סיביל שפרד

סיביל לין שפרד (באנגלית: Cybill Lynne Shepherd; נולדה ב-18 בפברואר 1950), היא שחקנית קולנוע וטלוויזיה אמריקאית, זוכת שלושה פרסי גלובוס הזהב. ידועה בעיקר בזכות גילום דמותה של החוקרת הפרטית מאדי הייז בסדרת הטלוויזיה "בלשים בלילה".

סיביל שפרד
Cybill Shepherd

סיביל שפרד בשנת 2007
לידה	18 בפברואר 1950 (בת 74) ממפיס, טנסי, ארצות הברית
שם לידה	Cybill Lynne Shepherd
מדינה	ארצות הברית
תקופת הפעילות	מ-1970
מקום לימודים	אוניברסיטת דרום קליפורניה בית הספר למשחק סטלה אדלר תיכון איסט
בן או בת זוג	פיטר בוגדנוביץ' (1971–1978)
צאצאים	קלמנטיין פורד
מספר צאצאים	3
פרסים והוקרה	3 פרסי גלובוס הזהב
http://www.cybill.com/
פרופיל ב-IMDb

ביוגרפיה

השנים הראשונות

שפרד נולדה בממפיס, טנסי, לוויליאם (ביל) ג'נינגס שפרד, שניהל עסק למכשירים ביתיים, ולאשתו פאטי, שהייתה עקרת בית. היא נקראה על שם סבה סי ועל שם אביה ביל. ב-1966, בהיותה בת 16, זכתה בתחרות היופי לנערות של ממפיס והחלה לדגמן. בגיל 18 זכתה בתואר "דוגמנית השנה" של ארצות הברית.

קריירה

הופעת הבכורה הקולנועית של שפרד הייתה ב-1971, בסרטו של פיטר בוגדנוביץ' "הצגת הקולנוע האחרונה". בוגדנוביץ' ליהק את שפרד לתפקיד לאחר שראה את תמונתה על שער המגזין "גלאמור". הסרט, סיפורם של שני צעירים הגדלים יחדיו בעיר בטקסס, היה מועמד לפרס האוסקר בשמונה קטגוריות וזכה לבסוף בשני פרסים. הופעתה של שפרד זכתה לתשומת לב רבה, בין היתר בשל סצנת העירום שלה בבריכה, ובשל כך שתמונות מתוך סצנת העירום התפרסמו במגזין "פלייבוי" ללא הסכמתה. שפרד תבעה את המגזין, והצדדים הגיעו בסופו של דבר לפשרה מחוץ לכותלי בית המשפט, ובכך נוצר תקדים לגבי שימוש בצילומים של דמויות ציבוריות. על הופעתה בסרט קיבלה שפרד שכר של 5,000 דולר בלבד, וכן הייתה מועמדת לפרס גלובוס הזהב בקטגוריית "השחקנית החדשה המבטיחה ביותר". במהלך צילומי הסרט החלה לנהל רומן עם בוגדנוביץ', שהיה נשוי באותה עת. הרומן בין השניים נמשך לסירוגין במשך שמונה שנים.

בסרטה הבא, "אשת החלומות" (1972), שהתבסס על תסריט של ניל סיימון, שיחקה לצדו של צ'ארלס גרודין. היא גילמה את דמותה של קלי, האישה הצעירה והיפה שבה מתאהבת הדמות שגילם גרודין בזמן שהוא נמצא בירח הדבש שלו במיאמי. הסרט זכה הן לשבחים מצד מבקרי הקולנוע והן להצלחה מסחרית. עוד באותה שנה, שפרד דגמנה כ"נערת קודאק" ופרסמה את המצלמה החדישה של החברה.

ב-1974 חזרה לשתף פעולה עם הבמאי פיטר בוגדנוביץ', והופיעה בתפקיד הראשי בסרט "דייזי מילר", שהתבסס על נובלה של הנרי ג'יימס. הסרט, דרמה תקופתית המתרחשת באירופה, נכשל מבחינה מסחרית, ושפרד קיבלה ביקורות גרועות על משחקה בו. גם הפרויקט המשותף הבא של בוגדנוביץ' ושפרד, הסרט המוזיקלי "At Long Last Love" מ-1975, שהתבסס על שיריו של קול פורטר, נחל כישלון חרוץ.

