סידור קובפק

סידור קובפקאוקראינית: Сидір Артемович Ковпак; ‏26 במאי (7 ביוני) 188711 בדצמבר 1967, קייב) היה בין מפקדי הפרטיזנים במהלך מלחמת העולם השנייה. על פעילות זו הוענק לו תואר גיבור ברית המועצות, פעמיים.

סידור קובפק
Сидір Артемович Ковпак
לידה 13 במאי 1887 (יוליאני)
קוטלבה, אוקראינה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 11 בדצמבר 1967 (בגיל 80)
קייב, ברית המועצות עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות בייקובה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ברית המועצות עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות צבא האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
דרגה מייג'ור גנרל עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • עיטור לנין (18 במאי 1942)
  • צלב גיאורגי הקדוש, דרגה 3
  • מדליית גיאורגי הקדוש
  • מדליה לפרטיזן במלחמה הפטריוטית הגדולה
  • מדליה לציון 250 שנה ללנינגרד
  • מדליה להנצחת 800 שנים לייסוד מוסקבה
  • צלב גרונוולד
  • צלב גיאורגי הקדוש, דרגה 4
  • מדליה לפרטיזן במלחמה הפטריוטית הגדולה, דרגה שנייה
  • צלב המלחמה של צ'כוסלובקיה 1939–1945
  • מדליית "פרטיזן במלחמה הפטריוטית" דרגה 1
  • עיטור על שם בוגדן חמלצניצקי
  • מדליית גריבלדי
  • מדליה להנצחת 20 שנים לניצחון במלחמת המולדתה הגדולה 1941–1945
  • עיטור לנין (25 במאי 1957)
  • גיבור ברית המועצות (18 במאי 1942)
  • מסדר סובורוב, דרגה 1 (2 במאי 1945)
  • עיטור הדגל האדום (24 בדצמבר 1942)
  • מדליית הניצחון על גרמניה במלחמה הפטריוטית הגדולה 1941–1945
  • עיטור לנין (25 במאי 1967)
  • עיטור על שם בוגדן חמלצניצקי דרגה ראשונה (7 באוגוסט 1944)
  • כוכב הזהב (18 במאי 1942)
  • עיטור לנין (23 בינואר 1948)
  • מדליה לגבורת העמל במלחמת המולדת הגדולה 1941–1945
  • כוכב הזהב (4 בינואר 1944)
  • גיבור ברית המועצות (4 בינואר 1944)
  • מסדר האריה הלבן עריכת הנתון בוויקינתונים
פעולות ומבצעים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
דיוקנו של סידור קובפק על בול דואר סובייטי

סידור קובפק נולד בכפר בקרבת פולטבה (אז בתחומי האימפריה הרוסית, כיום באוקראינה) למשפחת איכרים ענייה. במשפחה היו 10 ילדים. הוא גויס לצבא ולאחר שחרורו עבד כסבל בסראטוב. לאחר תחילת מלחמת העולם הראשונה הוא גויס מחדש ולחם בגבורה. על הגבורה בקרב הוענקו לו מספר עיטורים, כולל אחד שהוענק אישית על ידי הצאר.

לאחר מהפכת פברואר קובפק נבחר לוועד הגדוד והחל לתמוך בבולשביקים. במהלך מלחמת האזרחים ברוסיה קובפק לחם בשורות הצבא האדום בחזיתות שונות. בשנת 1921 הוא חזר לאזור ילדותו ומונה לקצין העיר באחת העיירות. בשנת 1926 קובפק שוחרר מהצבא ועבד בתפקידי ניהול זוטרים. בשנת 1937 הוא מונה למנהל אחת המחלקות במשרד מנהל מחוז.

מלחמת העולם השנייה ואחריה

עריכה
 
מטבע אוקראיני עם דיוקנו של קובפק

בספטמבר 1941, במהלך מבצע ברברוסה, הגרמנים כבשו את האזור בו התגורר וקובפק מונה למפקד יחידת פרטיזנים בת מספר עשרות אנשים שהסתתרה ביערות. היחידה פעלה במזרח אוקראינה ובשטחים סמוכים במחוז קורסק, מחוז אוריול ומחוז בריאנסק. לאור ההצלחות, היחידה גדלה והגיעה במהלך שנת 1942 לכמה מאות לוחמים. ב-31 באוגוסט 1942 קובפק הוטס למוסקבה ונפגש עם יוסיף סטלין וקלימנט וורושילוב. לקובפק ניתנה משימה לבצע פשיטה לאזור של אוקראינה המערבית שהיה מרוחק כמה אלפי קילומטר מאזור פעילותו. לקראת תחילת המסע, היחידה שלו גדלה לכ-2000 לוחמים. ליחידה סופק ציוד רב כולל תותחים ולרשותה הועברו קצינים מקצועיים. במהלך המסע לגרמנים הוסב נזק גדול ולפשיטה היה הד מוראלי משמעותי. אומנם גם האבדות ביחידה של קובפק היו גדולות, וכשליש מהלוחמים לא חזרו מהמסע.

באפריל 1943 הוענקה לקובפק דרגת "גנרל מאיור". יחד עם זאת לאור גודלה של היחידה היה ברור שקובפק ללא השכלה צבאית לא יכול לפקד עליה ולכן הוא מונה לסגן מפקד ומעליו מונה קצין מקצועי.

לאחר שחרור השטח מהכיבוש הנאצי קובפק השתחרר ומונה לתפקידי ניהול בממסד הסובייטי. הוא כיהן בתפקידים בכירים עד לפטירתו בשנת 1967. לאחר המלחמה הוא נודע כ"מפקד הפרטיזנים האוקראינים" ונאם בעצרות שונות של הפרטיזנים[1].

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא סידור קובפק בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה