חטיבת כפיר

חטיבת חיל רגלים סדירה בצה"ל
(הופנה מהדף סיירת חרוב החדשה)

חטיבת כפיר (חטיבה 900) היא חטיבת חיל רגלים סדירה בצה"ל. חטיבת כפיר הייתה תחת פיקודה של עוצבת עידן ובספטמבר 2020 החטיבה הוכפפה לעוצבת הבזק (אוגדה 99) תוך הסבה לחטיבת חי"ר-אש.

חטיבת כפיר
תג החטיבה, דגל החטיבה
תג החטיבה, דגל החטיבה
"ראש לאריות"
פרטים
כינוי חטיבה 900
מדינה ישראלישראל ישראל
שיוך צה"ל
סוג חטיבת חי"ר סדירה
בסיס האם מחנה בקעות, מינואר 2018 מפח"ט (מפקדת חטיבה) כפיר הועברה למחסום מכבים
אירועים ותאריכים
תקופת הפעילות שנות ה-90 של המאה ה-20 – הווה
מקים היחידה כאגד: אל"ם אייל נוסובסקי, כחטיבה: אל"ם דוד מנחם
מלחמות
נתוני היחידה
ציוד עיקרי רובה M4 פלאט-טופ, M16 קצר, מאג, נגב נשק קל, M2 בראונינג, רקטת M-72 לאו, רובי צלפים M24 SWS וברק. רכב שטח משוריין זאב, ג'יפ האמר ונגמ"ש M113
פיקוד
יחידת אם עוצבת הבזק
יחידות בת
דרגת המפקד אלוף-משנה  אלוף-משנה
מפקד נוכחי יניב בארוט
מפקדים מפקדי החטיבה
סיכת הלוחם של החטיבה

"כפיר" היא החטיבה הגדולה מבין חטיבות החי"ר. החטיבה מורכבת מארבעה גדודים וסיירת, אשר מתמחים בלוחמה זעירה ולוחמה בטרור, בדגש על שטחים בנויים ומורכבים[1]. החטיבה מתמרנת בכלל הגזרות ובעלת יכולות ייחודיות ללחימה בטרור. חיילי החטיבה חובשים כומתה בצבעי הסוואה (מנומרת) עם סמל חיל הרגלים ונועלים נעליים אדומות.

מפקד החטיבה מאוגוסט 2023 הוא אלוף-משנה יניב בארוט.

היסטוריה עריכה

מקורה של החטיבה הוא בגדודי החי"ר הייעודי שהוקמו החל משנות ה-90 של המאה ה-20, ככוחות שתפקידם להתלוות לכוחות שריון (חיל רגלים ממוכן). חלק מהגדודים הוקמו על בסיס פלוגות חרמ"ש (חיל רגלים משוריין) שפעלו במסגרת חטיבות מרחביות (כגון שמשון וחרוב) או על בסיס יחידות מיוחדות עצמאיות קיימות (כגון דוכיפת), וחלק מהגדודים הוקמו מן היסוד מאוחר יותר.

במהלך האינתיפאדה השנייה הוחלט להסב אותם לגדודים ייעודיים ללחימה בטרור בערים ביהודה והשומרון. בשנת 2003, לאחר פירוקה של חטיבה 500 של חיל השריון (שגם היא נקראה "כפיר"), הוסבו רוב חייליה ללוחמי חי"ר ונוספה לכל גדוד פלוגה ותיקה שנקראת "מבצעית".

בטרם ההקמה הרשמית של החטיבה אוחדו "גדודי ה-90" תחת קורת גג אחת שנקראה "אגד 900" שהיה תחת פיקודו של אל"ם אייל נוסובסקי שכיהן עד 23 באוקטובר 2005 כמפקד האגד. ב-6 בדצמבר 2005 אוחד אגד 900 לחטיבת חי"ר סדירה בפיקודו של מפקד האגד השני אלוף-משנה דוד מנחם, שהפך למפקד הראשון של החטיבה שנקראה מאז "חטיבת כפיר"[2].

לוחמי החטיבה עוברים הכשרת רובאי 07. עד להקמת החטיבה ביצעו לוחמי החי"ר הייעודי את פרק הכשרתם במתקן אדם שבמרכז הארץ, ולאחריה עברה ההכשרה למחנה פלס בבקעת הירדן המשמש כבסיס האימונים החטיבתי, לצד מחנה בקעות המשמש לחלק האימון המתקדם (בעבר שימש מחנה קלע ברמת הגולן למטרה זו).

עם הקמת החטיבה הוענקו לחייליה פריטי זיהוי ייחודיים – כומתה חטיבתית מנומרת, שהחליפה את הכומתה השחורה שחבשו רוב חיילי החטיבה, וסיכת לוחם חדשה, המוענקת ללוחמים שסיימו מסלול. סיכת הלוחם הקודמת הפכה לסיכה גדודית שהלוחם מקבל בסיום הכשרת החי"ר. תגי הגדודים השונים אוחדו לתג חטיבתי אחיד, המורכב מחרב, המסמלת את הלחימה והמשימה, וכנפיים המסמלות את המוסריות הנדרשת בה. בנוסף הוכרז דגל חטיבה חדש: חציו לבן וחציו צבעי הסוואה כהים.

החטיבה לא שותפה במלחמת לבנון השנייה, למעט גדוד נצח יהודה שהוקפץ מחופשה לתגבור גזרת גבול הצפון זמן קצר לאחר אירוע החטיפה שפתח את המלחמה, אך הוחזר למקומו הרגיל כעבור מספר ימים.

בפברואר 2007 התקיים לראשונה בתל חדיד טקס סוף מסלול חטיבתי משותף לכל הגדודים. ביולי אותה השנה נערך טקס זיכרון ראשון לחללי חטיבת כפיר ביד לבנים בעפולה, והתקיים טקס הנחת אבן פינה לאנדרטת חטיבת כפיר ליד עפולה. העיר עפולה הוכרזה כעיר המאמצת של חטיבת כפיר וב-7 בספטמבר 2010 נחנך אתר ההנצחה החטיבתי מול בית חולים העמק בעפולה.

בקיץ 2007 נחשפה פרשה במסגרתה חיילים מגדוד לביא, בפיקוד קצין, חטפו בדאהרייה מונית פלסטינית, כפתו את הנהג, נסעו ברחבי העיירה ולבסוף ירו בעובר אורח לא חמוש ופצעו אותו קשה. לאחר-מכן, במהלך התחקיר הצה"לי, שיקרו החיילים על פרטי האירוע[3]. בפברואר 2008 חשפה תוכנית הטלוויזיה "עובדה" עדויות על סדרת מקרים שבהם התעללו חיילים מחטיבת כפיר בפלסטינים[4].

במבצע עופרת יצוקה לא שותפה החטיבה, למעט גדוד חרוב שלאחר פרוץ המבצע הורד לגבול רצועת עזה. במהלך הלחימה נהרג מפקד הפלוגה המסייעת בגדוד[5]. על פעולתו במבצע של סמל ראשון מנחם ציק, חובש בגדוד, הוענק לו בספטמבר 2009 צל"ש אלוף מאת מפקד פיקוד הדרום, יואב גלנט[6].

באוקטובר 2009 עלתה החטיבה לכותרות כאשר מספר טירונים מגדוד שמשון הניפו כרזות כנגד פינוי יישובים במהלך טקס השבעתם. שני אירועים דומים אירעו בימים שלאחר מכן בחטיבה ועוררו דיון ציבורי שסבב סביב סוגיית הסרבנות, פינוי יישובים בידי צה"ל ומעמד ישיבות ההסדר[7]. החיילים טופלו בחומרה על ידי מפקד החטיבה, נשלחו למחבוש והודחו מהחטיבה.

בחודש מאי 2010 החטיבה ביצעה את התרגיל החטיבתי הראשון בתולדותיה[8], ולראשונה גדוד מהחטיבה, נחשון ביצע פעילות מבצעית בגבול לבנון. בחודש יוני 2011 ביצעה החטיבה תרגיל חטיבתי באש במתאר צפוני.

ביוני 2010 פורסם כי החטיבה ביצעה כ-70% מהמעצרים ביהודה ושומרון בחמש השנים הראשונות להקמת החטיבה, לצד פעילות נוספת של גילוי אמצעי לחימה וסיכול פיגועים באופן כללי[9].

בשנת 2012, לראשונה גדוד מהחטיבה, חרוב, תפס קו בגבול רצועת עזה. במקביל הפכה החטיבה באופן רשמי לחטיבת חי"ר מתמרנת ונערך תרגיל חטיבתי מלא ראשון, ברמת הגולן, בהשתתפות ארבעה גדודים, דוכיפת, שמשון, נצח יהודה ולביא (גדוד חרוב תפס קו בעזה וגדוד נחשון ביצע פעילות מבצעית באיו"ש). בעיצומו של התרגיל החטיבתי, החל מבצע עמוד ענן, והוחלט להוציא את גדוד לביא מהתרגיל ולהורידו לגזרת רצועת עזה, ולצרפו לגדוד חרוב שתפס קו בגזרה כאמור, כהכנה לפעילות צבאית קרקעית, שלא התקיימה לבסוף.

