סידור רב סעדיה גאון

(הופנה מהדף סידור רס"ג)
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.

סידור רב סעדיה גאון הוא הכינוי המקובל לספר כתאב ג'אמע אלצלואת ואלתסאביח (בעברית: ספר כל התפילות והברכות) שחיבר רב סעדיה גאון. הספר כלל את נוסח התפילה לפי שיטתו של סעדיה גאון בשפה העברית, וחיבור הלכתי הכולל בן השאר את הלכות התפילה, השבת החגים והצומות כתוב בשפה הערבית. נוסח התפילה וההלכות הרלוונטיות שזורים בו זה בזה.

סידור רב סעדיה גאון הוא החיבור השלם היחיד שהוא עדות אותנטית על נוסח בבל ועל מנהגי התפילה של יהדות בבל בתקופת הגאונים.[1]

השפעהעריכה

סדר רב סעדיה גאון, בניגוד לחברו סדר רב עמרם גאון, השפיע אך מעט על קהילות אירופה. מנגד, הוא השפיע רבות על נוסח התפילה בקהילות באזור המזרח התיכון. נוסח פרס – שהיה מקובל בארצות מזרחיות כגון איראן, אפגניסטן וכורדיסטן – מושפע בעיקר מסידור רב סעדיה גאון, וכך גם הנוסח שבמחזור ארם צובה. בתקופות מאוחרות, החל מהגעת מגורשי ספרד לאזור, נדחק הנוסח המקומי בארצות אלה, ועמו ההשפעות של רס"ג, מפני נוסח הספרדים.

ממנהגי הסידורעריכה

  • בברכות השחר, ברכת עוטר ישראל מוחלפת בעוטף ישראל.
  • תפילת שחרית מתחילה מברכת מהולל בתשבחות ותוספת ברוך שאמר מוספת בימים מיוחדים.
  • אחרי מהולל בתשבחות יש לקט פסוקים של "יהי כבוד" ואחריו פרקי תהילים ואלה השינויים שבהם:
  • אחרי תהילה לדוד אין "ואנחנו נברך", "הללויה הללי נפשי" "והללויה כי טוב זמרה" (יש האומרים שזו טעות בהעתקה) ובמקום "הללויה כי טוב.. כי נעים""
  • אחרי "הללו אל" לא מוכפל הפס' האחרון.
  • לאחר "הללו אל" יש שני פס' שהם "ברוך ה' לעולם" ו"ועתה אלוהינו מודים" ואז ישתבח וכל שירת הים.
  • בברכות קריאת שמע, קדושת יוצר אינה נאמרת ביחיד אלא רק במניין, ולכן יחיד מברך ברכת "יוצר אור" בנוסח קצר.
  • בשבת מוסיפים רק "לאל אשר"
  • ההוספות אחר עמידה קצת יותר קצרות.
  • קדושה היא כמו בנוסח תימן.
  • לא נזכרת תפילת "מודים דרבנן".
  • אחרי התפילה יש נפילת אפיים, "והוא רחום" ("אשרי") קדושת "ובא לציון" (שיחיד לא אומר) בשבת "השמים מספרים" ו"ברוך אלוהינו".
  • תפילת מוסף ותפילת נעילה אין חזרת הש"ץ.
  • סדר מנחה הוא: מ"והוא רחום" ("אשרי"), עמידה (בשבת יש ברכה הנקראת "הנח", שנשתמר (אחרי נוסח הרגיל) בתכלאל) ונפילת אפיים (בשבת "צדקתך").
  • ערבית מתחילה מ"והוא רחום" (בלי אשרי), ולאחר מכן קריאת שמע וברכותיה, ועמידה (שבשבת ברכתה היא "מאהבתך", כמו אצל נוסח איטליה).
  • רשימת התאריכים שלא אומרים בה תחנון מצומצמת.
  • יש נוסח מיוחד לברכות קריאת שמע של ערבית לליל שבת ולמוצאי שבת. חלק מהנוסח המיוחד לליל שבת נשמר בנוסח איטליה. אחרי ברכות קריאת שמע בליל שבת, אומרים ושמרו ויראו עינינו.

הדפסת הסידורעריכה

הסידור נדפס לראשונה מתוך כתב יד בודד בשנת תש"א, על ידי ישראל דוידזון, שמחה אסף ויששכר יואל בהוצאת חברת מקיצי נרדמים.

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ ארליך, "לחקר נוסח התפילה בסידור רב סעדיה גאון", עמ' 67.