שפרד חזרה לקבל ביקורות טובות על תפקידה בסרטו של מרטין סקורסזה "נהג מונית" מ-1976. היא גילמה את דמותה של בטסי, בחורה יפה ושברירית ששובה את לב הדמות הראשית טראוויס ביקל, שגולמה על ידי רוברט דה נירו. לאחר מספר תפקידים פחות מוצלחים, לרבות הופעה בעיבוד מחודש לסרטו של אלפרד היצ'קוק מ-1938 "הגברת נעלמת", עשתה הפסקה בקריירה בין השנים 1978–1982, במהלכן חזרה להתגורר בממפיס.

ב-1983 חזרה להוליווד, וכיכבה לראשונה בסדרת טלוויזיה. היא הופיעה לצדו של סם אליוט בסדרת הדרמה "הוורד הצהוב", שזכתה לביקורות חיוביות אך ירדה מהמרקע לאחר עונה אחת בלבד.

ב-1985 לוהקה שפרד לתפקיד הראשי בסדרת הטלוויזיה של רשת ABC "בלשים בלילה", שהפך לתפקיד המשמעותי ביותר בקריירה שלה. היא גילמה את דמותה של החוקרת הפרטית מאדי הייז, שביחד עם דייוויד אדיסון (בגילומו של ברוס ויליס) הייתה הבעלים של משרד החקירות "בלו מון" ("ירח כחול"). מפיקי הסדרה היו מודעים לכך שהכימיה שתיווצר בין שני כוכבי הסדרה תהווה את המפתח להצלחתה, ולכן שפרד הייתה מעורבת בתהליך בחירתו של ברוס ויליס להופיע לצדה בסדרה. שפרד וויליס הפכו במהרה לאחד מהצמדים הטלוויזיוניים המוכרים והמצליחים ביותר. הסדרה, שילוב של מתח וקומדיה, זכתה להצלחה בארצות הברית וברחבי העולם, במיוחד בעונות 3 ו-4 שלה, וירדה מהמרקע ב-1989, לאחר חמש עונות. על הופעתה בסדרה זכתה שפרד בשני פרסי גלובוס הזהב והייתה מועמדת לפרס אמי.

לאחר סיום הסדרה השתתפה בסרט "רוב הסיכויים" (1989), לצדם של רוברט דאוני ג'וניור וראיין אוניל, וזכתה לביקורות מצוינות על משחקה בסרט. ב-1990 הופיעה בסרט "טקססוויל", סרט המשך ל"הצגת הקולנוע האחרונה", שבו התאחד הצוות המקורי, כולל בוגדנוביץ' הבמאי, 20 שנים לאחר צילומי הסרט המקורי. באותה שנה השתתפה גם בסרטו של וודי אלן "אליס".

בין השנים 1995–1998 כיכבה בקומדיית המצבים של רשת CBS, "סיביל", בה גילמה את דמותה של סיביל שרידן, שחקנית שזוכה לקבל תפקידים רק בסרטי בי מובי ובאופרות סבון כושלות. תפקידה בסדרה זיכה אותה בפרס גלובוס הזהב בפעם השלישית וכן בשלוש מועמדויות נוספות לפרס אמי.

בשנת 2000 פרסמה שפרד את האוטוביוגרפיה שלה, בעלת השם הארוך "Cybill Disobedience: How I Survived Beauty Pageants, Elvis, Sex, Bruce Willis, Lies, Marriage, Motherhood, Hollywood, and the Irrepressible Urge to Say What I Think" (בתרגום חופשי: "חוסר הציות של סיביל: כיצד שרדתי את תחרויות היופי, אלביס, סקס, ברוס ויליס, שקרים, נישואים, אמהות, הוליווד, והדחף הבלתי נשלט לומר מה שאני חושבת"). הספר, אותו כתבה ביחד עם איימי לי בול, הפך לרב-מכר.

ב-2007 הצטרפה לצוות סדרת הדרמה המצליחה של רשת שואוטיים, "ישנן בנות", וגילמה בסדרה את דמותה של פיליס קרול. קלמנטיין פורד, בתה במציאות, גילמה בסדרה את תפקיד בתה של קרול. ב-2008 הצטרפה גם לצוות הסדרה של רשת USA Network "בניחוש חוקר".

בשנת 2014 שיחקה בדרמה הקומית "מצחיקה שכזאת" של הבמאי פיטר בוגדנוביץ', לצד ג'ניפר אניסטון, אוון וילסון וקתרין האן.

חייה האישיים

בין השנים 1971–1978 הייתה שפרד בת זוגו של הבמאי פיטר בוגדנוביץ'. לאחר פרידתם חזרה להתגורר בממפיס, שם הכירה את דייוויד פורד, סוחר מקומי של חלקי חילוף לרכב. השניים נישאו וב-1979 נולדה להם בת, קלמנטיין פורד, שהפכה אף היא לשחקנית. נישואיהם הסתיימו ב-1982. ב-1987 הרתה לכירופרקט ברוס אופנהיים ונישאה לו. לשניים נולדו תאומים, בן ובת. הם התגרשו ב-1990. היא הייתה מאורסת למוזיקאי רוברט מרטין, איתו חיה בין השנים 1994–1998, אך הוא נפרד ממנה בטרם התחתנו.

באוטוביוגרפיה שפרסמה בשנת 2000 התוודתה שפרד כי בצעירותה היו לה רומנים קצרים עם אלביס פרסלי, ג'ף ברידג'ס ודון ג'ונסון.

ב-2002 אובחנה כחולה בסרטן המלנומה. היא טופלה בהצלחה, ומאז הפכה לתומכת פומבית בעידוד המודעות לסרטן העור ולזהירות מחשיפה לקרני השמש.

בתה, קלמנטיין, היא ביסקסואלית מוצהרת, נשואה לשחקן סירוס וילקוקס . לאורך הקריירה שלה הייתה שפרד פעילה בנושאים כגון זכויות להט"ב וזכותן של נשים לבצע הפלה. ב-2009 הוענק לה פרס מטעם "הקמפיין לזכויות אדם", קבוצת האינטרס הגדולה ביותר להומואים ולסביות בארצות הברית, על פעילותה לקידום נישואים חד-מיניים וזכויות הורות הומו-לסבית.

פילמוגרפיה נבחרת

קולנוע

• הצגת הקולנוע האחרונה (1971)
• אשת החלומות (1972)
• דייזי מילר (1974)
• נהג מונית (1976)
• Special Delivery ‏ (1976)
• בורסה לוהטת (1978)
• הגברת נעלמת (1979)
• רוב הסיכויים (1989)
• טקססוויל (1990)
• אליס (1990)
• סיפורי זוגות (1991)
• קאזינו של טעויות (1992)
• המילה האחרונה (1995)
• מזל קשה (2006)
• חלון פתוח (2006)
• ירח קציר נוסף (2009)
• בארי מאנדיי (2010)
• מצחיקה שכזאת (2014)
• Kelly & Cal‏ (2014)
• האם אתה מאמין? (2015)
• אהבה, איך שלא תסתכלו על זה (2020)

טלוויזיה

• הוורד הצהוב (1983–1984)
• הקיץ הארוך והלוהט (סרט טלוויזיה, 1985)
• בלשים בלילה (1985–1989)
• סיביל (1995–1998)
• גברים ממאדים, נשים מנגה (תוכנית אירוח, 2000–2001)
• מרתה בע"מ: סיפורה של מרתה סטיוארט (סרט טלוויזיה, 2003)
• 8 כללים פשוטים (2003)
• אני איתה (2004)
• Detective ‏(2005) - סרט טלוויזיה של הולמרק
• ישנן בנות (2007–2009)
• בניחוש חוקר (3 פרקים, 2008–2009)
• רשימת הלקוחות (2010) - סרט טלוויזיה
• Guilty Party‏ (2021)

לקריאה נוספת

• Cybill Shepherd with Aimee Lee Ball, Cybill Disobedience: How I Survived Beauty Pageants, Elvis, Sex, Bruce Willis, Lies, Marriage, Motherhood, Hollywood, and the Irrepressible Urge to Say What I Think, Easton Press 2000, ISBN 978-0061030147 (אוטוביוגרפיה)

קישורים חיצוניים

• אתר האינטרנט הרשמי של סיביל שפרד

• סיביל שפרד, ברשת החברתית פייסבוק
• סיביל שפרד, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• סיביל שפרד, באתר AllMovie (באנגלית)
• סיביל שפרד, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
• סיביל שפרד, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
• סיביל שפרד, באתר MusicBrainz (באנגלית)
• סיביל שפרד, באתר Discogs (באנגלית)
• סיביל שפרד, באתר Songkick (באנגלית)
• סיביל שפרד, באתר Genius
• סיביל שפרד, באתר בילבורד (באנגלית)
• רותה קופפר, השיקסע האלוהית יוצאת מהארון, באתר הארץ, 16 באוגוסט 2007
• לי-אור אברבך, סיביליזציה: הקאמבק של סיביל שפרד, באתר nrg‏, 9 בינואר 2009
• מרג'י רוקלין | ניו יורק טיימס, עכבר העיר אונליין, סיביל שפרד ממשיכה לפרוח, באתר הארץ, 2 באוגוסט 2009