פתיחת התפריט הראשי

סימן אירוניה

היסטוריהעריכה

סימן האירוניה הוצע על ידי המשורר הצרפתי אלקאנטר דה ברהם (המכונה מרסל ברנדרד) בסוף המאה ה-19. בסימן נעשה שימוש בספרו של הרב באזין Plumons l’oiseau משנת 1966, בו נעשה שימוש בסימנים נוספים כגון:

  • סימן ספק ( )
  • סימן ביטחון עצמי ( )
  • סימן הבעת הסכמה ( )
  • סימן סמכות ( ),
  • סימן התמרמרות או זעם ( )
  • סימן האהבה ( )

הסימן הפך לסמלו של המגזין לאמנות Point d’ironie שיצא לאור בשנת 1997.

שימושיםעריכה

בסימן האירוניה נעשה שימוש בעיקר בכתבי עת אמנותיים וספרותיים. הסימן אינו פופולרי בעיקר בשל העובדה שאינו ידוע לציבור הרחב, ובשל השימוש המועט באירוניה בשפת הדיבור ובעיתונות, מה גם שניתן בסוף משפט שאלה לשים סימן שאלה ובכך משאיר הכותב את הפרשנות של המשפט ואת הבנת האירוניה לקורא.

סיבה נוספת לשימוש המועט בסימן היא שבדרך כלל משפט אחד אינו אירוני כשלעצמו, אלא אמירתו בהקשר מסוים היא היוצרת את האירוניה.

סימן שאלה בערביתעריכה

סימן האירוניה דומה מאוד לסימן בו נעשה שימוש בשפה הערבית על מנת לסמן סימן שאלה (؟).

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה