פתיחת התפריט הראשי

סימון חוסה אנטוניו דה לה סנטיסימה טרינידד בוליבר אי פּאלסיוסספרדית: Simón José Antonio de la Santísima Trinidad Bolívar y Palacios להאזנה (מידעעזרה); ‏24 ביולי 1783 - 17 בדצמבר 1830) היה מחשובי המצביאים בדרום אמריקה, נחשב ל"אבי האומה" במדינות רבות. זכה לכינויים רבים כגון "ג'ורג' וושינגטון של דרום אמריקה", "המשחרר" (Libertador) ועוד, ולזכותו נזקפת השגת עצמאותן של שש ארצות באמריקה הדרומית: פנמה, ונצואלה, קולומביה, אקוודור, פרו ובוליביה (הקרויה על שמו) במלחמות העצמאות ביבשת בראשית המאה ה-19.

סימון בוליבר
Simón José Antonio de la Santísima Trinidad Bolívar y Ponte Palacios y Blanco
Simón Bolívar - Juan Lovera, 1827.jpg
לידה 24 ביולי 1783
קראקס, ממלכת ונצואלה, האימפריה הספרדית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 17 בדצמבר 1830 (בגיל 47)
סנטה מרתה, רפובליקת קולומביה הגדולה עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק פוליטיקאי, קצין עריכת הנתון בוויקינתונים
נשיא
1819 – 1830
(כ־11 שנים)
נשיא בוליביה
12 באוגוסט 1825 – 29 בדצמבר 1825
(20 שבועות)
נשיא ונצואלה
7 באוגוסט 1813 – 16 ביולי 1814
(49 שבועות ויום)
פרנסיסקו דה מירנדה
1 באוקטובר 1817 – 24 בפברואר 1819
(שנה ו-20 שבועות)
חוסה אנטוניו פאאז
נשיא פרו
8 בפברואר 1824 – 28 בינואר 1827
(3 שנים)
חוסה ברנרדו דה טורה טאגלה
אנדרס דה סנטה קרוס
פרסים והוקרה
  • אביר הצלב הגדול של השמש של פרו
  • דוקטור לשם כבוד מהאוניברסיטה הלאומית סן מרקוס עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימה Simón Bolívar Signature.svg עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

תוכן עניינים

ביוגרפיהעריכה

בצעירותועריכה

בוליבר הוא יליד קראקס ונצואלה, בן למשפחת קריאולים (ילידי אמריקה ממוצא אירופאי). הוריו של בוליבר נהרגו עוד בילדותו, ובמותם הוא ירש הון רב. לאחר מות הוריו גדל, עם אחיו חואן, תחת השגחתו של דודם. ב-1797 התגייס ושירת כקאדט בגדוד של אביו. ב-1799 נסע לספרד להשלמת לימודיו. הוא למד במדריד והיה מקורב לחצר המלכותית. במדריד הכיר את מריה תרזה שהייתה גם היא בת למשפחה עשירה מקראקס, ונישא לה ב-1802. לאחר נישואיהם חזרו לוונצואלה שם חלתה בקדחת ונפטרה לאחר 8 חודשים.

קריירה צבאיתעריכה

לאחר שחי בספרד ובפריז, חזר בשנת 1807 לוונצואלה והתייצב בראש קבוצה של קריאולים רדיקלים ששאפו למגר את השלטון הספרדי כשלב במאבק ליצירת איחוד של כל יבשת דרום אמריקה. בשנת 1810 הצליחה הקבוצה להפיל את השלטון הספרדי ולהקים ממשלה. זו הייתה הממשלה הראשונה בדרום אמריקה שנבחרה בבחירות חופשיות. אולם המאבק בין תומכיו של בוליבר לבין השלטון הספרדי ובני בריתו התחדש ונמשך למעשה עד 1824, המועד בו שוחררה בוליביה, המושבה הספרדית האחרונה בדרום אמריקה.

