פתיחת התפריט הראשי

סְטָקָטוֹאיטלקית: staccato) הוא מונח מוזיקלי שפירושו המילולי הוא "מנותק", או "נפרד". צורת הרבים היא "סטקטי". משמעות סימון הסטקטו היא שיש להפריד בין צליל לצליל, כך שבחלק מן הזמן המוקצב לתו על פי משכו לא יישמע צליל אלא שתיקה. צלילי הסטקטו הם קצרים ומקוטעים, אך לסטקטו אין השפעה על קצב המוזיקה. הנקודה המציינת סטקטו תופיע מעל ראש התו כשהקו פונה כלפי מטה, או מתחתיו כשהקו פונה למעלה.

Staccato.png

ביצירות מן התקופה הקלאסית, כמו אלה של מוצרט, למשל, נעשה לעיתים שימוש בסימן הדגשה במקום בנקודה לציון סטקטו, והדבר פותח פתח לספק באשר לכוונותיו של המלחין. אפקטים של הדגשה וסטאקאטו עולים לעיתים בקנה אחד, אך קשה למצוא מקרים כאלה ביצירות מודרניות.

נגינת סטקטו היא ההפך מנגינת לגטו. בכלי מיתר יש להבחין בין נגינת סטקטו לפיציקטו, אם כי הפיציקטו כשלעצמו עשוי להיחשב לאפקט סטקטו מסוים. לדוגמה, "ג'אז לגטו/ג'אז פיציקטו" של לרוי אנדרסון. יש הטעמת ביניים המכונה "מצו סטקטו" או "נון לגטו".

סטקטו כפול וסטקטו משולשעריכה

סטקטו כפול וסטקטו משולש הן צורות נגינת סטקטו במהירות גבוהה מנגינת הסטקטו הרגיל. ביצוע סטקטו כפול ומשולש מתבצע הן על ידי השפתיים, והן על ידי הגרון. סטקטו כפול יתבצע בצורת "טה-קה". סטקטו משולש יתבצע בצורת "טה-קה-קה".

דוגמאות שמעעריכה

קישורים חיצונייםעריכה