סטפן שעראווי

כדורגלן איטלקי

סטפן כרים שעראוויערבית: ستيفان كريم الشعراوي; בתעתיק מדויק: סתיפאן כרים אלשעראוי; נולד ב-27 באוקטובר 1992) הוא כדורגלן איטלקי המשחק בעמדת החלוץ ברומא מהסרייה א' ובנבחרת איטליה. הוא מכונה "הפרעה" על ידי מעריציו, בשל מוצאו המצרי. שעראווי החל את הקריירה שלו בגנואה, ולאחר השאלה בפדובה חתם במילאן והפך לשחקן מפתח בה לאחר עזיבתו של זלאטן איברהימוביץ' לפריז סן-ז'רמן.[1] בשנת 2012 נכלל שעראווי במקום ה-52 ברשימת 100 הכדורגלנים הטובים בעולם של הגרדיאן.[2]

סטפן שעראווי
Stephan El Shaarawy
שעראווי במדי נבחרת איטליה, 2015
שעראווי במדי נבחרת איטליה, 2015
מידע אישי
לידה 27 באוקטובר 1992 (בן 31)
סאבונה, איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
שם מלא סטפן כרים שעראווי
גובה 1.78 מטרים
עמדה קיצוני עריכת הנתון בוויקינתונים
מועדוני נוער
2005–2006
2006–2008
לג'ינו
גנואה
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
2008–2011
2010–2011
2011–2016
2015–2016
2016
2016–2019
2019–2021
2021–
גנואה
פדובה
מילאן
מונקו
רומא
רומא
שאנגחאי שנחווה
רומא
3 (0)
29 (9)
73 (19)
15 (0)
16 (8)
93 (26)
16 (1)
75 (12)
נבחרת לאומית כשחקן**
2012– נבחרת איטליה בכדורגל איטליה 30 (6)
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד
ומעודכנים ל-5 בנובמבר 2023
** הנתונים בנבחרת מעודכנים ל-17 באוקטובר 2023
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שעראווי מייצג את נבחרת איטליה הבוגרת, ובעבר שיחק בנבחרות הצעירות עד גיל 17, 19 ו-21. הוא ערך את הופעת הבכורה הבינלאומית שלו באוגוסט 2012, במשחק ידידות נגד אנגליה. שלושה חודשים לאחר מכן כבש שעראווי את שער הבכורה שלו בנבחרת צרפת.

קריירת מועדונים עריכה

שעראווי נולד בסבונה שבאיטליה לאב מצרי מוסלמי, ולאם שווייצרית-איטלקייה.

גנואה עריכה

שעראווי התחיל את קריירת הנוער שלו במועדון גנואה מהסרייה א' בגיל 14. ב-21 בדצמבר 2008, בגיל 16, ערך את הופעת הבכורה שלו, בה שיחק 10 דקות במשחק חוץ נגד קייבו ורונה במסגרת הסרייה א', והפך לשחקן הרביעי בצעירותו בהיסטוריה של הסרייה א'. זאת הייתה ההופעה היחידה שלו בעונה, אף על פי שנכלל בסגל וישב על הספסל במספר משחקים נוספים.

פדובה עריכה

בחודש יוני 2010 הוא הושאל לפדובה לעונת 11/2010 של הסרייה ב'. בתקופת השאלתו בפדובה הוא סומן במהירות כשחקן מפתח בקבוצה, והוביל את המועדון הוונציאני לגמר פלייאוף הסרייה ב', בו הפסיד לנוברה.[3] בשנה זו הוענק לו פרס שחקן העונה של הסרייה ב'.

