גאוטמה הבודהה

מורה רוחני ואבי הבודהיזם
(הופנה מהדף סידהרתה גאוטמה)

סִידְּהָארְטְהַה גַאוּטַמָהסנסקריט: 𑀲𑀺𑀤𑁆𑀥𑀸𑀭𑁆𑀣 𑀕𑁅𑀢𑀫[1]; בפאלי: 𑀲𑀺𑀤𑁆𑀥𑀢𑁆𑀣 𑀕𑁄𑀢𑀫, סִידְּהַטְהַה גוֹטַמַה), הידוע בתור הבּוּדְּהָה (𑀩𑀼𑀤𑁆𑀥, "זה שהתעורר"; למרות שהוא מכונה כך, אין זה שמו, אלא תואר המיוחס לו), היה מורה רוחני הודי, מייסד דת הבודהיזם.

גאוטמה הבודהה
אחד הפסלים העתיקים ביותר של בודהה שהתגלו, הפסל מתוארך ל-מאה ה-3 או ה-2
אחד הפסלים העתיקים ביותר של בודהה שהתגלו, הפסל מתוארך ל-מאה ה-3 או ה-2
לידה 563-480 לפנה"ס
לומביני
פטירה 483-400 לפנה"ס
קוסינארא (אנ')
מדינה ממלכת שאקיה עריכת הנתון בוויקינתונים
שושלת family of Gautama Buddha עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 483 לפני הספירה עריכת הנתון בוויקינתונים
מורים Dīpankara Buddha עריכת הנתון בוויקינתונים
תלמידים Khema, Gawo, Lobpön Magakpa, Küngawo, Drachompa Nyewa Khor, Maitreya-nātha, Gyalpo Dawa Zangpo, Sharibu, בימביסארה, Mah maudgalyana עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
פסל בודהה מאזור גנדהרה בפקיסטן, המאה ה-1 לספירה

על פי האמונה הבודהיסטית, הוא השתחרר בכוחות עצמו מן הדוּקְהַה (הסבל האנושי על כל צורותיו) באמצעות קבלת ארבע האמיתות הנאצלות, ובכך הגיע להארה. הוא שאף לעזור לבני אדם נוספים להגיע להארה כמוהו, ולפיכך הקדיש את שארית חייו ללימוד תורתו, הדְהַמַה.

המחקר ההיסטורי מראה שייתכן שהיה דמות אמיתית, אך תאריך לידתו ומותו אינם חד משמעיים. מרבית ההיסטוריונים מעריכים כי הוא חי בין 563 לפנה"ס עד 483 לפנה"ס, אולם יש הטוענים כי הוא חי מאה שנים מאוחר יותר, כלומר מת בשנת 380 לפנה"ס לערך[2]. בודהיסטים רבים חוגגים לכבודו מדי שנה, ביום הירח המלא הראשון של האביב, את חג הוֶסַאקַה (אנ'), הנחשב ליום הולדתו, יום מותו ויום התעוררותו גם יחד.

סיפור חייו, שיעוריו, הדיונים שניהל והחוקים הנזיריים שקבע סוכמו לאחר מותו והועברו בעל פה על ידי תלמידיו עד שהועלו על הכתב כ-400 שנים לאחר מותו. הגרסה המוקדמת ביותר של כתבים אלו נקראת הקאנון הפאלי והועלו על הכתב כלל הנראה בסרי לנקה במאה ה-1 לפנה"ס. כתבים אלו אינם תעודות היסטוריות, אלא מין הגיוגרפיה המשלבת פרטים היסטוריים עם מעשיות ואגדה.

קורות חייועריכה

לידתועריכה

על פי המסורת, הוא היה בנם של שׂוּדְּהוֹדַנַה (אנ'), ממנהיגי שבט השאקיה (מקובל לייחס לו מלוכה), ואשתו מַאיַא (אנ'). הם חיו בעיירה לוּמְבִּינִי, השוכנת בצפון תת-היבשת ההודית (כיום בדרום נפאל).