הספרדים האיצו בסימון בוליבר לסגת מוונצואלה לגרנדה החדשה (Nueva Granada), כיום קולומביה. בוליבר תפס פיקוד על כוח צבאי קולומביאני, וכבש ב-1814 את בוגוטה. ב-1819 הכריז על עצמאות רפובליקת קולומביה הגדולה. אזור זה כולל כיום את אקוודור, קולומביה, ונצואלה ופנמה. ב-17 בדצמבר 1819 הפך לנשיאה הראשון. ב-24 ביוני 1821 ניצח בוליבר את הצבא הספרדי בקרבובו (Carabobo), ונצואלה. הוא המשיך לכבוש שטחים רבים והוסיף לשטחי רפובליקת קולומביה, שכעת הייתה בשלטונו, את אקוודור. בוליבר חלם על איחוד דרום אמריקה, אך לא יכול להשיג זאת במהלך המאבק לעצמאות. קולומביה הגדולה הייתה המהלך הראשון שלו ליצירת מדינה אחת לכל היבשת. ואולם, פוליטיקאים אחרים ומנהיגים מקומיים התנגדו לרעיונותיו, ובוליבר המאוכזב התפטר מהנשיאות בשנת 1830, וזמן קצר לאחר מכן, ב-17 בדצמבר, נפטר בסנטה מרתה, קולומביה.

הנצחהעריכה

 
קברו של סימון בוליבר בפנתיאון הלאומי בוונצאולה

שרידי גופתו של בוליבר הועברו ב-1842 לקראקס, בירת ונצואלה, ומאז 1876 הם מוצגים בפנתיאון הלאומי שם.

שנים אחדות לאחר מפלתו ומותו, זכה בוליבר למעמד של גיבור לאומי במדינות דרום אמריקה, שאותן סייע לשחרר משלטון ספרד: בוליביה, ונצואלה, פנמה, קולומביה, אקוודור ופרו. מאז שנות הארבעים של המאה ה-19 ועד ימינו טוענים פוליטיקאים במדינות אלה, מכל הקשת הפוליטית, שהם ממשיכי דרכו של בוליבר.

פסלים ואנדרטאות בדמות בוליבר מעטרים כיכרות ופארקים ברחבי אמריקה הלטינית, וכן במדינות אחרות. על שמו נקראו רחובות ושדרות מרכזיים, מבני ציבור ומוסדות רבים (בהם אוניברסיטת סימון בוליבר בוונצואלה) באמריקה הלטינית. נמל התעופה הבינלאומי בקראקס נקרא על שמו.

בשנת 1881 הוקם בעיר מרידה שבוונצואלה שירות דואר מקומי במטרה לממן את פעילות "מועדון בוליבר" המקומי לציון שנת יובל המאה להולדתו.

שני מטבעות דרום אמריקניים נקראים על שם בוליבר: בוליביאנו בבוליביה ובוליבר בוונצואלה.

ביולי 2010 הורה נשיא ונצואלה הוגו צ'אבס להוציא את שרידיו מקברו, לחקור את נסיבות מותו של בוליבר, זאת בעקבות שמועות שנפוצו על כך שנרצח על ידי מתנקשיו. זמן קצר לאחר מכן, פרסם העיתון הקולומביאני "אל טיימפו" קטעים מיומניו של רופאו של בוליבר, הצרפתי רוספרו רבנרנד, אשר לפיהם סיבת המוות הייתה שחפת או מחלה כרונית אחרת הקשורה לריאות.

קורות חייו הונצחו בספרים רבים. בין השאר, בספרו של גבריאל גרסיה מרקס, "גנרל במבוך".

בשנת 2013 יצא הסרט the liberator המבוסס על חייו של בוליבר.[1]

הלהקה Ska-P הוציאה שיר סקא פאנק המנציח אותו הנקרא "המשחרר" (בספרדית: "el libertador").

האסטרואיד 712 Boliviana(אנ') שהתגלה על ידי מקס וולף, נקרא על שמו. השם הוצע על ידי קאמי פלמריון.[2]

לקריאה נוספתעריכה

  • אגון לארסן, לוחמי חירות, הוצאת מסדה בע"מ, 1964, עמודים 46 - 64

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה