סטפן שעראווי
סטפן כרים שעראווי (בערבית: ستيفان كريم الشعراوي; בתעתיק מדויק: סתיפאן כרים אלשעראוי; נולד ב-27 באוקטובר 1992) הוא כדורגלן איטלקי המשחק בעמדת החלוץ ברומא מהסרייה א' ובנבחרת איטליה. הוא מכונה "הפרעה" על ידי מעריציו. שעראווי החל את הקריירה שלו בגנואה. הוא חתם במילאן בזמן שהיה מושאל בפדובה והפך לשחקן מפתח במילאן מאז המעבר של זלאטן איברהימוביץ' לפריס סן ז'רמן.[1] בשנת 2012 שעראווי נכלל במקום ה-52 ברשימת 100 הכדורגלנים הטובים בעולם של הגארדיאן.[2]
 | ||||
| שעראווי במדי נבחרת איטליה, 2015 | ||||
| מידע אישי | ||||
|---|---|---|---|---|
| לידה |
27 באוקטובר 1992 (בן 30) סבונה שבאיטליה | |||
| שם מלא | סטפן כרים שעראווי | |||
| גובה | 1.78 מטר | |||
| עמדה | קיצוני, חלוץ | |||
| מועדוני נוער | ||||
| ||||
| מועדונים מקצועיים כשחקן* | ||||
| ||||
| ||||
| נבחרת לאומית כשחקן** | ||||
| ||||
|
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד ומעודכנים ל-26 בספטמבר 2022 ** הנתונים בנבחרת מעודכנים ל-2 ביוני 2021 | ||||
שעראווי מייצג את נבחרת איטליה הבוגרת ונבחרת איטליה עד גיל 21 וייצג בעבר את נבחרת איטליה עד גיל 17 ונבחרת איטליה עד גיל 19. הוא ערך את הופעת הבכורה הבינלאומית שלו באוגוסט 2012, במשחק ידידות נגד אנגליה. שלושה חודשים לאחר הופעת הבכורה הבינלאומית שלו, שעראווי כבש את שערו הבינלאומי הראשון נגד צרפת, בנובמבר 2012.
קריירת מועדוניםעריכה
שעראווי נולד בסבונה שבאיטליה לאב מצרי מוסלמי, ולאם שווייצרית-איטלקייה.
גנואהעריכה
שעראווי התחיל את קריירת הנוער שלו במועדון גנואה מהסרייה א' בגיל 14. ב-21 בדצמבר 2008, בגיל 16, ערך את הופעת הבכורה שלו, בה שיחק 10 דקות במשחק חוץ נגד קייבו ורונה במסגרת הסרייה א', והפך לשחקן הרביעי הצעיר ביותר בהיסטוריה של הסרייה א'. זאת הייתה ההופעה היחידה שלו בעונה, אף על פי שנכלל בסגל וישב על הספסל במספר משחקים נוספים.
פדובהעריכה
בחודש יוני 2010 הוא הושאל לפדובה לעונת 11–2010 של הסרייה ב'. בתקופת השאלתו בפדובה, הוא סומן במהירות כשחקן מפתח בקבוצה, והוביל את המועדון הוונציאני לגמר הפלייאוף של הסרייה ב' בו הפסיד לנובארה.[3] בשנה זו הוענק לו פרס שחקן השנה של הסרייה ב' עבור הופעותיו במדי פדובה.
מילאןעריכה
ב-25 ביוני 2011, שעראווי חתם במילאן תמורת 20 מיליון אירו (10 מיליון במזומן ו-10 מיליון תמורת אלכסנדר מרקל שעשה דרך הפוכה לג'נובה). ב 18 ספטמבר 2011, ערך את הופעת הבכורה שלו עם מילאן באצטדיון סאן פאולו בהפסד 1–3 לנאפולי בסרייה א'. כעבור שלושה ימים, לאחר שנכנס כמחליף לפאטו הפצוע, כבש את השער הראשון שלו עבור המועדון, והשווה לתיקו 1-1 בבית נגד אודינזה. בששת החודשים הראשונים שלו במילאן, הוא הופיע בסך הכל בשבעה משחקים, דבר שגרר דיווחים בתקשורת שהוא עשוי להיות מושאל שוב כדי לצבור יותר דקות משחק. עם זאת, סוכם בין אדריאנו גליאני, מסימיליאנו אלגרי ובינו להישאר במועדון בעתיד הקרוב. לאחר שישה חודשים, הופעותיו במדי מילאן החלו להשתפר. ב-8 בפברואר 2012, הוא הבקיע בהפסד 1–2 נגד יובנטוס במשחק הראשון של חצי גמר הגביע האיטלקי 2011-12.[4] שלושה ימים לאחר מכן, הוא כבש שער ניצחון נגד אודינזה.
