סינסתזיה

עירוב חושי
ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: הגהה.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ניסוי המדגים תופעה של סינסתזיה. חשבו איזו צורה תקרא "בובה" (Bouba) ואיזו "קיקי" (Kiki)? (לחצו על התמונה להסבר מפורט)

סינסתזיה (בכתיב לועזי: Synesthesia; סינ = תחילית שמשמעה יחד, אסתזיס = חושים; בעברית: עירוב חושים או ערבוב חושי) היא תופעה שבה גירוי אובייקטיבי אשר נתפס באופן חושי אחד מעורר חוויה סובייקטיבית בחוש אחר. כלומר, מהערבוב נוצר מיזוג קוגניטיבי בין חושים שונים.

היסטוריה של חקר הסינסתזיהעריכה

התופעה מוכרת מזה 250 שנה, אך רק ב-1880 תועדה בפרוטרוט על ידי סר פרנסיס גלטון, אחיינו של צ'ארלס דרווין שערך מספר ניסויים על סינסתזים (אנשים שבהם התופעה חזקה ועקבית בהרבה מאשר אצל רוב האוכלוסייה).

בין 1881 ל-1931 פורסמו יותר מ-70 מאמרים בנושא. במאמרים הוצגו ניסויים שבהם תיארו הנסיינים את תחושותיהם, כמקובל בניסויים פסיכולוגיים באותה התקופה. בסופה של התקופה כבר פרחה הגישה הביהביוריסטית בפסיכולוגיה שהתנגדה לניסויים בלתי אובייקטיבים, כגון אלו שנעשו עם סינסתזים, בטענה שאין עניין מדעי במחקר של החוויה הסובייקטיבית. כתוצאה מהתנגדות זו בין השנים 1932 ל-1974 פורסמו רק 16 מאמרים בנושא.

החל מסוף המאה ה-20 נהנה הנושא מעדנה מחודשת, בעקבות התבססות הגישה הקוגניטיבית המנסה לתת מדדים אובייקטיביים לחוויה האישית ולתאר את הפעילות המוחית המתרחשת במקביל.

בשנים האחרונות החלה מגמה נוספת שבה משתמשים בסינסתזיה ככלי מחקר לתאוריות קוגניטיביות אצל חוויות לא-סינסתטיות. ממצאים מתחום הסינסתזיה מקדמים תאוריות קוגניטיביות בתחומים שונים כדוגמת אוטומטיות, מודעות, קוגניציה מספרית ועוד.[1]

שכיחות התופעה באוכלוסייה היא כ-4% (1 ל-25), כאשר השכיחות בין גברים לנשים זהה.[2]

המנגנון הנוירוביולוגיעריכה

שתי תאוריות מרכזיות מנסות להסביר את המנגנון הנוירוביולוגי של סינסתזיה.

התאוריה הראשונה גורסת כי אצל מרבית האנשים קיים עיכוב על קשרי משוב בין אזורים מוחיים האחראיים על עיבוד מידע בין חושים שונים. עיכוב כזה אינו קיים אצל סינסתטים ומאפשר מעבר ומיזוג מידע בין חושים שונים. באופן זה, ייתכנו קשרים בין אזורים המעבדים מידע של אופנה חושית מסוימת, ובין אזורים המעבדים מידע פונולוגי או סמנטי של הגירוי.[3]

התאוריה השנייה גורסת כי קשרים מעין אלה קיימים אצל כל בני האדם בלידה ומתנוונים עד גיל שלוש. אצל סינסתזים, הקשרים הסינפטיים אינם מתנוונים במהלך התקופה הקריטית של ההתפתחות. כתוצאה מכך, ישנה קישוריות יתר בין הנוירונים, כך שהפעלה של נוירון אחד (לדוגמה נוירון שמגיב כאשר האדם רואה את המספר "1") תגרום להפעלה של נוירון באזור אחר של המוח (לדוגמה נוירון שמגיב כשנקלט צבע כחול). הקשרים האלו שבגיל צעיר מרבית האנשים "מאבדים", נשארים אצל חלק מהאוכלוסייה וגורמים לסינסתזיה. יש לציין שככל הנראה קיים קשר בין סינסטזיות לאוטיזם, מכיוון שבשני המקרים ישנה קישוריות יתר בין הנוירונים במוח.[4]

סוגי סינסתזיהעריכה

קיימות שלוש צורות שבמסגרתן נחווית סינסתזיה.

