סיון הר-שפי

סיון הר-שפי (נולדה ב-18 במאי 1978) היא משוררת ישראלית.

ביוגרפיה עריכה

הר-שפי נולדה בירושלים. בעקבות אביה, הרבתה המשפחה לשנות מקומות מגורים, ובשלב מסוים עברה לגור באפרת. בגיל תיכון למדה בבית ספר פלך בירושלים.^[1] שירתה בצה"ל כמורה חיילת בבית ספר שדה עפרה. בוגרת תואר ראשון ושני בהצטיינות בחוג לספרות עברית של האוניברסיטה העברית. עבודת הגמר שלה, בהנחיית פרופ' רות קרטון-בלום, עסקה ב"פולימורפיזם בשירת יונה וולך: היבריד, מטמורפוזה ואלכימיה". כתבה את עבודת הדוקטורט על המלכות בשירת אורי צבי גרינברג במחלקה לספרות עם ישראל, אוניברסיטת בר-אילן, בהנחיית פרופ' תמר וולף מונזון.

ריכזה את בית המדרש לנשים "עורי" בירושלים. כיום היא מרצה במכללה האקדמית הרצוג בגוש עציון, במכון שכטר למדעי היהדות ומנחה סדנאות כתיבה ועורכת את כתב העת "עתר".

החלה לפרסם שירים בכתב העת משיב הרוח. פרסמה ארבעה ספרי שירה. זוכת "פרס הרי הרשון" של האוניברסיטה העברית (תשס"א), פרס אקו"ם (תשס"ג), פרס שרת החינוך (2004), פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים (תשע"ב), מלגת בוסתן של הספרייה הלאומית (2018)^[2] ופרס רעיית נשיא המדינה על שם ד"ר גרדנר סימון לשירה עברית (2019).

נשואה למשורר אבישר הר-שפי.

ערך זה הוא קצרמר בנושא ישראלים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.