סטיבן סטריט

מפיק מוזיקלי

סטיבן סטריטאנגלית: Stephen Street; נולד ב-29 במרץ 1960) הוא מפיק מוזיקלי אנגלי הידוע בעיקר בזכות עבודתו עם הסמית'ס בשנות ה-80 ועם בלר והקרנבריז בשנות ה-90.

סטיבן סטריט
Stephen Street
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 29 במרץ 1960 (בן 63)
לונדון, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1980 עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים Buckhurst Hill County High School עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה מוזיקת פופ, אינדי רוק עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
www.stephenstreet.net
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

סטריט שיתף פעולה גם עם סולן הסמית'ס מוריסי לאחר פירוק הלהקה, ניגן וסייע בכתיבת חלק משיריו. כמפיק, סטריט מתפקד כמוזיקאי יותר מאשר כטכנאי ועל כן ההשפעה שלו על הצליל של הלהקות איתן הוא עבד ניכרת.

קריירה עריכה

תחילת הדרך עריכה

סטריט החל את הקריירה המוזיקלית שלו בסוף שנות השבעים כנגן במספר להקות לונדוניות. הוא ניגן בס בלהקת סקא בשם BIM, בה היה חבר גם המפיק לעתיד של ננה צ'רי ומאסיב אטאק – קמרון מקוויי.

את קריירת ההפקה הוא התחיל באולפן של חברת התקליטים העצמאית איילנד רקורדס ב-1982, ראשית כאסיסטנט ולאחר מכן כטכנאי קול.

הסמית'ס ומוריסי (1984–1989) עריכה

אחת העבודות הראשונות של סטריט כטכנאי קול הייתה בהקלטה של השיר Heaven Knows I'm Miserable Now של הסמית'ס. הוא הכיר את הלהקה והתרגש מהעבודה עמם, כפי שסיפר בראיון: "ראיתי אותם זמן קצר לפני כן בטופ אוף דה פופס מבצעים את This Charming Man, וכמו רוב האנשים באותה תקופה שאהבו מוזיקה מאוד התרגשתי מהם". סטריט סיפר כי ההתלהבות שלו ככל הנראה דבקה גם במוריסי ובג'וני מאר, שלאחר העבודה לקחו ממנו את שמו ומספר הטלפון שלו. למרות שסטריט לא התבקש לעבוד עם הלהקה על ההקלטה הבאה שלה, הסינגל William It Was Really Nothing, הוא הוזמן לעבוד על האלבום Meat Is Murder בהפקתם של מוריסי ומאר.

באותה תקופה סטריט עבד גם עם אמני רגאיי שונים, ביניהם בלאק אוהורו ולינטון קווסי ג'ונסון. הוא אף עזר בהפקת שני האלבומים הראשונים של סטיבן דאפי ב-1985 ו-1986. 12 שנים לאחר מכן סטריט עבד עם דאפי גם על האלבום I Love My Friends מ-1998.

סטריט המשיך לעבור עם הסמית'ס, ושימש כטכנאי באלבום The Queen Is Dead לפני שקיבל את תפקיד המפיק באלבום האחרון של הלהקה, Strangeways, Here We Come.

אחרי שהסמית'ס התפרקו, מוריסי הציע לסטריט להפיק ולהשתתף בכתיבת האלבום הבא שלו, Viva Hate. סטריט קיבל את ההצעה והאלבום הגיע למקום הראשון במצעדים בבריטניה. בין סטריט וויני ריילי, הגיטריסט באלבום, נוצר סכסוך סביב הקרדיט על כתיבת השירים – ריילי טען שהוא כתב את רוב השירים באלבום, בעוד סטריט טען שהוא כתב את כל השירים באלבום ולריילי אין שום קשר לכך. סטריט קיבל קרדיט באלבום על הפקה, כתיבה, נגינה בגיטרה ונגינה בבס.

סטריט הפיק וסייע בכתיבת שני להיטים נוספים של מוריסי שהופיעו לאחר מכן באלבום Bona Drag. הקשר בין השניים נותק לאחר מכן בעקבות מחלוקות בנושא תמלוגים ושיחות לכאורה של סטריט עם הסופר ג'וני רוגאן, האחראי על ספרי ביוגרפיה שנויים במחלוקת של מוריסי.