 
לוחמי סיירת חרוב מניפים את דגל ישראל במרכז קיבוץ בארי לאחר שחרורו, אוקטובר 2023

במהלך מבצע שובו אחים בקיץ 2014, הוקפצה החטיבה כולה מתרגיל ברמת הגולן ליהודה ושומרון להשתתף בחיפושים אחר שלושת הנערים החטופים[10]. עם זאת, החטיבה לא שותפה במבצע צוק איתן שהחל זמן קצר לאחר מכן למעט גדוד דוכיפת 94 שירד[דרושה הבהרה] לתפוס גזרה בעזה, גזרת מעבר ארז להתכונן לשילוב בכניסה הקרקעית. לאחר מכן נערך תרגיל חטיבתי נוסף בהשתתפות ארבעה גדודים[11].

בספטמבר 2014 עברה החטיבה לכפיפות עוצבת עידן.

ב-1 ביולי 2015 התקיים הטקס הרשמי של סגירת גדוד לביא, כחלק מהתייעלות צה"ל[12].

בנובמבר 2019, החטיבה בכללותה תפסה קו לראשונה לאורך גבול רצועת עזה.

בשנת 2020 החטיבה הוכפפה לעוצבת הבזק[13], כחלק מתהליך שבמהלכו הפכה חטיבת כפיר לחטיבת חיר"ם (חי"ר מובחר) מתמרנת, עברה שינויים ארגוניים והצטיידה באמצעים חדשים, כחלק מתר"ש תנופה[14].

במלחמת חרבות ברזל ב-2023 השתתפה החטיבה בתמרון הקרקעי ברצועת עזה. במסגרת הלחימה היא חשפה והשמידה עם כוחות הנדסה קרבית למעלה מ-30 פירי מנהרות ותקפה למעלה מ-100 מטרות טרור.[15][16]

מבנה חטיבת כפיר עריכה

בשנותיה הראשונות של החטיבה, כהמשך המסורת של גדודי ה-90 בטרם אוגדו לחטיבה, ועל מנת להתמחות בגזרת פעולה קבועה, הוכפפו גדודי החטיבה דרך שגרה למספר חטיבות מרחביות (חטמ"ר) באוגדת איו"ש (אזור יהודה ושומרון), ולמעשה היוו כוח חי"ר אורגני של חטיבות מרחביות אלה:

מתחילת שנת 2008 הפכו הגדודים לניידים, כבשאר חטיבות החי"ר, והם אינם משתייכים עוד לגזרת פעולה מסוימת, אלא מבצעים תחלופה שוטפת בגזרות שונות באיו"ש, ברצועת עזה ובגבול הצפון. גדודי החטיבה הופעלו במבצעים עופרת יצוקה ועמוד ענן.

ב-1 ביולי 2015 נסגר גדוד לביא (96).

גדוד נחשון (90) עריכה

 
סמל גדוד נחשון

גדוד נחשון הוקם בשנת 1998 כגדוד ייעודי ללחימה בשטחי יהודה ושומרון. הפלוגה הראשונה בגדוד הוקמה בנובמבר 1998 ובשנת 2000 הוקם הגדוד כולו באופן רשמי. בתחילת דרכו של הגדוד, לוחמיו הוכשרו לרובאי 03. לאחר שחיילי הגדוד ביצעו היטב מספר פעולות במהלך האינתיפאדה השנייה, שופר הציוד שהועמד לרשותם והכשרתם הוגברה לרובאי 07‏[17].

בשונה מגדודים אחרים בחטיבה לא השתייך הגדוד לגדודי החירמ"כ, והוא סופח לגדודים אלה כאשר הם אוגדו לקבוצה אחת, כגדודי חי"ר רגילים. הגדוד היה כפוף קודם להקמת חטיבת כפיר לחטיבה המרחבית אפרים, ובמשך מספר שנים היו טולכרם וקלקיליה, שתי הערים הגדולות בגזרת החטיבה, תחת אחריות הגדוד. קו התפר שבגזרת הערים וקרבתן למישור החוף וערי המרכז היוו אתגר מבצעי. בגזרה זו נחל הגדוד הצלחות מבצעיות רבות במהלך "אירועי גאות ושפל" שקדמו לאינתיפאדה השנייה ובמהלך מבצע חומת מגן שבו לקח חלק בשיתוף כוחות שריון וחטיבה 55 בכיבוש העיר טולכרם. לאחר מכן המשיך הגדוד בפעילות מבצעית שכללה פשיטות, מעצרים ומארבים כחלק ממבצע דרך נחושה. בגזרה זו שכל הגדוד אחדים מלוחמיו ומפקדיו במהלך פעילות מבצעית: מפקד פלוגת החוד, רס"ן שלומי כהן וסמ"ר יוסי טלבי נהרגו במהלך היתקלות בזמן מעצר מבוקשים בעיר קלקיליה ביוני 2002[18]. על פעולתם באותו אירוע עוטרו סמל ראשון יוסף טלבי וסגן רועי יבלוצ'ניק, סגן מפקד פלוגת החוד, בצל"ש אלוף[19][20].

 
לוחם גדוד נחשון של חטיבת כפיר בתרגיל לחימה במתאר צפוני

בדצמבר 2005, בתקרית אחרת, נהרג סגן אורי בינמו כשמחבל מתאבד פוצץ עצמו במהלך בידוק של מונית חשודה במחסום בגזרה[21]. בינמו עוטר בצל"ש מפקד אוגדה לאחר מותו[22]. בעקבות מותו הוקמה "עמותת הלוחמים כפיר" למען חיילי חטיבת כפיר על ידי אביו, אבי בינמו, שגם שימש כיו"ר העמותה מ-2005 ועד ל-2013.

בתקופה שלאחר שיא העימות בגדה, מרבית מפעילויות הגדוד היו בט"ש, מעצרי מבוקשים ותפיסות אמל"ח. אחדות מהפעילויות המפורסמות ביותר הן מעצרו של בכיר חמאס בשנת 2008 עומר ג'אבר, מתכנן ומוציאו לפועל של הפיגוע במלון פארק בנתניה בערב פסח 2002[23], וההיתקלות שבה חוסל במהלך מעצר בעיר מפקד החמאס סאבת עיאדה[24].

לאחר החלטה בפיקוד המרכז הוחלט "לעקור" את הגדודים מגזרותיהם הקבועות, וכך החל סבב קווים בגזרת איו"ש. בסוף שנת 2008 עזב הגדוד לראשונה את גזרתו ועבר לדרום הר חברון, ולאחר מכן לגזרת שומרון כשבמרכזה העיר שכם, שם השתתף יחד עם כוחות של יחידת דובדבן והשב"כ בחיסול רוצחיו של הרב מאיר חי[25][26]. בשנת 2010 המשיך הגדוד לגזרת בית לחם וגוש עציון. באפריל 2011 עלה גדוד נחשון לראשונה לגבול הצפון, כחלק מהפיכתה של חטיבת כפיר לחטיבה מובחרת המצטרפת לסבב חטיבות החי"ר בכלל הגזרות המבצעיות.

 
לוחמי גדוד נחשון בתרגיל לחימה בזירה צפונית

בשנת 2014, במסגרת מבצע שובו אחים, ביצע הגדוד מספר רב של מעצרים בגזרת גב ההר בואכה שכם. פעילות הגדוד נתקלה בהתנגדות רבה שכללה השלכת מטענים ובקבוקי תבערה. במסגרת הפעילות נחשפו אמצעי לחימה ופורקו תשתיות טרור.

שמו של הגדוד שאוב משמו של נחשון בן עמינדב, שלפי המדרש קפץ לים ראשון מבין בני ישראל, בעת קריעת ים סוף, ולכן מסמל אומץ, ראשוניות ותעוזה. המוטו של היחידה הוא "להיות ראשון, נחשון". אין קשר בין הגדוד הסדיר לבין גדוד המילואים "נחשון", על אף השם הזהה.

סיכת גדוד נחשון עריכה

הציפור שמופיעה בסיכה היא ציפור הכחל, והיא מסמלת נחישות, ראשוניות וחדות. צבעי הציפור, כחול וסגול, היו צבעי דגל הגדוד בעת הקמתו. הכחל אוחזת ברגליה את החרב המסמלת ערכי לחימה.

מפקדי גדוד נחשון עריכה

שם תקופת כהונה הערות
יורם לרדו 1998–2000 לשעבר מפקד חטיבת החילוץ[27] וראש מטה פיקוד העורף
צביקה דן 2000–2002 לשעבר ראש מחלקת בטיחות ובקרת איכות בזרוע היבשה
ערן ולק[28][29] 2002–2004
דוד אוברמן 2004–2006 לשעבר מפקד חטיבת כרמלי וסגן מפקד אוגדת איו"ש
ניר בר-און 2006–2008 לימים רמ"ט עוצבת האש, לשעבר מפקד גדוד גפן וקמב"ץ פיקוד המרכז
תמיר שלום 2008–2010 לשעבר סגן מפקד חטיבת כפיר
עמיחי קופולוביץ[30] 2010–2012 לשעבר סגן מפקד חטיבת כפיר וקצין אג"ם של עוצבת עידן
שי שמש[31] 2012–2014 לשעבר סגן מפקד חטיבת החרמון וראש ענף לחימה בבא"פ לכיש
אליק מימרן[32] 2014–2016 לימים סגן מפקד חטיבת שומרון
עומר כהן 2016–2018 לימים מפקד חטיבת עוז
לירון אפלמן 2018–2020 לימים מפקד חטיבת עודד
פאיז פארס 2020–2022 לשעבר רע"ן גדס"ר במא"ש במל"י, לימים מפקד בא"ח כפיר
רן כהן יולי 2022 – מפקד הגדוד הנוכחי
 
סמל גדוד שמשון

גדוד שמשון (92) עריכה

גדוד שמשון הוקם בנובמבר 1997 כגדוד חי"ר ייעודי לגזרת חטיבה צפונית עזה, על בסיס פלוגות החרמ"ש "אורן" ו"אשבל", שפעלו ברצועה באותן שנים. שמו של הגדוד מנציח את שמה של יחידת המסתערבים שמשון, שפעלה ברצועת עזה בין 1986 ל-1996, והסיכה הגדודית של הגדוד היא אותה סיכה של היחידה.