על פי האגדה, חלמה אמו בעת או קודם שהרתה אותו, על פיל לבן החודר לגופה. בנוסף, קיימות כמה מסורות על תקופת לידתו, שהמשותף לכולן היא נבואה שלימים הוא עתיד להיות מלך גדול או מורה רוחני מפורסם. נבואה זו גרמה לאביו ששאף שבנו יגדל כמלך, לעשות כל שביכולתו על מנת להרחיק את הילד מעיסוק ברוחניות, לשם כך הוא ניסה למנוע מבנו כל היחשפות לסבל.

שנות חייו המוקדמותעריכה

בזכות מעמדה הגבוה של המשפחה, הצליח האב במשימתו במשך 29 שנים, בהן הנסיך הצעיר נהנה מחיים נוחים, ולא ידע אלא עונג. הוא ציווה שלא להוציא את הילד מהארמון, על מנת שלא לחשוף אותו לסבל שבעולם החיצון. אנשי הארמון צוו למנוע ממנו כל צער, ולספק את כל צרכיו ורצונותיו של הנסיך.

בגיל 16, נישא גאוטמה לבת-דודו יַשוּדְהַרָא (אנ'), שלימים תלד את בנם רַאהוּלַה (אנ').

בגיל 29, עלה בו לראשונה הרצון לראות את הנעשה מחוץ לארמון, והוא החל לטייל מעט מחוץ לחומותיו. כאשר אביו שמע על כך, ציווה לסלק מדרכו כל צורה של סבל. חרף מאמציו, בשלושת ימי המסע נחשף גאוטמה לראשונה בחייו לסבל השזור בקיום האנושי[3][4]: ביום הראשון ראה אדם זקן, ביום השני ראה אדם חולה אנושות, וביום השלישי ראה אדם מת. הוא הוטרד עמוקות משהכיר בכורח הזִקנה, המחלה, המוות וטבען הארעי של כל התופעות. תהילה, שמחה, רכוש – הכול יחלוף. מבחוץ, כמו גם מבפנים, ראה רק דברים בני-חלוף; אין שום דבר פיזי עליו ניתן להישען לאורך זמן או למצוא בו נחמה.

החיפוש אחר קץ הסבלעריכה

לאחר שנחשף לסבל, החליט גאוטמה לפרוש מחייו הנסיכותיים, לעזוב את ביתו ומשפחתו, להיות פרוש וסגפן, לנדוד ברחבי הודו במטרה להבין את הסבל הכרוך בקיום האנושי ולמצוא לו פתרון. הוא למד תחת מורים שונים, אך איש מהם לא הצליח להביאו אל היעד הסופי – השחרור מן הסבל. לאחר שהרעיב עצמו כמעט עד מוות, הגיע למסקנה שדיכוי הגוף איננו מוביל להארה, ונטש את דרך הסגפנות.

הנירוואנהעריכה

לאחר שש שנים מחוץ לארמון, הגיע בודהה למקום הקרוי היום בוד גאיה (אנ'). הוא התיישב מתחת לעץ פיקוס קדוש, נחוש בדעתו לשהות במדיטציה עד שיגיע להארה. על פי המסורת, במהלך המדיטציה נלחם בתודעתו עם מלך השדים ההודי מארה, והצליח להגיע למצב של שוויון נפש כלפי שלוש בנותיו שניסו לפתותו להפסיק את המדיטציה, עד שפרצופיהן נרקבו והן נטמעו בתוך האדמה. לאחר שישה ימים ולילות של תרגול, בבוקר השביעי, נחשפו בפניו אמיתות הקיום בחוויה ישירה, והגיע לנירוואנה. היה זה גם יום הולדתו ה-35, ו-45 שנים לאחר מכן – יום מותו. בבוקר זה של ירח מלא נמוגו התפישות האחרונות על מושגיות, שעוד טשטשו את בהירות תודעתו.

 
לידתו של סידהארתה גאוטמה, תבליט מהמאה ה-2 או ה-3 לספירה

את היום הראשון בו הוא לימד, על פי האגדה, יש המציינים היום כגורו פורנימה. לאורך ארבעים וחמש השנים שלאחריו לימד הבודהה אלפי תלמידים את תורתו, המבוססת על שמירת מספר עקרונות מוסר (סילה), טיפוח יכולת ריכוז (סמאדהי) ופיתוח חכמה (פאניה). בזכות הבאת אלה לידי שלמות, יכול האדם להשתחרר מהסבל השזור בחייו, הנובע מתגובת הנפש לפער בין הרצוי למצוי. על פי המסורת, רק מעטים זכו והגיעו לנירוואנה. בדרשתו המפורסמת בפארק הצבאים, לימד את תפיסת העולם הבודהיסטית – הדהמה – המבוססת על ארבע אמיתות יסוד:

  1. האמת בדבר הסבל (דוקהה): סבל קיים, והוא אוניברסלי.
  2. האמת בדבר מקורו של הסבל: הסבל נוצר על ידי השתוקקות, דחייה ובורות.
  3. האמת בדבר סילוקו של הסבל: הסבל אינו גזירת גורל, וניתן להשתחרר ממנו.
  4. האמת בדבר הדרך לשחרור מסבל: יש דרך המובילה לסיומו של הסבל, הקרויה "הדרך המתומנת הנאצלת".

גאוטמה נפטר מהרעלת מזון בגיל 80. לפי האמונה, עם מותו נשרפה גווייתו, ואפרו חולק לשמונה מנות שנקברו ברחבי אסיה. מעמדו ומהותו שונים בזרמים שונים של הבודהיזם: מאלה הרואים בו בן אנוש שהתגבר על החולשות האנושיות (על פי רוב, זוהי הגישה במהאיאנה ובוג'ריאנה); ועד גישות מיסטיות הרואות בו אדם קדוש, ואף סוג של אל.

בודהיזםעריכה

  ערך מורחב – בודהיזם

מבחינה היסטורית וחברתית, הבודהיזם הציב אתגר למערכת הברהמינית שממנה התפתח ההינדואיזם: בעוד המערכת הדתית השלטת בימי חייו של גאוטמה הייתה מבוססת על חלוקה למעמדות (כהנים, לוחמים, סוחרים, איכרים וטמאים), הטיף הבודהיזם לשחרור מהאמונה במעמדות, ולאי-תלות בכהני דת המתווכים בין המאמין לבין מושא אמונתו. בודהה עצמו האשים את הברהמינים באי-מוסריות וצביעות, ודרש מתלמידיו לחפש בעצמם את האמת על ידי למידה והתנסות אישית, ולא להסתמך על כהנים לשם כך.

קישורים חיצונייםעריכה

סיפור הבודהה - סידהרתא גאוטמה - https://www.youtube.com/watch?v=iODIaTGfBOs

הערות שולייםעריכה

  1. ^ שם זה, כמו גם שמות נוספים מסנסקריט ופאלי בערך זה, כתוב בכתב הבראהמי הקדום, שהיה מקובל בהודו של ימי ראשית הבודהיזם
  2. ^ The Dating of the Historical Buddha: A Review Article (http://indology.info/papers/cousins) L. S. COUSINS
  3. ^ ראשית הבודהיזם: פרק ראשון מספרו של יובל אידו טל “בודהיזם – מבוא קצר”
  4. ^ הבודהה באתר אופק עולמי


