סייברפאנק

תת סוגה במדע בדיוני

סייברפאנק או פאנקיברנטי היא תת-סוגה בספרות המדע בדיוני המבוססת על תרבות השוליים של שנות השבעים והשמונים של המאה העשרים ובעיקר על הפאנק. מקור השם הוא הלחם של קיברנטיקה ופאנק.

סדרת סרטי רובוקופ היא מסוגת הסייברפאנק

ספרות סייברפאנק מתארת עתיד דיסטופי קרוב יחסית המאופיין על ידי חברה מנוכרת וטכנולוגיה שועטת קדימה. שתלים ביוניים, הנדסה גנטית בקנה מידה רחב, שימוש בסמים וממשקי אדם-מכונה, כמו גם תאגידי-על וערי-ענק הם בין סממני העלילה בספרות המשתייכת לזרם. עלילת הסייברפאנק הקלאסית מציגה אנטי-גיבור שנאלץ להילחם כנגד המערכת ולרוב מנצח אותה בסופו של דבר.

בעוד שזרם המדע הבדיוני המקובל והמרכזי מתאר עתיד רחוק, סייברפאנק עוסק לעיתים קרובות לעבר עולם מקביל, או עתיד קרוב ביותר, שהוא הקצנה ברורה ומוצהרת של מנת יתר טכנולוגית. לגוף האדם תפיסה "מכנית" יותר בז'אנר זה - את הגוף אפשר להחליף, להשתיל איברים, לאחות עצבים ולהנדס מחדש את ה-DNA. בספר "נוירומנסר", מתוארת אחת הדמויות במילים האלה: "... כיעורו היה כמו מתוך אגדה, בעידן שבו היה היופי מצרך שווה לכל נפש, הייתה בהיעדרו של זה מידה של הפגנת אצילות..."[1].

מאפייניםעריכה

בין האישים המזוהים ביותר עם הז'אנר ניתן למנות את ויליאם גיבסון, ברוס סטרלינג, ניל סטיבנסון, ברוס בת'ק (שטבע את המונח "סייברפאנק" בסיפורו משנת 1983) ופיליפ ק. דיק, שספרו "האם אנדרואידים חולמים על כבשים חשמליות?" היווה את הבסיס לסרט שלימים יהפוך למעין "יצירת דוגמה" בז'אנר: בלייד ראנר[2]. סרטים רבים הושפעו אף הם מהז'אנר דוגמת שליחות קטלנית, רובוקופ, מקס הזועם ואפילו המטריקס, החדש יחסית (סוף שנות ה-90 של המאה ה-20), אשר יש הטוענים שהושפע רבות מנוירומנסר של גיבסון. בטלוויזיה יש מעט סדרות מזרם זה, כאשר הסדרה של ג'יימס קמרון "מלאך שחור" מהווה דוגמה טובה. משחקי תפקידים שולחניים רבים בז'אנר דוגמת סייברפאנק 2020, סייברספייס ומרוצללים מציעים קווי סיפור המושפעים מיצירות קודמות, והחל משנות ה-90 הז'אנר בא לידי ביטוי גם ביצירות אנימה ומאנגה דוגמת הרוח במעטפת, קאובוי ביבופ, אקירה וגאנם (Gunnm; המאנגה עליה התבסס הסרט "אליטה: מלאך קרב")

בתחום זה ניתן למצוא גם משחקי מחשב ווידאו רבים, החל מ-System Shock, סדרת Syndicate וסדרת Deus Ex הוותיקות ועד לכותרים חדשים יותר דוגמת Mirror's Edge וסייברפאנק 2077.

העולם המתואר ביצירותעריכה

 
רובע שיבויה שבטוקיו כפי שצולם ב-2017. ויליאם גיבסון תיאר את ההשפעה של יפן המודרנית על הז'אנר כ"יפן המודרנית היא בפשטות סייברפאנק"
 
העיר המגודרת קאולון שבהונג קונג כפי שצולמה בשעת לילה ב-1993: דוגמה לעודף אורבניזציה שמהווה מוטיב מרכזי ביצירות סייברפאנק.

כותבי סייברפאנק נוטים להשתמש באלמנטים ספרותיים המצויים בדרך כלל בספרות הפשע - לרוב ספרות בלשית ופילם נואר - ובגישה פוסט-מודרניסטית המציגה את הצד המחתרתי והניהיליסטי של חברה אנושית בעידן המידע והאלקטרוניקה. העתיד המוצג ביצירות הוא עתיד "אבוד" ודיסטופי - אנטיתזה ליצירות העתידניות האוטופיות שהופצו בשנות ה-40 וה-50. גיבסון בעצמו ממחיש את היחס השלילי שלו ל"מדע בדיוני אוטופי" בסיפורו הקצר "The Gernsback Continuum" משנת 1981 שנכתב כלעג על היצירות האוטופיות שהיו פופולריות באותה העת.