  • סינסתזיה התפתחותית - אנשים החווים סינסתזיה מגיל צעיר בצורה עקבית. סיבותיו של סוג זה של סינסתזיה הן כנראה גנטיות-תורשתיות בעיקרן.
  • סינסתזיה הנרכשת מפגיעה - פגיעה במוח עשויה אף היא לעורר את התופעה. במקרה זה הסינסתזיה תתווך גירויים בסיסיים (צבע, צליל) חסרי משמעות סמנטית.
  • סינסתזיה פרמקולוגית - שימוש בסמים מעוררי הזיות כגון LSD עשוי אף הוא לגרום לסינסתזיה. גם כאן לא ידועים מקרים של סינסתזיה סמנטית.

סמים מעוררי הזיות אינם חוקיים וסינסתזיה הנרכשת מפגיעה היא נדירה למדי. מסיבות אלו נעשים רב המחקרים בתחום על אנשים בעלי סינסתזיה התפתחותית, מה שנקרא "סינסתזים מלידה".

מתועדים למעלה מ-50 סוגים שונים של סינסתזיה. בחלקם מעורבים גירוי מעורר וחוויה חושית נלווית הנתפסים באותה אפנות חושית. למשל, בסינסתזיה גרפמה-צבע, אותיות וספרות נתפסות כמלוות בחוויה של צבע (פוטיזם). באחרים, הגירוי המעורר גורם לעירוב תפיסה חושית באופנה חושית שונה. לדוגמה, בסוג מסוים של סינסתזיה, מילים יכולות לגרום לתחושת טעם על הלשון. בסוג אחר, יחידות זמן כגון שנים או חודשים, נחוות כממוקמות במיקום ספציפי וקבוע במרחב, כאשר צורתה הנפוצה ביותר של סינסתזיה מסוג זה היא של ימים המופיעים בצבעים קבועים. הסוג הנחקר ביותר של סינסתזיה היא גרפמה-צבע המופיעה ב-1% מהאוכלוסייה.[2]

סינסתזיה לשוניתעריכה

חוקרים אבחנו מעין "כיווניות" בסינסתזיה הלשונית דרך היררכיה של חמשת החושים. ניתן לסדר את החושים לפי סדר יורד (ראיה > שמיעה > ריח > טעם > מגע) כך שחוש "גבוה" יותר- למשל שמיעה, יעבור השוואה לחוש "נמוך" יותר- למשל טעם, אך לא להפך. כך למשל אנשים יבינו ביתר קלות את הביטוי "צליל מתוק" מאשר "טעם רועש".

ממחקרים בנושא המטפורה של חוקרים בתחום המדעים הקוגניטיביים, עולה כי כאשר ממפים תחום נגיש על תחום נגיש פחות (או בניסוח פשטני מעט - מתארים את הלא ידוע באמצעות הידוע) מתקבל מבנה פשוט יותר להבנה ולזכירה. בהתאם לכך, מספר חוקרים טענו כי היררכיית החושים משקפת היררכיה של נגישות. ככל שחוש כלשהו "גבוה" יותר בהיררכיה, כך הוא פחות נגיש קוגניטיבית. לפי תאוריה זו, מגע הוא חוש מוחשי יותר מאשר ראיה או ריח, ומכאן שאנשים יעדיפו סינסתזיה בה משווים ראיה לטעם, ולא טעם לראיה.

סינסתזיה בספרות ובתרבותעריכה

הסינסתזיה עשויה לשמש כאמצעי פיגורטיבי בספרות ובשירה, על מנת להפיק תיאור מדויק ככל האפשר של תחושה מסוימת או על מנת להעצימה.

