סיכוי - לקידום שוויון אזרחי
סיכוי-אופוק לשוויון ושותפות היא עמותה, משותפת ליהודים וערבים, אזרחי ישראל, שנוסדה בשנת 1991 במטרה לקדם שוויון מלא ושותפות בין האזרחים הערבים לאזרחים היהודים בישראל. בין מייסדי עמותת סיכוי-אופוק נמנים אלוף הראבן ופייסל עזאיזה.
| מדינה |
ישראל  |
|---|---|
| מטה הארגון |
ירושלים |
| תקופת הפעילות |
1991–הווה (כ־33 שנים) |
|
www | |
  | |
לעמותה ועד מנהל ושני מנהלים, יהודי וערבי. יושבי הראש השותפים של העמותה הם אבירמה גולן ומייסם ג'לג'ולי והמנהלים השותפים הם אמג'ד שביטה ועופר דגן. לעמותה משרדים בחיפה ובירושלים. מחזור הפעילות של העמותה בשנים 2017-2019 נע בין 7 ל-8 מיליון ש"ח. עם התורמים לעמותה נמנים: האיחוד האירופי, קרן גלייזר, הקרן החדשה לישראל, קרן קלרמן, משפחת ארקין, אנשים פרטיים ישראליים וקרנות בינלאומיות נוספות.
פעולות העמותה עריכה
עמותת "סיכוי-אופוק" עובדת עם רשויות מקומיות ערביות והנהגת החברה הערבית, מול משרדי ממשלה, גופים ציבוריים, התקשורת והציבור הרחב, במטרה לחולל שינויי מדיניות שיביאו לשוויון חומרי ומהותי, לחיים משותפים ולמרחבים משותפים לאזרחים הערבים-פלסטינים ולאזרחים היהודים החיים במדינה. העמותה גורסת כי אחת הסיבות המרכזיות לפערים בין האזרחים הערבים והיהודים – כפרטים וכקולטיב – היא חלוקה לא־שוויונית של משאבי המדינה: של הקרקעות, התקציבים, השירותים, וכל משאב אחר באופן שיוצר אי־שוויון חריף ומוביל לפערים עמוקים ורחבים לאורך זמן.
לכן, המחלקה לקידום מדיניות שוויונית של עמותת "סיכוי-אופוק" ממפה את החסמים, ברמה הממשלתית והמקומית, שמונעים הקצאה שוויונית של משאבי המדינה, מגבשת ומפרסמת המלצות מדיניות כדי להתגבר על החסמים הללו ועובדת מול משרדי הממשלה כדי להבטיח את האימוץ והיישום של ההמלצות, בתחומים כמו תכנון ודיור ברשויות המקומיות הערביות, קידום תחבורה ציבורית, תשתיות, תעסוקה ועוד[1]. עמותת סיכוי-אופוק הייתה שותפה לקידום החלטת הממשלה 922 לצמצום פערים בהקצאת משאבים לחברה הערבית, וכיום פועלת לקדם את יישומה בפועל ולדאוג לתוכנית המשך[2]. בנוסף, סיכוי-אופוק מלווה רשויות מקומיות ערביות בקידום תכנון עירוני שתואם את צורכי הדיור והתחבורה של התושבים ומפתחת כלים והדרכות מקצועיות למען פיתוח כלכלי ואורבני ברשויות המקומיות הערביות.
במקביל, המחלקה לחברה משותפת של עמותת "סיכוי-אופוק" מקדמת מציאות של חברה משותפת ומרחבים משותפים המבוססים על כבוד, אמון והיכרות בין יהודים לערבים. העמותה גורסת כי ההפרדה במגורים, בחינוך ובמסגרות חברתיות וחוסר ההיכרות בין החברות מייצרת זרות וניכור, המקצינים את הדעות הקדומות וההסתה על רקע הסכסוך הלאומי ומאפשרים אפליה של האזרחים הערבים בכל רובדי החיים, כולל במשאבים ובתקציבים. מסיבה זו, "סיכוי-אופוק" פועלת ליצור מרחבים שמכילים ומכבדים את האזרחים הערבים ואת החברה הערבית לא רק כיחידים, אלא גם כבעלי זהות קולקטיבית איתנה, תרבות, היסטוריה ושפה. בין היתר, עמותת סיכוי-אופוק פועלת למען הנכחת השפה, הזהות והתרבות הערבית בתחבורה הציבורית ובנמלי התעופה, במוזיאונים, באתרי תרבות, בפארקים לאומיים ובמוסדות להשכלה גבוהה[3][4]. בנוסף, העמותה מקדמת ייצוג הולם ושוויוני של האזרחים הערבים והחברה הערבית בתקשורת העברית ובשיח הציבורי, באמצעות הנכחה וייצוג הולם של השפה, התרבות, ההיסטוריה והנרטיב של האזרחים הערבים, ומבקשת גם להנכיח את זהותם של האזרחים הערבים כמיעוט לאומי ילידי פלסטיני באמצעות מאבק בגילויי גזענות במרחב הציבורי, עידוד ופיתוח של הוראת השפה הערבית וחינוך לחיים משותפים במערכת החינוך[5].
ב-2010 פיתחה העמותה מודל עבודה בשם "מחסמים לסיכויים" הממפה חסמים ונותן המלצות מדיניות לקידום שוויון בין ערבים ליהודים בישראל. במסגרת זו פרסמה העמותה שישה מחקרים בתחומים שונים[6].
בעבר, "סיכוי-אופוק" הפעילה תוכנית לשיתוף פעולה בין רשויות מקומיות יהודיות וערביות. התוכנית פעלה בשנים 2004–2008 באזור ואדי עארה בה הוקמו במסגרת התוכנית אזורי תעשייה משותפים, והתגבשו יוזמות בתחומי התיירות ואיכות הסביבה. החל מ-2006 התוכנית פעלה באזור חוף כרמל[7][8]. בהמשך לפעילות לקידום שיתוף פעולה בין רשויות יהודיות וערביות, "סיכוי-אופוק" קידמה פרויקט ארצי לפיתוח וקידום של מסגרות תיירות קבועות המשותפות ליהודים וערבים ובמסגרתו הוקמו ארבע עמותות תיירות יהודיות-ערביות באזור ואדי עארה, נצרת והעמקים, המשולש-דרום השרון. בנוסף, העמותה הקימה בעבר קבוצות פעולה של אזרחים הפועלים להעלות את נושא השוויון בין האזרחים היהודים והערבים אל מרכז השיח הציבורי היהודי ולמנוע אפליה לרעה של האזרחים הערבים בקבלת שירותי ממשלה, והפעילה תוכנית לפיתוח מנהיגות ויוזמה קהילתית בקרב הציבור הערבי.[9]
העמותה שינתה את שמה מעמותת סיכוי - העמותה לקידום שוויון אזרחי לעמותת סיכוי-אופוק לשוויון ושותפות בשנת 2021.[10]
פרסומים עריכה
"סיכוי-אופוק" מפרסמת מחקרים ומסמכי מדיניות על שוויון ופערים בין יהודים לערבים במדיניות ובתקצוב של משרדי הממשלה השונים. בין הנושאים בהם עסקו פרסומים אלה:
- הנגשת המוזיאונים בישראל לחברה הערבית
- ייצוג והנכחה של החברה הערבית בחומרי הלימוד[11]
- לימוד ערבית בחינוך העברי
- הפתרון למחסור בנגישות לגני ילדים ביישובים הערבים הבדואים בנגב[12]
- מודל לפיתוח מערך חירום מקומי ברשויות המקומיות הערביות להתמודדות עם אתגרי הקורונה
- הרחבת גבולות שיפוט ביישובים הערביים
- חלוקת הכנסות משטחים מניבים
- חסמים והמלצות לפתרון מצוקת הדיור ביישובים הערביים
- שיווק קרקעות מדינה לפיתוח ובנייה ביישובים
- הקצאת תקציבי משרד הרווחה ותקני עובדים סוציאליים לרשויות מקומיות ערביות
- סוגיות ברישום מקרקעין בחברה הערבית בישראל
- לשכות הסיוע המשפטי
- מסגרות שהייה לילדים בסיכון עד גיל 3
- עמדות הציבור היהודי והערבי לגבי נושא השוויון[13]
בין 2006 ל-2010 פרסמה העמותה את "מדד השוויון" – מחקר שנתי הסוקר את הפערים ואי השוויון בין יהודים לערבים במדינת ישראל בחמישה תחומים שונים: חינוך, בריאות, תעסוקה, רווחה ודיור.[14]
קישורים חיצוניים עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של סיכוי - לקידום שוויון אזרחי- סיכוי - לקידום שוויון אזרחי, באתר "גיידסטאר ישראל"
רותם שטרקמן, ליאור דטל, ראשי רשויות החליטו להחליף עובדים ערבים ביהודים - הם פועלים בצורה היסטרית ולא חוקית, באתר TheMarker, 23 באוקטובר 2015
הערות שוליים עריכה
- ^ ליאור דטל, מחקר: משרד הרווחה מפלה לרעה את היישובים הערביים בישראל, באתר TheMarker, 20 בספטמבר 2011
- ^ מירב ארלוזורוב, תוכניות הפיתוח לחברה הערבית: 5 מיליארד שקל הועברו והיישום מתקדם - אבל לאט, באתר TheMarker, 15 בנובמבר 2017
- ^ נעמה ריבה, מדוע רוב המוזיאונים בארץ אינם נגישים למבקרים דוברי ערבית?, באתר הארץ, 15 בספטמבר 2020
- ^ משה גלעד, רקע היסטורי בערבית? באתרי התיירות לא חושבים שיש בכך צורך, באתר הארץ, 5 באוגוסט 2019
- ^ אדיר ינקו, "לפי הספרים אנחנו רק בונים בניינים ואוכלים פלאפל". מה חושבים ערבים על לימודי ערבית?, באתר ynet, 21 באוגוסט 2018
- ^ המחקר הראשון במסגרת מודל 'מחסמים לסיכויים', המציג את המודל, באתר "סיכוי-אופוק", אוגוסט 2010
- ^ רן שפירא, השלום מתחיל בשכן - שיתוף פעולה חדש בין יהודים לערבים בוואדי ערה, באתר הארץ, 21 במרץ 2010
- ^ שיתוף מוניציפלי, באתר "סיכוי-אופוק"
- ^ פעולה אזרחית, באתר "סיכוי-אופוק"
- ^ [1], ברשם העמותות
- ^ [2] נייר עמדה של עמותת "סיכוי-אופוק" על ייצוג והנכחה של החברה הערבית בחומרי הלימוד, אפריל 2019
- ^ [3] נייר עמדה של עמותת "סיכוי-אופוק" על הפתרון למחסור בנגישות לגני ילדים ביישובים הערבים הבדואים בנגב, יולי 2020
- ^ ג'קי חורי, קיפוחם של הערבים מטריד מחצית מהיהודים, באתר הארץ, 3 באוקטובר 2011
- ^ יואב שטרן, עמותת סיכוי: הפערים בחינוך בין יהודים לערבים אינם מצטמצמים, באתר הארץ, 4 באפריל 2007
מרב ארלוזרוב, היהודים בישראל חיים בממוצע ארבע שנים יותר מהערבים, באתר הארץ, 22 במרץ 2011