מילאן עריכה

 
שעראווי עם חברו לקבוצה במילאן, רוביניו, במשחק ידידות נגד ריאל מדריד

ב-25 ביוני 2011 חתם שעראווי חתם במילאן תמורת 20 מיליון אירו (10 מיליון במזומן ו-10 מיליון תמורת אלכסנדר מרקל שעשה דרך הפוכה לג'נובה). ב-18 ספטמבר 2011 ערך את הופעת הבכורה שלו במילאן, בהפסד 1–3 לנאפולי בסרייה א'. כעבור שלושה ימים, לאחר שנכנס כמחליף לפאטו הפצוע, כבש את שערו הראשון במדי המועדון, והשווה לתיקו 1–1 בבית נגד אודינזה. בששת החודשים הראשונים שלו במילאן הוא הופיע בסך הכל בשבעה משחקים, דבר שגרר דיווחים בתקשורת שהוא עשוי להיות מושאל שוב כדי לצבור יותר דקות משחק. עם זאת, סוכם בין המנכ"ל אדריאנו גליאני, המאמן מסימיליאנו אלגרי ובינו להישאר במועדון בעתיד הקרוב. לאחר שישה חודשים הוא החל להופיע יותר במדי הקבוצה. ב-8 בפברואר 2012 הוא כבש בהפסד 1–2 ליובנטוס במשחק הראשון של חצי גמר הקופה איטליה.[4] שלושה ימים לאחר מכן הוא כבש שער ניצחון נגד אודינזה.

ב-25 ביולי 2012 חתם שעראווי על הארכת חוזה עד לשנת 2017. ב-3 באוקטובר 2012 הוא כבש את שער הבכורה שלו בליגת האלופות נגד זניט סנקט פטרבורג, ובכך הפך בגיל 19 לכובש הצעיר ביותר של מילאן במפעל. הוא הבקיע שני שערים נגד נאפולי לאחר שזו הובילה 0–2. הוא הבקיע עוד שני שערים במשחק מול קטאניה, שהסתיים בתוצאה 1–3 לטובת מילאן. הוא הוסיף עוד שער בדקה ה-76 בניצחון 2–4 על טורינו ועוד שער בניצחון 1–4 על פסקארה שתרם לניצחון הרביעי ברציפות של מילאן. הוא סיים את המחצית הראשונה של העונה כמלך שערים של הליגה עם 14 שערים.[5] הוא סייע לסאלי אלי-מונטארי להבקיע את השער השני החשוב, בניצחון 0–2 ביתי על ברצלונה ב-20 בפברואר בסבב השני של שמינית גמר ליגת האלופות.[6] ב-28 בפברואר הפריך את הספקולציות לגבי עתידו כשחתם על הארכת חוזה לשנה אחת עם מילאן, ובכך הצהיר שיישאר שם עד יוני 2018.[7]

בחצי השני של העונה, התקשה לשחזר את היכולת מהחצי הראשון של העונה, אך אדריאנו גליאני הגן עליו ואמר שבזכותו מילאן נשארה במירוץ לטופ שלוש.

ב-20 באוגוסט 2013, הבקיע שעראווי את השער הראשון שלו במסגרת רשמית מאז פברואר 2013, נגד פ.ס.וו. איינדהובן במוקדמות ליגת האלופות. לאורך מחצית העונה הראשונה, רק שבע הופעות במסגרות תחרותיות עבור מילאן בעקבות פציעות רבות. ב-28 בדצמבר, אחרי שניתוח ברגלו הימנית נכשל, הוא הושבת לעוד עשרה שבועות. שעראווי חזר לשחק ב-11 במאי 2014, בהפסד 1–2 לאטאלנטה במסגרת סרייה א'.

במשחק הליגה הראשון של מילאן בעונה זו נגד לאציו, בישל שעראווי לקייסוקה הונדה את השער הראשון לזכות קבוצתו. כמו כן, נבחר שעראווי למצטיין המשחק על ידי הלה גזטה דלו ספורט.

מונקו עריכה

ב-14 ביולי 2015 הושאל שעראווי למונקו מהליגה הצרפתית לעונה אחת. ב-28 ביולי ערך את הופעתו הבכורה בקבוצה כשעלה כמחליף בניצחון 1–3 על יאנג בויז במפגש הראשון בסיבוב המוקדמות השני של הליגה האירופית. ב-4 באוגוסט כבש את שערו הראשון בקבוצה בניצחון 0–4 על יאנג בויז במפגש השני. ב-8 באוגוסט ערך את הופעתו הבכורה בליגה הצרפתית בניצחון 1–3 על ניס. בינואר 2016 שוחרר מהקבוצה.

רומא עריכה

ב-26 בינואר 2016 הושאל שעראווי לרומא, שם קיבל את חולצה מספר 22. ב-30 בינואר ערך את הופעתו הבכורה בקבוצה בה כבש את שערו הראשון בניצחון 1–3 על פרוזינונה. ב-21 ביוני 2016 רומא הפעילה את אופציית הרכישה וחתם לארבע שנים.

