוס החברתי כמידה בה פרט (או קבוצת פרטים) מוערך ונערץ על ידי פרטים אחרים[4][5] כאשר ההשפעה היא תוצר של הסטטוס[5]. בין כך ובין כך, הסטטוס החברתי בעיקרו הוא סובייקטיבי, אם כי לרוב קיימת הסכמה לגבי הסטטוס החברתי היחסי של פרט מסוים בין חברים שונים בקבוצה[5].

לסטטוס ולמעמד החברתי הקשרים רבים, מרמת תהליכים תוך-אישיים הקשורים לסטטוס, כמו השפעה על צורות חשיבה ורגש של הפרט, ועד לרמת השפעות הקשורות לחברות אנושיות שלמות. בתווך נמצאים היבטים של סטטוס הקשורים ליחסים בין-אישיים, וליחסים בין קבוצות או ארגונים, כמו גם הקשרים חוצי רמות. דוגמאות להקשרים חוצי רמות הן עיצוב הקשרים בין הפרט למדינה או בין צוותים לארגון בו הם פועלים[6]. לפיכך חוקרי סטטוס חברתי משתייכים לתחומים מגוונים כמו פסיכולוגיה, סוציולוגיה, התנהגות ארגונית. בנוסף, מאחר שהיררכיות חברתיות נצפו גם בבעלי חיים שונים פרימטים ושאינם פרימטים, ישנם חוקרים הבוחנים נושא זה מתוך תחום הביולוגיה והתנהגות בעלי חיים[6].

הכמיהה למעמד חברתי נחשבת כמוטיבציה יסודית אצל בני אדם[7]. המעמד מעניק יתרונות כמו אוטונומיה, רווחה, הערכה, מקובלות חברתית וגישה למשאבים. עם זאת, קיימים הבדלים בכמיהה למעמד גבוה. לדוגמה נשים בממוצע חפצות יותר במעמד המבוסס על הכרה חברתית, בעוד גברים בממוצע מחפשים יותר מעמד מבוסס על כוח[8][6].

היבטים התנהגותיים

עריכה

עמדת כוח המתלווה פעמים רבות למעמד חברתי. בהקשר זה תיאוריה מרכזית בחקר הכוח גורסת כי כוח מוביל במקרים רבות לפעולה[6]. ניסוי לדוגמה בתחום הקצה אקראית משתתפים לתפקיד מנהל ועובד לצורך משימה קבוצתית. בהשוואה לעובדים, המשתתפים שהוקצו לתפקיד המנהל נטו יותר לבקש לפתוח קלפים במשחק בלאק ג'ק. משחק הבלאק ג'ק התנהל אחד על אחד מול דילר שאינו שייך לקבוצת המשימה, והתנהל לפני המשימה הקבוצתית, וללא קשר אליה[9]. במחקרים אחרים נמצא כי עמדת כוח מעודדת הבעת דעה[10], לתת משוב[11], להעלות הצעה ראשון במשא ומתן[12], לתרום וגם לגרוע ממשאבים משותפים[9] ולפעול להסרת מטרד[9]. כוח מוביל גם לחיזוק הביטוי של הערכים בהם האדם מאמין בהתנהגות[13][14][15], ולצורת הסתכלות מתמצת מופשטת ורחבה יותר[16].

לפי החוקרים פייק וגלינסקי, המנגנון העומד בבסיס התופעה הוא שהכוח מסיר חסמים פסיכולוגים העומדים בפני המבצע, ובפרט מסיר את המחיר המתלווה לביצוע פעולות מסוימות[6][17]. ישנם עדויות כי כוח גורם לאנשים יותר שליטה לפי הגדרה, אך אנשים אשר נמצאים בעמדת כוח מרגישים יותר שליטה גם על אירועים שאינם בשליטתם[18]. בנוסף, נראה כי כוח מפחית את התחושה הלא נעימה המתלווה להפסד, אך לא מגביר את התחושה הנעימה המתלווה להצלחה[19]. כמו כן, הכוח יכול להפחית את ההתחשבות בנקודת המבט של האחר[20] אך גם להגביר[21]. עם זאת כאשר הכוח מתלווה לסטטוס חברתי, כלומר הוא מוענק מתוך הערכה וכבוד לבעל הכוח אזי הוא מגדיל את ההתחשבות בנקודת מבטו של האחר[22]. באופן משלים, אנשים הנוקטים פעולה ושוברי נורמות, נתפסים על ידי אחרים כבעלי כוח[6].

