סימכוס
סימכוס או סימאכוס (בלטינית: Symmachus; מת ב-19 ביולי 514) כיהן כאפיפיור החל מ-22 בנובמבר 498 ועד מותו. כהונתו אופיינה בפילוג בכנסייה, בשאלה מיהו האפיפיור הנבחר. לימים הוכרז כקדוש נוצרי.
סימכוס | |||||
לידה |
460? סרדיניה ממלכת אודוקר | ||||
---|---|---|---|---|---|
פטירה |
19 ביולי 514 (בגיל 54 בערך) רומא, ממלכת האוסטרוגותים | ||||
מקום קבורה | בזיליקת פטרוס הקדוש | ||||
דת | הכנסייה הקתולית | ||||
| |||||
סימכוס נולד בסרדיניה שהייתה אז חלק מממלכת אודוקר, והיה בנו של פורטונאטוס (Fortunatus). סימכוס נולד למשפחה פגאנית, הוטבל ברומא ובה הפך לארכידיקון בתקופת כהונתו של האפיפיור אנסטסיוס הראשון.
סימכוס נבחר לכהן כאפיפיור ב-22 בנובמבר 498. באותו יום נבחר גם הכומר של כנסיית סנטה פראסדה, לאורנטיוס לתפקיד האפיפיור. לאורנטיוס זכה לתמיכת הקיסר האימפריה הביזנטית אנסטסיוס הראשון, אולם מלך ממלכת האוסטרוגותים תאודוריק הגדול אשר שלט בעיר רומא תמך בסימכוס (בנימוק שהוא נבחר קודם לכן, וכי מרבית ההגמונים תמכו בו), ולכן לאורנטיוס נחשב לאנטי-אפיפיור.
בסינוד שנערך ברומא ב-1 במרץ 499 סימכוס מינה את לאורנטיוס לבישוף נוקריה שבקמפניה. בסינוד זה נקבע כלל לפיו כל איש כנסייה אשר ינסה להשיג תמיכה עבור עצמו לכהונת אפיפיור בעת כהונתו של אפיפיור מכהן יודח מתפקידו.
בשנת 501 האשים פסטוס, סנטור רומי אשר תמך בלאורנטיוס, את סימכוס בפשעים שונים. סימכוס זומן להופיע בפני תאודוריק, אולם כאשר הגיע לרימיני ונודעה לו סיבת הזימון, סירב להופיע בפני המלך האוסטרוגותי תאודוריק ולענות על ההאשמות, לאור הדוקטרינה לפיה לשליט החילוני אין סמכות לשפוט את האפיפיור.
לפי דרישת האפיפיור נערך סינוד ב-23 באוקטובר 502 ואשר כונה לימים "סינודוס פאלמריס" (Synodus Palmaris) - ככל הנראה מאחר שנערך באתר שנקרא פאלמה. סימכוס התכוון להגיע לסינוד שנערך אולם הותקף בדרכו על ידי תומכי לאורנטיוס, וחלק מהכמרים המלווים אותו נהרגו. סימכוס נמלט לבזיליקת סנט פטרוס, וסירב לשוב ולעמוד בפני הסינוד אף שהובטח לו ליווי צבאי על ידי המלך תאודוריק, ואף שהוזמן לבוא פעמיים נוספות. לבסוף אישר הסינוד את עמדת האפיפיור, לפיה אין לבישופים סמכות לשפוט אותו ולכן אם האפיפיור פשע - רק האל יכול לשפוט אותו, והמלך נאלץ לבטל את כל ההאשמות נגד סימכוס. סינוד זה אף אישר את לגיטימיות הכהונה של סימכוס. על אף זאת, תאודוריק, אשר רגז על החלטת הסינוד, התיר ללאורנטיוס להתגורר בארמון הלטרן כאפיפיור. פילוג כנסייתי זה, במהלכו כיהנו ברומא שני אפיפיורים בו זמנית, נמשך ארבע שנים נוספות עד שעמדותיו הפרו - ביזנטיות של לאורנטיוס הביאו להפסקת תמיכת תאודוריק בו ולגירושו מרומא של לאורנטיוס בשנת 506.
קישורים חיצוניים
עריכה- קורות חייו של סימכוס
- סימכוס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הקודם: אנסטסיוס השני |
אפיפיור (רשימת האפיפיורים) |
הבא: הורמיסדס |