ב-25 ביולי 2012, חתם על הארכת חוזה, עד לשנת 2017. ב-3 באוקטובר 2012, הוא כבש את השער הראשון שלו בליגת האלופות נגד זניט, ובכך הפך בגיל 19, למבקיע השערים הצעיר ביותר של מילאן במפעל. הוא הבקיע שני שערים נגד נאפולי לאחר שזו הובילה 0–2. הוא הבקיע עוד שני שערים במשחק מול קטאניה, שהסתיים בתוצאה 1–3 לטובת מילאן. הוא הוסיף עוד שער בדקה ה-76 בניצחון 2–4 על טורינו ועוד שער בניצחון 1–4 על פסקארה שתרם לניצחון הרביעי ברציפות של מילאן. הוא סיים את המחצית הראשונה של העונה כמלך שערים של הליגה עם 14 שערים.[5] הוא סייע למונטארי להבקיע את השער השני החשוב, בניצחון 0–2 ביתי על ברצלונה ב-20 בפברואר בסבב השני של שמינית גמר ליגת האלופות.[6] ב-28 בפברואר הפריך את הספקולציות לגבי עתידו כשחתם על הארכת חוזה לשנה אחת עם מילאן, ובכך הצהיר שיישאר שם עד יוני 2018.[7]
בחצי השני של העונה, התקשה לשחזר את היכולת מהחצי הראשון של העונה, אך אדריאנו גליאני הגן עליו ואמר שבזכותו מילאן נשארה במירוץ לטופ שלוש.
ב-20 באוגוסט 2013, הבקיע שעראווי את השער הראשון שלו במסגרת רשמית מאז פברואר 2013, נגד פ.ס.וו. איינדהובן במוקדמות ליגת האלופות. לאורך מחצית העונה הראשונה, רק שבע הופעות במסגרות תחרותיות עבור מילאן בעקבות פציעות רבות. ב-28 בדצמבר, אחרי שניתוח ברגלו הימנית נכשל, הוא הושבת לעוד עשרה שבועות. שעראווי חזר לשחק ב-11 במאי 2014, בהפסד 1–2 לאטאלנטה במסגרת סרייה א'.
במשחק הליגה הראשון של מילאן בעונה זו נגד לאציו, בישל שעראווי לקייסוקה הונדה את השער הראשון לזכות קבוצתו. כמו כן, נבחר שעראווי למצטיין המשחק על ידי הלה גזטה דלו ספורט.
מונקועריכה
ב-14 ביולי 2015 הושאל שעראווי למונקו מהליגה הצרפתית לעונה אחת. ב-28 ביולי ערך את הופעתו הבכורה בקבוצה כשעלה כמחליף בניצחון 1–3 על יאנג בויז במפגש הראשון בסיבוב המוקדמות השני של הליגה האירופית. ב-4 באוגוסט כבש את שערו הראשון בקבוצה בניצחון 0–4 על יאנג בויז במפגש השני. ב-8 באוגוסט ערך את הופעתו הבכורה בליגה הצרפתית בניצחון 1–3 על ניס. בינואר 2016 שוחרר מהקבוצה.
רומאעריכה
ב-26 בינואר 2016 הושאל שעראווי לרומא, שם קיבל את חולצה מספר 22. ב-30 בינואר ערך את הופעתו הבכורה בקבוצה בה כבש את שערו הראשון בניצחון 1–3 על פרוזינונה. ב-21 ביוני 2016 רומא הפעילה את אופציית הרכישה וחתם לארבע שנים.
שאנגחאי שנחווהעריכה
ב-8 ביולי 2019 חתם בשאנגחאי שנחווה הסינית.[8]
חזרה לרומאעריכה
ב-30 בינואר 2021 חזר אל שעראווי לרומא בהעברה חופשית.
