סטלוביצ'י
סְטַלוֹבִיצִ'י (בבלארוסית: Сталовічы, לעיתים גם Сталавічы, סטלביצ'י; ברוסית: Столовичи, סטולוביצ'י, Стволовичи, סְטְבוֹלוביצ'י או Своловичи, סבולוביצ'י; בפולנית: Stołowicze, סטולוביצ'ה או Stwołowicze, סְטְבוֹלוביצ'ה; בפי יהודיה נקראה סטולביץ' או סטולוביץ') היא עיירה כפרית במחוז משנה ברנוביץ' במחוז ברסט בבלארוס.
 | |
| מדינה |
 בלארוס |
|---|---|
| מחוז |
 ברסט |
| מחוז משנה | ברנוביץ' |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיירה | 702 (2019) |
| קואורדינטות | 53°12′39″N 26°02′08″E / 53.210833333333°N 26.035555555556°E |
| אזור זמן | UTC+3 |
  | |
היסטוריה כללית עריכה
בשנת 1449 המלך הפולני קז'ימייז' הרביעי מסר את העיירה לאצולה הפולנית. בירידים של העיר התכנס כמה פעמים "ועד מדינת ליטא" ובמאה ה-15 מינה הוועד שמש מיוחד לימי הירידים שפעל בענייניהם של הסוחרים והקהילות. במאות ה-18 וה-19 העיירה הייתה שייכת לנסיכי רדזיוויל שפעלו לשיפור מעמדה של העיירה. הם פיתחו את הכלכלה, משכו תושבים והשיגו מהמלך הפולני זכויות לעיירה ואישור לקיים בה מספר ימי שוק ושני ירידים שנתיים גדולים. בסוף המאה ה-18 סופחה לאימפריה הרוסית.
במלחמת העולם הראשונה העיירה הייתה תחת כיבוש גרמני כשלוש שנים. לאחר המלחמה נכללה העיירה ברפובליקה הפולנית השנייה.[1]
תולדות הקהילה היהודית בעיירה עריכה
בשנת 1639 שני יהודים עשירים, רבי ברוך ורבי זלמן, הקימו את הקהילה היהודית בעיר, אך באותן שנים הוטלו על השניים מיסים גבוהים. הקהילה היהודית סייעה לרבי ברוך ורבי זלמן ושילמה את מסיהם. במאה ה-19 גדל מספר היהודים בעיר ומספר יהודי הקהילה היהודית עמדה על 570 יהודים, כולל יהודים מעיירות נוספות בסביבה. בשלהי המאה ה-19 המספר עמד על 515 יהודים ומאז הלכה והתמעטה הקהילה.[2] לקהילה היה בית מדרש, רב ושוחט. יהודי העיר התפרנסו בעיקר מחקלאות, ממסחר זעיר ומעבודת כפיים. הקהילה היהודית בסטלוביצ'י חוותה אנטישמיות לאורך כל השנים.
הקהילה במלחמת העולם השנייה עריכה
בספטמבר 1939 פלש לעיירה צבא ברית המועצות והיא סופחה אל הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית הבלארוסית. המשטר הסובייטי התייחס בהגינות ליהודים והאנטישמיות נבלמה. הילדים למדו בבתי ספר יהודיים בשפה היידית. הקהילה קלטה מאות פליטים משטחי פולין שנכבשו על ידי גרמניה הנאצית בהתאם להסכם ריבנטרופ–מולוטוב; לפי חלק מהעדויות מספר היהודים בעיירה הגיע ל-350,[3] ולפי עדויות אחרות היה בסביבות 1,000.[4]
ביוני 1941 כבשו הגרמנים את העיר, חיללו את בית המדרש והפכו אותו למחסן תבואה.[4][3] כעבור כמה ימים נעצרו 14 יהודים שלטענת הפולנים היו פעילים קומוניסטים.[3] הם נורו ונקברו במרחק של תשעה ק"מ מהעיר. בספטמבר של אותה שנה הוקם יודנראט (מוסד שלטון יהודי שמונה לתיווך בין השלטון הנאצי לבין היהודים בגטו) בעיירה שפרסם צו לפיו כל היהודים מוכרחים לענוד על הזרוע טלאי שעליו מגן דוד. רבים מהיהודים עבדו בעבודות כפייה כמו שיפוץ כבישים תחת פיקוח של המשטרה הפולנית.
בסוף 1941 או בתחילת 1942 היהודים הועבר למעין גטו פתוח וכעבור כמה חודשים הוא גודר.[4][3]
במאי 1942 הועברו חלק מהיהודים לגטו ברנוביץ'.[3] ב-12 או ב-13 במאי, הובלו היהודים לשוחות גדולות במרחק של שלושה ק"מ מהעיירה ושם נורו הרוב למוות ומעטים הצליחו להימלט ליערות.[3][4] ארבעה ימים לאחר מכן פרסם היודנראט בגטו כי על כל היהודים לצאת ממחבואיהם ו-20–40 יהודים שהסתתרו חזרו לעיירה ונכלאו בבית המדרש תחת פיקוח של המשטרה הפולנית.[3][4] ביוני 1942, היהודים הובלו על ידי השוטרים אל מחוץ לעיירה, נורו ונקברו בקבר אחים. בעלי המקצוע שעבדו בגטו חלקו את גורלם עם יהודי המקום, כ-150 מיהודי העיירה ברחו ליערות והצטרפו ליחידת פרטיזנים רוסיות, אחדים מצאו מקומות מסתור והשאר נרצחו.[1]
לאחר המלחמה עריכה
יהודים רבים שגרו בעיירה נרצחו במהלך המלחמה, בית המדרש בעיר נהרס ולאחר מכן העיירה הפכה לחלק מבלארוס שלאחר התפרקות ברית המועצות. כיום אין בעיירה קהילה יהודית.
קישורים חיצוניים עריכה
- "סטלוביצ'י", באתר JewishGen (באנגלית)
- סטבולוביצ'י ביברייסקיה אנציקלופדיה (ברוסית)
- סטולוביצ'ה (Stołowicze), באנציקלופדיה של הגטאות, באתר יד ושם
- מרטין דין (אנ'), סטולוביצ'ה, אנציקלופדיה של המחנות והגטאות (כרך II, חלק B, עמ' 1286–1287), מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה והוצאת אוניברסיטת אינדיאנה, בלומינגטון ואינדיאנפוליס (באנגלית)
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 ספר קהילות פולין
- ^ סטבולוביצ'י ביברייסקיה אנציקלופדיה (ברוסית)
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 סטולוביצ'ה (Stołowicze), באנציקלופדיה של הגטאות, באתר יד ושם
- ^ 1 2 3 4 5 מרטין דין (אנ'), סטולוביצ'ה, אנציקלופדיה של המחנות והגטאות (כרך II, חלק B, עמ' 1286–1287), מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה והוצאת אוניברסיטת אינדיאנה, בלומינגטון ואינדיאנפוליס (באנגלית)