סילביה פלאת'
סילביה פלאת' (באנגלית: Sylvia Plath; 27 באוקטובר 1932 – 11 בפברואר 1963) הייתה משוררת וסופרת אמריקאית.
 | |
| לידה |
27 באוקטובר 1932 בוסטון, ארצות הברית  |
|---|---|
| התאבדה |
11 בפברואר 1963 (בגיל 30) לונדון, הממלכה המאוחדת |
| מדינה |
ארצות הברית |
| מקום קבורה |
Heptonstall |
| שם עט |
Victoria Lucas |
| מקום לימודים | סמית' קולג' |
| שפות היצירה |
אנגלית |
| סוגה | שירה |
| יצירות בולטות |
פעמון הזכוכית, Ariel, The Colossus |
| בן או בת זוג |
טד יוז (1956–1963) |
| צאצאים |
Frieda Hughes, Nicholas Hughes |
| פרסים והוקרה |
|
| חתימה |
.svg){kind=small} |
  | |
ביוגרפיה
עריכהפלאת' נולדה בבוסטון בשנת 1932 לאוטו אמיל פלאת' (1885–1940), פרופסור לביולוגיה יליד גרמניה, ולאורליה שובר פלאת (1906–1991), מורה ומרצה שהייתה בת למשפחת מהגרים מאוסטריה. לסילביה היה אח צעיר בשם וורן (יליד 1935).
כבר בגיל 8, זמן קצר לאחר מותו בטרם עת של אביה מסיבוך של מחלת הסוכרת, כתבה את שירה הראשון, שהתפרסם במוסף הילדים של העיתון בוסטון הרלד. היא המשיכה לפרסם שירים בעיתונים ובכתבי-עת בשנים הבאות. לאחר ביקור בקבר אביה, כתבה את אחד משיריה המפורסמים ביותר, "אלקטרה בשביל האזליאות".
פלאת' סבלה מדיכאון קליני במרבית חייה. היא ניסתה לשים קץ לחייה מספר פעמים, שהראשונה שבהן כשהייתה בת 20. בעקבות אחד מניסיונות ההתאבדות שלה התאשפזה בבית חולים פסיכיאטרי, ואף טופלה מספר פעמים בנזעי חשמל.
ב-1950 החלה ללמוד בסמית' קולג' שבמסצ'וסטס, שם ערכה את עיתון בית הספר וזכתה בפרס מיוחד מטעם כתב העת "מדמואזל" (אנ'), שכלל ביקור בן חודש בניו יורק. הביקור בניו יורק שימש בסיס לספרה המפורסם "פעמון הזכוכית". היא סיימה את לימודיה בהצטיינות בשנת 1955[1], לאחר שהגישה תזה שחקרה את דמות הכפיל ברומנים של הסופר הרוסי פיודור דוסטויבסקי. לאחר מכן קיבלה מלגה מלאה מתוכנית פולברייט ללימודים בקולג' נונהאם, אחד משני הקולג'ים לנשים בלבד באוניברסיטת קיימברידג' שבאנגליה.
ב-1956 נישאה פלאת' למשורר טד יוז, עמו ניהלה זוגיות סוערת, ייצרית, דרמטית וכואבת. הזוג נסע לארצות הברית ב-1957, שם לימדה פלאת' בסמית' קולג' והשתתפה בסדנאות כתיבה, בהן התאמנה על כתיבה וידויית ואישית. הזוג חזר לאנגליה בשנת 1959. שנה לאחר מכן נולדה בתם פרידה, יוצרת ואמנית, וב-1962 נולד בנם ניקולאס (שהתאבד בשנת 2009). פלאת' סבלה ממצבי רוח הפכפכים שהקשו על חייהם המשותפים. בשנת 1961 פגש יוז את אסיה גוטמן, והשניים ניהלו רומן סוער. פלאת' עזבה את יוז ועברה עם ילדיה ללונדון.
בחודשים הבאים אחז בפלאת' פרץ יצירתי, והיא כתבה עשרות משיריה המוכרים, כולל את ספר השירים "אריאל" (אנ'), ובו השירים המפורסמים "צבעונים", "ליידי לזרוס" ו"אבא". בחורף 1962–1963, שאופיין בקור קיצוני, תקף את פלאת' התקף דיכאון נוסף. היא ניסתה להתאבד מספר פעמים, ובסופו של דבר התאבדה ב-11 בפברואר 1963 מהרעלת פחמן חד-חמצני באמצעות הפעלת תנור בישול.
