סידור קובפק
סידור קובפק (באוקראינית: Сидір Артемович Ковпак; 26 במאי (7 ביוני) 1887– 11 בדצמבר 1967, קייב) היה בין מפקדי הפרטיזנים במהלך מלחמת העולם השנייה. על פעילות זו הוענק לו תואר גיבור ברית המועצות, פעמיים.
סידור קובפק נולד בכפר בקרבת פולטבה (אז בתחומי האימפריה הרוסית, כיום באוקראינה) למשפחת איכרים ענייה. במשפחה היו 10 ילדים. הוא גויס לצבא ולאחר שחרורו עבד כסבל בסראטוב. לאחר תחילת מלחמת העולם הראשונה הוא גויס מחדש ולחם בגבורה. על הגבורה בקרב הוענקו לו מספר עיטורים, כולל אחד שהוענק אישית על ידי הצאר.
לאחר מהפכת פברואר קובפק נבחר לוועד הגדוד והחל לתמוך בבולשביקים. במהלך מלחמת האזרחים ברוסיה קובפק לחם בשורות הצבא האדום בחזיתות שונות. בשנת 1921 הוא חזר לאזור ילדותו ומונה לקצין העיר באחת העיירות. בשנת 1926 קובפק שוחרר מהצבא ועבד בתפקידי ניהול זוטרים. בשנת 1937 הוא מונה למנהל אחת המחלקות במשרד מנהל מחוז.
מלחמת העולם השנייה ואחריהעריכה
בספטמבר 1941, במהלך מבצע ברברוסה, הגרמנים כבשו את האזור בו התגורר וקובפק מונה למפקד יחידת פרטיזנים בת מספר עשרות אנשים שהסתתרה ביערות. היחידה פעלה במזרח אוקראינה ובשטחים סמוכים במחוז קורסק, מחוז אוריול ומחוז בריאנסק. לאור ההצלחות, היחידה גדלה והגיעה במהלך שנת 1942 לכמה מאות לוחמים. ב-31 באוגוסט 1942 קובפק הוטס למוסקבה ונפגש עם יוסיף סטלין וקלימנט וורושילוב. לקובפק ניתנה משימה לבצע פשיטה לאזור של אוקראינה המערבית שהיה מרוחק כמה אלפי קילומטר מאזור פעילותו. לקראת תחילת המסע, היחידה שלו גדלה לכ-2000 לוחמים. ליחידה סופק ציוד רב כולל תותחים ולרשותה הועברו קצינים מקצועיים. במהלך המסע לגרמנים הוסב נזק גדול ולפשיטה היה הד מוראלי משמעותי. אומנם גם האבדות ביחידה של קובפק היו גדולות, וכשליש מהלוחמים לא חזרו מהמסע.
באפריל 1943 הוענקה לקובפק דרגת "גנרל מאיור". יחד עם זאת לאור גודלה של היחידה היה ברור שקובפק ללא השכלה צבאית לא יכול לפקד עליה ולכן הוא מונה לסגן מפקד ומעליו מונה קצין מקצועי.
לאחר שחרור השטח מהכיבוש הנאצי קובפק השתחרר ומונה לתפקידי ניהול בממסד הסובייטי. הוא כיהן בתפקידים בכירים עד לפטירתו בשנת 1967. לאחר המלחמה הוא נודע כ"מפקד הפרטיזנים האוקראינים" ונאם בעצרות שונות של הפרטיזנים[1].
קישורים חיצונייםעריכה
- זיכרונות של קובפק על ימי המלחמה
- סידור קובפק, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שולייםעריכה
- ^ מ. גרוס, תקום פדראציה אירופית של הפארטיזאנים, משמר, 14 במאי 1946