פילוסופיה
תחומים
אונטולוגיהאסתטיקהאפיסטמולוגיהאתיקהלוגיקהמטאפיזיקהמטאפילוסופיהמטא-אתיקהפילוסופיה פוליטיתפילוסופיה של ההיסטוריהפילוסופיה של החינוךפילוסופיה של הלשוןפילוסופיה של המדעפילוסופיה של המתמטיקהפילוסופיה של הנפשפילוסופיה של הפסיכולוגיהתאולוגיהפילוסופיה של המשפטפילוסופיה של המוזיקהפילוסופיה של הקולנוע
זרמים/אסכולות
דאואיזםהאסכולה הפיתגוראיתהאסכולה האלאטיתהאסכולה האטומיסטיתמוהיזםלגליזםנטורליזםהאסכולה הפריפטטיתהאסכולה הסטואיתהאסכולה הציניתנאופלאטוניזםהאסכולה האפיקוראיתקונפוציאניזםסכולסטיקהרציונליזםאמפיריציזםאקזיסטנציאליזםפילוסופיה של הדיאלוגנאו-קונפוציאניזםפנומנולוגיהפילוסופיה אנליטיתפרגמטיזםפוסט-סטרוקטורליזםפילוסופיה בודהיסטיתפילוסופיה הינדואיסטיתפילוסופיה ג'ייניסטיתפילוסופיה יהודית
אישים בולטים
פילוסופים של העת העתיקה לאו דזהקונפוציוסתאלספיתגורסהרקליטוסמו דזההבודההפרמנידספרוטגורסדמוקריטוססוקרטסאפלטוןאריסטוזנון מכתיוןטימון מפליוספירון מאליספלוטינוססון דזהמנציוסשו'ן קואנגג'ואנג דזהנגרג'ונה
פילוסופים של ימי הביניים שנקרהאוגוסטינוסג'ון סקוטוס אריגנהאבן סינאאבן רושדג'ו שידוגןרמב"םתומאס אקווינסויליאם איש אוקאם
פילוסופים מודרניים ניקולו מקיאווליתומאס הובספרנסיס בייקוןרנה דקארטברוך שפינוזהגוטפריד לייבניץג'ון לוקג'ורג' ברקלידייוויד יוםז'אן-ז'אק רוסועמנואל קאנטג'רמי בנת'םגאורג וילהלם פרידריך הגלג'ון סטיוארט מילארתור שופנהאוארסרן קירקגורקרל מרקספרידריך ניטשה
פילוסופים בני המאה ה-20 גוטלוב פרגהג'ון דיואיאדמונד הוסרלברטראנד ראסללודוויג ויטגנשטייןמרטין היידגררודולף קרנפקרל פופרישעיהו ליבוביץקרל המפלז'אן-פול סארטרחנה ארנדטעמנואל לוינססימון דה בובוארוילארד ואן אורמאן קווייןאלבר קאמיג'ון רולסתומאס קוןז'יל דלזמישל פוקויורגן הברמאסז'אק דרידהמרתה נוסבאוםג'ודית באטלר
מונחים
מונחים בסיסיים הוויהאינסוףאמת ושקראפוסטריוריאפריורידיאלקטיקההנחהזמןחומר ורוחחוק הזהותטוב ורעיושרהישותכשל לוגילוגוסמהותמציאותסיבתיותערךפרדוקסצדקתכונהיום הפילוסופיה העולמי
תאוריות/תפיסות אגואיזם אתיאוניברסליזםאימננטיותאינטואיציוניזםאמנה חברתיתבחירה חופשיתבעיית הראוי-מצויהבעיה הפסיכופיזיתדאונטולוגיהדואליזםנהנתנותהוליזםהיסטוריציזםהרצון לעוצמההשכל הפועלטיעון השפה הפרטיתכשל נטורליסטילוגיציזםמטריאליזםמוניזםמונאדהמכניזםנטורליזם מטאפיזיניהיליזםנומינליזםסובייקטיביזםסוליפסיזםספקנותעל-אדםעשרת הכבליםפוזיטיביזםפטליזםפנאנתאיזםפנתאיזםהפרא האצילהצו הקטגוריהקוגיטוריאליזםרדוקציוניזםרלטיביזםתועלתנותתערו של אוקאם
פורטל פילוסופיה