 
לוחם כפיר מפעיל רחפן
 
לוחמי כפיר באימון חטיבתי, מאי 2022

עם הקמתו שהה הגדוד תקופה ארוכה באיו"ש בגזרות גוש עציון ובית לחם, ותקופה קצרה יותר באזור חברון ודרום הר חברון, שם ספג מספר אבידות. באוקטובר 2001 עבר לרצועת עזה. תחילה ישב הגדוד במוצבים באזור רפיח וחאן יונס ולאחר מכן התפרש על אזור צפון הרצועה. בתקופת היותו בדרום הרצועה ניהל הגדוד שגרת לחימה נמוכת עצימות מתוך המוצבים. התקופה לוותה בחילופי אש כבדים מתוך המוצבים, כשהשכונות הפלסטיניות שימשו כמקלט למחבלים. שני חיילי הגדוד נהרגו מידי צלפים וחיילים וקצינים נוספים נפצעו מאותם חילופי אש יום יומיים. באוקטובר 2003 נהרגו שתי חיילות, אחת מפלוגת המפקדה ותצפיתנית אשר סופחה לגדוד וחובש מפלוגת הפלחו"ד של הגדוד, באירוע חדירה של מחבל למוצב הגדוד בנצרים שבצפון הרצועה, באירוע אף נפצעו מספר חיילים וחיילות. הגדוד זכה לפרסום בעקבות מבצע "דרך המלך" (אוקטובר 2004, שכונת זיתון), ובמספר נרחב של מבצעים ברצועת עזה תחת פיקודו של אודי בן-מוחה, ששימש כמפקד הגדוד באותה תקופה. כמו כן במבצע קשת בענן ברפיח השתתפו הפלוגות הוותיקות של הגדוד. בתקופת פיקודו של בן מוחה, קיבל הגדוד מכתב הערכה אישי מהרמטכ"ל על הצלחתו במבצעים אלו. פלוגת החוד הגדודית בלטה בהצלחתה במספר התקלויות עם מחבלים וזכתה להערכה רבה. הצטיינות הגדוד שימשה ככר נרחב לכתיבת טכניקות קרביות באותה העת. גדוד שמשון אִבטח את נצרים בזמן תוכנית ההתנתקות, ואחריה עבר לגזרה הצפונית של רצועת עזה. בסוף דצמבר 2005 עבר הגדוד לגזרת גוש עציון, תחת פיקודה של החטיבה המרחבית עציון. בכך הושלם המעבר של כל גדודי החי"ר הייעודי לפעילות בשטחי יהודה ושומרון.

בשנת 2012 סיכלה פלוגת המסייעת של הגדוד פיגוע כבד מאוד שיצא מהעיר חברון, במבצע חטיבתי "שבת ירוקה".

במהלך שנת 2013 ביצע הגדוד תעסוקה מבצעית סדירה לראשונה בגזרת גבול לבנון ובכך השלים ראשון בתולדות החטיבה שירות בכל שְלוש הגזרות המבצעיות של צה"ל.

ביולי 2014 השתתפו חיילי שמשון בחיפושים אחר הנערים החטופים. חיילי שמשון מצאו את הסנדל ושאריות המשקפיים שהביאו לגילוי גופותיהם לבסוף.[דרוש מקור]

 
קלע סער של גדוד שמשון בעת אימון

בפברואר 2016, בעמדה ליד מערת המכפלה, ירו למוות בפלסטינית שניסתה לדקור חייל שביקש לבדוק אותה.[דרוש מקור]

ב-24 במארס 2016 תקפו שני מחבלים עמדה של הגדוד בחברון, פצעו חייל בדקירות ונוטרלו על ידי חיילי הגדוד, מחבל אחד נהרג והשני נפצע, לאחר מכן המחבל הפצוע נורה למוות על ידי חובש מהגדוד באירוע אשר הנקרא פרשת אלאור אזריה.

מפקדי גדוד שמשון עריכה

שם תקופת כהונה הערות
שגיא תלמי 1997–1999
בועז זלמנוביץ 1999–2001
אבי עובד 2001–2003
אודי בן-מוחה 2003–2005 לימים מפקד המכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה
שי סבאג 2005–2007
שמעון הרוש[33] 2007–2009 לימים רמ"ט עוצבת סיני, לשעבר קצין אג"ם של אוגדת עזה וסמח"ט גבעתי
ציון שנקור[34] 2009–2010 לשעבר סגן מפקד חטיבת עציון וראש ענף במל"י
אלרן מוראש 2010–2012 לימים מפקד חטיבת ביסלמ"ח
דותן רובנר 2012–2014 לשעבר סגן מפקד חטיבת עציון, לימים סגן מפקד חטיבה 55
דוד שפירא 2014–2016 מעוטר צל"ש אלוף, לימים סגן מפקד אוגדת עזה
איתי זיגדון 2016–2018 לשעבר ראש ענף לחימה אורבנית במל"י וקצין אג"ם של מל"י. לימים סגן מפקד מל"י
בני קטה 2018–2020 לימים סגן מפקד אוגדת איו"ש
סהר פוגל 2020–2022 לשעבר מ"פ מבצעית דוכיפת
עזריאל אמור אוגוסט 2022 – מפקד הגדוד הנוכחי

גדוד חרוב (93) עריכה

גדוד חרוב לפני ההסבה עריכה

גדוד חרוב הוקם ב-25 במאי 1995 כגדוד חי"ר ייעודי בחטיבה 500 הפועל בגזרת חטיבת שומרון והעיר שכם. שמו של הגדוד מנציח את שמה של סיירת חרוב. מקורם של חלק מפלוגות הגדוד היה ביחידת חרמ"ש שפעלה בשנות האינתיפאדה הראשונה.

באירועי מנהרת הכותל באוקטובר 1996, נהרגו שישה מחיילי הגדוד בעת הפריצה לשכם וחילוץ שוטרי מג"ב מקבר יוסף.

תחת פיקוד חטיבה 500, גדוד חרוב הוביל את הלחימה במבצע חומת מגן בעיר שכם. בין פעולותיו בעיר, הגדוד נלחם במחנה פליטים עין בית עילמא ובשכונת רפידא. תחת פיקוד חטיבת גולני, בשנת 2002, הגדוד הוביל מבצע שני בעיר שכם. ביוני 2002 קיבל הגדוד תעודת הערכה מהאלוף יצחק איתן, מפקד פיקוד מרכז, על חלקו במבצע חומת מגן[35]. באותה שנה, הגדוד ביצע מרדף אחרי החוליה שביצעה את שני הפיגועים בעיר עמנואל[36] וחיסל אותה. אחד המחבלים שנהרגו בקרב היה בִּלַא֫ל אל-אַ֫קְרַע (بلال الأقرع), שנחשב באותה עת למבוקש מס' 2 בשומרון. על קרב זה הוענק צל"ש מפקד אוגדה מאת תת-אלוף אודי שני, מפקד עוצבת הפלדה, למפקד הכוח המסתער, סגן עזרא לקיה[37][38].

ב-5 ביולי 2003 קיבל הגדוד צל"ש יחידתי מטעם אודי שני, מפקד עוצבת הפלדה, בגין לחימה עיקשת בטרור בגזרת השומרון תוך פיתוח טכניקות לחימה חדשות כנגד ארגוני הטרור[39].

בשנת 2004 קיבל הגדוד צל"ש יחידתי נוסף מטעם אלוף פיקוד המרכז, בגין מקצועיות ועמידה עיקשת על מטרותיו[40].

בשנת 2007 חיסלו חיילי הגדוד את פאדי קַפִישה, שהיה באותה העת מבוקש מס' 1 של צה"ל באזור יהודה ושומרון. במהלך פעילות זו נהרג מפיצוץ מטען חבלה סמ"ר אושר דמרי. בשנת 2022 נעצר מפעיל המטען עלאם אלראעי.

בשנת 2008 החל הגדוד להחליף קווי תעסוקה מבצעית, בדומה לשאר גדודי החי"ר בצה"ל. עם תחילתו של מבצע עופרת יצוקה בדצמבר 2008 הוקפץ גדוד חרוב לרצועת עזה על מנת לתפוס את גזרת גדוד כיסופים. במהלך המבצע פעל בדרום רצועת עזה וביצע משימות התקפיות באזור ח'אן יונס ודיר אל-בלח. במהלך אחת מהפעולות נהרג מאש מחבלים רס"ן רועי רוזנר, מפקד פלוגת המסייעת של הגדוד. על פעולתו במבצע של סמל ראשון מנחם ציק, חובש בגדוד, הוענק לציק בספטמבר 2009 צל"ש אלוף ממפקד פיקוד הדרום, יואב גלנט[6].

מפקדי גדוד חרוב עריכה
שם תקופת כהונה הערות
חיים (ראס) אביטל[41] 1995–1996
דדי שמחי 1996–1998 לשעבר ראש מטה פיקוד העורף, לימים נציב כבאות והצלה
דני טוויזר 1998–1999 לשעבר ראש מטה אוגדת איו"ש
גבי שופן 1999–2001
אשר בן לולו 2001–2003 לימים ראש מטה פיקוד הצפון
נוחי מנדל 2003–2005 לשעבר סגן מפקד אוגדת עזה
אריק חן 2005–2007 לשעבר נספח צה"ל בהולנד, מפקד עוצבת הגולן[42] וסגן מפקד עוצבת אדום
אילן דיקשטיין 2007–2009 לשעבר מפקד חטיבת עציוני וקצין אג"ם של הגיס הצפוני
כפיר כהן[43] 2009–2011 מעוטר צל"ש אלוף, לימים סגן מפקד אוגדת איו"ש
יואב צוקרון[44] 2011–2013 לשעבר סגן מפקד ביסלמ"ח, לימים סגן מפקד עוצבת חצי האש
איציק גץ[45] 2013–2015 לשעבר רע"ן לחימה אורבנית במל"י, לימים מפקד חטיבת ירושלים
יניב בארוט 2015–2017 המג"ד האחרון. תחת פיקודו הגדוד עבר הסבה לסיירת. לימים מפקד חטיבת כפיר.

סיירת חרוב (93) עריכה

 
סמל סיירת חרוב

הסבה לסיירת חרוב עריכה

בנובמבר 2016 החל גדוד חרוב בהסבה לסיירת. במקביל נפתח המחזור הראשון של סיירת חרוב בבא"ח כפיר. ב-22 במרץ 2017 הושלמה הסבת הגדוד לסיירת חרוב בטקס שנערך באנדרטת הבקעה[46]. כחלק מהתהליך, הפכו הפלוגות בסיירת חרוב החדשה ל-3 פלגות, שקיבלו את שמותיהן של פלוגות חרמ"ש ההיסטוריות: אשחר, אלון ואשוח, ובמקביל המחלקות הפכו לצוותים[47]. הקמת הסיירת עמדה בראש תוכנית חטיבתית כוללת בשם "ראש לאריות".

 
סיכת לוחם סיירת חרוב

ב-29 באוגוסט 2021 נחנך בית הספר להכשרות של הסיירת בבסיס תל נוף. האירוע מהווה גם מעין "סגירת מעגל", מאחר שסיירת חרוב הוקמה בתחילת שנת 1966 ושכנה במשך שנה בבסיס תל-נוף עד למרץ 1967 אז עברה למפקדת פיקוד המרכז ששכנה אז ברמלה, ושם הייתה עד למלחמת ששת הימים.

 
לוחמי סיירת חרוב בסריקות בעוטף עזה לאחר מתקפת הפתע

במבצע שובר גלים (20222023) ביצעה סיירת חרוב מבצעים רבים, חלקם בשיתוף פעולה עם הימ"מ.

ביולי 2023 יצא צה"ל למבצע בית וגן במרחב העיר ומחנה הפליטים ג'נין. במהלכו ביצעה סיירת חרוב פשיטה קרקעית ואיתרה אמל"ח רב ומספר מעבדות נפץ.

סיירת חרוב לקחה חלק במלחמה חרבות ברזל כחלק מצק״ח 900, ועשתה היסטוריה על הסיירת הראשונה של כפיר המתמרנת בעזה.

הגעה ליחידה והכשרת הלוחם עריכה

 
צלף של סיירת חרוב, חמוש בבארט REC10.

על מנת להגיע לסיירת חרוב, על הטירונים לעבור את הגיבוש החטיבתי של חטיבת כפיר בעת גיוסם. מסלול ההכשרה של הסיירת נמשך כשנה וחודשיים (7 חודשי הכשרת בא"ח ו-7 חודשי הכשרת בית הספר), וכולל טירונות ואחריה התמחות בתצפית, הסוואה, ניווט, לוחמה בשטח בנוי, לחימה בתוואי תת-קרקע, לחימה בשטח סבוך, חבלה התקפית, הפעלת רחפנים ועוד[48].

הכשרה מתקדמת (אימון מתקדם) הכוללת ניווטים בשטח פתוח ובנוי, פשיטה, קרב מגע, לוחמה זעירה, לוחמה בשטח בנוי, קורס לוחמה בטרור, הפעלת רחפנים וסבח[דרושה הבהרה]. בנוסף ישנם צוותים ייעודיים שמתעסקים בצליפה, חבלה, איסוף מודיעין קרבי ולוחמה תת-קרקעית.

סיכת היחידה עריכה

סיכת היחידה היא כסמלה של סיירת חרוב המקורית. המוטיבים העיקריים בסמל מדגישים את ייעוד הסיירת ושיוכה: האריות מצביעים על שיוך היחידה לפיקוד המרכז, הג'יפ מסמל את משימות המרדפים ואופי פעילות היחידה, הכנפיים מסמלות את השיוך למערך המוצנח, והחבצלת היא סמל ענף המודיעין ממנו הוקמה הסיירת (הישנה) במקור. תג היחידה הוא כסמל גדוד חרוב, ומורכב מחרב מכונפת על רקע אדום. מסמל זה נגזר סמל החטיבה כולה.

מפקדי סיירת חרוב עריכה

שם תקופת כהונה הערות
יניב בארוט[49] מרץ–מאי 2017 במהלך תפקידו כמג"ד חרוב החלה הסבת הגדוד לסיירת בנוב' 2016 והקמתה במרץ 2017
אורן צבר 2017–2019 לימים סגן מפקד החטיבה
גל ריץ 2019–2021 לימים מפקד בא"ח עוז
אהוד לנגר 2021–2023
דוד לוי אוגוסט 2023 – מפקד הסיירת במלחמת חרבות ברזל

גדוד דוכיפת (94) עריכה

 
סמל גדוד דוכיפת

בשנת 1984 הוקמה דוכיפת (המנציחה את שמה של סיירת דוכיפת) כיחידה המתמחה בלוחמה נגד טנקים (יחידת נ"ט/יחנ"ט 94). זאת על רקע הצלחה מוכחת של חטיבת נ"ט במילואים שפעלה במבצע שלום הגליל, בלבנון. מפקדה הראשון של היחידה היה ציון ספיר. עם הקמתה, הוקצה ליחידה זמן אימונים רב ואיכותה המקצועית הייתה גבוהה. בעת הקמת היחידה עסקו לוחמיה פחות בביטחון שוטף מאשר לוחמי חיל רגלים פשוטים בצה"ל ומסלול ההכשרה שלהם כלל טירונות חיל רגלים, טירונות יחידה של שבועיים ואימוני המשך מסלול בלוחמה נגד טנקים, בניווט ובאימוני חיל רגלים מתקדמים. פלוגת המסלול האורגנית הראשונה של היחידה (כפלוגת עורב) הייתה מחזור אוגוסט 1986, בפיקודו של סיון יחיאלי. הפלוגה עברה הכשרת חי"ר, ניווטים ועורב. ארז כץ, שלימים פיקד על היחידה, שירת כמפקד צוות בפלוגה. בזמן הקמתה, ליחידה לא היה תקן של גדוד משום שבאופן רשמי היו בה רק שתי פלוגות לוחמות. זאת אף על פי שבאופן מעשי היה בה סגל קצונה וחוגרים של שלוש פלוגות לוחמות. שתיים מהפלוגות הלוחמות התמחו בלוחמה נגד טנקים ובפלוגה המסייעת היו שתי מחלקות, מחלקת סיור ומרגמות. מבחינה שלישותית נחשבו חיילי הפלוגה המסייעת לחיילי פלוגת המפקדה – חיילי הפלוגה תומכת הלוחמה. פלוגת הטירונים של היחידה לא נחשבה, גם היא, לחלק מהיחידה. רק בשנת 1990, תחת פיקודו של שרון דוידוביץ', כאשר מפקד האוגדה היה עוזי דיין, עניין התקנים הוסדר.

עם הקמת היחידה, חיילי דוכיפת עברו טירונות עם חיילי חטיבת הצנחנים ונחשבו באופן שלישותי לחיילי בסיס ההדרכה של הצנחנים, זאת אף על פי שרק בודדים מהם קיבלו קורס צניחה. עם פרוץ האינתיפאדה הראשונה, בשנת 1987 קוצצו האימונים באופן חד והיחידה נשלחה לעסוק במשימות שיטור (ביטחון שוטף), בדרך כלל ביהודה ושומרון. היחידה הייתה פרושה בכל רחבי הארץ. מחברון וחלחול, דרך רמאללה וכלה באביבים שעל גבול הצפון. מפקד היחידה, עופר אילות, שלא הצליח לשכנע את מפקדיו בחשיבות זמן האימונים, נהג לכנס מדי פעם את קציניו וחייליו והפגיש אותם עם הקצינים הבכירים כדי לשכנע אותם שדרוש עוד זמן אימונים. אולם המצב לא השתנה. איילות הגיע לעימות קשה עם מפקדיו לאחר שהכריז כי היחידה אינה כשירה מבצעית למלא את משימותיה במלחמה. היחידה פעלה בהצלחה מרובה באיו"ש ואף זכתה לצל"ש מפקד אוגדה מאת תת-אלוף גבי אופיר, מפקד אוגדת איו"ש, על חלקה בתפיסת מחבלים מבוקשים במבצע מסובך בקסבה של שכם, במהלך אינתיפאדה הראשונה[50]. באותה עת, עיקר פעילות השיטור של הצבא התרחשו ברצועת הביטחון בלבנון, ואיכות הפעילות באיו"ש לא נתפסה כחשובה. על אף הצלחת הגדוד, תחושות קשות בקרב מפקדי היחידה וחייליה הובילו בשנת 1990 למרד – כל הלוחמים שגמרו את הכשרתם וכמה חיילים נוספים חתמו על טופס בקשה להעברה ליחידה אחרת. טענותיהם העיקריות היו שהצבא נהג עמם בחוסר הגינות בכך שהוא אינו מאפשר להם להתאמן במשך אחד עשר חודשים ובכך שהוא לא מאפשר להם לבצע את התפקיד שאליו הם מוינו ושבשבילו הם עברו הכשרה מפרכת.

