סידני גילקריסט תומאס
סידני גילקריסט תומאס (אנגלית: Sidney Gilchrist Thomas; 16 באפריל 1850, לונדון - 1 בפברואר 1885, פריז). היה כימאי ומטלורג אנגלי, שהתפרסם בזכות פיתוח תהליך לייצור פלדה מבצרי ברזל עשירים בזרחן.
 | |
| לידה |
16 באפריל 1850 לונדון, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד  |
|---|---|
| פטירה |
1 בפברואר 1885 (בגיל 34) פריז, צרפת |
| ענף מדעי | כימיה |
| מקום מגורים | אנגליה |
| מקום קבורה |
בית הקברות פאסי |
| מקום לימודים |
קולג' דאליץ' |
| פרסים והוקרה |
Bessemer Gold Medal |
| תרומות עיקריות | |
| פיתוח שיטת תומאס לייצור פלדה מבצרי ברזל עשירים בזרחן | |
| חתימה |
 |
  | |
קורות חייו עריכה
תומאס נולד בקנונברי (Canonbury), פרבר של לונדון, ב-1850. לאחר סיום לימודיו בבית ספר תיכון התעתד ללמוד רפואה אולם מות אביו פגע במצבה הכלכלי של משפחתו והוא נאלץ לוותר על לימודי הרפואה. הוא קיבל משרה של רשם בית משפט, שבה עבד עד שנת 1877. בזמנו החופשי התעניין בכימיה ובמטלורגיה. הוא למד בשיעורי ערב בקולג' בירקבק. ובסיום לימודיו נבחן בהצלחה ב"בית הספר המלכותי למכרות" (Royal School of Mines} של האימפריאל קולג' אולם לא זכה בתואר היות שזה לא ניתן לתלמידי שיעורי ערב [1].
תומאס לקה במחלת ריאות חסימתית כרונית שממנה גם נפטר, בסנטוריום בפריז. הוא נקבר בפריז בבית הקברות פר לשז.
פעילותו התעשייתית עריכה
שיטת תומאס עריכה
התעניינותו בבעיית בצרי הברזל העשירים בזרחן התעוררה בעקבות הרצאה ששמע בקולג' בירקבק
[2]. הוא הגיע למסקנה שניתן לסלק את הזרחן מהברזל על ידי ציפוי כבשן הבֶּסֶמֶר בציפוי בסיסי של אבן גיר בתוספת מעט סיליקט נתרני (Na2SiO3). ב-1875 נעשו ניסויים ראשונים של התהליך שהמציא. התהליך הוצג בפומבי לראשונה במרץ 1878, בפגישה של המכון הבריטי לברזל ופלדה. במאי של אותה שנה הוציא פטנט על התהליך. בספטמבר כתב מאמר על "סילוק הזרחן בכבשן בֶּסֶמֶר", אולם המאמר פורסם רק במאי 1879.
למרות אי פרסום המאמר הצליח תומאס לעניין בתהליך את חברת ייצור הפלדה "בולקוב ווהן" (Bolckow Vaughan) מקליבלנד (יורקשייר). הייצור בשיטת תומאס החל שם במאי 1879.
העניין בשיטת תומאס היה בעיקרו בגרמניה ובבלגיה שם בצרי הברזל הזרחניים היו נפוצים יותר. ייצור בשיטת תומאס החל בגרמניה בספטמבר 1879. באותה שנה הוצאו פטנטים במספר מדינות.
דשן זרחני של תומאס עריכה
במהלך הייצור בשיטת תומאס נוצר סיג בסיסי עשיר בזרחה ובגיר ששימש כדשן זרחני לקרקעות חומציות. הדשן כונה "סיג תומאס" (Thomas slag) באנגלית ו"קמח תומאס" (Thomasmehl) בגרמנית.
ההומניסט והפילנתרופ עריכה
אותות הוקרה עריכה
אובליסק לזכרו של תומאס הוצב ב-1960 באתר המורשת העולמית בבלנאבון שבדרום מזרח ויילס.