סטטוס ורווחה נפשית (Well Being)

עריכה

בין סטטוס ורווחה נפשית קיים קשר מבוסס היטיב. מטא-אנליזה אשר פורסמה בשנת 2020 בכתב העת Psychological Bulletin, חישבה את האפקט המצטבר מתוך 357 מחקרים. מסקנתה הייתה כי הן סטטוס הנמדד באופן סובייקטיבי, והן גורמים המעידים על סטטוס מבחינה אובייקטיבית כמו הכנסה והשכלה מנבאים רווחה נפשית. בנוסף, ניתוח תיווך מטא-אנליטי מצא כי חלק מהקשר בין הגורמים האובייקטיביים לבין הרווחה הנפשית נובע מהגברת הסטטוס הסובייקטיבי[23]. הסבר אפשרי לתופעה הוא כי סטטוס מוביל לתחושת השפעה ולשליטה על הסביבה החברתית, כמו גם לתחושת שייכות גבוהה יותר, לתחושת משמעות ולהערכה עצמית[24]. מטא-אנליזה אחרת[25] בחנה הבחנה דקה בין שני סוגי סטטוסים סובייקטיביים: סטטוס סובייקטיבי ביחס לחברה, קרי המעמד בהיררכיה החברתית במונחים סוציואקונומיים, וסטטוס סובייקטיבי ביחס לקהילה, קרי המעמד בהיררכיה הקהילתית אשר האדם בוחר לייחס עצמו אליה. מטא-אנליזה זו מצאה כי שני הסטטוסים אמנם קשורים זה לזה, עם זאת לכל אח מהם תרומה ייחודית לניסוי הרווחה הנפשית. מטא-אנליזה זו גם מעמידה את החשיבות של חקר היבטים של השוואה חברתית, מאחר שהסטטוס הסובייקטיבי הקהילתי מוגדר באמצעות השוואה[25].

היבטים של התנהגות פרו-חברתית

עריכה

אנשים בעלי משאבים, השכלה, ותעסוקה מוערכת נחשבים כבעלי מעמד חברתי גבוה יותר. בחברות מערביות, ובפרט במעמדות חברתיים שאינם נמוכים קיים דגש חברתי על הישגים אישיים ועל אינדיבידואליזם. עובדה זו נתפסת בקרב חוקרי סטטוס חברתי כבסיס למיקוד פנימי ולמוכוונות כלפי העצמי אשר נפוצים יותר בקרב אנשים ממעמדות גבוהים[26][27]. מנגד במעמד חברתי נמוך קיימת אי ודאות בעבודה היומיומית ובסביבה הביתית. אי ודאות זו מאיימת על הרווחה הכלכלית והחברתית-רגשית[28][29]. בנוסף, תכונות אלו של הסביבה מגבילות את יכולת הבחירה. בכך, סביר כי אנשים הנמצאים בסביבה שכזו יפתחו מיקוד חיצוני, המוכוון כלפי האחר[30]. בהתאם להסברים אלו, רווחת התיאוריה כי אנשים מסטטוס גבוה פחות מתנהגים באופן פרו חברתי[31].

לתיאוריה זו סימוכין רבים הן מבחינה קוגניטיבית והן התנהגותית. לדוגמה במחקר אשר הראה למשתתפים תמונות של רחובות הומים והשתמש במערכת המזהה את כיוון המבט. במחקר זה, אנשים אשר הצהירו כי הם משתייכים למעמד חברתי נמוך, נטו להסתכל יותר זמן על אנשים שהופיעו בתמונות בהשוואה למשתתפים אשר הצהירו כי הם משתייכים למעמד גבוה[32]. באופן דומה, במחקר אשר בחן את צורת התקשרת עם זרים הראה כי אנשים שמצהירים כי הם ממעמד נמוך נוטים יותר להקשיב בצורה פעילה ולהשתתף בשיחה בהשוואה לאנשים שמצהירים שהם ממעמד גבוה[33]. בנוסף, אנשים פחות משכילים נמצאו בממוצע רגישים יותר למצבו הרגשי של האחר בהשוואה לאנשים משכילים[34]. בנוסף ישנן גם ראיות מוחיות התומכות בממצאים אלו[35][36]. מחקרים אשר בחנו את הסוגיה מזווית התנהגותית הראו כי ישנה נטייה לעזור לעצמי באמצעות שקרים יותר אצל אינדיבידואלים ממעמד גבוה (בהשוואה למעמד נמוך), כאשר המגמה הפוכה עבור שקרים לטובת האחר[31]. כמו כן, נבדקים נטו לחלוק בממוצע יותר כסף שקיבלו בניסוי עם זר, כאשר הם השתייכו למעמד נמוך[31].

עם זאת, ישנם מחקרים אשר ממצאיהם מנוגדים לתיאוריה[37]. כמו כן, ישנן עדויות המצביעות כי הקשר בין סטטוס לבין התנהגות פרו-חברתית הוא מורכב יותר מהמתואר בפסקה הקודמת. יש מחקרים המראים כי אנשים ממעמדות שונים תורמים באופן התלוי במוטיבציה המודגשת בבקשת התרומה[38]. כמו כן, במחקר שפורסם בכתב העת PNAS נמצאה השפעה מרכזית למידת אי השוויון הנפוצה במדינת בה גרו המשתתפים. הבדלים בין מעמדות, המתבטאים בנדיבות קטנה יותר בקרב אנשי המעמד גבוה, נמצאו כאשר המדינה בה גרו התאפיינה במידה גבוהה של אי-שוויון. ממצא זה התפוגג במדינות בעלות מידה פחותה יחסית של אי-שוויון[39].

דפוסי התנהגות המשפיעים על הסטטוס החברתי

עריכה

מדרגים חברתיים שאינם פורמליים נוצרים תדיר כאשר אנשים פועלים בקבוצות. כמו כן, המדרג יכול להיווצר עוד בטרם התקיימה פגישה, מתוך ציפיות סטריאוטיפית אשר מפתחים אנשים על אחרים בקבוצה[40][41]. צפיות לגבי עובד יכולות להיווצר למשל מתפקידו, מדרגתו בתוך ארגון היררכי פורמלי, ומביצועים קודמים שלו וממוצאו האתני[5]. צפיות מתגבשות גם לגבי המשימות המצופות מהעובד[42], וגם לגבי המנעד הרגשי שמצופה ממנו להציג[43]. הצפיות מניעות תהליכים בין-אישיים חשובים כמו כיצד אנשים עם סטטוס גבוה ונמוך מוערכים על ידי אחרים בשל ציפיות שונות מהם (expectancy confirmation)[5]. לדוגמה, במחקר ניסויי, צופים העריכו יותר גבוה את חכמתה של אישה צעירה כאשר האמינו שהיא מגיעה ממצב סוציו אקונומי גבוה[44]. תהליכים נוספים המונעים על ידי ציפיות הם: תגובות שליליות כלפי בעלי סטטוס, החורגים בהתנהגותם מהמקובל למעמדם[5]; כיצד בעלי סטטוס גבוה זוכים להזדמנויות טובות יותר מבעלי סטטוס נמוך[5]. לדוגמה, במקרים רבים בעלי סטטוס גבוה מקבלים פרויקטים בעלי חשיבות גבוהה, אשר ליבתיים בעבודה ארגונית[45], ובעלי סטטוס נמוך מקבלים משימות לא רצויות ואף לעיתים מסוכנות[46]. וכיצד ציפיות אחרים תוחמות ואף מגדירות את ההתנהגויות של בעלי רמות שונות של סטטוס[5]. לדוגמה: במחקר קלאסי של נבואה המגשימה את עצמה רוזנטל וג'ייקובסון הראו כי ציפיות חיוביות של מורות לגבי שיפור ביכולות של תלמידיהן היו מלוות בעלייה דרמטית בתוצאות מבחני IQ של אותם התלמידים לאחר שנת לימודים אחת, בהשוואה לקבוצת ביקורת[47]. לא רק אחרים ה־nפתחים ציפיות משפיעים על ההתנהגות של מושא הציפייה, אלא גם המודעות של מושא הציפייה לקיום הצפייה של אחרים[48].

מספר תיאוריות הוצעו לאורך השנים על מנת להסביר את המדרגים הללו.

תיאוריות דומיננטיות ותיאוריות פונקציונליסטיות

עריכה

תיאוריות דומיננטיות של מעמד חברתי גורסות כי הישארות במעמד גבוה נובעות מיכולתו ורצונו של בעל המעמד לגרום לפגיעה. היכולת והרצון לגרום לפגיעה יכולות להתבטא בשלל צורות הן סטטיות כמו גובה ומסת שריר, והן דינמיות כמו הבעת פנים אסרטיבית ושימוש קול במנעד נמוך. במקרים אלו המעמד יכול להיווצר דרך קבלה מוכנעת של אנשים את מעמדו של בעל הכוח, אך גם דרך מעשי אלימות[49][50][51]

תיאוריות פונקציונליות גורסות כי המעמד החברתי נקבע דרך מידת התועלת אשר הפרט מביא להצלחת הקבוצה[49]. לפי תיאוריות אלו, כתלות ביכולות הנדרשות להצלחה, המעמד החברתי משתנה בין הקשר אחד לאחר. לדוגמה, בחברות ייעוץ מוחצנות נמצאה כמנבאת סטטוס בחברות ייעוץ, אך לא במחלקות הנדסה, ולהפך עבור מצפוניות[52]. באופן דומה, נועם הליכות נמצאה כמנבאת לסטטוס בקבוצות אשר נועדו לביצוע משימה משותפת, אך לא בכאלו אשר נועדו לשם תחרות בין משתתפי הקבוצה[53].

בשל ראיות התומכות כל בכל אחת מהתיאוריות, כמו גם בשל שיקולים נוספים (ראו סקירה אצל[49]) מספר חוקרים הציעו תיאוריות המנסות לשכלל את הממצאים התומכים בכל אחת מהתיאוריות.

התיאוריה הדו-אסטרטגית למעמד חברתי

עריכה

לפי התיאוריה הדו-אסטרטגית בני אדם מנווטים את מקומם בתוך ההיררכיה החברתית באמצעות שתי אסטרטגיות[54]: אסטרטגיה מבוססת עליונות הנשענת על כפייה הפחדה וכוחנות על מנת לתבוע ציות מחברי קבוצה אחרים, ואסטרטגיה מבוססת יוקרה הנשענת על גיוס כבוד והערכה באמצעות הפגנה של מיומנויות ותכונות מוערכות כמו נדיבות לב ומומחיות[2][55][56]. מנהיגים הנוקטים באסטרטגיה מבוססת עליונות נתפסים לרוב כחזקים וכמשפיעים על סביבתם[57], כמו גם ככאלה מסוגלים להגן על חברי קבוצתם בזמני אי-ודאות ואיום[58]. לתיאוריה הדו-אסטרטגית נמצאו עדויות במחקרי מעבדה[59][2] ומחוצה לה. עם זאת, העדויות לגבי האפקטיביות ארוכת הטווח של אסטרטגיה מבוססת עליונות סותרות[2][60]. לפיכך, יש המסיקים כי אסטרטגיה זו היא תלויית סביבה[2].

תאוריית מעלת המוסר

עריכה

לפי תאוריית מעלת המוסר (Moral Virtue Theory) אנשים אשר מציגים דוגמה מוסרית כמו למשל אנשים המפגינים ענווה, נדיבות ונאמנות מעוררים רגשות של הערצה, התפעלות ולבביות (warmth) כמו גם רצון להיענות למי שפועל בצורה מוסרית נעלה[61][62]. לפי תיאורייה זו אנשים טובי לב הדואגים לאנשים בסביבתם על חשבון עצמם, או לחלופין אנשים הדואגים לכלל האנושות או אף לזרים יוערכו על ידי אחרים, כלומר יזכו לסטטוס יותר גבוה בשל נתיב זה[49][63][64].

התיאוריה המיקרופוליטית של היררכיה חברתית

עריכה

לפי התיאוריה המיקרופוליטית של היררכיה חברתית, כדי להשיג סטטוס יש לשכנע אחרים שיש לנו את היכולות הרצויות, שאנו מפגינים חשיבה על הכלל, ושאנו מקדמים את מטרות הקבוצה. מרכיב שכנועי זה של התיאוריה מדגיש כי ליכולות הקשורות לפרסום מעשינו הרצויים כמו גם ליכולות הקשורות לנראות של הפעולות שלנו, יש משמעות רבה בקביעת הסטטוס[49][65]. לדוגמה, לפי תיאוריה זו תכונה כמו ניטור עצמי תנבא סטטוס[49].

התנהגות מחוץ לנורמה ומסגרת האיום-הזדמנויות

עריכה

לפי החוקרים סטאמקאו, הומן וואן קליף התנהגות שאינה נשמעת לנורמות הינה בעלת פוטנציאל לשינוי מעמדו החברתי של המבצע. חוקרים אלו הציגו תשתית תאורטית הנקרת "מסגרת האיום-הזדמנויות" לפיה ישנם גורמים ברמת החברה, הקבוצה והפרט הצופה מן הצד אשר שקלולם קובע האם ההתנהגות מהווה איום או הזדמנות. בהתאם לקביעה זו, שינוי המעמד של מבצע ההתנהגות הלא-נורמטיבית יהיה לחיוב או לשלילה. אם ההתנהגות פוגעת בתדמית הקבוצה, מאיימת על מעמדם של חברים אחרים ופוגעת בסדר הקיים בקבוצה ומתרחשת במקום בו קיימת תרבות קולקטיביסטית, אזי היא תיתפס כאיום. מנגד, אם ההתנהגות משרתת את האינטרסים הקבוצתית ומתרחשת תחת תרבות המעודדת אוטונומיה ופתיחות לשינוי היא תתפס כהזדמנות[66].

סטטוס בהקשר סוציולוגי

עריכה

בסוציולוגיה, לכל סטטוס מערך של חובות וזכויות הנקבעות על ידי הנורמות ומחייבות אותו ביחסיו כלפי אחרים. הסטטוס של הפרט מדריך את התנהגותו במערכת החברתית המסוימת. הוא מגדיר מי אנחנו וכיצד עלינו להתייחס לאחרים במסגרות שונות.

סטטוס קשור לתפקיד ואי-אפשר להפריד ביניהם: הסטטוס מצביע על מיקום ואילו התפקיד מציין את החלק הפעיל – האופן בו מתנהל האדם במסגרת סטטוס זה. כל סטטוס יוצר מערכות יחסים עם בעלי סטטוס אחרים דומים ושונים. מערכות יחסים אלה נקראות "מערך תפקיד". למשל, סטטוס "רופא" יוצר "מערך תפקיד" עם חולים, אחים ואחיות, עמיתים (רופאים ורופאות), מזכירות וכיוצא בזה. לאותו רופא, אם הוא גם איש משפחה, יש מערך תפקיד לסטטוס "איש משפחה" – עם אשתו, ילדיו, הוריו, אחיו ואחיותיו וכו'. הסטטוס והתפקיד הם שני הצדדים של אותו מטבע: הסטטוס קובע היכן ממוקם האדם מבלי להתייחס לְמֵה מצפה החברה מאותו אדם, ואילו התפקיד, הוא ההתנהגות שהחברה מצפה לה.

אחד האמצעים שבעזרתם מבהירים בני האדם אחד לשני מהו הסטטוס שלהם הוא שימוש בסמלי סטטוס. למשל, סגנון לבוש, סגנון דיבור, אביזרים וכיוצא בזה.

סוגי קבוצות סטטוס חברתי

עריכה

סוציולוגים ממיינים את בני הסטטוס השונים בכמה דרכים.

דרך אחת היא מיון הסטטוס על פי הדרך בה היחיד מקבל אותו:

  • סטטוס שיוכי – סטטוס שהפרט משתייך אליו מלידה במשך כל שנות חייו. אדם משתייך לסטטוס שיוכי ללא כל מאמץ מצידו, ללא תלות ברצונותיו ואין לו שליטה על כך. דוגמאות: גיל, מוצא, צבע עור, מין.
  • סטטוס הישגי – מוקנה לאדם בהתאם להישגיו, בהתאם למאמציו האישיים, לעיתים גם בהתאם לרצונו האישי והוא תלוי במידה מסוימת בתחומים שלאדם יש שליטה בהם. דוגמאות: עיסוק, חריצות ורמת השכלה.

מיון אחר נעשה על-פי מידת מרכזיות הסטטוסים במבנה חברתי כלשהו. ניתן להציב את הסטטוסים השונים על פני ציר, כאשר בקצה אחד נמצא "סטטוס בסיסי" ובקצה השני "סטטוס עצמאי":

  • סטטוס בסיסי – סטטוס המשפיע על התייחסות החברה לאותו אדם במרבית תחומי החיים, גם בתחומים שבהם כביכול הסטטוס שלו אינו קשור. לסטטוס הבסיסי של אדם מסוים יש השפעה על הסטטוסים האחרים שלו. למשל, בחברה שסועה מבחינה אתנית, הסטטוס הגזעי הוא סטטוס בסיסי שמשפיע על מרבית תחומי החיים של היחיד באותה חברה.
  • סטטוס עצמאי – סטטוס שלו השפעה רק במצב מסוים. למשל, כאשר אדם קונה במכולת, יש לו באותה עת סטטוס של "לקוח". סטטוס זה יפסיק להתקיים ברגע שישלים קניותיו.

ניתן למיין סטטוסים גם על פי מידת הנורמות סביבם:

  • סטטוס מקיף – סטטוס אשר מספר הנורמות הנלוות לו גבוה. למשל, סטטוס של "אב".
  • סטטוס מוגבל – סטטוס אשר מספר הנורמות הנלוות לו נמוך. למשל, סטטוס של "נוסע באוטובוס".

