תאילנד

מדינה באסיה
(הופנה מהדף סיאם)
Disambig RTL.svg המונח "סיאם" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו סיאם (פירושונים).

ממלכת תאילנדתאית: ประเทศไทย, תעתיק: פּרַאתֶט תַאִי, תרגום: מדינת החופשיים; להאזנה (מידעעזרה)) היא מדינה בדרום-מזרח אסיה. ידועה גם בשמה הקודם, סיאם (היה זה שמה הרשמי עד 23 ביוני 1939 וגם מ-1945 עד 11 במאי 1949). תושבי תאילנד נקראים "תאים" (בשפה יומיומית מקובל גם "תאילנדים"). תאילנד גובלת בלאוס מצפון-מזרח, בקמבודיה מדרום-מזרח, במלזיה מדרום, ובמיאנמר (בורמה) מצפון-מערב.

ממלכת תאילנד
ราชอาณาจักรไทย
Flag of Thailand.svgEmblem of Thailand.svg

לחצו כדי להקטין חזרה

יפןגואםמזרח טימורונואטואינדונזיההוואיפפואה גינאה החדשהאיי שלמהנורפוקניו זילנדאוסטרליהפיג'יקלדוניה החדשהאנטארקטיקהאיי קרגלןהפיליפיניםהרפובליקה העממית של סיןסינגפורמלזיהברונייוייטנאםנפאלבהוטןלאוסתאילנדקמבודיהמיאנמרבנגלדשמונגוליהקוריאה הצפוניתקוריאה הדרומיתהודופקיסטןסרי לנקהרוסיהטאיוואןהאיים המלדיבייםקזחסטןאפגניסטןאיראןעומאןתימןערב הסעודיתאיחוד האמירויות הערביותקטרעיראקכוויתגיאורגיהארמניהאזרבייג'ןטורקיהאריתריאהג'יבוטיסומליהאתיופיהקניהסודאןמדגסקרקומורומיוטראוניוןמאוריציוסטנזניהמוזמביקטורקמניסטןאוזבקיסטןטג'יקיסטןקירגיזסטןיפןאיי מריאנה הצפונייםמיקרונזיהפלאויפןוייק (אי)איי מרשלקיריבטיThailand on the globe (Southeast Asia centered).svg
אודות התמונה
מוטו לאומי אומה, דת, מלך
המנון לאומי פלנג צאט (המנון לאומי)
ממשל
משטר מונרכיה (בפועל משטר צבאי)
ראש מדינה מלך תאילנד עריכת הנתון בוויקינתונים
מלך תאילנד מאהה וצ'יראלונגקון, מלך תאילנד
ראש הרשות המבצעת ראש ממשלת תאילנד עריכת הנתון בוויקינתונים
ראש ממשלת תאילנד פריות צ'אן-אוצ'ה עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה רשמית תאית
עיר בירה בנגקוק 13°44′N 100°30′E / 13.733°N 100.500°E / 13.733; 100.500
(והעיר הגדולה ביותר)
רשות מחוקקת האסיפה המחוקקת הלאומית של תאילנד עריכת הנתון בוויקינתונים
גאוגרפיה
יבשת אסיה
שטח יבשתי[1] 510,890 קמ"ר (51 בעולם)
אחוז שטח המים 0.4%
אזור זמן UTC +7
היסטוריה
הקמה   
- תאריך 1238
דמוגרפיה
אוכלוסייה[2]
(הערכה 1 ביולי 2020)
69,799,978 נפש (20 בעולם)
צפיפות 136.62 נפש לקמ"ר (88 בעולם)
אוכלוסייה לפי גילאים
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70 80
גילאי 0 - 14 16.73%
גילאי 15 - 24 13.83%
גילאי 25 - 54 46.12%
גילאי 55 - 64 12.35%
גילאי 65 ומעלה 10.97%
כלכלה
תמ"ג[3] (הערכה לשנת 2017) 1,236,000 מיליון $ (20 בעולם)
תמ"ג לנפש 17,708$ (91 בעולם)
מדד הפיתוח האנושי[4]
(2018)
0.765 (77 בעולם)
מטבע באט‏ (THB)
בנק מרכזי בנק תאילנד עריכת הנתון בוויקינתונים
שונות
סיומת אינטרנט th
קידומת בינלאומית 66
www.thaigov.go.th
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

היסטוריהעריכה

  ערך מורחב – היסטוריה של תאילנד

ההיסטוריה של תאילנד מתחילה עם ההגירה של התאים אל האזור הקרוי היום תאילנד במהלך האלף הראשון. לפני תקופה זו, תרבויות ברזל וברונזה היו קיימות לכמה אלפי שנים, ומאוחר יותר ממלכות של הקבוצות האתניות מון, מאלאי וחמֶר. התאים ייסדו את הממלכות שלהם, שהבולטת ביניהם הייתה ממלכת סוקותאי, ובאופן מאריך ימים יותר – ממלכת איוטהאיה. ממלכות אלה היו תחת איומים קבועים מבורמה ומווייטנאם, וכן מיריבים תאים ומלאוס. במהלך המאה ה-8 התקיימה Nanchao, ממלכה תאילנדית בחלק מסין הדרומית. במאה ה-12 פליטים מאזורי סין והודו מקימים באזור את ממלכת סוקותאי. ב-1350 הוקמה ממלכת איוטהאיה, אשר בהמשך שולטת גם על סוקותאי. בשנת 1767, לאחר מלחמה ארוכה, נכבשה איוטהאיה ונהרסה בידי הצבא הבורמזי. המלך טקסין ייסד בירה בשם טונבורי על גדות נהר הצ'או-פראיה. בשנת 1782 מעביר המלך ראמה הראשון את הבירה לעבר השני של הנהר וקורא לה "קְרוּנְג טֶפּ" (עיר המלאכים) המכונה על ידי זרים בנגקוק.

הכוחות הקולוניאליים האירופיים איימו במאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20, אך תאילנד שרדה כמדינה היחידה בדרום-מזרח אסיה שהצליחה להימנע משלטון קולוניאלי. ב-24 ביוני 1932 התרחשה הפיכה צבאית "שקטה", שהובילה לסיום המלוכה התאית האבסולוטית ולשינוי המשטר למונרכיה חוקתית, תחת שלטון צבאי כמעט קבוע במשך שישים שנה.

במהלך מלחמת העולם השנייה נכבשה תאילנד על ידי היפנים. ב-23 ביוני 1939 הוחלף שם המדינה מסיאם לתאילנד, אך הוחזר לשם סיאם עם סיום המלחמה ב-1945. ב-16 בדצמבר 1946 הצטרפה סיאם לאו"ם כחברה ה-55. ב-11 במאי 1949 שם המדינה שונה פעם נוספת לתאילנד.

מאז 1973 תאילנד מאופיינת במעברים קשים ולעיתים אלימים משלטון צבאי לאזרחי ולהפך. לתאילנד היסטוריה של הפיכות, האחרונה שבהן חלה ב-20 במאי 2014.

פוליטיקהעריכה

  ערך מורחב – פוליטיקה של תאילנד

באופן רשמי צורת השלטון בתאילנד היא מונרכיה חוקתית.

מאז 2016 מלך תאילנד הוא ראמה העשירי, שמונה לאחר מותו של ראמה התשיעי שמלך למעלה מ60 שנה.

ראש הממשלה הוא הגנרל פריות צ'אן-אוצ'ה, שעלה לשלטון בהפיכה צבאית בשנת 2014, ולאחר שעיגן מראש את ניצחון מפלגתו בחוקה, נבחר רשמית בבחירות בשנת 2019.

ההפיכה של שנת 2014 גרמה לדחייה חוזרת ונשנית של הבחירות העתידיות, ואלו התקיימו לבסוף בשנת 2019. במתכונתן החדשה של הבחירות בתאילנד, המצביעים בוחרים 500 חברים בפרלמנט והצבא שאוחז בשלטון מאז ההפיכה ממנה את 250 המושבים בסנאט. מפלגת השלטון זקוקה לכל הפחות ל-126 מושבים בפרלמנט כדי להבטיח את השלטון. הישג זה הובטח מעשית מראש בחוקה שהתקבלה במשאל עם מעורר מחלוקת, ומגבילה את מספר המושבים המקסימלי בו יכולה כל מפלגה להחזיק, בלי קשר למספר הקולות שקיבלה בפועל[5].

החוקה מחייבת כל ממשלה עתידית לפעול בהתאם לתוכנית שגיבש הצבא ובה תכנון מדיני עד לסוף שנות ה-30 של המאה ה-21[5].

תחת השלטון הצבאי צומצמו משמעותית חופש העיתונות וחופש הביטוי במדינה[5].

עם זאת, לא תמיד היה כך המצב. לפי חוקת 1997 הדמוקרטית, כל חברי הסנאט, שמספרם היה 200, נבחרו ישירות במחוזות המנהליים, כשלכל מחוז יש ייצוג של סנאטור אחד, לכל הפחות, ולפי חוקת 2007 הדמוקרטית למחצה, 76 מתוך 150 חברי הסנאט נבחרו בבחירה ישירה ב-76 מתוך 77 המחוזות המנהליים. בעוד שה-74 הנותרים מונו על ידי המלך.

צבא וביטחוןעריכה

האחריות להגנתה של תאילנד מוטלת על הכוחות המזוינים המלכותיים של תאילנד, גוף תלת-זרועי צבאי הכפוף למשרד ההגנה בממשלת תאילנד. נכון להיום משרתים בכוחות המזוינים 305,860 אנשים בשירות קבע ו-245,000 אנשי מילואים. זרועות הכוחות המזוינים הם:

ההיסטוריה הצבאית של תאילנד מתחילה במאה ה-14, עם קריסתה של האימפריה הקמרית והקמתן של הממלכות הסיאמיות הראשונות, ממלכת סוקוטהאי וממלכת איוטהאיה. בהמשך התמודדו צבאותיהם של הממלכות הסיאמיות עם שכנותיהן באזורים שבהם שכנו במאה ה-21 וייטנאם, קמבודיה, לאוס, בורמה ומלזיה. במאה ה-19, במסגרת התמודדותה של הממלכה עם הקולוניאליזם האירופאי, הפך הצבא למודרני, בעיקר בימי מלכותם של מונגקוט ושל בנו צ'וּלָאלוֹנגקוֹן. הכוחות המזוינים לחמו בכמה מלחמות קולניאליות כנגד צרפת ובריטניה, במלחמות העולם, במלחמת קוריאה ובמלחמת וייטנאם. בשנות ה-60 עד שנות ה-80 של המאה ה-20 הם ניהלו מאבקים ממושכים בכוחות קומוניסטים שנתמכו על ידי המדינות השכנות והחל משנות התשעים הם מתמודדים עם מורדים מוסלמים בדרום המדינה. כמו כן לוקחים הכוחות המזוינים חלק במלחמה העולמית בטרור באפגניסטן ובעיראק וכן במלחמה בשוד הימי לחופי סומליה ובשוד הימי במצר מלאקה. תאילנד חברה בברית איגוד מדינות דרום-מזרח אסיה (ASEAN) ומשתפת פעולה עם צבאותיהן של שכנותיה, יריבותיה לשעבר וכן עם הכוחות המזוינים של ארצות הברית.

כלכלהעריכה

 
גשר מיתרים בבנגקוק שבתאילנד

רוב אזרחי תאילנד חיים בכפרים. כ-49% מכוח העבודה מועסקים בענף החקלאות; לעומת שנות ה-80 שם עמד נתון זה על כ-70%.

האורז מהווה המרכיב העיקרי בתוצר החקלאי. בנוסף ענף זה מעבד ומייצא גומי, קשיו, קוקוס, אננס, תירס ודגים. בתחילת המאה ה-21, בעיקר עקב כוח עבודה זול, מתפתחים מאוד ענפי הייצור השונים כגון – אלקטרוניקה, ביגוד, הנעלה ותוצרי פלסטיק וענפים מסורתיים כמו תוצרי עץ ואבנים טובות. לאחר המשבר הכלכלי הקשה שעבר על המדינה, כחלק מהמשבר הכלכלי באסיה בשנים 19971999, בשנות ה-2000 חזרה תאילנד, יחד עם כל אסיה, לצמיחה משמעותית, שהושגה בעיקר בעזרת גידול מרשים בייצוא (בעיקר לארצות הברית ויפן) ובתיירות הנכנסת. התיירות מהווה גם היא חלק משמעותי מכלכלת המדינה - כ-6.7% מהתוצר. בשנת 2007 ביקרו במדינה 14 מיליון תיירים, ובשנת 2016 ביקרו במדינה 32.5 מיליון תיירים. מתוכם, קרוב ל-6.2 מיליון תיירים היו מאירופה, ומהמזרח התיכון הגיעו כמעט 750,000 תיירים.