לאחר מותה
עריכהמכריה של פלאת' האשימו את יוז בכך שיחסיה עימו גרמו לפלאת' להתאבד, והסירו מספר פעמים את השם "יוז" מהמצבה שלה. ב-2017 פורסמו מכתבים של פלאת' שנכתבו לפני מותה, בהם כתבה כי יוז נהג להכות אותה ורצה במותה[2].
טד יוז השמיד קטעים מסוימים מהיומנים של סילביה ומכתבי יד נוספים שלה בטענה ש"לא רצה שילדיו יקראו בו אי פעם", וספג ביקורת חריפה על כך. חלקים רבים מכתבי היד שלה נשארו ברשות משפחת יוז, ואלה לא תמיד שיתפו פעולה עם חלק מהכותבים הרבים שהיו מעוניינים לכתוב את תולדות חייה[3]. למשפחת טד יוז הייתה גרסה משלה על טיב יחסיו עם סילביה פלאת'. הביוגרפית ז'אנט מלקולם הקדישה ספר שלם לתופעת מלחמת הביוגרפיות והאינטרסים סביב חייה ומותה של פלאת'[3].
רק מקצת מיצירתה של פלאת' ראה אור בחייה. עיקר שירתה פורסם על ידי טד יוז לאחר מותה. בשנת 1982 הייתה המשוררת הראשונה שזכתה בפרס פוליצר לאחר מותה, על כתיבתה ב-The Collected Poems.
בשנת 2003 יצא לאקרנים סרט עלילתי בשם "סילביה" (אנ') בכיכובה של השחקנית גווינת' פלטרו, המציג את חייה ויחסיה עם יוז. בשנת 2014 העלתה השחקנית מעין וינשטוק את הצגת היחיד "שמיים עמוקים", המספרת את סיפור חייה של פלאת'[4].
בינואר 2019 פורסמה נובלה של פלאת' בת 48 עמודים שהתגלתה לא מכבר, בשם "מרי והממלכה התשיעית"[5].
מיצירותיה
עריכה
ספריה שתורגמו לעברית
עריכה- ג'וני פאניקה ותנ"ך החלומות: סיפורים, מסות וקטעי יומן, תרגום מאנגלית - עידית שורר, הוצאת רסלינג
- אלקטרה בשביל האזילאות, תרגום מאנגלית - אורה סגל, עריכה - עידו בסוק, אחרית דבר והערות - שחר ברם, כרמל, ירושלים, 2000.
- אריאל, מבוא ותרגום מאנגלית - שמואל רגולנט, הקיבוץ המאוחד, תל אביב, 1982.
- אריאל ושלוש נשים, תרגמה סבינה מסג, הקיבוץ המאוחד, תל אביב, 2002.
- חליפת הלא-נורא, איורים - רוטרו סוזאן ברנר, מאנגלית - איתן בן-נתן, תל אביב, 1996.
- היומנים של סילביה פלאת, 1962-1950, מאנגלית - אנה הרמן, עריכה - דנה אלעזר-הלוי, משכל, תל אביב, 2002. (לקריאת הפרק הראשון ברשת)
- ספר המטה, כתבה - סילביה פלאת, נוסח עברי - אורי סלע, איורים - קונטן בליק, עם עובד, תל אביב, 1983.
- מתוך רמצי האפר, שני שירים, מאנגלית - מרדכי עובדיהו, תל אביב, 1965.
- מתוך רמצי האפר, הגברת לאזארוס, אבא שלי, מאנגלית - מרדכי עובדיהו, תל אביב, 1965.
- פעמון הזכוכית, רומן
- מאנגלית: יואב לויטס הלוי, הביא לדפוס חיים פלג, ספרית פועלים, תל אביב, 1975.
- מאנגלית: אורטל אריכה, עריכת תרגום: דניס הרן בן־דור, הוצאת הכורסא, 2019[6].
- המטבח של גברת דבדבן, מאנגלית - מאירה פירון; איורים - אבי עופר. משכל, תל אביב, 2010.