ראו גם

עריכה

לקריאה נוספת

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא סטטוס חברתי בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ מִצָּב חֶבְרָתִי במילון סוציולוגיה (תשע"ו), באתר האקדמיה ללשון העברית
  2. ^ 1 2 3 4 5 6 McClanahan, K. J., Maner, J. K., & Cheng, J. T. (2022). Two ways to stay at the top: Prestige and dominance are both viable strategies for gaining and maintaining social rank over time. Personality and Social Psychology Bulletin, 48(10), 1516-1528.
  3. ^ McClanahan, K. J. (2020). Viva la evolution: Using dual-strategies theory to explain leadership in modern organizations. Leadership Quarterly, 31(1), Article 101315. https://doi. org/10.1016/j.leaqua.2019.101315
  4. ^ Ridgeway, C. L., & Walker, H. A. 1995. Status structures. In K. S. Cook, G. A. Fine, & J. S. House (Eds.), Sociological perspectives on social psychology: 281-310. Boston, MA: Allyn & Bacon
  5. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 Magee, J. C., & Galinsky, A. D. (2008). 8 social hierarchy: The self‐reinforcing nature of power and status. The academy of management annals, 2(1), 351-398.
  6. ^ 1 2 3 4 5 6 Van Kleef, G. A., & Cheng, J. T. (2020). Power, status, and hierarchy: Current trends and future challenges. Current Opinion in Psychology, 33, v-xiv.
  7. ^ Anderson, C., Hildreth, J. A. D., & Howland, L. (2015). Is the desire for status a fundamental human motive? A review of the empirical literature. Psychological bulletin, 141(3), 574.
  8. ^ Mitchell, R. L., Bae, K. K., Case, C. R., & Hays, N. A. (2020). Drivers of desire for social rank. Current Opinion in Psychology, 33, 189-195.
  9. ^ 1 2 3 Galinsky, A. D., Gruenfeld, D. H., & Magee, J. C. (2003). From power to action. Journal of Personality and Social Psychology, 85(3), 453.
  10. ^ Anderson, C., & Berdahl, J. L. (2002). The experience of power: examining the effects of power on approach and inhibition tendencies. Journal of personality and social psychology, 83(6), 1362.
  11. ^ Morrison, E. W., See, K. E., & Pan, C. (2015). An approach‐inhibition model of employee silence: The joint effects of personal sense of power and target openness. Personnel Psychology, 68(3), 547-580.
  12. ^ Magee JC, Galinsky AD, Gruenfeld DH: Power, propensity to negotiate, and moving first in competitive interactions. Pers Soc Psychol Bull 2007, 33:200-212.
  13. ^ Rubel‐Lifschitz, T., Benish‐Weisman, M., Torres, C. V., & McDonald, K. (2021). The revealing effect of power: Popularity moderates the associations of personal values with aggression in adolescence. Journal of personality, 89(4), 786-802.
  14. ^ Guinote, A. (2017). How power affects people: Activating, wanting, and goal seeking. Annual review of psychology, 68, 353-381.
  15. ^ Chin, M. K., Hambrick, D. C., & Treviño, L. K. (2013). Political ideologies of CEOs: The influence of executives’ values on corporate social responsibility. Administrative science quarterly, 58(2), 197-232.
  16. ^ Smith, P. K., & Trope, Y. (2006). You focus on the forest when you're in charge of the trees: power priming and abstract information processing. Journal of personality and social psychology, 90(4), 578.
  17. ^ Pike, B. E., & Galinsky, A. D. (2020). Power leads to action because it releases the psychological brakes on action. Current opinion in psychology, 33, 91-94.
  18. ^ Fast NJ, Gruenfeld DH, Sivanathan N, Galinsky AD: Illusory control: a generative force behind power’s far-reaching effects. Psychol Sci 2009, 20:502-508.
  19. ^ Inesi, M. E. (2010). Power and loss aversion. Organizational Behavior and Human Decision Processes, 112(1), 58-69.
  20. ^ Rucker DD, Dubois D, Galinsky AD: Generous paupers and stingy princes: power drives consumer spending on self versus others. J Consum Res 2011, 37:1015-1029.
  21. ^ Choshen-Hillel, S., & Yaniv, I. (2011). Agency and the construction of social preference: Between inequality aversion and prosocial behavior. Journal of personality and social psychology, 101(6), 1253.
  22. ^ Blader, S. L., Shirako, A., & Chen, Y. R. (2016). Looking out from the top: Differential effects of status and power on perspective taking. Personality and Social Psychology Bulletin, 42(6), 723-737.
  23. ^ Tan, J. J., Kraus, M. W., Carpenter, N. C., & Adler, N. E. (2020). The association between objective and subjective socioeconomic status and subjective well-being: A meta-analytic review. Psychological Bulletin, 146(11), 970.
  24. ^ Anderson, C., Kraus, M. W., Galinsky, A. D., & Keltner, D. (2012). The local-ladder effect: Social status and subjective well-being. Psychological science, 23(7), 764-771.
  25. ^ 1 2 Zell, E., Strickhouser, J. E., & Krizan, Z. (2018). Subjective social status and health: A meta-analysis of community and society ladders. Health Psychology, 37(10), 979.
  26. ^ Stephens, N. M., Markus, H. R., & Townsend, S. S. (2007). Choice as an act of meaning: the case of social class. Journal of personality and social psychology, 93(5), 814.
  27. ^ Kraus, M. W., Piff, P. K., Mendoza-Denton, R., Rheinschmidt, M. L., & Keltner, D. (2012). Social class, solipsism, and contextualism: how the rich are different from the poor. Psychological review, 119(3), 546.
  28. ^ Evans, G. W., Gonnella, C., Marcynyszyn, L. A., Gentile, L., & Salpekar, N. (2005). The role of chaos in poverty and children's socioemotional adjustment. Psychological science, 16(7), 560-565.
  29. ^ Mittal, C., & Griskevicius, V. (2014). Sense of control under uncertainty depends on people’s childhood environment: A life history theory approach. Journal of personality and social psychology, 107(4), 621.
  30. ^ Stephens, N. M., Fryberg, S. A., Markus, H. R., Johnson, C. S., & Covarrubias, R. (2012). Unseen disadvantage: how American universities' focus on independence undermines the academic performance of first-generation college students. Journal of personality and social psychology, 102(6), 1178.
  31. ^ 1 2 3 Piff, P. K., & Robinson, A. R. (2017). Social class and prosocial behavior: Current evidence, caveats, and questions. Current opinion in psychology, 18, 6-10.
  32. ^ Dietze, P., & Knowles, E. D. (2016). Social class and the motivational relevance of other human beings: Evidence from visual attention. Psychological Science, 27(11), 1517-1527.
  33. ^ Kraus, M. W., & Keltner, D. (2009). Signs of socioeconomic status: A thin-slicing approach. Psychological science, 20(1), 99-106.
  34. ^ Kraus, M. W., Côté, S., & Keltner, D. (2010). Social class, contextualism, and empathic accuracy. Psychological science, 21(11), 1716-1723.
  35. ^ Mitchell, J. P. (2009). Inferences about mental states. Philosophical Transactions of the Royal Society B: Biological Sciences, 364(1521), 1309-1316.
  36. ^ Muscatell, K. A., Morelli, S. A., Falk, E. B., Way, B. M., Pfeifer, J. H., Galinsky, A. D., ... & Eisenberger, N. I. (2012). Social status modulates neural activity in the mentalizing network. Neuroimage, 60(3), 1771-1777.
  37. ^ Andreoni, J., Nikiforakis, N., & Stoop, J. (2021). Higher socioeconomic status does not predict decreased prosocial behavior in a field experiment. Nature communications, 12(1), 4266.
  38. ^ Whillans, A. V., Caruso, E. M., & Dunn, E. W. (2017). Both selfishness and selflessness start with the self: How wealth shapes responses to charitable appeals. Journal of Experimental Social Psychology, 70, 242-250.
  39. ^ Côté, S., House, J., & Willer, R. (2015). High economic inequality leads higher-income individuals to be less generous. Proceedings of the National Academy of Sciences, 112(52), 15838-15843.
  40. ^ Ridgeway, C. L., & Berger, J. (1986). Expectations, legitimation, and dominance behavior in task groups. American Sociological Review, 603-617.
  41. ^ Ridgeway, C. L., Boyle, E. H., Kuipers, K. J., & Robinson, D. T. (1998). How do status beliefs develop? The role of resources and interactional experience. American Sociological Review, 331-350.
  42. ^ Sande, G. N., Ellard, J. H., & Ross, M. (1986). Effect of arbitrarily assigned status labels on self-perceptions and social perceptions: The mere position effect. Journal of Personality and Social Psychology, 50(4), 684.
  43. ^ Tiedens, L. Z., Ellsworth, P. C., & Mesquita, B. (2000). Sentimental stereotypes: Emotional expectations for high-and low-status group members. Personality and Social Psychology Bulletin, 26(5), 560-575.
  44. ^ Darley, J. M., & Gross, P. H. (1983). A hypothesis-confirming bias in labeling effects. Journal of Personality and Social Psychology, 44(1), 20.
  45. ^ Hinds, P. J., Carley, K. M., Krackhardt, D., & Wholey, D. (2000). Choosing work group members: Balancing similarity, competence, and familiarity. Organizational behavior and human decision processes, 81(2), 226-251.