קריירת נבחרותעריכה
בתחילה הוא תכנן לשחק עבור נבחרת מצרים, אך נדחה על ידי המאמן חסן שהאט שקבע כי "לא כל שחקן מצרי המשחק בליגה זרה מתאים לשחק עבור הנבחרת". באותו זמן הצליחה הנבחרת המצרית עם 3 גביעי אפריקה ברציפות והופעה טובה בגביע הקונפדרציות 2009.[9]
במקום, הוא התחיל לשחק במדי נבחרת איטליה עד גיל 17, איתה לקח חלק ביורו 2009 עד גיל 17 ובבמונדיאל 2009 עד גיל 17. הוא ערך את הופעת הבכורה שלו בנבחרת איטליה עד גיל 21 ב-15 בנובמבר 2011, בסבב המוקדמות של יורו 2013 עד גיל 21 מול הונגריה.
ב-15 באוגוסט 2012, הוא ערך את הופעת הבכורה שלו בנבחרת הבוגרת של איטליה, בהפסד 1–2 במשחק ידידות נגד אנגליה. הוא כבש את השער הראשון שלו במדי הנבחרת הבוגרת בהופעה השלישית שלו, ב-14 בנובמבר 2012 בניצחון 1–2 במשחק ידידות נגד צרפת.
חסותעריכה
בשנת 2012 חתם שעראווי על חוזה חסות עם חברת נייקי, ובנובמבר של אותה שנה הופיע בפרסומת עבור הנעל "Nike Green Speed II" החדשה לצד מריו גצה, אדן הזארד, ראהים סטרלינג, כריסטיאן אריקסן ות'יאו וולקוט.
שעראווי מופיע על גבי אריזת המשחק של הגרסה האיטלקית למשחק 14 FIFA, לצד ליונל מסי.
תאריםעריכה
קבוצתייםעריכה
- מילאן
- הסופר קאפ האיטלקי (1): 2011
- רומא
- הליגה האזורית (1): 2021/22
בינלאומייםעריכה
- גביע הקונפדרציות (1): מקום שלישי ב2013
אישייםעריכה
קישורים חיצונייםעריכה
סטפן שעראווי, ברשת החברתית טוויטר
סטפן שעראווי, ברשת החברתית אינסטגרם- פרופיל, באתר Transfermarkt
- פרופיל, באתר Soccerway
- פרופיל, באתר BDFutbol
- פרופיל, באתר WorldFootball.net
- פרופיל, באתר National Football Teams
- פרופיל, באתר FootballDatabase.eu
הערות שולייםעריכה
- ^ יעקב זיו, מייצב שעראווי: הדבר הבא של מילאן, באתר nrg, 3 באוקטובר 2012
- ^ ynet ספורט, 100 הכדורגלנים הטובים בעולם ע"פ הגארדיאן, באתר ynet, 24 בדצמבר 2012
- ^ מערכת וואלה! ספורט, אחרי 55 שנים: נובארה חזרה לסריה A, באתר וואלה!, 12 ביוני 2011
- ^ מערכת אתר ערוץ הספורט, יובנטוס בחצי גמר הגביע עם 1:2 מול מילאן לאחר הארכה, באתר ערוץ הספורט, 10 בינואר 2013
- ^ My Site – Just another WordPress site (ב־American English)
- ^ מערכת ONE, ברצלונה בסכנת הדחה לאחר 2:0 למילאן בסן סירו, באתר ONE, 20 בפברואר 2013
- ^ מערכת אתר ערוץ הספורט, א-שעראווי האריך את חוזהו במילאן עד 2018, באתר מאקו, 28 בפברואר 2013
- ^ סטפן שעראווי חתם בסין, באתר ערוץ הספורט, 8 ביולי 2019
- ^ מערכת ONE, מצרים הפתיעה את איטליה, ברזיל הביסה את ארצות הברית, באתר מאקו, 18 ביוני 2009
| נבחרת איטליה – יורו 2016 | ||
|---|---|---|
|
1 בופון • 2 דה שיליו • 3 קייליני • 4 דרמיאן • 5 אוגבונה • 6 קאנדרבה • 7 זאזה • 8 פלורנצי • 9 פלה • 10 מוטה • 11 אימובילה • 12 סיריגו • 13 מרקטי • 14 סטורארו • 15 ברצאלי • 16 דה רוסי • 17 אדר • 18 פרולו • 19 בונוצ'י • 20 אינסינייה • 21 ברנרדסקי • 22 שעראווי • 23 ג'אקריני • מאמן: קונטה |
| |