מעמד האישה בתאילנד משפיע גם הוא על הנוף התעסוקתי שבה. אף על פי שהנשים בתאילנד קיבלו את זכות ההצבעה בשנת 1932, רק בשנת 1949 הפכה לראשונה אישה לחברה בבית הנבחרים של האספה הלאומית של ממלכת תאילנד. הנשים בתאילנד חוות אפליה ואי שוויון מגדרי ביחס לשכר משום שהן מועסקות לרוב בעבודות בשכר נמוך.

המטבע המקומי הוא הבאט, המחולק ל-100 יחידות בשם סאטאנג.

יחסים מול ישראלעריכה

  ערך מורחב – יחסי ישראל–תאילנד

על פי נתוני מכון היצוא, גדל הסחר בין תאילנד לישראל בהתמדה. בשנת 2010 צמח היקף הסחר בין המדינות בשיעור של 40% והסתכם בכמיליארד דולר. יבוא הסחורות של תאילנד מישראל גדל ב-46% והסתכם בכ-491 מיליון דולר, כשיצוא הסחורות לישראל גדל ב-35% והסתכם בכ-545 מיליון דולר. תאילנד מייבאת מישראל בעיקר יהלומים וכימיקלים ומייצאת לישראל בעיקר מכונות וציוד אלקטרוני.

תאילנד של תחילת המאה ה-21 היא אחד היעדים המועדפים על התייר הישראלי. בעבר תאילנד הייתה יעד לתרמילאים בלבד, אך ליעד למשפחות וזוגות. על פי לשכת התיירות התאילנדית, בשנת 2019 ביקרו בממלכה 197,000 ישראלים, עלייה של כ-6% ביחס לשנת 2018[6]. היעדים המועדפים על הישראלים בתאילנד הם: קוסמוי, פוקט, קופנגן, בנגקוק וקאו לאק[דרוש מקור].

גאוגרפיהעריכה

 
חוף פארה-נאנג בתאילנד
  ערכים מורחבים – גאוגרפיה של תאילנד, מחוזות תאילנד

תאילנד מחולקת ל-6 מרחבים (צפון, דרום, מרכז, מערב, מזרח וצפון-מזרח שנקרא איסאן) ובהם 76 מחוזות, כל מחוז מחולק לנפות (877 נפות ועוד 50 בבנגקוק), הנפות מחולקות לתת-נפות. כל מחוז נקרא על שם בירת המחוז.

אזור הצפון הוא הררי, והנקודה הגבוהה ביותר היא דוי אינתנון (2,565 מ'), הערים המרכזיות הן צ'יאנג מאי וצ'יאנג ראי.
בצפון מזרח נמצאת רמת קוראט, ובגבולה המזרחי - נהר המקונג.
אזור המרכז מאופיין בעמק נהר צ'או-פראיה שחוצה את הבירה בנגקוק וזורם למפרץ תאילנד.
באזור הדרום נמצא המיצר היבשתי קְרָא, המתרחב לתוך חצי האי המלאי. מצדו המזרחי נמצא מפרץ תאילנד ומצדו המערבי ים אנדמן, שניהם משופעים באיים: בים אנדמן נמצאים האיים פוקט (אשר מחובר בגשר אל היבשת) פי-פי ורבים אחרים. במפרץ תאילנד נמצאים האיים טאו, סמוּי, פא-נגאן וצ'אנג.

אקליםעריכה

האקלים הוא טרופי ומאופיין במונסונים. בתקופה שבין אמצע מאי לבין סוף ספטמבר נמצאת תאילנד בהשפעת מונסון דרום-מערבי, גשום, חם ולח. בתקופה שבין נובמבר לבין אמצע מרס מושפעת תאילנד ממונסון צפון-מזרחי, יבש וצונן. המצר היבשתי קְרָא שבדרום תמיד חם ולח.