שאנגחאי שנחווה עריכה

ב-8 ביולי 2019 חתם בשאנגחאי שנחווה הסינית.[8]

חזרה לרומא עריכה

ב-30 בינואר 2021 חזר אל שעראווי לרומא בהעברה חופשית.

קריירת נבחרות עריכה

בתחילה הוא תכנן לשחק עבור נבחרת מצרים, אך נדחה על ידי המאמן חסן שהאט שקבע כי "לא כל שחקן מצרי המשחק בליגה זרה מתאים לשחק עבור הנבחרת". באותו זמן הצליחה הנבחרת המצרית עם 3 גביעי אפריקה ברציפות והופעה טובה בגביע הקונפדרציות 2009.[9]

במקום, הוא התחיל לשחק במדי נבחרת איטליה עד גיל 17, איתה לקח חלק ביורו 2009 עד גיל 17 ובבמונדיאל 2009 עד גיל 17. הוא ערך את הופעת הבכורה שלו בנבחרת איטליה עד גיל 21 ב-15 בנובמבר 2011, בסבב המוקדמות של יורו 2013 עד גיל 21 מול הונגריה.

ב-15 באוגוסט 2012, הוא ערך את הופעת הבכורה שלו בנבחרת הבוגרת של איטליה, בהפסד 1–2 במשחק ידידות נגד אנגליה. הוא כבש את השער הראשון שלו במדי הנבחרת הבוגרת בהופעה השלישית שלו, ב-14 בנובמבר 2012 בניצחון 1–2 במשחק ידידות נגד צרפת.

חסות עריכה

בשנת 2012 חתם שעראווי על חוזה חסות עם חברת נייקי, ובנובמבר של אותה שנה הופיע בפרסומת עבור הנעל "Nike Green Speed II" החדשה לצד מריו גצה, אדן הזארד, ראהים סטרלינג, כריסטיאן אריקסן ות'יאו וולקוט.

שעראווי מופיע על גבי אריזת המשחק של הגרסה האיטלקית למשחק 14 FIFA, לצד ליונל מסי.

תארים עריכה

קבוצתיים עריכה

מילאן
רומא

בינלאומיים עריכה

אישיים עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא סטפן שעראווי בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ יעקב זיו, מייצב שעראווי: הדבר הבא של מילאן, באתר nrg‏, 3 באוקטובר 2012
  2. ^ 100 הכדורגלנים הטובים בעולם ע"פ הגארדיאן, באתר ynet, 24 בדצמבר 2012
  3. ^ אחרי 55 שנים: נובארה חזרה לסריה A, באתר וואלה‏, 12 ביוני 2011
  4. ^ מערכת אתר ערוץ הספורט, ‏יובנטוס בחצי גמר הגביע עם 1:2 מול מילאן לאחר הארכה, באתר ערוץ הספורט, 10 בינואר 2013
  5. ^ My Site – Just another WordPress site (באנגלית אמריקאית)
  6. ^ ברצלונה בסכנת הדחה לאחר 2:0 למילאן בסן סירו, באתר ONE‏, 20 בפברואר 2013
  7. ^ מערכת אתר ערוץ הספורט, ‏א-שעראווי האריך את חוזהו במילאן עד 2018, באתר ‏מאקו‏, 28 בפברואר 2013
  8. ^ סטפן שעראווי חתם בסין, באתר ערוץ הספורט, 8 ביולי 2019
  9. ^ מערכת ONE, ‏מצרים הפתיעה את איטליה, ברזיל הביסה את ארצות הברית, באתר ‏מאקו‏, 18 ביוני 2009


נבחרת איטליהיורו 2016

1 בופון • 2 דה שיליו • 3 קייליני • 4 דרמיאן • 5 אוגבונה • 6 קאנדרבה • 7 זאזה • 8 פלורנצי • 9 פלה • 10 מוטה • 11 אימובילה • 12 סיריגו • 13 מרקטי • 14 סטורארו • 15 ברצאלי • 16 דה רוסי • 17 אדר • 18 פרולו • 19 בונוצ'י • 20 אינסינייה • 21 ברנרדסקי • 22 שעראווי • 23 ג'אקריני • מאמן: קונטה

איטליה