  46. ^ Ashforth, B. E., & Kreiner, G. E. (1999). “How can you do it?”: Dirty work and the challenge of constructing a positive identity. Academy of management Review, 24(3), 413-434.
  47. ^ Rosenthal, R., & Jacobson, L. (1968). Pygmalion in the classroom. The urban review, 3(1), 16-20.
  48. ^ Eden, D., & Ravid, G. (1982). Pygmalion versus self-expectancy: Effects of instructor-and self-expectancy on trainee performance. Organizational Behavior and Human Performance, 30(3), 351-364.
  49. ^ 1 2 3 4 5 6 Grosz, M. P., van Aert, R. C., & Back, M. (2023). A Meta-Analytic Review of the Associations of Personality, Intelligence, and Physical Size with Social Status.
  50. ^ Anderson, C., & Kennedy, J. A. (2012). Micropolitics: A new model of status hierarchies in teams. In M. Neale, & E. Mannix (Eds.), Research on managing groups and teams (pp. 49–80). Emerald. https://doi.org/10.1108/s1534-0856(2012)0000015006
  51. ^ Blaker, N. M., & van Vugt, M. (2014). The status-size hypothesis: How cues of physical size and social status influence each other. The psychology of social status, 119-137.
  52. ^ Anderson, C., Spataro, S. E., & Flynn, F. J. (2008). Personality and organizational culture as determinants of influence. Journal of Applied Psychology, 93(3), 702.
  53. ^ DesJardins, N. M. L., Srivastava, S., Küfner, A. C., & Back, M. D. (2015). Who attains status? Similarities and differences across social contexts. Social Psychological and Personality Science, 6(6), 692-700.
  54. ^ Cheng, J. T., & Tracy, J. L. (2014). Toward a unified science of hierarchy: Dominance and prestige are two fundamental pathways to human social rank. In J. T. Cheng, J. L. Tracy, & C. Anderson (Eds.), The psychology of social status (pp. 3–27). Springer. https://doi.org/10.1007/978-1-4939-0867-7
  55. ^ Price, M. E., & Van Vugt, M. (2014). The evolution of leader–follower reciprocity: the theory of service-for-prestige. Frontiers in human neuroscience, 8, 363.
  56. ^ Henrich, J., & Gil-White, F. J. (2001). The evolution of prestige: Freely conferred deference as a mechanism for enhancing the benefits of cultural transmission. Evolution and human behavior, 22(3), 165-196.
  57. ^ Witkower, Z., Tracy, J. L., Cheng, J. T., & Henrich, J. (2019). Two signals of social rank: Prestige and dominance are associated with distinct nonverbal displays. Journal of Personality and Social Psychology, 118, 89–120.
  58. ^ Kakkar, H., & Sivanathan, N. (2017). When the appeal of a dominant leader is greater than a prestige leader. Proceedings of the National Academy of Sciences, 114(26), 6734-6739.
  59. ^ Cheng, J. T., Tracy, J. L., Foulsham, T., Kingstone, A., & Henrich, J. (2013). Two ways to the top: Evidence that dominance and prestige are distinct yet viable avenues to social rank and influence. Journal of Personality and Social Psychology, 104(1), 103–125. https://doi.org/10.1037/a0030398
  60. ^ Redhead, D. J., O’Gorman, R., Cheng, J. T., Driver, C., & Foulsham, T. (2019). On the dynamics of social hierarchy: A longitudinal empirical investigation of the rise and fall of prestige, dominance, and social rank in naturalistic task groups. Evolution and Human Behavior, 40(2), 222–234. https://doi. org/S1090513818302289
  61. ^ Bai, F. (2017). Beyond dominance and competence: A moral virtue theory of status attainment. Personality and Social Psychology Review, 21(3), 203-227.
  62. ^ Bai, Feng, Grace Ching Chi Ho, and Jin Yan. "Does virtue lead to status? Testing the moral virtue theory of status attainment." Journal of Personality and Social Psychology 118.3 (2020): 501.
  63. ^ Milinski, M., Semmann, D., & Krambeck, H. (2002). Donors to charity gain in both indirect reciprocity and political reputation. Proceedings of the Royal Society of London. Series B: Biological Sciences, 269(1494), 881-883.
  64. ^ Willer, R. (2009). Groups reward individual sacrifice: The status solution to the collective action problem. American Sociological Review, 74(1), 23-43.
  65. ^ Anderson, C., & Cowan, J. (2014). Personality and status attainment: A micropolitics perspective. The psychology of social status, 99-117.
  66. ^ Stamkou, E., Homan, A. C., & Van Kleef, G. A. (2020). Climbing the ladder or falling from grace? A threat-opportunity framework of the effects of norm violations on social rank. Current opinion in psychology, 33, 74-79.