העולם המתואר ברבות מהיצירות הוא עולם שבו שולטות הקדרות והאפלה, כפי שהיטיב גיבסון לתאר בספרו "נוירומנסר":

צבע השמים מעל הנמל היה כצבעו של מרקע טלויזיה, המכוונת לערוץ מת.

נוירומנסר, עמ' 9

עם זאת, בחלק מיצירות הסייברפאנק, רוב מהלך העניינים מתרחש יותר במרחב הקיברנטי מאשר בעולם האמיתי, ובכך הגבול בין מציאות לבין מציאות מדומה הולך ומיטשטש. מוטיב נפוץ ברבות מיצירות הסייברפאנק הוא חיבור ישיר בין מוח האדם לבין מערכות מחשב, ואכן, ביצירות רבות נפוצים הסיפורים על בני-אדם ש"משזרקים" את עצמם למרחב הקיברנטי, באים במגע עם תוכנות מחשב ובינות מלאכותיות שמתפקדות כישויות חיות לכל דבר, ואף נשכרים על מנת לפרוץ אותן.

לתרבות יפן המודרנית, לטכנולוגיה ולכלכלה שלה הייתה השפעה רבה על יצירות רבות בז'אנר שפורסמו בשנות ה-80. גיבסון בעצמו היטיב לתאר את השפעת יפן על הז'אנר במילים "יפן המודרנית היא בפשטות סייברפאנק"[3]. יצירות סייברפאנק רבות מתרחשות לעיתים בעולם תעשייתי ועירוני המואר עד לעייפה בתאורות רחוב. גם המרחב העירוני של הונג קונג (ובפרט מרחבים שסבלו מעודף אורבניזציה, דוגמת העיר המגודרת קאולון) תואר על ידי סופרים רבים כמקום משפיע על יצירות כבלייד ראנר, מירוצללים, וסדרת האנימה "הרוח במעטפת"[4]. רידלי סקוט, היוצר של בלייד ראנר, תיאר בעצמו את לוס אנג'לס העתידנית המוצגת בסרט כ"הונג קונג ביום רע"[5]. מאמורו אושיי, הבמאי של הסרט "הרוח במעטפת", תיאר את רחובותיה הכאוטיים של הונג קונג המודרנית כ"ישן וחדש שחיים בדו-קיום מבלבל" וציין כי הדבר התאים מאוד לאופי הסרט.

הפרוטוגוניסטעריכה

אחת הדמויות המוקדמות שהשפיעו רבות על הז'אנר היא דמותו של קייס מ"נוירומנסר": קייס הוא "קאובוי מחשבים" צעיר בשנות ה-20 לחייו, גנב שעבד על פי דרישה עבור גנבים אחרים, עשירים יותר, בגד במעסיקיו ונענש על כך בשלילת יכולותיו, אך מקבל אותן בחזרה לאחר שדמות מפוקפקת אך עשירה ביותר מציעה לו את עסקת חייו[6]. בדומה לקייס, דמויות רבות בז'אנר הן אנטי-גיבורים שמנסים להסתדר בעולם מופרע: הן מנוצלות, מושמות לעיתים בסיטואציות לא נעימות, נאלצות לבצע מעשים מפוקפקים, לעיתים "מנצחות את המערכת" אך במקרים רבים לא מוצאות את עצמן במצב טוב יותר מאשר היו בהתחלה (דוגמה: "V", גיבור המשחק "סייברפאנק 2077"). אלו אנשים שלרוב חיים בשולי החברה, וההתמקדות בהם היא למעשה ה"פאנק" שבסייברפאנק.

החברה והממשלעריכה

יצירות סייברפאנק יכולות לשמש ככלי על מנת להדאיג את הקוראים מפני העתיד, שמתואר לעיתים קרובות כעתיד בו לחברות עסקיות ולתאגידי הענק יש כוח רב יותר מלממשלות, ולקרוא אותם לפעולה כנגד מצב אפשרי שכזה. לעיתים קרובות הז'אנר מביע תחושת מרד, כך שאפשר לתאר אותו כסוג של מהפכה תרבותית במדע הבדיוני. כך אמר למשל הסופר והמבקר דייוויד ברין:

...מבט קרוב (בסופרי סייברפאנק) מגלה שהם כמעט תמיד נוטים לתאר חברות עתידניות בהן הממשלות הפכו לרכרוכיות ועלובות... סיפורי סייברפאנק מפורסמים מאת גיבסון, ויליאמס, קאדיגן ואחרים אכן מתארים אחיזת-כוח אורווליאנית המתרחשת במאה הבאה, וכמעט תמיד כוח זה נאחז בסודי סודות בידי אליטות עשירות או תאגידים.

The Transparent Society מאת דיוויד ברין, 1998

יצירות סייברפאנק מוקדמות מתוארות כמי שניבאו את עלייתו והתפתחותו של האינטרנט, ועסקו במוטיב חוזר של רשת מחשבים כלל-עולמית לפני שהמושג World Wide Web בכלל היה ידוע בציבור.

השפעותעריכה

אמנות ואדריכלותעריכה

 
מרכז סוני שבברלין - מקום שלדעת רבים מייצג נאמנה סגנון בנייה המושפע מסייברפאנק.

מספר אדריכלים מהסגנון הנאו-פוטוריסטי(אנ') הושפעו מהז'אנר. בין המקומות שלדעת רבים (דוגמת הכותב דייוויד סוזוקי) מייצגים נאמנה סגנון אדריכלי המושפע מהסייברפאנק ניתן למנות את מרכז סוני שבכיכר פוסטדאם בברלין[7].

חברה ותרבותעריכה

תת-התרבות שכונתה "סייברדליק" (Cyberdelic; הלחם בסיסים של סייבר+פסיכדלי)(אנ') שהתפתחה בארצות הברית בסוף שנות ה-80 ותחילת שנות ה-90 התפתחה בהשראת יצירות פופולריות בז'אנר ותוארה כניסיון לשלב את תרבות האינטרנט שהייתה עודה בחיתוליה בשנים אלו ביחד עם סמים פסיכדליים ואומנות פסיכדלית. התנועה נעלמה בשנות ה-2000 עקב התפוצצות בועת הדוט קום. גם תת-התרבות שכונתה "סייבר-גות'"(אנ') ניסתה לשלב בין הסייברפאנק לבין תת-תרבות הגותים ותרבות הרייב.

ז'אנרים קשוריםעריכה

עם התפתחותו של ז'אנר הסייברפאנק, החלו לצמוח זרמים חדשים במדע הבדיוני ששאבו השפעה רבה מהסייברפאנק, כאשר אף הם בדומה לסייברפאנק בחנו את השפעת הטכנולוגיה על החברה בדרכים שונות.

בין הז'אנרים הבולטים שהושפעו מהסייברפאנק ניתן למנות את ז'אנר הסטימפאנק, תת-סוגה שמשלבת היסטוריה חלופית המציגה עולם המושפע מהתקופה הוויקטוריאנית בבריטניה ומתמקדת בטכנולוגיות מבוססות מכניקה בסיסית ומנועי קיטור; דיזלפאנק, בעצמו תת-סוגה בסטימפאנק, שאף הוא משלב היסטוריה חלופית ביחד עם טכנולוגיה המבוססת על שנות ה-40 וה-50 של המאה ה-20; וביו-פאנק(אנ'), שמתמקד בביוטכנולוגיה ובהנדסה גנטית במקום בטכנולוגיית מידע.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא סייברפאנק בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ ויליאם גיבסון, נוירומנסר, עמ' 10, הוצאת ספריית מעריב
  2. ^ ע"פ הספר The Cybercities Reader משנת 2004, עמוד 389
  3. ^ GIBSON, WILLIAM (30 באפריל 2001). "The Future Perfect". Time (באנגלית). ISSN 0040-781X. בדיקה אחרונה ב-30 באוגוסט 2021. 
  4. ^ Redmond, Sean (2004). Liquid Metal: The Science Fiction Film Reader. Wallflower Press. pp. 101–112.
  5. ^ Nigel Wheale, The Postmodern Arts: An Introductory Reader, Psychology Press, 1995, ISBN 978-0-415-07776-7. (באנגלית)
  6. ^ Todd W. Taylor, Irene Ward, Literacy theory in the age of the Internet, עמוד 34, New York : Columbia University Press, 1998, ISBN 978-0-231-11330-4
  7. ^ David Suzuki, Holly Jewell Dressel, Good News for a Change: How Everyday People are Helping the Planet, Greystone Books, 2003, ISBN 978-1-55054-926-3. (באנגלית)