פארקים לאומייםעריכה

נכון ל-2016 הוגדרו בתאילנד 127 פארקים לאומיים, כולל 22 פארקים ימיים. הפארקים מנוהלים משנת 2002 על ידי מחלקת שימור הצמחייה, חיות הבר והפארקים הלאומיים במשרד המשאבים הטבעיים והסביבה (MONRE). הפארק הלאומי הראשון היה קאו יאי ב-1961, כאשר הועבר חוק הפארקים הלאומיים. הפארק הלאומי הגדול ביותר הוא הפארק הלאומי קאנג קרצ'ן ובו מגוון ביולוגי גדול של צמחייה ובעלי חיים.

דמוגרפיהעריכה

 
טקס בודהיסטי בתאילנד

מבחינה אתנית מקובל היה להעריך כי 75% מהאוכלוסייה הם תאים, 11% הם סינים, 3.5% הם מלאים ו-10.5% אחרים. אולם, רוב האוכלוסייה היא למעשה מעורבת, כך שלא ניתן להגדיר אחוזים מדויקים.

שפהעריכה

בתאילנד מדוברות מספר שפות ומספר רב של ניבים. בצפון-מזרח תאילנד נפוצה שפה הקרויה פאסה איסן והיא כמעט זהה לשפה המדוברת בלאוס השכנה וקרובה לשפה התאית. בצפון-מערב תאילנד נפוצה שפה המכונה פאסה צ'יאנג-מאי / קאם מואנג שהיא ניב של השפה התאית. השפה הנפוצה ביותר במדינה כולה שהיא גם השפה הרשמית היא השפה התאית המרכזית. תאית היא שפה טונאלית, כלומר משמעות המילה תיקבע לא רק על סמך העיצורים והתנועות אלא גם על פי גובה ומתאר הטון (טון עולה או יורד, נמוך או גבוה). בשפה התאית קיימות תשע תנועות יסוד והשפה כוללת מספר עיצורים שאינם קיימים כמעט בשפות המערב.

דתעריכה

 
מקדש פּהוֹ, בנגקוק (Wat Pho)

כ-95% מהאוכלוסייה הם בודהיסטים, כ-4% מוסלמים, כ-0.7% נוצרים, כ-0.2% דתות אחרות וכ-0.1% הינדים. לדת הבודהיסטית חלק חשוב בחייהם של התאים. רוב הגברים מתלמדים כנזירים משך מספר חודשים עם הגיעם לבגרות מאחר שלפי הדת זאת הדרך הטובה ביותר לעשיית חסד. הנזירים מקבלים כבוד מיוחד והעם אמור להאכיל ולתמוך בהם. כמו כן, במדינה יש הרבה מקדשים עתיקים ומקובל לתרום על מנת לשפר או לבנות מקדש חדש.

הדת היא נושא רגיש למדי בתאילנד ויש להימנע מכל מחווה שעלולה להתפרש כזלזול בבודהה. התרבות התאית מאמינה בקיומן של רוחות; כמעט בכל בית בתאילנד ניתן למצוא את 'בית הרוחות', מעין בית מיניאטורי אשר אמור להיות משכנן של רוחות הבית. התאים מגישים מנחה מדי יום לרוחות המצויות בבית - הבית תמיד יישאר נקי ולעולם לא יעמוד בפינה שעלולה להיות מוצלת.

תרבותעריכה

  ערך מורחב – חגים ומועדים בתאילנד
 
שרידי ממלכת איוטהאיה
 
ראש של פסל של בודהה בתאילנד המציץ מבעד לשורשי עץ שמכסים אותו

התרבות התאית עתיקת יומין והיא מורכבת מערכים כמו כבוד לזולת ולמבוגרים, היררכיה, צייתנות, ושקט נפשי ("לב רגוע") הבאים לידי ביטוי באופן שכיח בחברה התאית, אם כי בהדרגה השפעת המערב וגם השפעת שכנותיה, המשתנות בעצמן, בעיקר סינגפור וסין, גורמות לשינויים בתרבות זו.

התאילנדים מייחסים חשיבות גבוהה לראש (הנחשב לאיבר מקודש) ובזים לכף הרגל. בשל כך, ליטוף ראש (אפילו של ילד) עשוי להיחשב כפעולה פוגענית והפניית כף הרגל לפסל בודהה או לאדם כלשהו מהווים עלבון של ממש (דבר שיכול לקרות, למשל, בעת ישיבה רגל-על-רגל או בעת ישיבה אל מול בודהה במקדש, דבר שיש לעשות בשילוב רגליים כך שכף הרגל לא תצביע אל פסל הבודהה) [דרוש מקור].

גם כבוד למבוגרים הוא דבר חשוב ביותר בתרבות התאית. המעמד ההיררכי נקבע לפי גיל, מין ומעמד כלכלי (בסדר זה). בשל כך צעיר תמיד יפנה אל מבוגר בתחילית 'פִּי' המביעה את הכבוד הנרכש אליו. בפנייה אל אדם צעיר מהדובר ייעשה שימוש בתחילית 'נוֹנְג'. בראש פירמידת הכבוד בתאילנד נמצא בית המלוכה כאשר התאים מצפים כי גם הזרים ('פלאנגים') ישמרו על כבוד בית המלוכה - כל הערה בדבר בית המלוכה עלולה להתפרש כעלבון ועל כן רצוי להימנע מדיונים רגישים בהקשר זה עם התאים.

התאים נוהגים לשמור על קור רוח, גם בעת מיקוחים. התפרצות וצעקות נחשבים לאובדן כבוד, ויובילו מיידית לאובדן ההערכה של הזולת כלפי המתפרץ. עם זאת התאים מאמינים בצחוק ובהומור המהווים נדבך מרכזי בתרבות התאית. התאים נוהגים להקניט ולצחוק איש על רעהו ופעמים רבות צוחקים כשהם נבוכים, דבר העלול להתפרש, בטעות, כזלזול על ידי המערביים [דרוש מקור]. מילת מפתח בתאית היא "סאנוק", מילה המבטאת הומור ובדיחות דעת, הגדרת אדם כ"לא-סאנוק" ('מאי-סאנוק') אף היא עלבון במידת מה.

הסחר והמיקוח מעוגנים היטב בתרבות התאית. יש חשיבות לקיום סחר ומיקוחים בהתאם לכללי התרבות התאית; מתן כבוד לסוחר ולסחורה שלו, הימנעות מ"איבוד פנים", והומור רב יוכלו לסייע בכל עסקת מכר. לרוב לאחר מכירה מוצלחת ינפנף הסוחר בשטרות על מנת לגרש את הרוחות הרעות. בנוסף, המכירה הראשונה של הבוקר נחשבת כמכירה הצופנת בחובה מזל טוב להמשך היום, ועל כן שעות הבוקר טובות לקניות בתאילנד.

על אף תופעות הזנות הנפוצות בערים הגדולות הרי שהתרבות התאית היא שמרנית בכל הנוגע לקיום יחסי מין והערות מיניות לא יתקבלו לרוב באהדה.

ספורטעריכה

האיגרוף התאילנדי ("מוּאַי תאי") הוא ספורט פופולרי. ענף נוסף הזוכה לפופולריות הוא פוצ'יוולי (משחק הדומה לכדורעף ולכדורשת אלא שהשחקנים משתמשים ברגליהם בלבד). התאילנדים משחקים אותו עם כדור מקומי העשוי מפלסטיק ולא כדורעף. תאילנד זכתה עד היום ב-21 מדליות במשחקים האולימפיים, מהן 7 מדליות זהב.

ראו גםעריכה

  ספר: תאילנד
אוסף של ערכים בנושא הזמינים להורדה כקובץ אחד.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ דירוג שטח יבשתי - מתוך אתר Worldometer, כפי שפורסם ב-27 ביוני 2020
  2. ^ דירוג אוכלוסייה - מתוך אתר Worldometer, כפי שפורסם ב-27 ביוני 2020
  3. ^ דירוג תמ"ג - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-15 במרץ 2019
  4. ^ מדד הפיתוח האנושי לשנת 2018 בדו"ח של אתר מינהל הפיתוח (UNDP) של האומות המאוחדות, שפורסם ב-2019
  5. ^ 1 2 3 סוכנויות הידיעות‏, תאילנד מקיימת בחירות ראשונות זה 8 שנים, אך הצבא ימשיך לשלוט, באתר וואלה! NEWS‏, 24 במרץ 2019
  6. ^ ישראל שוברת שיאי תיירות בתאילנד, "מסע אחר"