לאחר המרד הוחלף יצחקי חן, מפקד האוגדה שבמסגרתה פעלה היחידה בעוזי דיין, ואילו אילות עצמו ביקש לסיים את תפקידו והוחלף בשרון דוידוביץ'. אילות טען כי אם יש צורך מבצעי, נכון יהיה לשנות את ייעוד היחידה והגדרתה מיחידת נ"ט ליחידת בט"ש. במצב הנוכחי, שבו ייעוד היחידה לא מתממש באימונים ובהשגת כשירות מבצעית למשימותיה במלחמה, הוא אינו יכול להמשיך ולהיות אחראי על היחידה.

בשנת 1992, כאשר אהוד ברק התמנה לרמטכ"ל, הוא הסב את היחידה לגדוד חיל רגלים ממוכן תחת פיקוד חטיבה 401 של חיל השריון. בסוף שנת 2001 נקבעה העיר רמאללה כגזרתה הקבועה. עם הקמת חטיבת כפיר נשמרה גזרתו של הגדוד תחת חטיבת בנימין.

במבצע חומת מגן לחם הגדוד באזור רמאללה והביא ללכידתם של מרואן ברגותי ומבוקשים נוספים. שני מפקדי פלוגות בגדוד: מפקד הפלוגה המסייעת, סרן תומר ציטר, ומפקד פלוגת החוד, סרן כפיר כהן, עוטרו על לחימתם במבצע בצל"ש אלוף[51][52].

באפריל 2008 זכה הגדוד בפרס הרמטכ"ל ליחידות מבצעיות[53]. בשנת 2015 זכה הגדוד פעם נוספת בפרס הרמטכ"ל.

מאז שינוי ייעודה של החטיבה, הגדוד מבצע פעילות ביטחון שוטף הכוללת מבצעים מורכבים בכל הגזרות.

במלחמת חרבות ברזל לקח לראשונה הגדוד חלק בתמרון הקרקעי ברצועת עזה. עם תחילת התמרון במרחב צפון הרצועה בשכונת שאג'עייה ולאחר מכן בדרום בח'אן יונס ובני סוהילה. במהלך הלחימה הכוחות חיסלו עשרות של מחבלים, פשטו על עשרות תשתיות טרור והשתלטו על מפקדות של ארגון הטרור חמאס.

מפקדי גדוד דוכיפת עריכה

שם תקופת כהונה הערות
ציון ספיר 1984–1986
גידי נצר 1986–1988
עופר אילות 1988–1990
שרון דווידוביץ 1990–1992
יוסי שגיב 1992–1994
משה נידם 1994–1996
ארז כץ 1996–1998 לשעבר רמ"ח תורת לחימה באגף המבצעים
אייל תם 1998–2000
ארז וינר 2000–2002 לימים ראש צוות התכנון המבצעי בפיקוד הדרום
אריק מורה 2002–2003
רסאן עליאן 2003–2005 לימים ראש המנהל האזרחי
אייל שחר 2005–2007 לשעבר סמח"ט כפיר, רע"ן ארגון היבשה באג"ת ומפקד קורס אג"ם לדרג הרס"ן במכללות הצבאיות
יוסי פינטו 2007–2009 לשעבר מפקד חטיבת בנימין, מפקד מא"ש במל"י ומפקד חטיבת החילוץ
רז שריג[54] 2009–2011 לשעבר סמח"ט כפיר, קצין אג"ם של אוגדת הגליל, מפק"ץ במלט"ק ומפקד חטיבת יואב
שי בן ישי[55] 2011–2013 לשעבר סגן מפקד עוצבת ברעם ורע"ן לחימה אורבנית במל"י. לימים סגן מפקד אוגדת הבשן
שרון אלטיט[56] 2013–2015 לימים מפקד החטיבה
נתי קרן 2015–2017 לימים סגן מפקד המרכז הלאומי לאימונים ביבשה
יניב מלכה 2017–2019 לימים סגן מפקד אוגדת הבשן
ניר איפרגן 2019–2021 לימים ראש ענף במל"י וקצין אג"ם של מל"י
משה אליצור 2021 – 2023 לימים מפקד גדוד דקל
סהר מועדים יולי 2023 – לשעבר מג"ד 906, מפקד הגדוד הנוכחי

גדוד נצח יהודה (97) עריכה

  ערך מורחב – נצח יהודה
 
חיילים מגדוד נצח יהודה, חטיבת כפיר, עם ציוד לחימה לפני פעילות מבצעית

גדוד נצח יהודה של חטיבת כפיר, הוא הנח"ל החרדי לשעבר בשמו ושיוכו החדשים. הוקם בינואר 1999 והפך לגדוד מבצעי בשנת 2002. הגדוד עשה פעילות ביטחון שוטף בגזרת חטיבת הבקעה ומשנת 2008 תופס קו בגזרת חטיבת מנשה (ג'נין וטולכרם). הגדוד הוקם על ידי צה"ל בשיתוף עם רבנים ומשרד הביטחון, על מנת לאפשר לבני ישיבות חרדים וחרדים לאומיים לשלב שירות צבאי קרבי עם המשך השמירה על אורח חייהם האדוק. בתחילת שנת 2015 הוחלט שלאחר התרגיל הגדודי שהגדוד עבר באותה עת, הגדוד יעבור לראשונה לפעילות בט"ש בגזרת חטיבת בנימין (רמאללה).

מסלול השירות של חיילי הגדוד שונה מזה של שאר חיילי החטיבה בכך שלאחר שתי שנות השירות הראשונות יוצאים חיילי הגדוד ל"שנת משימה" שבה ניתנת להם האפשרות להשלים את לימודי היסוד והבגרות וללמוד בקורסים שונים, זאת על מנת לספק להם נקודת פתיחה טובה ביציאה לשוק העבודה והכנה לחיים האזרחיים. הגדוד נחל הצלחות רבות, והוביל לתפיסתם של לא מעט מבוקשים ולמניעת פעילות חבלנית בגזרתו. במהלך השנים 2013–2014 זכה הגדוד בשישה פרסים שונים, בהם פרס הרמטכ"ל (מקום שני בבית הגדודים) ופרס מפקד זרוע היבשה.

מפקדי גדוד נצח יהודה עריכה

שם תקופת כהונה הערות
איתן עוזרי 1999–2000
עוזי אביעזר 2000–2001
אדי דגן[57] 2001–2002
יונתן ברנסקי[58] 2002–2004 לשעבר מפקד מגמת יבשה במכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה
ירון פרנקל[59] 2004–2006
איציק גיא[60] 2006–2008 לימים מפקד בית הספר לחילוץ והצלה ובמקביל רמ"ח תורה ופיתוח בפיקוד העורף
דרור שפיגל[61] 2008–2010 לשעבר רמ"ט אוגדת איו"ש. לשעבר קמב"ץ פיקוד המרכז, סמח"ט כפיר ומפק"ץ במלט"ק
עמיחי סגל[62] 2010–2012
תלם חזן[63] 2012–2014 לשעבר מפק"ץ במלט"ק, סגן מפקד חטיבת הצנחנים וראש מנהלת שילוב חרדים באכ"א
אורי לוי 2014–2016 לימים מפקד עוצבת השרון ומפקד בא"פ לכיש
איתמר דשל 2016–2018 לימים מפקד חטיבת יואב
נתאי עוקשי[64] 2018–2020 לימים מפקד חטיבת ירושלים
מתי שבח 2020–2022 לימים סגן מפקד החטיבה
שלמה שירן אוגוסט 2022 – מפקד הגדוד הנוכחי
 
מחנה פלס, במבט מפלס נח"ל. הפס השחור מתחת לבסיס הוא כביש הגישה לחמדת.

בא"ח כפיר עריכה

עם הקמת החטיבה בשנת 2005, הוחלט על הקמת בא"ח (בסיס אימון חטיבתי) בבקעות בצפון בקעת הירדן; עד להקמתו התאמנו חיילי החטיבה במתקן אדם. הבא"ח מורכב משלושה בסיסים: מחנה פלס ומחנה בקעות, שבהם נערכים אימון היסוד והאימון המתקדם ובסיס סערה – שבו נמצאת מפקדת הבסיס כולל לשכת המג"ד ומשרדי גורמי המעטפת. בנוסף יש את מגמת האימונים אשר אחראית על האימונים החטיבתיים והכנות לקורס מפקדי כיתות (קמ"כ), וקורס קצינים (קק"צ).

הבא"ח נחשב לבא"ח הגדול בצה"ל, בו מוכשרות פלוגות טירונים, ופלוגות אימון מתקדם, ובנוסף להכשרה הרגילה, ניתנת ללוחמים הכשרה בלחימה בטרור, בגרילה, ובלחימה בשטחים אורבניים, בשל התמחותו בתחום הלחימה בטרור הוקם בבא"ח מטווח ייחודי המדמה מצבי ירי שונים.

 
טירונים של חטיבת כפיר בטקס סיום מסע כומתה

בנוסף מקודמת בבא"ח תוכנית בשם פרויקט עתידים, במסגרתה מאותרים חיילים מצטיינים עוד בשלב ראשוני, ומוכוונים לתפקידי פיקוד על ידי הכשרה והעשרה נוספים, שהם מקבלים בחודשי הטירונות.

בבסיס ניתנת הכשרה ואימון ללוחמי חטיבת כפיר. בעבר יחידת עוקץ, יחידת הלוט"ר ויחידת נהיגה מבצעית, עברו את הכשרתן הראשונית בבא"ח, אך החל ממחזור נובמבר 2019 העבירו יחידות אלו את הטירונות שלהן לבא"ח צנחנים.

במלחמת חרבות ברזל ב-2023 השתתפו לוחמי גדוד ההכשרות בלחימה במספר מוקדים בעוטף עזה בדגש על - קיבוץ זיקים ומפלסים, לוחמי גדוד ההכשרות וטירוניו היוו כוח משמעותי בהדיפת מחבלי החמאס ומניעת הטבח וספגו מספר פצועים.

מפקדי בא"ח כפיר עריכה

שם תקופת כהונה הערות
רועי בארי 2005–2007 לימים מפקד מחוז דרום בפיקוד העורף
אריק חן 2007–2009 לימים נספח צה"ל בהולנד
עמית ימין 2009–2011 לימים מפקד חיל הגנת הגבולות
כפיר כהן 2011–2013 לימים סגן מפקד אוגדת איו"ש
אריה שחורי 2013–2015 לימים קצין אג"ם של מל"י
שרון אלטיט 2015–2017 לימים מפקד החטיבה
אורי לוי 2017–2019 לימים מפקד עוצבת השרון ומפקד בא"פ לכיש
יניב מלכה 2019–2021 לימם סגן מפקד אוגדת הבשן
בני קטה 2021 – 2023 לימים סגן מפקד אוגדת איו"ש
פאיז פארס יולי 2023 – מפקד הבא"ח הנוכחי

גדודים שפורקו עריכה

גדוד לביא (96) עריכה

גדוד לביא הוקם בסוף שנת 2001 כגדוד חי"ר ייעודי בגזרת דרום הר חברון תחת פיקוד חטיבת יהודה. מחזור הגיוס הראשון של הגדוד היה בנובמבר 2001. בניגוד לחלק מגדודי החטיבה, הגדוד לא היה יחידת חרמ"ש בעברו, והוא הוקם כגדוד בט"ש שהצטרף בהמשך לאגד 900. על אף גזרתו הייעודית שרת הגדוד תקופות ארוכות בגזרת ג'נין, רמאללה והעיר חברון.

בקיץ 2007 נחשפה פרשה במסגרתה חטפו חיילים מהגדוד בפיקוד קצין מונית פלסטינית בדאהרייה, כפתו את נהג המונית, נסעו ברחבי העיירה ולבסוף ירו בעובר אורח לא חמוש ופצעו אותו קשה. לאחר מכן, במהלך התחקיר הצה"לי, שיקרו החיילים, וסילפו את פרטי הפעולה[3].

בשנת 2011, זכו לראשונה מחזור נובמבר 2010 של הגדוד בתחצ"ן ודורגו באותה שנה כפלוגה המצטיינת מבין שאר פלוגות החי"ר, בפעם הראשונה מאז הקמת החטיבה.

באפריל 2012 הוענק ללוחם בפלוגה המסייעת בגדוד, סמל גל וינגרטן, צל"ש אלוף מאת מפקד פיקוד המרכז, ניצן אלון, על שגילה אומץ לב, דבקות במשימה וחתירה לניצחון[65].

באוגוסט 2014 התפרסם כי הגדוד ייסגר וחייליו יפוזרו בין הגדודים האחרים בחטיבה. על בסיס שדרת הפיקוד הגדודית יוקם גדוד חי"ר קל בשם גדוד אריות הירדן, שישלב לוחמים ולוחמות יחד כדוגמת גדוד קרקל, וישובץ תחת חטיבת הבקעה. הליכי הקמת הגדוד החלו בגיוס נובמבר 2014[66][67]. ב-1 ביולי 2015 התקיים הטקס הרשמי של הקמת גדוד אריות הירדן.

ב-1 יולי 2015 נסגר גדוד לביא וחייליו ומפקדיו פוזרו בגדודים השונים בחטיבה[68].

ססמת הגדוד הייתה "ערכים מובילים לוחמים ומפקדים בראש".

מפקדי גדוד לביא

שם תקופת כהונה הערות
יהודה לוין 2001–2003
רועי בארי 2003–2005 לשעבר מפקד מחוז דרום בפיקוד העורף
דידי סדן[69] 2005–2007
עמית ימין 2007–2009 לימים מפקד חיל הגנת הגבולות
אוריה חצרוני 2009–2011 לימים ראש מחלקת הבטיחות וביקורת האיכות (מבק"א) בזרוע היבשה
אריה שחורי[70] 2011–2013 בעבר מפקד בא"ח כפיר, לימים קצין אג"ם של מל"י
שחר ספדה[71] 2013–2015 המג"ד האחרון. לשעבר סמח"ט יהודה, סגן מפקד מא"ט במל"י וסמח"ט כפיר

יחידות נוספות עריכה

עד למחזור נובמבר 2019, גיוס לחטיבה היווה גם את שער הכניסה למספר יחידות נוספות, אף שלא היו חלק מהחטיבה עצמה:

  • בלנ"מ 444 – בית הספר לניוד מבצעי (כיום גיוס דרך גיבוש ייעודי ליחידה וטירונות בחטיבת הצנחנים)
  • יחידת עוקץ – יחידת הכלבנים של צה"ל. (כיום גיוס דרך גדנ"ע וגיבוש ייחודי ליחידה, טירונות בחטיבת הצנחנים)
  • גיבוש ליחידת הלוט"ר מתבצע דרך חטיבת כפיר, אך הטירונות מתקיימת בבא"ח צנחנים.
  • גיבוש ליחידת רפאים (החל ממחזור נובמבר 2021) מתבצעת דרך חטיבת כפיר[דרוש מקור], החיילים ממשיכים את ההכשרה כחיילי סיירת חרוב ובעת סיום ההכשרה יעברו לשרת ביחידת רפאים.
  • חטיבת עוז – ממחזור אוגוסט 2022 ניתן להתגייס לחטיבה דרך גיבוש יחטיות כפיר[דרוש מקור].

מפקדי החטיבה עריכה

שם תקופת כהונה הערות
אייל נוסובסקי אוקטובר 2003 – 23 באוקטובר 2005 מפקד אגד 900 הראשון
דוד מנחם 23 באוקטובר 2005 – 5 באוגוסט 2007 המפקד השני של האגד והמפקד הראשון של החטיבה. לימים ראש המנהל האזרחי
איתי וירוב 5 באוגוסט 2007 – 20 באוגוסט 2009 לימים מפקד המכללות הצבאיות ומפקד מפקדת העומק
אורן אבמן 20 באוגוסט 2009 – 26 ביוני 2011 לימים מפקד עוצבת עידן
אודי בן-מוחה 26 ביוני 2011 – 25 ביולי 2013 המח"ט הראשון ששימש מפקד גדוד השייך לחטיבה. לימים מפקד פו"ם
אשר בן לולו 25 ביולי 2013 – 30 ביולי 2015 המח"ט הראשון שצמח בפלוגה השייכת לחטיבה. לימים ראש מטה פיקוד הצפון
גיא חזות 30 ביולי 2015 – 29 במרץ 2017 לימים מפקד עוצבת אדום
ציון רצון 29 במרץ 2017 – 4 ביולי 2019 לימים מפקד אוגדת הבשן
ערן אוליאל 4 ביולי 2019 – 27 במאי 2021 לימים קצין חי"ר וצנחנים ראשי
שרון אלטיט 27 במאי 2021 – 20 באוגוסט 2023 מפקד החטיבה הראשון שעשה את כל שירותו בחטיבה
יניב בארוט 20 באוגוסט 2023 – מפקד החטיבה במלחמת חרבות ברזל

נשק ואמצעים עריכה

חיילי חטיבת כפיר חמושים בעיקר ברובה סער קרבין M4A1, לצד רובי M16 ו-CAR-15. על הרובים יש כוונות אופטיות מסוג מאפרו ומארס לרובאים ומפקדים ו-Trijicon ACOG, לאופולד וליאור לקלעים וצלפים. שאר כלי הנשק זהים לשאר כלי הנשק של גדודי החי"ר בצה"ל וכוללים מטול רימונים מדגם M-203, רובי צלפים מדגמים רמינגטון M-24,‏ SR-25, ברק ורוגר SR-22, מטולי רקטות נגד טנקים מדגמי לאו M-72 ומטאדור, מקלע בינוני מאג, מקלע קל נגב, מקלע כבד מדגם M2 בראונינג ומטול רימונים אוטומטי (מקל"ר) סאקו דיפנס Mk-19 בקליבר 40 מ"מ.

מחלקות הסיור בחטיבה מצוידות ברכבי שטח מסוג HMMWV, ואילו מחלקות המרגמות מצוידות במרגמות בקוטר 120 מ"מ.

החטיבה מצוידת בנגמ"שי M-113 בלבד, הנחשבים למיושנים ופגיעים ובעלי מיגון לא מספק.

ציונים לשבח עריכה

הצל"שים מוצגים בסדר הענקתם.

אנדרטת חטיבת כפיר עריכה

 
האנדרטה לחללי חטיבת כפיר בעפולה

אנדרטת חטיבת כפיר נמצאת בעפולה, מצפון לכביש 65 ומול הפארק העירוני של עפולה.

לאחר הקמת החטיבה היא אומצה על ידי העיר עפולה. כחלק ממהלך האימוץ, רשויות העיר החליטו להנציח את זכרם של חללי החטיבה באתר הנצחה בשטח של 30 דונם. אבן הפינה של אנדרטה לזכר חללי החטיבה הונחה בשטח המוניציפלי של העיר ביולי 2007. חנוכת האנדרטה נערכה ב-7 בספטמבר 2010, ביזמת "עמותת חטיבת כפיר" שהוקמה על ידי אבי בינמו, ובעזרת תורמים שונים ובתוכם עיריית עפולה. אחד מהמונצחים באנדרטה הוא אורי בינמו, בנו של בינמו, שנהרג במהלך שירותו בחטיבת כפיר ועוטר לאחר מותו בצל"ש מפקד אוגדה[22].

בשטח הנרחב של האתר, מול האנדרטה, מתקיימים טקסי זיכרון לחללי החטיבה וכן התכנסויות שונות של לוחמי החטיבה כמו טקס הענקת כומתה וטקס החלפת מח"ט. מדי שנה, ביום העצמאות, נערכת בשטח תצוגה של כלי נשק, כלי שריון ואמצעי לחימה וקשר של צה"ל.

סמלים עריכה

צבע הכומתה והבחירה בה עריכה

 
כומתת החטיבה
 
מדי א' של לוחם חטיבת כפיר

צבע הכומתה הוא צבעי הסוואה. עם הקמת החטיבה ב-2005, הקים המח"ט דוד מנחם צוות לגיבוש הצעות לסמלי וצבעי החטיבה והכריז על תחרות הצעות. בינואר 2006 נבחרה הכומתה, שעוצבה על ידי המח"ט בעזרתו של גרפיקאי מיחידת הב"ט. בדף מפקד שהוציא המח"ט ביוני 2006 לאחר אישור סמלי היחידה, נימק את בחירתו: ההסוואה כעקרון מנחה במלחמה בטרור, צבעי ההסוואה המזוהים עם פעילות מבצעית וצבעי האדמה והזית המזוהים עם אזור יהודה ושומרון. בספטמבר 2006 אושר סופית צבע הכומתה[72].

הצבע הייחודי יצר בעיות בהתחלה, כאשר במתפרה הצבאית ויבואן הכומתות טענו כי אין אפשרות לייצר כומתה בצבע כזה. לאחר ביקור חוזר בביתו של המח"ט, שוכנע היבואן שהדבר אפשרי.

תגי גדודים לפני הקמת החטיבה עריכה

כפי שכבר נאמר, לפני הקמת החטיבה כל גדוד היה יחידה לוחמת עצמאית, שהייתה כפופה לחטיבה מרחבית אחרת. כפועל יוצא מכך, לכל גדוד גם היה תג יחידה משלו:

  • נחשון (90) – תחת פיקוד חטיבה מרחבית אפרים. תג הגדוד היה זהה לתג חטיבת אפרים, אך צורף אליו סמל הגדוד – ציפור הכחל – המסמלת נחישות, ראשוניות וחדות, שאוחזת ברגליה חרב, המסמלת לחימה.
  • שמשון (92) – תחת פיקוד אוגדת עזה. תג הגדוד הכיל מוטיבים משני היסודות של הגדוד: שועל סביב חרב – שנלקח מסמל אוגדת עזה, לצד דמות שמשון כשהוא שובר את העמודים – שנלקח מסמל יחידת שמשון.
  • חרוב (93) – תחת פיקוד חטיבה מרחבית שומרון.
  • דוכיפת (94) – תחת פיקוד חטיבה מרחבית בנימין.
  • לביא (96) – תחת פיקוד חטיבה מרחבית יהודה. תג הגדוד היה זהה לתג חטיבת יהודה, אך צורף אליו סמל הגדוד – אריה – כשם הגדוד, עם כנפי עטלף וחרב, המסמלת לחימה.
  • נצח יהודה (97) – תחת פיקוד חטיבת הבקעה. לנצח יהודה היו שני תגים לפני הקמת החטיבה. התג הראשון התבסס על הקישור שהתקיים באותו הזמן בין הגדוד לבין מסגרת הנח"ל – נוער חלוצי לוחם ומיקומו של הגדוד בבקעת הירדן. מראה התג הציג אריה – "גור אריה יהודה" – על רקע סמל הנח"ל – מעוין ירוק ועליו חרב ומגל (דמות האריה הסתירה את המגל), ושני הסמלים על רקע של בקעת הירדן. על התג השני הופיע דמות אריה על רקע מגן דוד ושלהבות המנורה – לציון דתיות הגדוד, לצד חץ המסמל לחימה.

תגי הגדודים לפני איגודם לחטיבה עריכה

 
תג החטיבה כיום: כנפיים לבנות למוסריות, חרב ורקע אדום ללחימה.

תג חטיבה עריכה

בשנת 2006, כשנה לאחר הקמת החטיבה, נוצר גם תג אחיד עבור כלל הגדודים, המשמש עד היום.

התג הורכב מחרב וכנפיים, בצבעים אדום ולבן. החרב והצבע האדום סימלו את הלחימה והמשימה, ואילו הכנפיים והצבע הלבן סימלו את המוסריות הנדרשת בה. שמונת החלקים של הכנפיים סימלו את שמונה יחידות החטיבה: ששת הגדודים, בסיס האימונים החטיבתי ומפקדת החטיבה. מראה התג כמעט זהה למראה התג של גדוד חרוב לפני הקמת החטיבה, ונגזר ממנו.

התג עוצב על ידי מש"קית ת"ש מגדוד חרוב, ולפני האישור הסופי לתג נבדק שניתן להציג אותו על הקרקע באמצעות סידור של אבנים[73].

סיכת הלוחם עריכה

 
סיכת הלוחם הישנה
 
הסבר על הסיכת לוחם החדשה

סיכת הלוחם עוצבה עם הקמת החטיבה, ב-2005. והיא המוענקת ללוחמים שסיימו מסלול.

הסיכה כוללת סממנים של כל הגדודים של החטיבה, כנפיים - סיירת חרוב, אריה - גדוד נצח יהודה, עמודים שבורים - גדוד שמשון, חרב - גדוד דוכיפת.

סיכות הלוחם שהיו ייחודיות לכל גדוד הפכו לסיכות גדודיות שהלוחמים מקבלים בסיום הכשרת החי"ר.

בשנת 2022 חודש העיצוב של סיכת הלוחם וגודלה שונה.

