סטיב פריפונטיין

סטיב רולנד פריפונטייןאנגלית: Steve Roland "Pre" Prefontaine;‏ 25 בינואר 1951 מפרץ קוס, אורגון - 30 במאי 1975, יוג'ין, אורגון) היה אתלט אמריקאי בתחום ריצות בינוניות וארוכות שהחזיק שיאי ריצה רבים. השתתף במספר רב של תחרויות וביניהם באולימפיאדת מינכן ב-1972 ובמשחקים הפאן-אמריקאיים. נהרג בתאונת דרכים בזמן ההכנות לאולימפיאדת מונטריאול.

סטיב רולנד פריפונטיין
Steve Roland Prefontaine
סטיב פריפונטיין
סטיב פריפונטיין
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 25 בינואר 1951
מפרץ קוס אורגון, ארצות הברית
נהרג 30 במאי 1975 (בגיל 24)
יוג'ין אורגון, ארצות הברית
מידע כללי
לאום ארצות הברית
משקל 63 ק"ג עריכת הנתון בוויקינתונים
גובה 1.75 מטרים
www.prefontainerun.com
ספורט
ענף ספורט אתלטיקה
הישגים
שיאים אישיים

1,500 מטר: 3:38.1 דקות
מייל: 3:54.6 דקות
ריצת 3,000 מטר: 7:42.6 דקות
ריצת 2 מייל: 8:18.29 דקות
5,000 מ': 13:21.87 דקות

10,000 מ': 27:43.06 דקות
מאזן מדליות
אתלטיקה
מתחרה עבור ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית
המשחקים הפאן-אמריקאיים
זהב קאלי (קולומביה) 1971 ריצת 5000 מטר
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

תקופת הנעוריםעריכה

פריפונטיין נולד בעיירה בשם מפרץ קוס שבמדינת אורגון לריימונד (ריי) ואלפרידה פריפונטיין. אביו היה רתך ואימו תופרת והשניים הכירו כשריימונד שירת בכוחות צבא ארצות הברית בגרמניה לאחר מלחמת העולם השנייה. לזוג נולדו 3 ילדים (סטיב, נטע ולינדה).

לימודיםעריכה

ב-1957 החל פרפונטיין את לימודיו בבית הספר היסודי. כבר בתקופה זו החל פריפונטיין לעסוק בספורט והיה חבר בנבחרות הכדורגל והכדורסל של בית הספר[1]. לקראת סיום לימודיו בבית הספר הצטרף לקבוצת רצים למרחקים בינוניים ואף הצליח להגיע למקום שני בריצת המייל של קבוצתו.

ב-1965 החל פריפונטיין את לימודי התיכון שלו בבית ספר "מרשפילד" (Marshfield High School) שבעיר הולדתו. כבר בשנתו הראשונה הצטרף לנבחרת הריצה של בית הספר (באימונו של וולט מקלור) והתקדם עד למספר 2 בבית הספר ומספר 53 באליפות ארצות הברית לנוער. בשנתו השנייה בבית הספר התמקד באימונים דבר שהביא אותו, בשנה השלישית, לזכייה במירוץ 2 מייל בתחרות הנוער של ארצות הברית. במהלך השנה הרביעית ניצח במספר ריצות 2 מיל ואף קבע שיא ארצות הברית לנוער.

עם סיום התיכון פנו אל פריפונטיין כ-40 קולג'ים ואוניברסיטאות כדי לגייס אותו לשורותיהן אולם בסופו של דבר המאמן שלו בתיכון שכנע אותו להצטרף לאוניברסיטת אורגון וב-1970 החל ללמוד שם. את לימודיו סיים ב-1973.

קריירה ספורטיביתעריכה

את ההתקדמות הספורטיבית המשמעותית ביותר עשה פריפונטיין בתקופת לימודיו באוניברסיטת אורגון בה הצטרף לנבחרת האתלטיקה תחת שרביטו של המאמן ביל בווארמן (אנ')[2] . כבר בשנתו הראשונה באוניברסיטה זכה פריפונטיין במספר תחרויות ריצה למרחקים 5,000 מטר ו-3 מייל במסגרת התאחדות ספורט הקולג'ים הלאומי. במהלך 4 שנותיו באוניברסיטה השתתף פריפונטיין בתחרויות רבות (חלקן תחת איגוד האתלטים החובבים) ולא הפסיד באף תחרות בריצת 3 מייל, ריצת 5000 מטר, ריצת 6 מייל וריצת 10,000 מטר (ההפסדים היחידים שחווה היו בריצת מייל).

ב-1972 החל פריפונטיין להתכונן לאולימפיאדת מינכן. בתחרויות המוקדמות לבחירת נציגי ארצות הברית לאולימפיאדה ניצח בריצת 5000 מטר עם שיא אמריקאי. בגמר הריצה באולימפיאדה הוביל בשליש האחרון של המירוץ אולם לקראת קו הסיום נחלש ונעקף על ידי לאסה וירן (המנצח), מוחמד גאמודי (מקום שני) ואיאן סטיוארט (מקום שלישי) וסיים את המירוץ ללא מדליות.

עם סיום לימודיו באוניברסיטת אורגון המשיך להתחרות תוך שהוא ממשיך לשבור שיאים ארציים במרוצים עד 10,000 מטר[3] . בתקופה זו החל להתאמן לקראת תחרויות המיון האמריקאיות לאולימפיאדת מונטריאול.

התאונהעריכה

ב-29 במאי 1975 נערכה ריצת ראווה של 5000 מטר ביוג'ין, אורגון בה ניצח פריפונטיין. בריצה השתתפו גם פרנק שורטר, קני מור וקבוצת רצים מפינלנד. בסיום הריצה התכנסו הרצים למסיבה בה שתו המשתתפים אלכוהול ולאחר חצות נהג פריפונטיין לביתו ובדרך התנגש עם מכוניתו בסלע ונהרג[4][5]. הובא לקבורה בעיר הולדתו.

הרוח של פריפונטייןעריכה

פריפונטיין היה בין השותפים לאופנת הריצה למרחקים ארוכים שפרחה בשנות ה-70 (running boom of the 1970s)[6].

ריצתו של פריפונטיין התאפיינה באגרסיביות רבה תוך שהוא לוקח בתחילת כל מרוץ את ההובלה ומחזיק בה עד הסוף. פריפונטיין קידש את העבודה הקשה שמשמעותה אימוני ריצה ללא סף.

כישרון זה כלום, יש אתלטים יותר כשרונים ממני, אני זה שיודע לסבול יותר מכולם

סטיב פריפונטיין

הקצב הטוב ביותר הוא קצב התאבדות והיום הוא יום טוב למות

סטיב פריפונטיין

לתת פחות מהמיטב שלך משמעותו להקריב את הכשרון

סטיב פריפונטיין

הנצחהעריכה

 
הנצחתו של פריפונטיין בסלע עליו התרסקה מכוניתו במאי 1975
  • במקום בו אירעה התאונה הוקמה אנדרטה לזכרו. על אנדרטה זו נחקקו פניו של פריפונטיין ונכתבו השורות הבאות:

על המסירות והנאמנות לעקרונותיך ואמונותיך. על האהבה, החום והחברות למשפחתך וחבריך. אתה חסר לכל כך הרבה ולעולם לא תשכח...

חקוק על לוח הזכרון במקום התאונה של סטיב פריפונטיין
  • פסל של פריפונטין מוצב במרכז המבקרים של עיר הולדתו "מפרץ קוס".
  • במוזיאון של מפרץ קוס הוקם אגף לזכרו של פריפונטיין שמכיל את המדליות בהן זכה וכן פריטים נוספים.
  • מסלול פריפונטיין (Pre's Trail) הוא מסלול ריצה בן 4 מייל ביוג'ין שבאורגון שנקרא על שם האצן. לאורכו של המסלול הונחו לוחות זיכרון המספרות את סיפור חייו.
  • מרוץ פריפונטיין קלסיק(Prefontaine Classic) - תחרות ריצה שנתית על שם סטיב פריפונטיין. מתקיימת בעיר יוג'ין שבאורגון ומושכת רצים מצטיינים מכל העולם[7].
  • ב-1983 צורף פריפונטיין להיכל התהילה של ספורטאי אורגון (Oregon Sports Hall of Fame)
  • סרטים הקשורים לפריפונטיין:
    • ב-1995 הוקרן הסרט הביוגרפי אש על המסלול (Fire on Track) המתעד את חייו של סטיב פריפונטיין.
    • ב-1997 יצא לאקרנים הסרט הביוגרפי "פריפונטיין" על חייו של האצן. בתפקיד פרפונטיין שיחק ג'ארד לטו.
    • ב-1998 יצא לאקרנים הסרט ללא גבולות (Without Limits) המביא את סיפור חייו של פריפונטיין. בילי קרודופ משחק את האצן.
    • הסרט עד קצה היכולת מתעד את המשבר שחווה פריפונטיין לאחר אלימפיאדת מינכן.

הקשר לחברת נייקיעריכה

חברת נייקי הוקמה ב-1964 על ידי פיל נייט וביל בוורמן (אנ'). ההכרות בין השניים החלה כשבוורמן שימש כמאמן הריצה של נייט בתקופה בה נייט למד באוניברסיטת אורגון. בוורמן היה גם מאמנו של פריפונטיין כשזה למד באותה אוניברסיטה והוא תרם לו את נעלי הריצה ובגדי הספורט של נייקי ובכך תרם לפרסומה של החברה. .

המאבק ב"איגוד האתלטים החובבים"עריכה

איגוד האתלטים החובבים קבע שהתנאי להשתתפות אתלטים אמריקאים באולימפיאדות מותנה בהיותם חובבים (דהיינו שאינם מקבלים תמיכה כספית או אחרת תמורת פעילותם הספורטיבית) המממנים את כל פעילותם מכיסם הפרטי. בכוחו של אותו איגוד היה לפסול ספורטאים שנחשדו בקבלת טובות הנאה מחברות מסחריות. בתקופת לימודיו של פריפונטיין באוניברסיטת אורגון הוא החל להאבק באיגוד הזה בטענה לחוסר הוגנות. טענתו העיקרית הייתה שהשתתפותם של ספורטאים ידועים בתחרויות מושכת קהל רב המכניס כסף למארגני התחרויות בעוד הספורטאים עצמם אינם נהנים כלל מההכנסות. פריפונטיין עצמו היה "על הכוונת" של האיגוד מאחר שבתקופת לימודיו באוניברסיטה השתמש בבגדי ספורט ונעליים של חברת נייקי.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא סטיב פריפונטיין בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ מפאת גובהו הנמוך לא שותף בהרבה משחקים
  2. ^ ביל באוורמן – המאמן כמנהיג באתר דה-באזר
  3. ^ במהלך הקריירה הספורטיבית שלו ניצח פריפונטיין ב-120 מירוצים מתוך 153
  4. ^ פרפונטיין נהרג בתאונה, מעריב, 1 ביוני 1975
  5. ^ ש. בן גבריאל, תאונה קטלנית קטעה שרשרת הישגים מפוארת, דבר, 8 ביוני 1975
  6. ^ הרצים הנוספים שהיו שותפים בהובלת פריחה זו היו פרנק שורטר, ג'ים ראיין, ג'ף גאלווי וביל רוג'רס
  7. ^ ה"פריפונטיין קלסיק" באתר חברת "שוונג"