  • היו שפירשו את הפסוק "וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת וְאֶת הַלַּפִּידִם וְאֵת קוֹל הַשֹּׁפָר וְאֶת הָהָר עָשֵׁן" (שמות, כ', ט"ו) כדוגמה לערבוב בין חוש הראיה וחוש השמיעה.
  • גם בפסוק וּמָתוֹק הָאוֹר וְטוֹב לַעֵינַיִם לִרְאוֹת אֶת הַשָּׁמֶשׁ (קהלת, י"א, ז') יש סינסתזיה של טעם וראיה.
  • בספר "מריר בפה" מאת מוניק טרואונג מסופר על אישה שיש לה סינסתזיה.
  • רבות מעבודותיו של המשורר הצרפתי שארל בודלר הושפעו מנטייתו לסינסתזיה. הוא כתב מספר שירים על נושא זה עצמו, כשיר "זיקות" (Correspondances), המשתמש בדימויים ובסמליות המבוססים על ניסיונו בסינסתזיה.
  • סופר המדע הבדיוני אלפרד בסטר הרבה להשתמש בספריו בתיאורים של סינסתזיה. בספר פני מועדות לכוכבים מתואר אדם שעובר בטלפורטציה ממקום למקום בעודו בוער, וחווה צלילים כמראות ותחושות כטעמים.
  • לבלש ראסטין ספנסר "ראסט" קול מסדרת הטלוויזיה "בלש אמיתי" יש סינסתזיה, בסדרה הוא מתאר את תחושותיו ואת הרושם שמשאירים בו ריחות, צבעים, מילים וכדומה.
  • בספר "האישה ששמעה צבעים" מאת קלי ג'ונס, מתוארים מספר מקרים של התופעה, כולל גיבורת הספר הסינסתזית.
  • בטרילוגיית הריגול "דרור אדום" (אנ') מאת ג'ייסון מאתיוז (אנ') הגיבורה דומינקה אגרונובה מתוארת כלוקה בסינסתיזה, ומשתמשת בכך כדי לקדם הן את הקריירה האומנותית שלה והן את הקריירה כמרגלת, משום שהצבעים מבטאים את האינטואיציות שלה על אופיין של דמויות אחרות.
  • בספר "נולדתי ביום כחול" מתאר דניאל טאמט את חייו כבעל סינסתזיה וכסוואנט.
  • המלחין הצרפתי הקטור ברליוז כתב בספרו "Treatise on Instrumentation" על "הצליל החמוץ-מתוק" של האבוב.
  • בספר "הקרקס הגדול של הרעיונות" מאת מיקי בן כנען אחד מגיבורי הסיפור לוקה בסינסתיזה בעקבות פגיעה בראשו מסיר לחץ. בשל כך הוא רואה מספרים ואותיות צבעוניות.
  • דמותו של שלדון קופר ב"המפץ הגדול" מתוארת באחד הפרקים כבעלת תופעה זו, כאשר תיאר זאת כך שמספרים ראשוניים נראים אדומים וראשוניים תאומים וורודים ובעלי ריח של בנזין.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ Cohen-Kadosh, R, & Henik, A. (2007). Can synaesthesia research inform cognitivescience? Trends in Cognitive Science, 11(4), 177-184.
  2. ^ 1 2 Simner, J., Mulvenna, C., Sagiv, N., Tsakanikos, E., Witherby, S. A., Fraser, C., et al. (2006). Synaesthesia: The prevalence of atypical cross-modal experiences. Perception - London, 35(8), 1024.
  3. ^ Grossenbacher, P. G., & Lovelace, C. T. (2001). Mechanisms of synesthesia: cognitive and physiological constraints. Trends in Cognitive Sciences, 5(1), 36-41.
  4. ^ Holcombe, A. O., Altschuler, E. L., & Over, H. J. (2008). A developmental theory of synaesthesia, with long historical roots: A comment on Hochel & Milán (2008). Cognitive Neuropsychology, 99999(1), 1-1.