סיכות לוחמים של גדודי החטיבה עריכה

גלריה עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ (הקישור אינו פעיל, 7 ביוני 2018)חטיבת כפיר תרגלה לחימה בשטחים בנוים ומורכבים, באוקטובר 2010-he/Dover.aspx http://www.idf.il/1133-19687-he/Dover.aspx, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט):
  2. ^ אמיר בוחבוט, רק בת שנה וכבר הכי גדולה בצה"ל, באתר nrg‏, 21 באוקטובר 2006
  3. ^ 1 2 פרשת דהריה: אישום נגד הקצין האחראי, באתר וואלה‏, 9 באוגוסט 2007
  4. ^ יובל אזולאי, חיילי כפיר מתעללים, והקצינים מודים: "אנחנו בתקופה רעה", באתר הארץ, 23 בפברואר 2008
  5. ^ בחרוב נפש, ב-אתר דובר צה"ל
  6. ^ 1 2 3 סמ"ר מנחם ציק, באתר הגבורה, באתר הגבורה.
  7. ^ אפרת וייס, באמצע טקס בכותל: טירונים הניפו שלט נגד פינוי, באתר ynet, 23 באוקטובר 2009
  8. ^ "מקום לשאגה"-במחנה
  9. ^ שי פוגלמן, חטיבת כפיר נוסדה כדי לשרת בשטחים. חמש שנים אחרי, תוצאות הניסוי ניכרות בשטח, באתר הארץ, 10 ביוני 2010
  10. ^ שי גל, ‏"המבצע לאיתור הנערים - מבט מבפנים", באתר ‏מאקו‏, 20 ביוני 2014
  11. ^ "במחנה", 25 ביוני 2015, מתוך ריאיון עם מח"ט כפיר
  12. ^ עדו בן פורת, נסגר הגדוד שמצא את גופות שלושת הנערים, באתר ערוץ 7, 17 ביוני 2015
  13. ^   מערכת אתר צה"ל, אוגדה 99 יוצאת לדרך, באתר צה"ל, 15 בספטמבר 2020
  14. ^   מערכת אתר צה"ל, הרמטכ"ל הכריז על הסבת חטיבת כפיר לחטיבת חי"ר עתירת אש, באתר צה"ל, 22 בינואר 2020
  15. ^   צק"ח כפיר מתמרן בעומק רצועת עזה - ומשמיד מעל 30 פירי מנהרות, באתר צה"ל, 4 בדצמבר 2023.
  16. ^ יואב זיתון, שג'אעיה, מלכודות מתוחכמות ומפה סודית: עם לוחמי כפיר שעשו היסטוריה בשג'אעיה, באתר ynet, 8 בדצמבר 2023
  17. ^ טל זגרבה, המחבל ירה ואני חשבתי: 'אלוהים, בבקשה תן לי לצאת מהבית הזה', באתר הגבורה, באתר הגבורה, 5 ביוני 2009
  18. ^ אלי סניור, "הוא היה החצי השני שלי", באתר ynet, 20 ביוני 2002
  19. ^ 1 2 סגן רועי יבלוצ'ניק, באתר הגבורה, באתר הגבורה.
  20. ^ 1 2 סמ"ר יוסף טלבי, באתר הגבורה, באתר הגבורה.
  21. ^ אחיה ראב"ד, ההרוג בשומרון: החברה שמעה על מותו בקשר, באתר ynet, 30 בדצמבר 2005
  22. ^ 1 2 3 סגן אורי בינמו, באתר הגבורה, באתר הגבורה.
  23. ^ יהושע בריינר‏, "סגרנו מעגל במעצרו של ג'בר", באתר וואלה‏, 26 במרץ 2008.
  24. ^ אפרת וייס ועלי ואקד, צה"ל הרג את מפקד החמאס בטול כרם, באתר ynet, 17 בינואר 2006
  25. ^ אמיר בוחבוט, צה"ל: הפעילים שחוסלו היו מעורבים בפיגוע בשומרון, באתר nrg‏, 26 בדצמבר 2009
  26. ^ ניר דבורי, ‏גדודי חללי אל-אקצה: נגיב בעוצמה על פעולת צה"ל, באתר ‏מאקו‏, 26 בדצמבר 2009
  27. ^ טקס הקמת הנפה הסדירה של פיקוד העורף, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 6 באוגוסט 2013
  28. ^ חטיבה שואגת אתר זרוע היבשה, מרץ 2013
  29. ^ אמיר בוחבוט, "אני שמח שנפלה בחלקי הזכות לפקד על הלוחמים בגדוד נחשון", באתר nrg‏, 3 בנובמבר 2004
  30. ^ נמרים בגזרה אתר זרוע היבשה, 7 בפברואר 2012
  31. ^ מג"ד נחשון על תפיסת המחבלים:"מנענו פיגועים קשים בגזרה", באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 28 במרץ 2013(הקישור אינו פעיל, 7.06.2018)
  32. ^ אמיר בוחבוט‏, המחיר שצה"ל משלם על רצח המשפחה בכפר דומא, באתר וואלה‏, 12 בספטמבר 2015
  33. ^ הושע בריינר‏, מתנחלים זועמים: הותקפנו על ידי קצין צה"ל, באתר וואלה‏, 18 בספטמבר 2008
  34. ^ חגי הוברמן, מג"ד אתיופי ראשון בצה"ל, באתר ערוץ 7, 4 באפריל 2009
  35. ^ גדוד חרוב, באתר הגבורה, באתר הגבורה.
  36. ^ אפרת וייס ואטילה שומפלבי, הפיגוע בעמנואל: 3 בני משפחה נהרגו יחד, באתר ynet, 17 ביולי 2002
  37. ^ 1 2 סגן עזרא לקיה, באתר הגבורה, באתר הגבורה, 23 ביולי 2002.
  38. ^ 1 2 טובה דדון, לפצוע כבר יש צל"ש: "אוהב לתרום למדינה", באתר ynet, 3 באוגוסט 2010
  39. ^ 1 2 צל"ש יחידתי גדוד חרוב, באתר הגבורה, באתר הגבורה, 5 ביולי 2003.
  40. ^ 1 2 צל"ש יחידתי גדוד חרוב, באתר הגבורה, באתר הגבורה, 2004.
  41. ^ חופי עמוס, לוחמי גל הטרור: תעודת הצטיינות לגדוד חרוב, באתר nrg‏, 8 בספטמבר 2016.
  42. ^ עידן סונסינו, אל"מ אריק חן מונה למח"ט הגולן: "נבטיח שהטלטלה בסוריה תשאר שם", באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 1 באוגוסט 2012
  43. ^ יעל ליבנת, "איזהו הגיבור?": סיפור הגבורה של סא"ל כפיר כהן ממבצע "חומת מגן", באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 15 בדצמבר 2012
  44. ^ יעל ליבנת, מפקדים מספרים על יום הזיכרון שלהם, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 15 באפריל 2013(הקישור אינו פעיל, 7.06.2018)
  45. ^ ישי קרוב, עירנות החיילים מנעה זריקת בקבוקי תבערה, באתר ערוץ 7, 30 בספטמבר 2013
  46. ^ גל פרל פינקל, הערכת אמ"ן מזהה אפשרות להסדרה עם חמאס, בדרום בינתיים אין רגיעה, באתר זמן ישראל, 23 בינואר 2020מיכאל אוריה, ‏הצצה לאימון הפתע של סיירת חרוב בגזרת יהודה ושומרון, באתר ‏מאקו‏, 17 במאי 2018
  47. ^ לילך שובל, הנה היא שוב: סיירת חרוב, באתר ישראל היום, 5 באפריל 2017
  48. ^   גל פלוק רוה וינון שלום יתח, קיבלנו הצצה לביה"ס החדש של סיירת חרוב, באתר צה"ל, 31 באוגוסט 2021
  49. ^ יואב זיתון, צפו: שובה של סיירת חרוב לצה"ל, באתר ynet, 17 במאי 2017
  50. ^ 1 2 צל"ש יחידתי - גדוד דוכיפת, באתר הגבורה, באתר הגבורה.
  51. ^ 1 2 סרן תומר ציטר, באתר הגבורה, באתר הגבורה.
  52. ^ 1 2 סרן כפיר כהן, באתר הגבורה, באתר הגבורה.
  53. ^ חנן גרינברג, דוכיפת בשמים: הגדוד זכה בפרס הרמטכ"ל, באתר ynet, 7 באפריל 2008
  54. ^ חנן גרינברג, באוויר, בים וביבשה: הצצה לחיי המפקד ב-2011, באתר ynet, 10 במאי 2011
  55. ^ שי בן ישי‏, גולני שלהם: המפקדים שהותירו בי חותם לכל החיים, באתר וואלה‏, 25 באפריל 2012
  56. ^ שבתי בנדט‏, לוחמי דוכיפת בתרגיל גדודי: "יש על מי לסמוך", באתר וואלה‏, 25 בספטמבר 2013
  57. ^ מג"ד הנח"ל החרדי יודח בעקבות הפיגוע בחמרה, באתר ערוץ 7, 18 במרץ 2002(הקישור אינו פעיל, 7.06.2018)
  58. ^ דוד זולדן, הם יורים וחרדים, באתר ynet, 18 במאי 2009
  59. ^ מג"ד נח"ל חרדי: חיילי מנעו פיגוע גדול בת"א, באתר ערוץ 7, 29 במרץ 2006
  60. ^ חנן גרינברג, יום עם הנח"ל החרדי: עבודת קודש, ולא בישיבה, באתר ynet, 26 בספטמבר 2007
  61. ^ עוזי ברוך וחזקי עזרא, ההצלחה שמאחורי "נצח יהודה", באתר ערוץ 7, 18 בדצמבר 2009
  62. ^ ישי קרוב, מג"ד נצח יהודה: צה"ל רוצה את החרדים, באתר ערוץ 7, 4 באוקטובר 2012
  63. ^ שמעון כהן, נצח יהודה - גדוד מנצח, באתר ערוץ 7, 3 בינואר 2014
  64. ^ אסף משניות, רוח המפקד, באתר ערוץ 7, 10 ביולי 2020
  65. ^ 1 2 סמל גל וינגרטן, באתר הגבורה, באתר הגבורה.
  66. ^ יוחאי עופר, אריות ולביאות: גדוד חי"ר מעורב נוסף יוצא לדרך, באתר nrg‏, 13 בנובמבר 2014
  67. ^ יואב זיתון, הטובות לחי"ר: צה"ל יקים גדוד מעורב חדש, באתר ynet, 11 באוגוסט 2014
  68. ^ עוזי ברוך, גדוד "לביא" נסגר, באתר ערוץ 7, 1 ביולי 2015
  69. ^ חנן גרינברג, המג"ד מדהריה: על מה בכלל ננזפתי?, באתר ynet, 5 בדצמבר 2007
  70. ^ יואב זיתון, גדוד לביא מציין עשור: "עלייה באווירת הטרור", באתר ynet, 23 במאי 2012
  71. ^ יואב זיתון, תיעוד מיוחד: לילה עם הלוחמים בעקבות החטופים, באתר ynet, 20 ביוני 2014
  72. ^ (הקישור אינו פעיל, 7 ביוני 2018)אושרה הכומתה החדשה של חטיבת "כפיר". ארכיון אתר צה"ל, 1 בספטמבר 2006
  73. ^ טל גרנות, "חטיבת החי"ר החמישית בצה"ל, "כפיר", בחרה את הכומתה, התג והסיכה שיעטרו את חייליה, מבין רעיונות שהציעו החיילים עצמם.", עיתון במחנה, 30 באוגוסט 2006