בלר (1990–1997) וגראהם קוקסון (2003–2009) עריכה

לאחר ששמע את הסינגל הראשון של בלר, She's So High, סטריט יצר קשר עם האמרגן של הלהקה. זמן קצר לאחר מכן הוא נקרא להפיק את הלהיט הראשון שלה, There's No Other Way, למרות שהוא לא הפיק את האלבום הראשון של הלהקה במלואו. לאחר מכן הוא הפיק את אלבומם השני של בלר, Modern Life Is Rubbish.

לסטריט הייתה השפעה גדולה על מעורבותה של בלר בתנועת הבריטפופ. הוא הפיק עבורם את אחד מנכסי צאן הברזל המשפיעים ביותר של הז'אנר ב-1994, האלבום Parklife שהיה לאלבום הנמכר ביותר של בלר. לאחר מכן הוא הפיק עבור הלהקה את אלבומה הרביעי, The Great Escape, ואת הסינגל Country House איתו בלר ניצחה את היריבה אואזיס ב"קרב הבריטפופ", אף על פי שאלבומם של אואזיס זכה ליותר תשומת לב תקשורתית ואהדה ברחבי העולם.

עם דעיכתה של תנועת הבריטפופ, סטריט הפיק עבור בלר את אלבומה החמישי, שהיה שונה מאוד מקודמיו והושפעה ממוזיקת אינדי רוק אמריקאית. האלבום כלל את הלהיטים Beetlebum ו-Song 2.

לאחר שהגיטריסט גראהם קוקסון עזב את בלר, סטריט סייע לו להפיק את האלבום Happiness in Magazines ב-2004. השניים המשיכו לעבוד ביחד גם על שני האלבומים הבאים של קוקסון ב-2006 ו-2009.

הקרנבריז (1992–1994; 2001–2002; 2011–היום) עריכה

סטריט החל לעבוד ב-1992 עם הלהקה האירית הקרנבריז על אלבומה הראשון, Everybody Else Is Doing It, So Why Can't We?, שנחל הצלחה רבה באמריקה. ב-1994 סטריט הפיק גם את אלבומה השני של הלהקה, No Need to Argue, שהיה לאלבום הנמכר ביותר שלה עם מעל 20 מיליון עותקים ברחבי העולם. סולנית הלהקה, דולורס או'ריורדן, רצתה לשנות את הכיוון של הלהקה לאחר מכן ולא עבדה עם סטריט על שני האלבומים הבאים. עם זאת, ב-2001 חזרה הלהקה לעבוד עם סטריט על אלבומה Wake Up and Smell the Coffee ועל שני שירים שהוקלטו עבור אלבומה מ-2002, Stars – New New York ו-Stars.

לאחר שהקרנבריז יצאו להפסקה ב-2003, הגיטריסט נואל הוגאן החל לעבוד עם סטריט על אלבום סולו שיצא ב-2005.

סטריט הפיק עבור הקרנבריז גם את אלבום האולפן השישי של הלהקה שיצא ב-2012.

קייזר צ'יפס והאורדינרי בויז (2004–2007) עריכה

סטריט הפיק את אלבום הבכורה של קייזר צ'יפס, Employment. 15 שנה לאחר שהחל לעבוד עם בלר בעקבות האזנה לסינגל She's So High, העבודה עם קייזר צ'יפס החלה בצורה דומה. סטריט שמע את אחת מהקלטות הדמו המוקדמות של הלהקה ויצר עמה קשר במטרה להפיק עבורה. כיוון שחברי הלהקה היו מעריצים גדולים של בלר והושפעו מאוד מהאלבומים שסטריט הפיק עבורם, הם הסכימו לשיתוף הפעולה. סטריט הפיק גם את אלבומה השני של הלהקה, Yours Truly, Angry Mob. קייזר צ'יפס לא השתמשו בסטריט כמפיק באלבומם השלישי, והחליפו אותו במארק רונסון.

סטריט הפיק עוד באותה תקופה את שני האלבומים הראשונים של להקת הסקא-אינדי הבריטית אורדינרי בויז, שזכו לשבחי המבקרים.

בייבישאמבלס (2007–היום) ופיטר דוהרטי (2008–היום) עריכה

סטריט הפיק את Shotter's Nation, אלבומה השני של בייבישאמבלס בהנהגתו של פיט דוהרטי. תהליך הקלטת האלבום היה ארוך וסבוך בעקבות חוסר שיתוף הפעולה של דוהרטי, עד שלמד לציית להנחיותיו של סטריט. חברי הלהקה האחרים טענו כי זו הייתה תקופת העבודה היעילה ביותר שלהם עד אז.

סטריט סיפר לאחר מכן ל-NME: "פיט לא היה במצב כל כך טוב בשבועות הראשונים בהם עבדנו על האלבום מהסיבות שכולם יודעים עליהן. זה היה קצת מדאיג, למען האמת. היו כמה פעמים בהן נאלצתי להפחיד אותו ולהגיד, 'תשמע, אתה חייב לקחת את עצמך בידיים כי אחרת אני לא יכול לעבוד איתך'. הרגשתי שאני הולך לאכזב את שאר חברי הלהקה אם אני עוזב. אני חושב שהבחור מאוד מוכשר, אבל מבחינתי כל זה הסתתר מאחורי ערפל ההתמכרות. ניסיתי נואשות להגיע לבחור הצעיר שעדיין נמצא מאחורי כל זה, שהוא עדיין חד, מלומד ואמנותי, אבל נתן להתמכרויות הפחות חכמות שלו להפריע לו בדרכו. לפעמים הייתי צריך לשבת עם פיט ולנהל איתו שיחת נפש כדי לעבור את הכל ולהגיע למוזיקאי והאמן האמיתי שמתחבא מתחת. רציתי להוכיח לאנשים האלה שהוא יכול להוציא אלבום כמו שצריך".

דוהרטי סיפר ל-NME שסטריט הציב ללהקה אולטימטום, "אם אתם ממשיכים ככה, אני הולך הביתה", בהתייחסו להתמכרות לסמים של פיט באותה תקופה. דוהרטי אף צוטט כאומר על סטריט, כי "חשוב שיש מישהו שיודע מה הוא רוצה, עבדנו כל יום מ-11 עד 8 בלי סופי שבוע. זה היה שונה מהדרך בה היינו בוחרים לעבוד". סטריט הפיק עבור דוהרטי גם את אלבום הסולו Grace/Wastelands ב-2009 ואמור להפיק את האלבום הבא של בייבישאמבלס.

הקורטנירס (2007–2008) עריכה

סטריט ניגש ללהקת האינדי הקורטנירס ממנצ'סטר לאחר ששמע הקלטות דמו שלה והציע להפיק עבורה אלבום. האלבום הוקלט בלונדון במהלך שישה שבועות, ויצא בשם St. Jude. הוא היגע למקום הרביעי במצעד האלבומים הבריטי אך זכה לביקורות מעורבות.

עבודות אחרת עריכה

סטריט הקים ב-1988 את הלייבל Foundation ביחד עם העיתונאי ג'רי סמית'. בלייבל פעלו להקות שונותכמו בראדפורד וספין, אך הוא לא נחל הצלחה מסחרית ונסגר ב-1991.

סטריט עבד גם עם לויד קול, הפיק עבור שד סבן את אלבומם מ-1998 Let it Ride ולאחרונה עבד גם עם ניו אורדר. בנוסף, הוא הפיק מספר שירים באלבומם השני של לונגפיגס מ-1999.

השפעה עריכה

סטריט ידוע ביכולתו להפיק עבור להקות אינדי מוזיקה עם פוטנציאל להצלחה מסחרית. ההשפעה ההדרגתית שלו על אלבומי האולפן של הסמית'ס מורגשת במיוחד בהשוואה בין ההפקה הזולה והשטוחה יחסית של אלבום הבכורה של הלהקה לבין הצליל המצוחצח של אלבומה האחרון.

השיטה עבדה גם ליתרונה של בייבישאמבלס, שהתקשתה לגרור הצלחה מסחרית רחבה באלבומה הראשון, שאופיין בהפקה פחות הדוקה של גיטריסט הקלאש מיק ג'ונס וחוסר רצינות באולפן ההקלטות. סטריט הידק את הצליל וכפה כללים נוקשים בעבודה באולפן, וכך יצר עבור הלהקה אלבום מסחרי ונגיש יותר שזכה להצלחה ומינף את הפופולריות של הלהקה.

סטריט עזב להפוך את בלר מלהקה ניסיונית ומעורפלת לכוכבי רוק בינלאומיים והפיק עבורם כמה מהשירים והאלבומים המצליחים ביותר של הלהקה.

סטריט מוזכר לעיתים בשירים של הלהקות איתם הוא עבד. בשיר I Started Something I Couldn't Finish של הסמית'ס, המילים האחרונות של מוריסי הן "אוקיי, סטיבן? נעשה את זה שוב?". כמו כן, השיר Death of a Party של בלר מתייחס רעיונית לשיר Death of a Disco Dancer של הסמית'ס. שני השירים הופקו על ידי סטריט וחולקים מאפיינים דומים.

קישורים חיצוניים עריכה