סיפורו של חייל

סרט משנת 1984

סיפורו של חיילאנגלית: A Soldier's Story) הוא סרט דרמה אמריקאי משנת 1984 המבוסס על המחזה זוכה פרס פוליצר A Soldier's Play מאת ריצ'רד פולר, שכתב גם את התסריט.

סיפורו של חייל
A Soldier's Story
כרזת הסרט
כרזת הסרט
כרזת הסרט
מבוסס על המחזה A Soldier's Play של צ'ארלס פולר
בימוי נורמן ג'ואיסון עריכת הנתון בוויקינתונים
הופק בידי נורמן ג'ואיסון, פטריק פלמר, רונלד שוורי
תסריט צ'רלס פולר עריכת הנתון בוויקינתונים
עריכה מארק וורנר
שחקנים ראשיים הווארד רולינס
אדולף סיזר
דנזל וושינגטון
לארי ריליי
מוזיקה הרבי הנקוק עריכת הנתון בוויקינתונים
צילום ראסל בויד עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת הפקה סרטי קולומביה עריכת הנתון בוויקינתונים
חברה מפיצה סרטי קולומביה
שיטת הפצה וידאו על פי דרישה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 13 בספטמבר 1984
משך הקרנה 99 דקות
שפת הסרט אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה סרט בלשי, סרט דרמה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקציב 6,000,000‏$
הכנסות 21,000,000‏$
הכנסות באתר מוג'ו soldiersstory
פרסים פרס NAACP Image
פרס הזהב בפסטיבל הסרטים הבינלאומי במוסקבה
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הסיפור הוא על גזענות והפרדה גזעית במחנה אימונים של צבא ארצות הברית בו הקצינים והמפקדים הם לבנים והחיילים הטירונים הם שחורים וסובלים מחוקי ג'ים קרואו הגזענים.

הסרט היה מועמד לשלושה פרסי אוסקר: פרס אוסקר לסרט הטוב ביותר, פרס אוסקר לתסריט המעובד הטוב ביותר ופרס אוסקר לשחקן המשנה הטוב ביותר (אדולף סיזר).

הסרט זכה בפרס NAACP Image לסרט הטוב ביותר בשנת 1985 ובאותה שנה זכה גם בפרס הזהב בפסטיבל הסרטים הבינלאומי במוסקבה.

את המוזיקה חיבר הרבי הנקוק ויש בו קטעי שירה ונגינה עם הזמרת פטי לאבל(אנ') והשחקן לארי ריליי(אנ').

נורמן ג'ואיסון הציע את התסריט להאחים וורנר, סרטי יוניברסל, יונייטד ארטיסטס ומטרו גולדווין מאייר אבל אף אחד מהם לא התעניין בנושא הגזענות בצבא במלחמת העולם השנייה. לבסוף הסכימו בסרטי קולומביה למרות החששות מהצלחה כלכלית של הסרט, שהתבדו.

הסרט צולם ברובו בארקנסו. ביל קלינטון שהיה אז מושל ארקנסו ביקר בזירת הצילום וגייס את חיילי המשמר הלאומי של ארקנסו לסצנה הגדולה בסוף הסרט כשהחיילים צועדים לקראת שליחתם למלחמה באירופה.

תקציר העלילה עריכה

השנה היא 1944. במחנה "פורט ניל" בלואיזיאנה מתאמנים חיילים שחורים לקראת שליחתם למלחמה באירופה במלחמת העולם השנייה.

קפטן דבנפורט (הווארד רולינס) נשלח ממחלקת המשפטים של הצבא בוושינגטון לחקור את הרצח של סרג'נט ווטרס (אדולף סיזר) שנרצח ביריות אקדח מחוץ למחנה.

הוא מתקבל בקרירות על ידי מפקד המחנה קולונל ניבנס (טריי וילסון) שמקציב לו 3 ימים לחקירה וכועס ששלחו דווקא קצין שחור לחקור את הרצח שלדעתו בוצע על ידי הקו קלוקס קלאן.

דבנפורט מגיע למחלקה של ווטרס ומתחיל בחקירה. בהתחלה מתברר לו שאת הרצח לא ביצעו הקו קלוס קלאן, כי הם מורידים את הדרגות מהקרבן כדי להשפילו לפני שהם רוצחים אותו, מה שלא היה במקרה זה.

דבנפורט חקר שני קצינים לבנים שהתעמתו עם ווטרס בליל הרצח והכו אותו אך שחרר אותם כשהתברר לו שסוג הנשק שהיה להם לא התאים לקליעים בגופו של ווטרס.

הוא מגיע לצריף במחלקה ומתחיל לחקור כל אחד לחוד. טר"ש פיטרסון (דנזל וושינגטון) מספר על מקרה שווטרס הכריח לצאת איתו לקרב אגרופים והביס אותו. אחרים מספרים על קשיחותו של ווטרס. המחלקה הייתה למעשה קבוצת בייסבול מצליחה. הבולט בקבוצה היה ג'יי. סי. ממפיס (לארי ריליי) ובזכותו משחקו עמדה הקבוצה להתמודד בפעם הראשונה בהיסטוריה נגד היאנקיז.

ווטרס לא היה יכול לסבול את התשבחות שמקבל ממפיס מהלבנים. הוא תיעב את ה"ניגרוס" שמשפילים את עצמם לפני הלבנים וסבר שאם יחסלו אותם זה ימעיט את השנאה לשחורים, לכן החליט לחסל את ממפיס.

באחר המקרים היו יריות במחנה ושני שחורים נרצחו. ווטרס דאג לשתול אקדח מתחת למיטתו של ממפיס ועצר אותו באשמת רצח למרות שכל חבריו העידו שהוא היה באותו זמן בצריף. ממפיס התאבד בכלא.

דבנפורט היה משוכנע שהרוצחים הם מהמחלקה. פיטרסון וחברו טוראי סמול (דייוויד האריס) הרגישו בכך וברחו מעמדת השמירה ונתפסו. דבנפורט חקר את סמול וזה נשבר ושחזר את מה שקרה. הוא ופיטרסון היו במשמרת ומצאו את ווטרס שיכור ופצוע הוא זיהה אותם ואמר כי הוא אחראי למות ממפיס וכי למרות זאת השנאה לכושים לא פחתה. באתו זמן ירה פיטרסון לעברו ורצח אותו.

לאחר זה חוקר דבנפורט את פיטרסון שאומר "לא הרגתי אדם חשוב, יש אנשים שמגיע להם למות". דבנפורט שואל אותו "מי נתן לו את הרשות לשפוט?"

הסרט מסתיים בצעידת החיילים לקראת שליחתם למלחמה באירופה.

קישורים חיצוניים עריכה