שירה
עריכה- The Colossus -1960
- Ariel - 1965
- Crossing the Water - 1971
- Winter Trees - 1972
- The Collected Poems - 1981
פרוזה
עריכה- פעמון הזכוכית - 1963
- מכתבים הביתה - 1975
- ג'וני פאניקה ותנ"ך החלומות - 1977 - Johnny Panic and the Bible of dreams
- יומניה של סילביה פלאת' - 1982
- מראת הקסמים - 1989 - The Magic Mirror - התזה של פלאת' מסמית' קולג'
- 2000 - The Unabridged Journals of Sylvia Plath
ספרי ילדים
עריכה- הספר האדום - 1976
- חליפת הלא-משנה - 1996 - The It-Doesn't-Matter-Suit
- אוסף סיפורי ילדים - 2001, בריטניה
- המטבח של גברת צ'רי - 2001 - Mrs. Cherry's Kitchen
לקריאה נוספת
עריכה- רונית ליברמנש, סילביה פלאת': מוזה אפלה, הוצאת מפה, 2004. (הספר בקטלוג ULI)
- אילת נגב ויהודה קורן, חייה ומותה של אסיה ג': הצלע הישראלית בין טד יוז וסלביה פלאת', אור יהודה: דביר, 2009, מאנגלית - שרה ריפין. (הספר בקטלוג ULI)
- Anne Stevenson, Bitter Fame: a Life of Sylvia Plath, Viking, 1989 (הספר בקטלוג ULI)
- יומניה של סילביה פלאת', מאנגלית: אנה הרמן, ידיעות אחרונות, 2002 (הספר בקטלוג ULI)
- Janet Malcolm, The Silent Woman: Sylvia Plath & Ted Hughes, Knopf, 1994 (הספר בקטלוג ULI)
- Linda Wagner-Martin, Sylvia Plath: a Literary Life, Macmillan, 1999 (הספר בקטלוג ULI)
- David Ellis, Literary Lives: Biography and the Search for Understanding, Edinburgh University Press, 2010 (הספר בקטלוג ULI)
- Heather Clark, The Grief of Influence: Sylvia Plath and Ted Hughes, Oxford University Press, 2011 (הספר בקטלוג ULI)
- Heather Clark, Red Comet: the Short Life and Blazing Art of Sylvia Plath, Knopf, 2020 (הספר בקטלוג ULI)
קישורים חיצוניים
עריכה
- Peter K. Steinberg's A celebration, this is
- סילביה פלאת קוראת משיריה, באתר השירה של שרית שץ
- "צבעונים" מאת סילביה פלאת באתר הספריה החדשה
- סילביה פלאת, סופרמן למד אותי לעוף, באתר ynet, 27 ביולי 2007
- אדם קירש, הניו יורק טיימס, סילביה פלאת - למי צילצל הפעמון, באתר הארץ, 13 בפברואר 2012
- עופרה עופר אורן, חידת מותה, בבלוג סופרת ספרים, 17 באוגוסט 2014
- תרגומי שיריה של פלאת' "המועמד", "ליידי לזרוס", "מכתב בנובמבר", "מות ושות'", "חבורה" ו"קצה" לעברית
ערן סבאג, "חיים של אחרים" על סילביה פלאת', 10 במאי 2010- סילביה פלאת', באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- סילביה פלאת', באתר "Find a Grave" (באנגלית)
סילביה פלאת (1932-1963), דף שער בספרייה הלאומית- זיוה שמיר, על סילביה פלאת', (מאמרים ותרגומים), באתר מב"ע - מחקרים בספרות עברית
סילביה פלאת', במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
סילביה פלאת', באתר MusicBrainz (באנגלית)
סילביה פלאת', באתר Discogs (באנגלית)
סילביה פלאת', באתר Songkick (באנגלית)
.svg){kind=logo}
הערות שוליים
עריכה- ^ Sylvia Plath (1955), Smithpedia
- ^
איתמר זהר, סילביה פלאת לפני התאבדותה: "טד יוז הכה אותי ורצה במותי", באתר הארץ, 12 באפריל 2017
- ^ 1 2 Janet Malcolm, The Silent Woman, Granta, 1993
- ^ שמיים עמוקים; שמיים עמוקים בתמונע, באתר "הבמה"
- ^ Armitstead, Introduction by Claire (2018-12-29). "Exclusive Sylvia Plath extract: Mary Ventura and the Ninth Kingdom". The Guardian (באנגלית בריטית). נבדק ב-2019-01-24.
- ^ תהילה חכימי, תרגום חדש ל"פעמון הזכוכית": לאפשר לסילביה פלאת את הזכות לבדיון, באתר הארץ, 26 בספטמבר 2019
