מוחמד סייד טנטאווי

(הופנה מהדף סיד טנטאווי)

מוחמד סייד טנטאוויערבית: محمد سيد طنطاوي; 28 באוקטובר 192810 במרץ 2010) היה האימאם הגדול של מסגד אל-אזהר והשייח' הגדול של אוניברסיטת אל-אזהר בקהיר. טנטאווי מוכר כסמכות רוחנית מובילה בעולם המוסלמי הסוני ויש שתיארוהו בתור "הסמכות הסונית הערבית הבכירה ביותר"[1], כ"מי שהוכר כסמכות הרוחנית הבכירה לכמעט מיליארד מוסלמים סונים"[2] וכן "סמכות נעלה"[3].

מוחמד סייד טנטאווי
محمد سيد طنطاوي
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 28 באוקטובר 1928
סוהאג, מצרים עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 10 במרץ 2010 (בגיל 81)
מצרים עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה מצרים עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה ערב הסעודית עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה אל-אזהר עריכת הנתון בוויקינתונים
מעסיק אל-אזהר עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקיד
  • Grand Mufti of Egypt (19861996)
  • Grand Imam of al-Azhar (19962010) עריכת הנתון בוויקינתונים
השקפה דתית אסלאם, אסלאם סוני עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

תולדות חייו עריכה

טנטאווי נולד בכפר סאלים שרקייה שבמצרים עילית. כבר בגיל צעיר בלט בתפיסתו המהירה ועוד בהיותו תלמיד בבית הספר היסודי היה לחפיז[4]. בשנת 1944 הוא המשיך את הכשרתו בלימודי הדת במכללה דתית באלכסנדריה ומשם עבר לקהיר, שם המשיך בלימודים אקדמיים באוניברסיטת אל-אזהר. הוא סיים לימודי תואר ראשון בהצטיינות, בשנת 1959 סיים לימודי תואר שני בחינוך ובשנת 1966 קיבל תואר דוקטור לפילוסופיה. עבודת הדוקטורט שלו עסקה ביהודים בקוראן ובסונה. בין השנים 1972-1976 עבד באוניברסיטה האסלאמית בלוב ואז מונה לדיקן פקולטת אוסול א-דין של אוניברסיטת אל-אזהר בקמפוס אסיוט. בין השנים 1980–1984 שימש כראש המחלקה לפרשנות וחקר האסלאם באוניברסיטה האסלאמית באל-מדינה, ערב הסעודית וכן כמרצה אורח באוניברסיטת בצרה בעיראק. בשנת 1985 מונה טנטאווי לדיקן הפקולטה ללימודי האסלאם והשפה הערבית באוניברסיטת אל-אזהר בקהיר. ביום הולדתו, 28 באוקטובר 1986, מינה אותו נשיא מצרים חוסני מובארכ למופתי הגדול של רפובליקת מצרים הערבית. הוא שירת בתפקיד זה לאורך 10 שנים. ב-17 במרץ 1996 הוא מונה לשייח' הגדול של אוניברסיטת אל-אזהר, המוסד האקדמי הבולט ביותר בעולם הערבי.

בשנת 2004 השתתף טנטאווי בהלוויית יאסר ערפאת ונשא את תפילת האשכבה (סלאת אל-ג'נאזה) בטקס שנערך בקהיר, בטרם הוטס הארון לקבורה ברמאללה[5].

ב-10 במרץ 2010 מת טנטוואי מהתקף לב בעת ביקור בערב הסעודית. את מקומו כאימאם אל-אזהר מילא ד"ר אחמד א-טייב.

עמדותיו עריכה

טנטאווי התפרסם בעמדתו המתנגדת לפיגועי התאבדות בכלל ולפיגועים כאלה נגד ישראלים. זאת בדחותו את הטענה כי כל הישראלים הם מטרות לגיטימיות כיוון שבשלב כלשהו כולם יאחזו בנשק. בשנת 2003 הוא כינה מחבלים מתאבדים בשם "אויבי האסלאם" והוסיף כי "אנשים בעלי אמונות שונות חייבים לשתף פעולה כדי שלא להיקלע לעימותים חסרי תכלית ולשנאה. קיצוניות היא האויב של האסלאם. בעוד ג'יהאד מותר על פי האסלאם להגנת אדמתו של אדם ולעזרה למדוכא. ההבדל בין ג'יהאד באסלאם והקיצוניות הוא כמו שמיים וארץ."[6]

בדברים שנשא לאחר פיגועי 11 בספטמבר אמר "אין זה ביטוי של אומץ כלל להרוג אדם חף מפשע, או להרוג אלפי בני אדם, כולל גברים ונשים וילדים"[7] הוא אמר כי קריאתו של אוסמה בין לאדן לג'יהאד נגד המערב "איננה תקפה ואיננה מחייבת מוסלמים" והוסיף "הרג אזרחים חפים מפשע הוא מעשה נורא ומזעזע אשר אין דת היכולה לאשרו". לדעת טנטאווי, הקוראן "אוסר באופן מפורש את המעשים שבהם מואשמים אנשי הטליבאן ואל-קאעידה"[8]

טנטאווי הביע התנגדות לנשים המשמשות בתפקיד אימאם ובשנת 2001 פרסם פתווה האוסרת על נשים לשמש כאם פונדקאית ועל הפריית נשים בזרע בעלן שנפטר[9]. מנגד, בעת המחלוקת שהתעוררה בצרפת סביב האיסור על לבישת חיג'אב (כיסוי ראש מוסלמי לנשים) לתלמידות בתי ספר במדינה, פרסם טנטאווי פתווה המתירה לתלמידות מוסלמיות להסיר את כיסוי הראש בבית הספר, זאת על יסוד עקרון הרע במיעוטו[10]. טנטאווי אף פרסם פתווה המתירה הפלה מלאכותית לנשים אשר הריונן נגרם כתוצאה מאונס. בשנת 1997 יצא טנטאווי בגלוי כנגד המנהג של השחתת איבר המין הנשי בעולם המוסלמי ואמר "העולמא של האסלאם תמימי דעים כי אין קשר בין מילת נשים ובין הדת" הוא אף גילה כי בתו לא נימולה[11].

עמדותיו ביחס ליהודים עריכה

בעבודת הדוקטורט שלו, תיאר טנטאוי את גישתו של האסלאם ליהודים. ליחסו מאפיינים אנטישמיים רבים; כך למשל הוא מתמצת את תיאורם בקוראן, הספר הקדוש ביותר לאסלאם:

הקוראן מתאר את היהודים כבעלי מאפיינים מנוונים מיוחדים להם: הם הורגים את נביאי האל, משבשים ומעוותים את מילותיו בתורה על ידי הוצאתם מהקשרם, צורכים ומבזבזים את כספי האנשים בהגזמה, אינם מרחיקים עצמם מהרוע שטמון בהם בשל תאוות הבשרים הטבועה בהם... הם כחמורים נושאי ספרים אשר האל כלא את נשמותיהם בתוך קופים וחזירים..רק מיעוט מהיהודים שומרים את מילתם..לא כל היהודים רעים -הטובים מתאסלמים בעוד הרעים שבהם לא.

[12]

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה